שתף
שלח לחבר
אימייל
האם אנחנו באמת אוהבים ומתחשבים באופן טבעי? אילו זה היה נכון היו לכולנו יחסים מהסרטים. והרבה מערכות יחסים סובלות מחסר עמוק באהבה ובהתחשבות בדיוק בגלל הציפייה שהכל יקרה מעצמו. אבל אהבה והתחשבות לא נוצרות מעצמן, אנחנו צריכים ליצור אותן.

אם אתם חושבים שאנחנו אמורים לאהוב באופן טבעי, ולעזור אחד לשני באופן טבעי, ולהתעניין אחד בשני באופן טבעי, ולקיים יחסי מין מספקים באופן טבעי, וליהנות מבילוי מספק באופן טבעי, ואם אתם גם עושים את כל אלה באופן טבעי, אתם מסודרים. המשיכו כך.

אבל אם אתם חושבים שאהבה ואינטימיות ותמיכה אמורות להיות טבעיות ואתם בקושי מדברים ובקושי נפגשים ובקושי נהנים זה מחברתו של זה, יש לכם סיכוי מצוין להצית מחדש את האש ביחסים שלכם אם תוותרו על הטבעיות, ותכירו בזה שאצל הרבה זוגות התנהגות טבעית פוגעת בזוגיות יותר מאשר מחזקת אותה.

כמובן שהאידיאל הוא שנהיה טבעיים, אבל מה לעשות אם באופן טבעי זה לא קורה? אבל הנה שאלה מעצבנת עוד יותר: האמנם "להיות טבעי" משרת תמיד את המטרה שלנו לבנות יחסים טובים? כמו למשל לכעוס באופן טבעי? או להתעלם באופן טבעי? או להתעצל באופן טבעי? או להשתמט מאחריות באופן טבעי? אנחנו באמת רוצים את כל ההתנהגויות הטבעיות האלה?

והנה השאלה הכי מעצבנת: האם באמת טבעי לנו לאהוב, כמו שטבעי לנו לצפות לקבל אהבה? והאם באמת טבעי לנו להתחשב, כמו שטבעי לנו לצפות שיתחשבו בנו? והאם באמת טבעי לנו להקשיב גם לדעתו של השני, כמו שטבעי בעינינו שהוא יקבל את דעתנו?

אז בואו נראה את הדברים כפי שהם, בלי אשליות. באנו לעולם עם שני חלקים: החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, והחלק המשתף שמרוכז בצרכים של כולם. אבל התפתחותנו מהלידה מתחילה עם החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, כי בילדותנו יש לחלק הזה תפקיד עיקרי בהבטחת קיומנו. ובחלק הזה אין שום התחשבות בזולת. חשבו על תינוק בן שנה שרוצה את אמא בארבע בבוקר. האם אכפת לו מה השעה?

אם שום דבר לא מפריע לתהליך ההתפתחות שלנו, מתחיל לצמוח מתוך החלק האגואיסטי החלק השני, החלק המשתף, שמכיר גם בצרכים של הזולת ולומד להתחשב גם בהם. אבל רבים מאוד בינינו לא השלימו את המעבר מהצד האגואיסטי לצד המשתף שבהם. לכן לכל כך רבים בינינו אין דבר טבעי יותר מאשר לדאוג רק לצרכים של עצמם.

אין כאן שחור ולבן אלא ציר גדילה שעל גביו כולנו ממוקמים, כל אחד בגובה שאליו הביאה אותו התפתחותו. ועבודת ההתפתחות הגדולה המוטלת עלינו בבגרותנו היא לפתח בעצמנו את החלק הזה שלא התפתח מספיק בזמן הנכון, עד שהחלק המשתף יהיה החלק הטבעי שלנו, ועד שהוא יחליף את טבענו האגואיסטי.

ובינתיים, בואו נכיר בזה שאהבה והתחשבות מתחילות בכוונה שלנו לאהוב ולהתחשב, ואנחנו צריכים ליצור אותן במתכוון. לשם כך אנחנו חייבים לעבור מהצד האגואיסטי לצד המשתף בתודעתנו. והדרך לשם מתחילה בעשייה של כל דבר שהצד המשתף אמור לעשות: לפרגן, להעריך, להודות, לחזר, להתעניין, לוותר, לשחרר, ולהעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים האישיים. ובמקביל להתגבר על הדחף לעשות את הדברים שהצד האגואיסטי אמור לעשות: להחליט לבד, להתעקש על עמדתנו, להאשים את בן זוגנו, להתעלם ממה שחשוב לו.

