סליחה בלי חשבונות

שיחות פיוס רבות נכשלות מפני שכל אחד מהצדדים בא מוכן לכך שיסלחו לו, ושום צד לא בא מוכן לסלוח לשני.

אנחנו סלחניים מאוד כאשר אנחנו פוגעים במישהו. "זה הגיע לו", אנחנו אומרים. אנחנו סלחניים מאוד כשאנחנו דוחים מישהו. "אני לא חייב לו דבר", אנחנו מסבירים. אנחנו סלחניים מאוד כשאנחנו מגנים מישהו, מותחים עליו ביקורת, מעירים לו, מעמידים בפניו דרישות או מאשימים אותו באנוכיות. "אני רק אומר מה שאני חושב", אנחנו מצדיקים את עצמנו.

אבל אנחנו לגמרי לא סלחניים כאשר מישהו נוהג כלפינו באותה צורה: פוגע בנו, מגנה אותנו, מתנגד לנו, דוחה אותנו, שופט אותנו, מותח עלינו ביקורת, נוזף בנו, מעיר לנו, מאשים אותנו.

אכן קורה שמישהו שפגע בנו מבקש מאתנו סליחה, ואנחנו מתרצים: "בסדר, אני סולח לך". אבל האם זאת באמת סליחה?

הסליחה שאנחנו מכירים רחוקה מלהיות סליחה אמיתית. זוהי סליחה שחוזרת וקובעת שהחוטא אשם, ואילו אנחנו מלאי החסד מוכנים למחול לו על כך. האמת היא שבלבנו הוא ממשיך להיות אשם. "פגעת בי, אבל מכיוון שאני הטוב בין שנינו אני מסכים לוותר על הענשתך", אומר הסולח המדומה.

אמונה באשמתו של מישהו וסליחה לה הן הפכים שאינם יכולים להתקיים יחד. או זו או זו. סליחה כזאת אינה אלא פוזה כדי להוכיח כמה אנחנו נפלאים, ולאיש אין צורך בסליחה כזאת, לא לנסלח ולא לסולח.

סליחה מדומה

נניח ששניכם אמרתם דברים פוגעים זה לזה. לא יכולה להיות בלבך סליחה אמיתית כל עוד נדמה לך שהדברים שאתה אמרת מוצדקים בתוקף הנסיבות, בעוד שהדברים שהוא אמר הם רשעות שאין לה כפרה, ולכן הוא ראוי לעונש ואתה ראוי להבנה.

  • סליחה אמיתית היא כאשר אין בלבך שום האשמה, כי אתה מבין שהוא פעל בדרך היחידה שהוא יודע לפעול.
  • סליחה אמיתית היא כאשר אתה מבין שכל מעשה שמישהו אחר עושה הוא נכון בעיניו, גם אם בעיניך הוא פסול.
  • סליחה אמיתית היא כאשר אתה מבין ששניכם טועים באותה מידה, גם אם ברגע מסוים האחד טועה יותר וברגע אחר טעותו של השני גדולה יותר.
  • סליחה אמיתית היא כאשר אתה זוכר שמותר לכל אחד לשגות בלי לקבל על כך עונש.
  • סליחה אמיתית היא כאשר אתה משוחרר מהמחשבה שמישהו חייב לך, או שמגיע לך, או שאתה מקופח ומושפל אם מישהו מתנגד לרצונך.
  • סליחה אמיתית היא כאשר אתה לא רוצה לעורר בזולת רגשות אשמה, אלא אתה באמת ובתמים רוצה לתקן, לרפא ולשפר.
  • לכן סליחה היא חופש. היא משחררת גם את המאשים וגם את הנאשם, והיא מביאה רווחה פנימית לשניהם. היכולת לסלוח ניתנה לך אפוא כדי להביא שלום לכל אדם שנמצא אתך, וקודם כל לעצמך.

סליחה לצללים שבך

סליחה אמיתית היא לא חסד שאתה עושה עם מישהו אחר, אלא חסד שאתה עושה עם עצמך. אתה סולח באמת רק כשאתה נוטש את המערך הנפשי של ציפיות ותביעות, כשאתה מביא את עצמך למערך נפשי של קבלה והשלמה גם כלפי דברים שאינם לרוחך, וכשאתה זוכר שהמציאות אינה בנויה על פי הציפיות שלך, ושאנשים לא נולדו כדי למלא את הצרכים שלך.

סליחה אמיתית תהיה ההתנסות הקבועה שלך בכל רגע שתזכור שלפעמים גם אתה טועה, שלפעמים גם אתה פוגע, ושלפעמים אינך טוב יותר מהאדם שאותו אתה שופט ומגנה.

סליחה היא כעס שעבר תהליך זיקוק. כל עוד כעסת נענית לחולשתך, וכשאתה סולח אתה נענה לעוצמה שבך. אתה זקוק לכל סליחה שאתה נותן כי היא מעצימה אותך, בדיוק כפי שההאשמות שלך כלפי אנשים אחרים מחלישות אותך.

כשאתה סולח באמת לאדם אחר אתה סולח לצללים שבך, לאותם חלקים שליליים שאינך רוצה להכיר בהם, ושאותם אתה משליך על אחרים. לפיכך, כל סליחה שאתה מעניק לאדם אחר, לעצמך אתה מעניק.

כך משרתת הסליחה את הסולח באותה מידה שבה היא מיטיבה עם הנסלח. וכך מהווה הסליחה כוח מרפא לשניהם.

אינך סולח לאדם אחר מכיוון שהוא ראוי לסליחה, אלא מכיוון שאתה ראוי לה, ומכיוון שהיא מגיעה לך. לכן כל סליחה שלך היא מתנה לעצמך.


6 תגובות
  1. צביה גרנות יום רביעי, דצמבר 7, 2011

    טינה יקרה, אשמח לעזור לך. פני אלי למייל הפרטי:
    granot11@bezeqint.net

  2. טינה יום רביעי, נובמבר 2, 2011

    ערב טוב אישה יקרה!
    אני מאוד נרגשת לקרוא את הדברים באתר שלך
    אפשר ללמוד ממך המון
    יש לי איזה בעיה חמורה בנושא זוגיוות ואני חייבת יעוץ דחופ אשמח מאוד אם אוכל לקבל ממך חבת דעת.

  3. צביה גרנות יום ראשון, יולי 10, 2011

    אליה יקרה,
    את משאירה אותי ללא מילים, וגם ללא נשימה. התגובה הראשונה שלי היא "הלוואי והייתי ראויה לכל אלה". אבל התגובה השניה מזכירה לי שזאת החוויה שלך מהדברים שאני כותבת. ואז ברור לי שאני בכלל לא הנושא כאן, אלא דברים שאני מוסרת הלאה, ושקיבלתי אותם מהעולם. הם לא שלי. שום דבר לא שלנו. הכל זורם בינינו, מאחד לשני. זאת האנרגיה שמדביקה את כולנו לישות אוניברסלית אחת. בעיני זאת האהבה.

    טוב לי לדעת שדברים שאני כותבת מגיעים אלייך, ויוצרים איזושהי תנועה נפשית בתוכך.

    תודה, אליה יקירתי.

  4. אליה ליה גנור יום חמישי, יולי 7, 2011

    צביה יקרה..
    הסליחה ומראש עימך היות והייתי בסטטוס דיי תשוש עקב ימי העבודה האחרונים והמתישים שלי. נכנסתי לאחר קומי ממנוחתי היישר אל אתרך.שמחה ללא מילים מתאימותלהביע את שמחתי לגבי הנושאים אותן את מעלה על הפרק.

    כל כך נאה נכתב על ידך. מהותה של הסליחה למשל אכן מתנתינו לנו היא. ולעצמינו -נפשית .כל מעשה שכזה אכן ויותר מכך בא מתוך וקודם- חשיבה ונבירה עצמית בתוכינו.
    וכמובן תובנות עמוקות ביותר בהכרת ה*מינוסים הקיימים בנו* -הודאה תת הכרתית וקבלה -הכרתית מביאה השלמה מלאה עם איזונינו הבאופן טבעי- עשוי ממינוסים ופלוסים
    וכך יהא וכך *נחתנו בעולם זה* אין המושלם קיים היות ולו היה- הינו *רובוטיים בהתנהגותינו* -חסרי תחושות לחלוטין וחסרי יכולתלחוות את היום-יומי ולהגיב באופן טבעי לכאן או לאן.. אכן הקבלה את עצמינו קודם היא הדרך שבעצם בה אנו הופכים ל*נותנים לאחרים* ואכן האמיתה הנפלאה שבזאת היא האמונה הגלובאלית שחיים אני בעיקר למען נתינה ולא קבלה- הווה אומר ציפיה לדברים או מאנשים שאינם חייבים לנו כלל ועיקר דבר.
    עם השלמה זו אנו מנקים עצמינו נפשית מכל ה*רעלים או האנרגיות השליליות* הממלאות אותנו בכל יום מחדש..ואכן מה אוסיף ואפרט לדברייך.שכן אם אעשה זאת – קטונתי ביותר-
    ו *אגרע * בלבד.
    שני מינוסים* -אינם נותנים -פלוס מלמד במתמטיקה בלבד. וזו* של החים.. שונה היא כל כך . בני האדם אינם מספרים* למרות היותם של החיים*- * משוואה אחת גדולה *
    צביה יקרה .. מפאת קוצר זמני המשווע בערב זה.. אלו מילותיי על *קצהו* של *קרחון ההולך ונמס.. בכל יום.
    שמחתי לקרוא כמה מהנושאים לגביהם כתבת ונהניתי ביותר . ושו ..קטונתי – אך *מכל מלמדי השכלתי* ומכל אשר אותם לימדתי – *קטונתי… אז בצנעה רבה ובהמון תודה על *העשרתך* התמיד רצוייה בחיוביותה על בוריה ורזיה -תרתי משמע *רזיה..
    המון תודה נהנתי מאד *מקצה מזלגך* הערב — אליה ליה גנור..

  5. צביה גרנות יום ראשון, פברואר 7, 2010

    גילה יקרה,

    לצערי, אין לי שום עצה בשבילך מעל גלי האתר. איך אני יכולה בלי לדעת דבר על המצב ביניכם? מה גם שאת מתארת מצב בכלל לא קל.

    דבר אחד אני יכולה בכל זאת להציע, ואת זה אני עושה בזהירות רבה: טיפול זוגי שאיננו נושא פירות לא צריך להימשך. את זה אני גם אומרת לאנשים שבאים אלי. לא פעם אני מפנה זוג ש"נתקע" אצלי ולא מתקדם אל מטפל אחר.

  6. גילה יום ראשון, פברואר 7, 2010

    שלום צביה,
    אני נמצאת במשבר מאוד עמוק עם בן זוגי ואפילו באמצע טיפול זוגי שלא נראה לי יעיל במיוחד, לאחרונה אני קוראת המון באתר שלך ומקבלת הרבה חיזוקים ופידבקים,אני נשואה 19 שנה ויש לי 4 ילדים המשבר היה תמיד פה, לאחרונה יש חוסר תקשורת והמון כעסים,ריחוק וההרגשה היא נוראית, אני רוצה לסלוח לעצמי ולו כפי שקראתי פה במאמרים אבל איך עושים את זה אם את לא מרגישה שיש לך פרטנר הוא מצדו נסגר בעצמו לאור ההאשמות הקשות שלי בנושא אינטימי ויחסי מין, לפני שאני מרימה ידיים והולכת לכיוון של פרידה כדי להפסיק לפגוע אחד בשני האם יש לך עצה?
    תודה

הוסף תגובה

הערה: כתובת הדוא"ל שלך לעולם לא תפורסם.