איך לדבר על הדברים?
זוגות רבים משוכנעים שהם "מדברים על הכל". ואכן, לאחר מריבה רבים בינינו למדו שצריך להכין אווירה ומצב רוח, ואז לשבת ולדבר בשקט, כל אחד על מה שמעיק עליו. אבל משום מה התוצאה היא תמיד אותה תוצאה: השיחה שתלינו בה כל כך הרבה תקוות הפכה להמשך המריבה, גם אם בטונים נמוכים יותר.
באווירה של רצון טוב מנסה כל אחד להסביר לשני מה פגע בו, וכל אחד חוזר ומגלה שהוא לא מבין את רעהו, ורעהו לא מבין אותו. אז אם גם בשקט אנחנו לא שומעים אחד את פעימות לבו של השני, איך נצליח לגעת זה בנשמתו של זה?
לעולם לא תושג הבנה אמיתית בין שני אנשים שערוכים רק להציג כל אחד את הכאב של עצמו, את הצדק של עצמו, ואת האטימות וחוסר ההתחשבות של רעהו. כשזה המניע הגלוי או הסמוי לשיחת הבירור, אין סיכוי שהם יגעו זה בלבו של זה, ולא משנה כמה מילים וכמה דמעות הם יגייסו לעזרתם.
דיאלוג לא יכול להתקיים בין שני אגואים שמסרבים לבדוק כל אחד את הגישות המוטעות שלו, ושמתעלמים כל אחד מהכאב ומהצדק של רעהו.
אז איך נמצא את דרכנו החוצה ממעגל המריבות ונהפוך אותו למעגל של דיאלוג מקרב? דיאלוג מקרב אינו זקוק לשום אווירה חיצונית. הוא תוצאה של אווירה פנימית אצל שני בני הזוג. לכן ההכנה לשיחה צריכה להיות בתוכנו ולא מחוצה לנו.
כל אחד מבני הזוג צריך להחליף את מצב הרוח של האשמת בן זוגו, במצב רוח של מוכנות להכיר באחריות שלו להתהוות המצב. רק במצב רוח כזה ייתכן פתרון הוגן באמת, שבו אף צד לא מנצח או מפסיד, אף צד לא מקפח או מקופח, אף צד לא אשם או מאשים.
מי שרוצה שקולו יישמע באמת, ומי שרוצה לשמוע באמת את קולו של שותפו, יתחיל בכך שישאל את עצמו את השאלות הבאות:
· האם הכוונה שלי היא להוכיח שאני צודק או להציע אלטרנטיבה נבונה?
· האם הכוונה שלי היא להוכיח לבן זוגי שהוא אשם, או לאפשר לזוגיות לגדול מהמצב?
· האם אני מסוגל להקשיב למצוקה של בן זוגי בלי להרגיש צורך להתגונן?
חמישה תנאים לדיאלוג בוגר
1. דיאלוג בזמן הנכון: זמן לא נכון הוא כאשר בן הזוג רוצה לישון, כשהוא שקוע בסרט או בשיחת טלפון, כשהוא מרוכז בנהיגה, כשאין לו מצב רוח לשיחה, ובעיקר הזמן לא מתאים כאשר אחד מכם רותח מזעם.
הזמן הנכון הוא רק לאחר שעברתם למצב נפשי סולח, כאשר כל אחד מכם מסוגל לדון בטעויות ובחסרונות של עצמו, וכאשר אתם נחושים לחפש פתרון משותף לבעיה.
2. דיאלוג בצורה הנכונה: צורה לא נכונה היא האשמה, ולא משנה אם היא לובשת צורה של צעקות או שתיקות, של עלבונות או ביקורת. כל מסר שמתקבל כהאשמה נדחה על הסף, ואין שום סיכוי שבן זוגנו יוכל להיות במצב של קליטה.
אנשים רבים למדו שאסור להאשים בסגנון ישיר של "פגעת בי", אלא הם צריכים רק לדווח על הרגשתם: "נפגעתי מהדברים שאמרת לי". אבל זה אינו אלא שינוי קוסמטי, כי ההאשמה המובלעת במסר כזה גלויה מאוד, ומרגיזה לא פחות.
דיאלוג בצורה נכונה הוא שיחה של שני אנשים שמתרכזים כל אחד בכאב שהוא עצמו גורם לרעהו: "אני יודע שאמרתי דברים חריפים מאוד. חבל שהכעס משבש את השליטה העצמית שלי, וגורם לי לומר דברים שמכאיבים לך. עכשיו אני לא כועס, ואני מסוגל לומר את הדברים בצורה לא פוגעת".
מסר כזה בוודאי יביא תגובה דומה: "גם אני אמרתי דברים לא נחמדים. אני מוכנה עכשיו לשמוע כל מה שאתה רוצה לומר לי, ואחר כך אני אומר לך מה מפריע לי, ונראה איך אנחנו פותרים את הדברים בלי לכעוס זה על זה".
3. דיאלוג במידה הנכונה: מידה לא נכונה היא התחשבנות עם כל אירועי העבר, ניתוח האופי וצירוף ההורים ובני המשפחה להאשמה, עד שהנושא עצמו טובע בים של האשמות לא רלוונטיות. שום ויכוח לא יכול לבוא לידי פתרון כשהנושא הולך לאיבוד.
דיאלוג במידה נכונה מחייב התייחסות עניינית לנושא הספציפי שעל הפרק, וחיפוש פתרון ענייני שיהיה מקובל על שני הצדדים.
4. דיאלוג מהסיבה הנכונה: סיבה לא נכונה לקיום דיאלוג היא מאמץ של כל אחד מבני הזוג לחשוף את השליליות של רעהו.
הסיבה הנכונה לדיאלוג היא מאמץ לחשוף כל אחד את השליליות של עצמו. הכרה כל אחד בשליליות של עצמו תאפשר לו לבחור בחיוביות שלו.
5. דיאלוג למטרה הנכונה: מטרה לא נכונה היא מאמץ של כל אחד מבני הזוג לשנות את רעהו. מטרה נכונה של דיאלוג זוגי היא לבנות גשר מעל הניגודים, ולהשתמש בהם לחיזוק היחסים.
עדינה יקרה, הדברים שכתבת הביאו לי סיפוק רב. אני מאוד שמחה שהרעיונות על שלום בין גבר ואישה מתפשטים יותר ויותר. אל תחמיצי אותי בפייסבוק, תקבלי כל יום טיפ קטן ומטלטל.
שמחה שהגעתי אלייך לכאן. מעבירה את דברייך בהרצאותי על זוגיות. פשוט, חכם ועובד. אמשיך ללמוד ממך.
מה קורה עם בן זוג ששקוע בעבר בדברים שקרו ביננו ולא נותן לעצמו להתקדם הלאה נכון שבדרך עשינו טעויות חמורות אבל אנחנו מנסים בכל כוחנו להמשיך הלאה ולא להתעכב על מה שהיה אבל הפרטנר כל כך שקוע בעבר שקשה לו לראות עתיד
אבל מה קורה כשאחד מבני הזוג מודה באחריות שלו ומנסה להבין איך להשתפר, אבל בן הזוג השני רק עסוק במי אשם וכמה הוא פגוע, ומדבר המון על כמה רע נעשה אבל לא מוכן לדבר על איך לתקן…הוא מודע לכך ש"צריך שניים לטנגו" אבל בריקוד שבו הוא רוקד מטיל את כל האחריות על בן זוגו. איך יוצרים את המעבר מזוגיות הורסת לזוגיות בונה. בבקשה אל תגידי שצריך להחליף בן זוג
תודה, איל. היה לי נעים מאוד לקרוא את הדברים שלך.
ואתה כל כך צודק, כמובן, לגבי פרטנר נכון. שום עצה לא יכולה להועיל אם פרטנר לא נכון, מלבד העצה להחליף אותו. אין ברירה, לפעמים צריך להכיר בעובדה שהדברים לא עובדים, שאין התאמה, שאין רצונות משותפים. זה לא פוסל את האדם, זה רק אומר שהוא מתאים לזוגיות אחרת, לא לזוגיות הזאת.
צביה
צביה,
נעים לקרוא שוב את התאוריה הכ"כ נכונה, לא קשה לישם אותה אם רק
רוצים, עם הפרטנר הנכון ובזמן הנכון…
האתר כולו מדהים ! מלא תוכן לכל אדם לאושר וחיים רגועים.
שלך,
אייל
אונית יקרה,
חיממת את לבי מאוד. גם עבורי החודשים יחד אתכם היו מאירי עיניים ומאירי שכל. למדתי מכם המון.
את עכשיו ממש מקצועית. ואני יודעת שכל מי שיבוא אליייך ימצא לא רק ידיים טובות, אלא גם לב חם ושכל פתוח.
בהצלחה, יקירה.
היי צביה, הייתי סטודנטית שלך
אני כל הזמן מתעדכנת באתר שלך ומפיצה אותו לכל מי שרק צריך…
אני כ"כ מרוצה מהתכנים!
הלוואי וכל האנושות תפנים אותם!
אגב, השיעורים איתך היו הדובדבן שבקצפת בכל 4 שנות לימודיי
אונית