בהתחלה ייראה לנו מלאכותי מאוד להעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים של עצמנו. אבל בהדרגה ניווכח שיותר ויותר טבעי בעינינו לעצור ולשאול: האם אני דואג עכשיו רק לעצמי, או האם הדבר שאני רוצה הוא לטובת שנינו.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

שלוש מדרגות ליחסי רעות

כשטוב ביניכם אתם בעננים, וכשרע ביניכם אתם בתהום. האם התיאור הזה מתאים ליחסים שלכם? לא עדיף להיות תמיד בעננים? שלוש מדרגות מובילות מיחסי “תמיד רע”, ליחסי “לפעמים טוב”, ועד למדרגה הגבוהה ביותר של יחסים שלכולם טוב לחיות בהם. אז שימו תרמיל על הגב כי אנחנו יוצאים למסע לעבר “תמיד טוב”.

המדכא

מסתובב בינינו טיפוס שנראה כאילו יש לו רק מטרה אחת בחיים: למרר את חיינו. הוא מתלונן ומתבכיין ומרוקן אותנו מאנרגיות. הנה הסימנים איך לזהות אותו.

טיפול בזוגיות

האם טיפול בבעיות זוגיות חייב להיות ארוך? הסוגיה של משך זמן הטיפול תופסת מקום מרכזי בהתלבטויות של אנשים הפונים לטיפולים מכל סוג, בין אם זה

פתרון קונפליקטים ברוח שובבה

ההבדל בין יחסים טובים ויחסים רעים לא נמדד במספר הקונפליקטים שמתעוררים בינינו, אלא ביכולת שלנו לפתור אותם בלי להשאיר פצועים בדרך.

האם אנחנו באמת אוהבים ומתחשבים באופן טבעי? אילו זה היה נכון היו לכולנו יחסים מהסרטים. והרבה מערכות יחסים סובלות מחסר עמוק באהבה ובהתחשבות בדיוק בגלל הציפייה שהכל יקרה מעצמו. אבל אהבה והתחשבות לא נוצרות מעצמן, אנחנו צריכים ליצור אותן.

אם אתם חושבים שאנחנו אמורים לאהוב באופן טבעי, ולעזור אחד לשני באופן טבעי, ולהתעניין אחד בשני באופן טבעי, ולקיים יחסי מין מספקים באופן טבעי, וליהנות מבילוי מספק באופן טבעי, ואם אתם גם עושים את כל אלה באופן טבעי, אתם מסודרים. המשיכו כך.

אבל אם אתם חושבים שאהבה ואינטימיות ותמיכה אמורות להיות טבעיות ואתם בקושי מדברים ובקושי נפגשים ובקושי נהנים זה מחברתו של זה, יש לכם סיכוי מצוין להצית מחדש את האש ביחסים שלכם אם תוותרו על הטבעיות, ותכירו בזה שאצל הרבה זוגות התנהגות טבעית פוגעת בזוגיות יותר מאשר מחזקת אותה.

כמובן שהאידיאל הוא שנהיה טבעיים, אבל מה לעשות אם באופן טבעי זה לא קורה? אבל הנה שאלה מעצבנת עוד יותר: האמנם "להיות טבעי" משרת תמיד את המטרה שלנו לבנות יחסים טובים? כמו למשל לכעוס באופן טבעי? או להתעלם באופן טבעי? או להתעצל באופן טבעי? או להשתמט מאחריות באופן טבעי? אנחנו באמת רוצים את כל ההתנהגויות הטבעיות האלה?

והנה השאלה הכי מעצבנת: האם באמת טבעי לנו לאהוב, כמו שטבעי לנו לצפות לקבל אהבה? והאם באמת טבעי לנו להתחשב, כמו שטבעי לנו לצפות שיתחשבו בנו? והאם באמת טבעי לנו להקשיב גם לדעתו של השני, כמו שטבעי בעינינו שהוא יקבל את דעתנו?

אז בואו נראה את הדברים כפי שהם, בלי אשליות. באנו לעולם עם שני חלקים: החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, והחלק המשתף שמרוכז בצרכים של כולם. אבל התפתחותנו מהלידה מתחילה עם החלק האגואיסטי שמרוכז בצרכים של עצמנו, כי בילדותנו יש לחלק הזה תפקיד עיקרי בהבטחת קיומנו. ובחלק הזה אין שום התחשבות בזולת. חשבו על תינוק בן שנה שרוצה את אמא בארבע בבוקר. האם אכפת לו מה השעה?

אם שום דבר לא מפריע לתהליך ההתפתחות שלנו, מתחיל לצמוח מתוך החלק האגואיסטי החלק השני, החלק המשתף, שמכיר גם בצרכים של הזולת ולומד להתחשב גם בהם. אבל רבים מאוד בינינו לא השלימו את המעבר מהצד האגואיסטי לצד המשתף שבהם. לכן לכל כך רבים בינינו אין דבר טבעי יותר מאשר לדאוג רק לצרכים של עצמם.

אין כאן שחור ולבן אלא ציר גדילה שעל גביו כולנו ממוקמים, כל אחד בגובה שאליו הביאה אותו התפתחותו. ועבודת ההתפתחות הגדולה המוטלת עלינו בבגרותנו היא לפתח בעצמנו את החלק הזה שלא התפתח מספיק בזמן הנכון, עד שהחלק המשתף יהיה החלק הטבעי שלנו, ועד שהוא יחליף את טבענו האגואיסטי.

ובינתיים, בואו נכיר בזה שאהבה והתחשבות מתחילות בכוונה שלנו לאהוב ולהתחשב, ואנחנו צריכים ליצור אותן במתכוון. לשם כך אנחנו חייבים לעבור מהצד האגואיסטי לצד המשתף בתודעתנו. והדרך לשם מתחילה בעשייה של כל דבר שהצד המשתף אמור לעשות: לפרגן, להעריך, להודות, לחזר, להתעניין, לוותר, לשחרר, ולהעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים האישיים. ובמקביל להתגבר על הדחף לעשות את הדברים שהצד האגואיסטי אמור לעשות: להחליט לבד, להתעקש על עמדתנו, להאשים את בן זוגנו, להתעלם ממה שחשוב לו.

בהתחלה ייראה לנו מלאכותי מאוד להעדיף את הצרכים הזוגיים על הצרכים של עצמנו. אבל בהדרגה ניווכח שיותר ויותר טבעי בעינינו לעצור ולשאול: האם אני דואג עכשיו רק לעצמי, או האם הדבר שאני רוצה הוא לטובת שנינו.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

חשיבה חיובית היא חשיבה מאושרת

כשאנחנו “חושבים מאושר” הצדדים השליליים של החיים מורחקים אל מאחורי ראשנו, ואת חזית הכרתנו ממלאת הרגשה של “הכל בסדר גם אם לא הכל בסדר”. וזה הסוד של מי ש”חושב מאושר”: החיים לגביו הם גם זה וגם זה, גם קשים וגם נעימים, כמו אצל כולם, והוא לא מסיט את מבטו מהתמונה השלמה הזאת. כך הוא לא רואה ש”הכל קשה”, אלא הוא רואה שהכל בסדר ועכשיו יש קושי מסוים שצריך לפתור.
אז איך עוברים למצב של “חושבים מאושר”? מתחילים כל יום בשתי שאלות: שאלה ראשונה היא “מה טוב בחיי”, כדי להבטיח שנהיה ממוקדים בחיובי שבחינו, ושאלה שניה היא “מה צריך לעשות”, כדי להזכיר לנו שזאת האחריות שלנו להביא אלינו שמחה. כך אנחנו מאלפים את תודעתנו השלילית “לחשוב טוב”.

טיפול זוגי לאחר בגידה

טיפול זוגי לאחר בגידה – מצילים את הקשר בגידה יכולה לערער את יסודות הקשר ולאיים על קיומו, ורוב הזוגות שמתנסים בבגידה מתקשים להתאושש ממנה. אבל

דברים שהבעל לעולם לא יספר לאשתו

את בטוחה שהוא מקשיב בכלל למה שאת אומרת? הדברים האלה הם קטע מתוך וידוי של גבר שמייצג לא מעט גברים אחרים. אז הקשיבו לשיחה הזאת כי יש בה חומר למחשבה גם לנשים וגם לגברים.

לכודים ברשת

מה שהופך את חיינו לכל כך מעצבנים או התלות שלנו זה בדעתו של זה. איך להשתחרר?

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות