שתף
שלח לחבר
אימייל
האם אנחנו באמת אוהבים ומתחשבים באופן טבעי? אילו זה היה נכון היו לכולנו יחסים מהסרטים. והרבה מערכות יחסים סובלות מחסר עמוק באהבה ובהתחשבות בדיוק בגלל הציפייה שהכל יקרה מעצמו. אבל אהבה והתחשבות לא נוצרות מעצמן, אנחנו צריכים ליצור אותן.

אם אתם חושבים שאנחנו אמורים לאהוב באופן טבעי, ולעזור אחד לשני באופן טבעי, ולהתעניין אחד בשני באופן טבעי, ולקיים יחסי מין מספקים באופן טבעי, וליהנות מבילוי מספק באופן טבעי, ואם אתם גם עושים את כל אלה באופן טבעי, אתם מסודרים. המשיכו כך.

אבל אם אתם חושבים שאהבה ואינטימיות ותמיכה אמורות להיות טבעיות ואתם בקושי מדברים ובקושי נפגשים ובקושי נהנים זה מחברתו של זה, יש לכם סיכוי מצוין להצית מחדש את האש ביחסים שלכם אם תוותרו על הטבעיות, ותכירו בזה שאצל הרבה זוגות התנהגות טבעית פוגעת בזוגיות יותר מאשר מחזקת אותה.

כמובן שהאידיאל הוא שנהיה טבעיים, אבל מה לעשות אם באופן טבעי זה לא קורה? אבל הנה שאלה מעצבנת עוד יותר: האמנם "להיות טבעי" משרת תמיד את המטרה שלנו לבנות יחסים טובים? כמו למשל לכעוס באופן טבעי? או להתעלם באופן טבעי? או להתעצל באופן טבעי? או להשתמט מאחריות באופן טבעי? אנחנו באמת רוצים את כל ההתנהגויות הטבעיות האלה?

והנה השאלה הכי מעצבנת: האם באמת טבעי לנו לאהוב, כמו שטבעי לנו לצפות לקבל אהבה? והאם באמת טבעי לנו להתחשב, כמו שטבעי לנו לצפות שיתחשבו בנו? והאם באמת טבעי לנו להקשיב גם לדעתו של השני, כמו שטבעי בעינינו שהוא יקבל את דעתנו?

אז בואו נראה את הדברים כפי שהם, בלי אשליות. באנו לעולם עם שני חלקים: החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, והחלק המשתף שמרוכז בצרכים של כולם. אבל התפתחותנו מהלידה מתחילה עם החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, כי בילדותנו יש לחלק הזה תפקיד עיקרי בהבטחת קיומנו. ובחלק הזה אין שום התחשבות בזולת. חשבו על תינוק בן שנה שרוצה את אמא בארבע בבוקר. האם אכפת לו מה השעה?

אם שום דבר לא מפריע לתהליך ההתפתחות שלנו, מתחיל לצמוח מתוך החלק האגואיסטי החלק השני, החלק המשתף, שמכיר גם בצרכים של הזולת ולומד להתחשב גם בהם. אבל רבים מאוד בינינו לא השלימו את המעבר מהצד האגואיסטי לצד המשתף שבהם. לכן לכל כך רבים בינינו אין דבר טבעי יותר מאשר לדאוג רק לצרכים של עצמם.

אין כאן שחור ולבן אלא ציר גדילה שעל גביו כולנו ממוקמים, כל אחד בגובה שאליו הביאה אותו התפתחותו. ועבודת ההתפתחות הגדולה המוטלת עלינו בבגרותנו היא לפתח בעצמנו את החלק הזה שלא התפתח מספיק בזמן הנכון, עד שהחלק המשתף יהיה החלק הטבעי שלנו, ועד שהוא יחליף את טבענו האגואיסטי.

ובינתיים, בואו נכיר בזה שאהבה והתחשבות מתחילות בכוונה שלנו לאהוב ולהתחשב, ואנחנו צריכים ליצור אותן במתכוון. לשם כך אנחנו חייבים לעבור מהצד האגואיסטי לצד המשתף בתודעתנו. והדרך לשם מתחילה בעשייה של כל דבר שהצד המשתף אמור לעשות: לפרגן, להעריך, להודות, לחזר, להתעניין, לוותר, לשחרר, ולהעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים האישיים. ובמקביל להתגבר על הדחף לעשות את הדברים שהצד האגואיסטי אמור לעשות: להחליט לבד, להתעקש על עמדתנו, להאשים את בן זוגנו, להתעלם ממה שחשוב לו.

