שתף
שלח לחבר
אימייל
מה גרוע אפילו יותר מאלימות פיזית? מהי האלימות המכאיבה ביותר במערכת יחסים שאף אחד לא יכול לסבול? הנה האמת על כמה מנהגים בין בני זוג שנראים תמימים אבל אין בהם שום תום.

אם חשבתם שביקורת בין בני זוג היא התקשורת הגרועה ביותר, אז לא. יש תקשורת גרועה עוד יותר. אמנם ביקורת היא אלימות שיכולה להרוס יחסים, גם בגלל ההתנשאות המעצבנת של המבקר וגם בגלל העלבון הצורב של המבוקר. אבל אם יש לכם עור עבה אתם יכולים לחיות איכשהו עם ביקורת כי עדיין לא חטפתם את הגרוע מכל.

טיפול זוגי למניעת תקשורת אלימה

אז מה גרוע יותר מביקורת? מה מבטיח שהיחסים שלכם מתקרבים לפשיטת רגל, אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים? מה גרוע אפילו יותר מאלימות פיזית? מהי האלימות המכאיבה ביותר במערכת יחסים שאף אחד לא יכול לסבול?

הגרוע ביותר והאלים ביותר בתקשורת בין בני זוג הוא בוז. והבוז לובש תחפושות שונות: ציניות, לעג, ביטול, הקנטה, כיווץ. ממש לא משנה אם הבוז מופיע באופן מילולי או בהבעת פנים, בשתיקה או בנפנוף יד, כי בוז הוא תמיד בוז, ותמיד יש לו מובן אחד: גועל נפש. ואין שום אפשרות לפתור איזושהי בעיה ביניכם כשאחד מכם מקבל מהשני מסר שהוא מגעיל אותו.

כתובה איננה רישיון להרוג, וזה בעצם מה שאנחנו עושים כשאנחנו מכנים את השני בכינויי גנאי. אין שום הנחות בעניין הזה. גנאי הוא גנאי, גם אם אתם בוחרים ב"אידיוט" וגם אם אתם מעדיפים "פרה". ואין שום הנחות גם למקום ולעיתוי: בפני הילדים, בפני אנשים אחרים, בפני חברים מאחורי הגב של בן הזוג, או "רק" בין שניכם. ואתם יודעים מה? אין שום הנחה גם אם אתם צודקים מכף רגל ועד ראש במסר שאתם רוצים להעביר.

בוז מתודלק על ידי מחשבות שליליות על בן הזוג, שמחפשות דרך לבטא את עצמן בלי שאפשר יהיה להאשים אף אחד בכוונות רעות, כי "רק התלוצצתי", או "לא התכוונתי". ואין גם שום הנחות אם זה קורה "רק" בזמן מריבה, ואם בן זוגכם הוציא אתכם מהכלים, ואם אחרי הסערה פיכם נוטף מרגליות של דברי אהבה. בוז הוא תמיד ביטוי של גועל נפש מהשני.

ואם עדיין לא דיברנו על ציניות ולגלוג, הסיבה היא ששמרנו בשביל הצמד הזה את המקום המיוחס ביציע, כי שניים אלה, ציניות ולגלוג, הם הטופ שבטופ. הם לא רק סתם רישיון להרוג, הם רישיון להרוג לאט לאט, כדי לראות קודם את הקרבן מתפתל בייסורים.

ושיהיה ברור: ציניות ולגלוג הם האלימות במיטבה, כי מי שחוטף אותן נפגע פעמיים: פעם אחת מהעקיצה, ופעם שניה מהבוז המשני של "אי אפשר להתלוצץ אתך" ו"תפסיק להיות כל כך רגיש" ו"כל בני הזוג שלי בעבר ממש אהבו את ההומור שלי". כלומר, אתם לא רק נושא ללעג, אלא אתם גם אידיוטים שלא מבינים בדיחות טובות.

אז מהיום והלאה הכל על השולחן: מי שיתלוצץ על חשבון בן זוגו יידע שההומור שלו טעה בדרך כי זה לא מצחיק אף אחד, ואם הוא רוצה להצחיק כדאי שיפנה את ההומור שלו אל עצמו.

ובסוף וידוי אישי קטן: שוב ושוב אני פוגשת בני זוג שבאים אלי כדי לעבור טיפול זוגי בגלל "חוסר תקשורת זוגית", וכשאנחנו נפרדים אחרי טיפול זוגי קצר של כמה מפגשים, אני משפשפת את ידי בסיפוק כי הם כבר לא מסוגלים יותר, פשוט לא מסוגלים, להוציא מהפה זבל.

טיפול זוגי למניעת תקשורת אלימה
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי לפיתוח מודל חדש של זוגיות

טיפול זוגי הוא המקום שבו אנחנו לומדים יחסי קבלה וכבוד הדדי. ובמהלך טיפול זוגי אנחנו מפתחים תקשורת מקרבת. תקשורת המאפשרת לזהות אינטרסים משותפים לחיזוק היחסים

איך להשיג הרמוניה ביחסי זוגיות?

    קשה מאוד להשיג הרמוניה ביחסי זוגיות בין שני אנשים שונים, שלעתים קרובות מושכים כל אחד לכיוון אחר. במהלך ייעוץ זוגי אנחנו לומדים לראות

האם יש לנו יצר להרס עצמי

    נדבר על השאלה אם יש או אין לנו יצר להרס עצמי שאחראי לכל כך הרבה טעויות ביחסי זוגיות. במהלך יעוץ זוגי אנחנו לומדים

מה גרוע אפילו יותר מאלימות פיזית? מהי האלימות המכאיבה ביותר במערכת יחסים שאף אחד לא יכול לסבול? הנה האמת על כמה מנהגים בין בני זוג שנראים תמימים אבל אין בהם שום תום.

אם חשבתם שביקורת בין בני זוג היא התקשורת הגרועה ביותר, אז לא. יש תקשורת גרועה עוד יותר. אמנם ביקורת היא אלימות שיכולה להרוס יחסים, גם בגלל ההתנשאות המעצבנת של המבקר וגם בגלל העלבון הצורב של המבוקר. אבל אם יש לכם עור עבה אתם יכולים לחיות איכשהו עם ביקורת כי עדיין לא חטפתם את הגרוע מכל.

טיפול זוגי למניעת תקשורת אלימה

אז מה גרוע יותר מביקורת? מה מבטיח שהיחסים שלכם מתקרבים לפשיטת רגל, אם לא היום אז מחר ואם לא מחר אז מחרתיים? מה גרוע אפילו יותר מאלימות פיזית? מהי האלימות המכאיבה ביותר במערכת יחסים שאף אחד לא יכול לסבול?

הגרוע ביותר והאלים ביותר בתקשורת בין בני זוג הוא בוז. והבוז לובש תחפושות שונות: ציניות, לעג, ביטול, הקנטה, כיווץ. ממש לא משנה אם הבוז מופיע באופן מילולי או בהבעת פנים, בשתיקה או בנפנוף יד, כי בוז הוא תמיד בוז, ותמיד יש לו מובן אחד: גועל נפש. ואין שום אפשרות לפתור איזושהי בעיה ביניכם כשאחד מכם מקבל מהשני מסר שהוא מגעיל אותו.

כתובה איננה רישיון להרוג, וזה בעצם מה שאנחנו עושים כשאנחנו מכנים את השני בכינויי גנאי. אין שום הנחות בעניין הזה. גנאי הוא גנאי, גם אם אתם בוחרים ב"אידיוט" וגם אם אתם מעדיפים "פרה". ואין שום הנחות גם למקום ולעיתוי: בפני הילדים, בפני אנשים אחרים, בפני חברים מאחורי הגב של בן הזוג, או "רק" בין שניכם. ואתם יודעים מה? אין שום הנחה גם אם אתם צודקים מכף רגל ועד ראש במסר שאתם רוצים להעביר.

בוז מתודלק על ידי מחשבות שליליות על בן הזוג, שמחפשות דרך לבטא את עצמן בלי שאפשר יהיה להאשים אף אחד בכוונות רעות, כי "רק התלוצצתי", או "לא התכוונתי". ואין גם שום הנחות אם זה קורה "רק" בזמן מריבה, ואם בן זוגכם הוציא אתכם מהכלים, ואם אחרי הסערה פיכם נוטף מרגליות של דברי אהבה. בוז הוא תמיד ביטוי של גועל נפש מהשני.

ואם עדיין לא דיברנו על ציניות ולגלוג, הסיבה היא ששמרנו בשביל הצמד הזה את המקום המיוחס ביציע, כי שניים אלה, ציניות ולגלוג, הם הטופ שבטופ. הם לא רק סתם רישיון להרוג, הם רישיון להרוג לאט לאט, כדי לראות קודם את הקרבן מתפתל בייסורים.

ושיהיה ברור: ציניות ולגלוג הם האלימות במיטבה, כי מי שחוטף אותן נפגע פעמיים: פעם אחת מהעקיצה, ופעם שניה מהבוז המשני של "אי אפשר להתלוצץ אתך" ו"תפסיק להיות כל כך רגיש" ו"כל בני הזוג שלי בעבר ממש אהבו את ההומור שלי". כלומר, אתם לא רק נושא ללעג, אלא אתם גם אידיוטים שלא מבינים בדיחות טובות.

אז מהיום והלאה הכל על השולחן: מי שיתלוצץ על חשבון בן זוגו יידע שההומור שלו טעה בדרך כי זה לא מצחיק אף אחד, ואם הוא רוצה להצחיק כדאי שיפנה את ההומור שלו אל עצמו.

ובסוף וידוי אישי קטן: שוב ושוב אני פוגשת בני זוג שבאים אלי כדי לעבור טיפול זוגי בגלל "חוסר תקשורת זוגית", וכשאנחנו נפרדים אחרי טיפול זוגי קצר של כמה מפגשים, אני משפשפת את ידי בסיפוק כי הם כבר לא מסוגלים יותר, פשוט לא מסוגלים, להוציא מהפה זבל.

טיפול זוגי למניעת תקשורת אלימה
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

המשחק ההרסני ביחסים זוגיים

שמחתם לב שכל אחד מכם ממלא תמיד את אותו התפקיד במריבות הזוגיות? כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע אף אחד לא מחליף תפקיד התשובה מפתיעה מאוד.

המדכא

מסתובב בינינו טיפוס שנראה כאילו יש לו רק מטרה אחת בחיים: למרר את חיינו. הוא מתלונן ומתבכיין ומרוקן אותנו מאנרגיות. הנה הסימנים איך לזהות אותו.

מהגמד הפנימי לענק שבפנים

יש בתוכנו גמד מרושע שמרסק את העצמי שלנו. אבל יש בתוכנו גם ענק שמכיר את יכולותינו. אז הקשיבו לשיחה הזאת כדי להאמין לחלק שמאמין בכם.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות