מלכודת האהבה לגבר נשוי
קסם המים הגנובים
הוא מקסים, הוא שנון, הוא מהפנט אותך בחיזורים, אבל מה – יש לו אישה ושלושה ילדים.
בהתחלה את בטוחה שאת שולטת ברגשותיך ושלא תרשי לעצמך להיסחף. "אני רוצה רק לשקם את הדימוי הנשי ההרוס שלי ולהחזיר את הביטחון בעצמי", את אומרת לעצמך. במשך כמה חודשים מכושפים את נהנית מקסם החשאיות.
את מרגישה מיוחדת בתור אשת צללים מסתורית. את שומעת ממנו שאת אהבת חייו, ושאין לו כבר שום עניין באשתו, הוא מלחש באפלולית הבטחות עמומות על עתידכם המשותף, ואת מריחה סיכוי טוב לגירושין.
לאט לאט מתברר לך מה גדול המרחק בין אשליות ובין המציאות. הסיפורים על חוסר הבנה עם אשתו מתחלפים בהרצאות על אהבתו לילדים. בהדרגה הופכת כל פגישה לערב של תלונות, מצדך כמובן: למה רק את צריכה להיות לבד בשבתות וחגים? למה רק את צריכה להקריב את מיטב שנותיך? עד שאת תופסת שאין לך נשק נגד בעל שמוכן לבגוד באשתו אבל לא מוכן לעזוב אותה.
אהבה של אשליות
למשולש רומנטי יש כוח מגנטי עצום, והרבה מאוד רווקות נשאבות אליו. החשאיות והמרחק יוצרים נוסחה קטלנית של אהבה דרמטית נגד כל הסיכויים, נגד כל הסיכונים, נגד כל האיסורים. הרומן הרומנטי במיטבו. את מרגישה אהובה, את מרגישה מיוחדת, את מרגישה מלאת כוח ועוצמה.
אבל לאט לאט הופכות הצהרות האהבה שלו להתנצלויות, ואת מגלה שאינך אלא גיבורת סרט תורכי. במשך תקופה מסוימת את יכולה להשלות את עצמך שזה קשר אידיאלי מכיוון שאינך צריכה לכבס את הגרביים שלו. אבל במוקדם או במאוחר את מוצאת את עצמך סופרת את הפירורים.
מתי זוהי כבר אהבה אובססיבית? כשאת עסוקה כל הזמן בניסיונות להוציא אותו מהבית, וכשאת מגלה שככל שטבעת הנישואין על אצבעו הדוקה יותר, את רוצה אותו יותר.
הטעות הראשונה שלך היא שחשבת שאת שולטת ברגשות שלך. מי שחושבת שיש לה שליטה ברגשותיה פשוט מרמה את עצמה. אין לנו שליטה ברגשותינו. אנחנו לא יכולים להחליט לאהוב או לא לאהוב מישהו. ולכן לאיש מאתנו אין ביטוח נגד התאהבות.
הטעות השניה שלך היא שחשבת שאהבה כזאת מחזקת את הדימוי העצמי שלך. אכן, הצהרות אהבה כה לוהטות יכולות לתדלק אגו טריפ ענק. אבל המסר האמיתי הוא דחיה ושוב דחיה: את הדבר החשוב לי ביותר, אבל יש מישהי חשובה יותר ממך.
ולאט לאט את מגלה שאין עוד אהבה שפוגעת בדימוי העצמי יותר מאשר אהבה לגבר שחוזר ומזכיר לך שאינך אלא הצלע השניה, ושכופה עליך תחרות מתמדת שבה את תמיד מפסידה על לבו, על זמנו, על החשק שלו, על מחשבותיו, על רגשותיו, על ההשקעה שלו ועל הנתינה שלו.
ובתחרות כזאת אין לך שום סיכוי. את הילדים הוא עושה אתה, את תוכניות החיסכון הוא רושם על שמה. כשהוא חולה היא מטפלת בו, כשהיא חולה הוא מבטל פגישה אתך. ומול תהום כזאת של חוסר איזון, התחרות מוכרעת לפני שהחלה.
ואם בכל זאת
אז לעולם, לעולם, אל תיכנסי לקשר עם גבר שאיננו פנוי. אבל אם את כבר מסובכת במשולש רומנטי ואין לך הכוח לצאת ממנו, השתדלי לפחות להפיק ממנו הנאה. תוכלי לעשות זאת רק אם הקשר יהיה נינוח ואוהב.
אז להלן שלוש עצות להגיע לכך, והן קשות לביצוע מכיוון שאין דרך קלה:
1. היי הוגנת כלפי אהובך. אולי נדמה לך שהוא לא הוגן כלפיך כי הוא נהנה משני העולמות, אבל למעשה את לא הוגנת כלפיו כשאת תורמת לחיסול משפחה. התחילי להכיר בכך שאינך הקורבן שלו, ושהוא אינו חייב להרוס כל מה שהוא בנה כדי לפצות אותך על הציפיות הבלתי ממומשות שלך.
2. היי הוגנת כלפי אשתו. קרוב לוודאי שלא חשבת ולו גם פעם אחת על האישה שאת עולמה את מנסה להחריב. אולי שכנעת את עצמך שהיא לא בן אדם, או שהזוגיות שלו הרוסה ממילא כי אחרת הוא לא היה מתחיל אתך. ואולי את מצליחה לטהר באופן זה את מצפונך. אבל אם תראי את עצמך ללא אשליות, לא תוכלי לברוח מהאמת על הסבל שאת גורמת, ובזה אין לך כל סיבה להתגאות.
3. היי הוגנת כלפי עצמך. זכרי שאת הסובלת העיקרית, כי משולש רומנטי לעולם אינו שווה צלעות. יש בו תמיד צלע אחת קצרה יותר, ויש לך רק ניחוש אחד מיהי הצלע הזו.
אם את בוחרת באופציה של פרידה, קחי בחשבון שאת נכנסת לתהליך גמילה מכאיב, אבל זה לפחות סבל שאמור להביא אותך למקום טוב יותר, למקום שבו לא תהרסי דבר אלא רק תבני.
ואם את בוחרת להישאר במערכת יחסים משולשת וגם לשמור על שפיותך, עליך לוותר על כל שאיפותיך וציפיותיך. הסבל יפחת אם תלמדי לקבל בתודה מה שהוא נותן לך, ותוותרי על מה שנשלל ממך בלאו הכי.
לאלום שם!
לשאלתך: לא אני יזמתי את ההתחלה של שתי מערכות היחסים. בשני המקרים היה מדובר בגברים שהיו לי איתם מערכות יחסים בריאות לפני שהתחתנו.
המקרה האישי שלך לא משקף את כל המקרים האחרים.
יש הרבה נשים שכן אכפת להן ממשפחת הבוגד וכשהן מבינות שהשותף שלהן לבגידה לא מתכוון לפרק את מערכת היחסים שלו (מרצונו, כי אני מאמינה שבסופו של דבר כל אחד עושה את הבחירות שלו) הן נסוגות. אני מאמינה שרוב הנשים ששותפות ליחסים "אסורים" אלו לא נהנות מהמצב כמו שצביה תיארה…
את אותה בחורה שהיתה אובססיבית כלפיך יכולת לנפנף לו באמת רצית. אך אם גם אתה חלש זו הבעיה שלך…
כמו שאמרתי אני באופן אישי לא מתכוונת להתנסות בחוויות אלו יותר….
עופרה אני לא מסכים איתך מתוך כמעט נסיון.
חוץ מזה את עצמך מודה שהתנסית פעמיים במערכת עם גברים נשואים האם זה צירוף מקרים או תופעה? מי יזם את הנסיונות הללו ממש בהתחלה?
יש בחורות שכשלו בחיי בנישואין שלהן לא משנה מה הסיבה ורוצות לחזק את לעצמן את האגו ע"י פיתוי של גבר נשוי – להפוך להיות מספר אחת אצלו במקום אישתו.
תאמיני לי כגבר שכמעט והיה בסיטואציה ובהנתן הסטטיסטיקות של הבגידות המאוד גבוהות באזור ה-80% קשה מאוד לעמוד בפיתוי אינטנסיבי ואובססיבי של בחורה מושכת ואינטליגנטית שהחליטה שהיא רוצה להיות מספר אחת כנגד אישתו של הגבר ועושה הכול כדי לגרום לאותו גבר לחצות את הגבולות בלי תלות באיכויות אישתו הנוכחית.
למרות רצוני שהיה ידוע לאותה בחורה שלא לעבור את הגבולות איתה על מנת שלא לפגוע באישתי, בבחורה עצמה, בבעלה היום גרושה ובמעגל השני והשלישי של המשפחות של שנינו, היא לא ויתרה והמשיכה לנסות לפתות יום יום עד שהקשר הידידותי בינינו התפוצץ ולצערי כי היינו ידידם טובים עד שעלו הציפיות הנוספות מצידה.
מאותו רגע התחילו שני דברים גם לא דיברנו יותר (כבר שנתיים) אבל יתרה מזו כמו שהחיזור/פיתוי שלה היה אובססיבי כך גם הנקמה שהיא לא הצליחה להפוך למשהו שלא יכולתי להענות לו ואני מדבר על שלב מאוד ראשוני של אופציה לבגידה – בקיצור יש נשים שלא מוותרות בדרכן להשגת יעד הרסני בעיקר לעצמן והפיכת הגבר לסוג של קורבן מבלי שהתכוון לכך כפי שצביה הסבירה למעלה.
למי מאיתנו אין ירידות בחיי הנישואים ותקופות חלשות הנובעות מסיבות נוספות מחיי היום יום בהן אם קורה אלמנט פיתוי אינטנסיבי הסיכוי למעידה לא קטן כלל ואני לא חושב שתמיד מדובר בחולשתו של הגבר באופן מובהק לפעמים זה גם סתם חיזוק אגו רגעי בתקופה ספציפית.
יש נשים שאישתו של הגבר לא מעניינת אותן הן אפילו לא רוצות לשמוע ולו מילה אחת על אישתו יש להן מטרה והיא כיבוש מלא של הגבר והריסת חייו לפעמים שלא במתכוון באם זה מתגלה.
נדיר שיש מערכת כזו בלי ציפיות של אותה אישה אובססיבית או יוזמה ברורה ועקבית תוך אי התחשבות ברצונות פגיעות ונזק של אחרים.
אותה בחורה הודתה באחת השיחות שה"קיק" שלה הוא גברים נשואים קודם כל ומה שמגיע אחר כך, אחר כך.
לסיכום ייתכן שחלק ממה שכתבת הינו נכון אבל לדעתי האישית זה בשוליים לעומת הכלל שצביה סיכמה למעלה.
שלום רב
לאחר מחשבה רבה בנושא, ברצוני להציג את עמדתי בנושא (מתוך נסיון).
אני רווקה חד הורית שלצערה התנסתה בשני קשרים עם גברים נשואים.
אינני מסכימה עם הטענה שלך בסעיף ב' על היותו של הגבר "קורבן".
גם הגבר בוחר להכנס למערכת יחסים זו מתוך בחירה חופשית. אף אחד לא הכריח אותו לבגוד באשתו. גם לו זו הדרך הנוחה והפשוטה להתמודד עם החסכים שהוא מביא עימו במקום לחשוב איך הוא יכול לפתור את הבעיות שלו במסגרת המשפחתית ולא בדרך הקלה של לנהל רומן עם בחורה/ות.
זה לא בסדר מצד כל הבוגדים למיניהם שבאים ומספרים לנו הבחורות "סיפורים" ומצפים (ומקבלים לרוב) הרבה אמפתיה, ובסוף אחרי שהתאהבנו ה"אמת" מתגלה.
לטענתי כל מי שבוגד הוא פשוט "פחדן","גבר" שלא מסוגל להתמודד עם חיי הנישואין שלו ועם החלק הפחות כיף בחיי הנישואין :השיגרה ולפעמים עם בעיות נוספות. הם לא מסוגלים או לא רוצים לקבל החלטות אמיצות בחייהם ופחות להתפשר עם מה שקורה אצלם בחיים האישיים. אני לא רוצה להכליל כי יש גם לא מעט גברים/נשים אמיצים/ות שמחליטים/ות לפרק את הזוגיות ומחליטים שהם/ן רוצים/ות חיים אחרים.
רוב הגברים האלו "מנצלים" את הנשים במיוחד את הרווקות שנמצאות בתקופה רגישה בחייהן וזקוקות לאהבה, לתשוקה ועוד….
המסקנה שלי בנושא הוא שאני מקווה להיות יותר חזקה ולא להתפתות ליחסים לא בריאים מסוג זה ,אני משתדלת כל יום מחדש!!!
לסיום: אני גם מאשימה אותנו הבחורות שנותנות לתופעה הזו לקרות ולהתעצם מיום ליום! המתירנות הרסה כל חלקה טובה בחיינו וזה עצוב מאוד!
מלכודת אהבה לגבר נשוי.
הכתבה בהחלט ממצה את ההליכים והשלבים שאכן ציינת בכתבה ושאכן קרו לי ביחסים עם גבר נשוי . הענין הוא מסובך עוד יותר מכיוון שגם אני נשואה ובעלת משפחה כך שהכאב לא נעשה קל יותר. השינוי בחיי הזוגיות הוא עצום, התובנה שיש משהו אחר אינו מניח לך לחזור אחורה ולסיים קשר נעים ומחניף. צדקת במשפטתך שאין לנו שליטה על הרגשות. או כמה שזה נכון זה קשה כמו התמכרות.
שולי