בהתחלה ייראה לנו מלאכותי מאוד להעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים של עצמנו. אבל בהדרגה ניווכח שיותר ויותר טבעי בעינינו לעצור ולשאול: האם אני דואג עכשיו רק לעצמי, או האם הדבר שאני רוצה הוא לטובת שנינו.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לבחור לחיות בחגיגה

מה ההבדל בין לחיות ב”אוף” ובין לחיות ב”יופי”? תשוקת החיים משפיעה על כל מצבי הרוח שלנו בכל רגע, ומצבי הרוח שלנו תמיד ישקפו את תשוקת החיים שלנו באותו רגע.

להתווכח בלי לריב

אם אתם מרבים לריב, אתם מכירים כנראה רק שתי אפשרויות: לנצח או להפסיד. הכירו את האפשרות השלישית, שתאפשר לכם להשיג מה שאתם רוצים בלי אגרופים ובלי כניעה.

מחשבה יוצרת מציאות

יש המצפים לטוב ויש המצפים לרע. ומי צודק, יהיה טוב או יהיה רע?
כולם צודקים כמובן. כי בטוח שלפעמים יהיה טוב ובטוח שלפעמים יהיה רע. לכל אחד מאתנו. לפעמים נצליח ונזכה ונרוויח, ולפעמים ניכשל ונאבד ונפסיד. האם מחשבה יוצרת מציאות?

אבל המצפים לטוב מצפים להצלחה ופועלים להשיג אותה, והמצפים לרע מאמינים שלא תהיה הצלחה, ולכן הם לא עושים דבר כדי להצליח. לכן למצפים לטוב יש סיכוי הרבה יותר גדול להצליח, ולמצפים לרע יש סיכוי הרבה יותר גדול להפסיד. כך הציפיות שלנו יוצרות את המציאות שלנו, כך מחשבה יוצרת מציאות.

שיחה 6: הכל בגללו או הכל בגללה

בשיחה הששית נשבור את המיתוס שבכל מריבה יש אחד אשם ואחד בסדר, אחד סובל ואחד מתעלל, אחד ראוי לאהדה ואחד ראוי לגינוי. השיחה הזאת מראה לכם כמה אתם מפסידים כשאתם יריבים שזורקים את הבעיות אחד על השני, וכמה אתם מרוויחים כשאתם צוות שמתמודד ביחד נגד הבעיות המשותפות ופותר אותן.

האם אנחנו באמת אוהבים ומתחשבים באופן טבעי? אילו זה היה נכון היו לכולנו יחסים מהסרטים. והרבה מערכות יחסים סובלות מחסר עמוק באהבה ובהתחשבות בדיוק בגלל הציפייה שהכל יקרה מעצמו. אבל אהבה והתחשבות לא נוצרות מעצמן, אנחנו צריכים ליצור אותן.

אם אתם חושבים שאנחנו אמורים לאהוב באופן טבעי, ולעזור אחד לשני באופן טבעי, ולהתעניין אחד בשני באופן טבעי, ולקיים יחסי מין מספקים באופן טבעי, וליהנות מבילוי מספק באופן טבעי, ואם אתם גם עושים את כל אלה באופן טבעי, אתם מסודרים. המשיכו כך.

אבל אם אתם חושבים שאהבה ואינטימיות ותמיכה אמורות להיות טבעיות ואתם בקושי מדברים ובקושי נפגשים ובקושי נהנים זה מחברתו של זה, יש לכם סיכוי מצוין להצית מחדש את האש ביחסים שלכם אם תוותרו על הטבעיות, ותכירו בזה שאצל הרבה זוגות התנהגות טבעית פוגעת בזוגיות יותר מאשר מחזקת אותה.

כמובן שהאידיאל הוא שנהיה טבעיים, אבל מה לעשות אם באופן טבעי זה לא קורה? אבל הנה שאלה מעצבנת עוד יותר: האמנם "להיות טבעי" משרת תמיד את המטרה שלנו לבנות יחסים טובים? כמו למשל לכעוס באופן טבעי? או להתעלם באופן טבעי? או להתעצל באופן טבעי? או להשתמט מאחריות באופן טבעי? אנחנו באמת רוצים את כל ההתנהגויות הטבעיות האלה?

והנה השאלה הכי מעצבנת: האם באמת טבעי לנו לאהוב, כמו שטבעי לנו לצפות לקבל אהבה? והאם באמת טבעי לנו להתחשב, כמו שטבעי לנו לצפות שיתחשבו בנו? והאם באמת טבעי לנו להקשיב גם לדעתו של השני, כמו שטבעי בעינינו שהוא יקבל את דעתנו?

אז בואו נראה את הדברים כפי שהם, בלי אשליות. באנו לעולם עם שני חלקים: החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, והחלק המשתף שמרוכז בצרכים של כולם. אבל התפתחותנו מהלידה מתחילה עם החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, כי בילדותנו יש לחלק הזה תפקיד עיקרי בהבטחת קיומנו. ובחלק הזה אין שום התחשבות בזולת. חשבו על תינוק בן שנה שרוצה את אמא בארבע בבוקר. האם אכפת לו מה השעה?

אם שום דבר לא מפריע לתהליך ההתפתחות שלנו, מתחיל לצמוח מתוך החלק האגואיסטי החלק השני, החלק המשתף, שמכיר גם בצרכים של הזולת ולומד להתחשב גם בהם. אבל רבים מאוד בינינו לא השלימו את המעבר מהצד האגואיסטי לצד המשתף שבהם. לכן לכל כך רבים בינינו אין דבר טבעי יותר מאשר לדאוג רק לצרכים של עצמם.

אין כאן שחור ולבן אלא ציר גדילה שעל גביו כולנו ממוקמים, כל אחד בגובה שאליו הביאה אותו התפתחותו. ועבודת ההתפתחות הגדולה המוטלת עלינו בבגרותנו היא לפתח בעצמנו את החלק הזה שלא התפתח מספיק בזמן הנכון, עד שהחלק המשתף יהיה החלק הטבעי שלנו, ועד שהוא יחליף את טבענו האגואיסטי.

ובינתיים, בואו נכיר בזה שאהבה והתחשבות מתחילות בכוונה שלנו לאהוב ולהתחשב, ואנחנו צריכים ליצור אותן במתכוון. לשם כך אנחנו חייבים לעבור מהצד האגואיסטי לצד המשתף בתודעתנו. והדרך לשם מתחילה בעשייה של כל דבר שהצד המשתף אמור לעשות: לפרגן, להעריך, להודות, לחזר, להתעניין, לוותר, לשחרר, ולהעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים האישיים. ובמקביל להתגבר על הדחף לעשות את הדברים שהצד האגואיסטי אמור לעשות: להחליט לבד, להתעקש על עמדתנו, להאשים את בן זוגנו, להתעלם ממה שחשוב לו.

בהתחלה ייראה לנו מלאכותי מאוד להעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים של עצמנו. אבל בהדרגה ניווכח שיותר ויותר טבעי בעינינו לעצור ולשאול: האם אני דואג עכשיו רק לעצמי, או האם הדבר שאני רוצה הוא לטובת שנינו.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי לזוגיות עם כבוד הדדי

כבוד יכול להיות רק הדדי או בכלל לא, כי כבוד הוא רוח קבוצתית, ואין כבוד חד צדדי. אז תחשבו מה קורה אצלכם: האם אתם עושים הכל כדי ששניכם תקבלו אחד מהשני יחס של כבוד?

להכיר את הצד השלילי שלנו

מתי לאחרונה שמתם לב גם לצדדים השליליים שבכם? ייתכן שגם אתם רואים רק את הטוב שבכם ורק את הרע אצל השני. אז הקשיבו לשיחה הזאת כי היא תעביר אתכם לתקשורת מקרבת.

השופטת

לשפוט, לבקר, להיות צודקת, לחנך ולהטיף מוסר, אלה הרגלים בולטים בהתנהגותך אם את שייכת לטיפוס הזה. למדי איך לעטוף את דעותייך בנימה רכה, ובדקי איזה מהדברים שאת נוהגת לבקר נמצאים גם אצלך.

לפתוח דף חדש בזוגיות

כדי לפתוח דף חדש ביחסים שלכם אתם צריכים להיות מוכנים לדפדף את הדף הקודם, וזה אומר לדבר אחרת ולהתייחס זה אל זה אחרת.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות