אם אתם מוצאים את עצמכם קרבן לחוסר נאמנות של בן זוגכם, הגעתם לבור הסבל הנורא ביותר. וכל מה שאתם יכולים לצפות לו כאן הוא כאב קשה, עלבון צורב, כעס מטריף, וחוסר הבנה מצד בן זוגכם למה שאתם מרגישים. אתם תשאלו את עצמכם שוב ושוב "איך הוא יכול היה לעשות לכם את זה, אתם תרגישו אידיוטים כי עבדו עליכם ככה, ואתם לא תוכלו להבין איך הייתם כל כך עיוורים.

האם יש סיכוי שתוכלו אי פעם לחזור ולהאמין למילה אחת שהוא יאמר? האם בני זוג שעברו התנסות כל כך קשה של בגידה יכולים להתאושש מהכאב ומחוסר האמון? האם הם יכולים לחזור ולהאמין בבן הזוג הבוגד אחרי כל השקרים וההסתרות? האם הם יכולים לחזור ולאהוב אותו עם כל הכעס שממלא את הלב?

התשובה היא כן. אפשר להתאושש מבגידה, אפשר לסלוח על בגידה, אפשר ללמוד מבגידה להעריך את כל הדברים שהבגידה הרסה, ואפשר ללמוד מבגידה את השיעור החשוב ביותר: לעולם לא לקבל כמובן מאליו את הנאמנות של בן זוגנו. כי שום דבר לא בטוח אם יש לצדנו בן זוג מתוסכל, שום דבר לא בטוח אם יש לצדנו בן זוג שלא מקבל מאתנו תשומת לב והתעניינות, שום דבר לא בטוח אם יש לצדנו בן זוג שלא מקבל מאתנו סקס וחיבה, ושום דבר לא בטוח אם יש לצדנו בן זוג שמקבל מאתנו בעיקר ביקורת וטענות.

נאמנות היא לא דבר מובן מאליו. את הנאמנות של בן זוגנו אנחנו צריכים להרוויח, וקשה להבין את השאננות של כל כך הרבה אנשים שמתנהגים בחוסר אהבה אל בן זוגם, בלי לקחת בחשבון איך עלול להגיב בן זוג שחוק שלא מרגיש אהוב ונחשק.

תחשבו על עצמכם: איך אתם תגיבו אם יזניחו אתכם ויזלזלו בכם, ואם לא יתנו לכם מענה לצרכים הבסיסיים שלכם באהבה, בסקס ובהתחשבות? האם אתם יכולים להיות בטוחים לגמרי בנאמנות של עצמכם? וגם אם אתם בטוחים שאתם לעולם לא תבגדו בבן זוגכם ולא משנה מה, זאת סיבה טיפשית להיות בטוחים שגם הוא לעולם לא יבגוד בכם ולא משנה מה. והעצה החכמה ביותר שאתם יכולים לתת לעצמכם היא לעולם לא לסמוך על בן זוג מתוסכל שלא מקבל אהבה והערכה וסיפוק.

אז זה השיעור: לא צריך להיות "טיפוס בוגדני" כדי לבגוד, כי רוב הבגידות מתרחשות על ידי בני זוג שהתכוונו לחיות באהבה ואמון עם בן זוגם, אבל מצאו את עצמם בלי סיפוק, בלי הערכה ובלי עניין. וגם את בן הזוג האמין ביותר לא כדאי להעמיד במבחן של תסכול ושחיקה, כי הנאמנות של אף בן זוג לא מובטחת לכם אם בקושי אתם אומרים לו מילה טובה אבל בקלות אתם אומרים לו דברי זלזול וביקורת.

אפשר לסכם בקיצור את הנושא בכך שהאויב הגדול ביותר של נאמנות הוא לתת לבן זוג הרגשה שלא אכפת לנו ממנו. ומה חבל שלזוגות כל כך רבים דרושה טלטלה כל כך כואבת כדי ללמוד שהסיכוי הגבוה ביותר לנאמנות בין בני הזוג היא מערכת יחסים מספקת לשני הצדדים.

אז מה עוד אפשר לומר? מילה טובה כל יום היא לא מותרות ביחסים, היא הכרח. הפסקת והביקורת והתלונות והזלזול היא לא אופציה, היא מסט. והערכה על בסיס יומי היא לא סתם קינוח, היא המנה העיקרית במערכת יחסים שאפשר לסמוך עליה.