שתף
שלח לחבר
אימייל
אם גם אתם עדיין עוסקים במריבות ובהתחשבנויות ובתסכולים, ואם אתם רוצים לדעת איך להביא את היחסים לרמה גבוהה יותר, הנה הכתובת איפה תוכלו ללמוד גישות מהסוג המרוויח

אנחנו לא יכולים לקבוע איך ייראו היחסים שלנו, אבל אנחנו יכולים לבחור את הגישות שלנו, והגישות האלה יקבעו איך ייראו יחסינו. ויש שלושה סוגים של גישות שאנחנו יכולים להביא ליחסים: הסוג הנמוך של המפסידים, הסוג האמצעי של הבינוניים, והסוג הגבוה של המצליחים. זה הכל עניין של גישה.

גישה של מפסידים

הגישה מהסוג הראשון היא הרגל לעשות דברים שאנחנו יודעים לעשות. אם אנחנו יודעים לכעוס נמשיך לכעוס, ואם אנחנו יודעים לשתוק, נמשיך לשתוק. גישה כזאת לא תביא אותנו רחוק, ומי שבוחר בה בוחר בעצם להנציח את המצב הקיים.

גישה של בינוניים

הגישה מהסוג השני היא הרגל לעשות הכי טוב את הדברים שאנחנו עושים היום בלאו הכי. אנחנו מפעילים את היכולות שלנו עד הקצה שלהן, ואנחנו עושים את מה שאנחנו עושים בגישה הראשונה, אבל יותר טוב.

אם אנחנו רגילים לבטא את הכעסים שלנו במילים משפילות, אנחנו נבטא אותם במילים יותר מאופקות. ואם אנחנו שותקים שלושה ימים, נקצר את הברוגז ליומיים. זה אולי משפר במידה כלשהי את היחסים, אבל זה המקסימום שאליו נגיע, כי אי אפשר לחולל שינוי אמיתי עם אותו ידע שהביא אותנו למקום הזה, גם אם נשתמש בידע הזה בצורה הטובה ביותר.

גישה של מנצחים

כשאנחנו עוברים לגישה מהסוג השלישי הופך המקסימום הזה למינימום, כי אנחנו מתחילים לפתח הרגלים שהם מעבר למה שאנחנו רגילים לעשות היום. אנחנו לא מחפשים יותר דרך "לכעוס באיפוק", או דרך ל"ברוגז קצר". כלומר, אנחנו לא מחפשים דרך לעשות יותר או לעשות פחות. אנחנו מחפשים דרך לעשות משהו אחר. אנחנו לומדים לדבר, להקשיב, לנסות להבין, ולגלות נכונות לשנות את מה שמרגיז את בן הזוג. אנחנו במשחק אחר.

הבעיה היא ששינוי משמעותי כזה יכול להתחולל רק עם ידע שמעבר למה שאנחנו יודעים היום. אבל איפה נמצא את הידע הזה?

אז לא לדאוג, אתם לא אמורים להמציא את הגלגל. הידע הזה שאתם עדיין לא יודעים קל מאוד להשגה, והוא נמצא ממש בהישג ידכם: בסיפורי החיים של אנשים אחרים, שכבר עשו את הדרך הזאת והצליחו בה. הם השאירו אחריהם שובל של תובנות עמוקות בספרים שהם כתבו, בסיפורים שהם סיפרו, בהרצאות שהם נשאו, בהדרכה שהם נתנו ובקורסים שהם לימדו.

ואנחנו רק צריכים ללכת בעקבות הסימנים שהם השאירו כדי ללמוד כל מה שאנחנו צריכים לדעת: מה הם עשו כדי להתגבר על הכעסים שלהם? מה הם עשו כדי להחליף את סגנון השוק שלהם? מה הם עשו כדי להתגבר על החמיצות והמרירות שלהם? מה הם עשו כדי שבן זוגם ירגיש שהוא הדבר החשוב להם ביותר? מה הם עשו כדי שבן זוגם ירצה לתת להם בדיוק אותו יחס?

זה הכל עניין של גישה ורצון להגיע גבוה יותר

אז אם אנחנו רוצים להעלות את הרמה שבה נמצאים היחסים שלנו היום, אנחנו יכולים ללמוד מאלה שפעם היו פגיעים כמונו, וכעסניים כמונו, וחסרי שליטה כמונו, וחסרי התחשבות כמונו, ומתחשבנים ומתגוננים כמונו, אבל הם מצאו את המפתח ליחסי אהבה.

וגם אם אנחנו עדיין מדשדשים בגישות מהסוג הנמוך, כדאי שנזכור שזה תמיד עניין של גישה, ושאנחנו יוצאים לדרך ברגע שאנחנו נפתחים ללמוד מאלה שיודעים משהו שאנחנו לא יודעים עדיין.

זה הכל עניין של גישה
דירוג 3 כוכבים (60%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מגוחכים וצבועים

אילו יכולנו לראות את עצמנו מהצד, בהרבה דברים לא היינו גאים: במאמצים שלנו להרשים, בשמחה לאיד שאנחנו מרגישים, בביקורת שאנחנו מותחים, באטימות שאנחנו מגלים. ויש עוד.

האמנות של העברת מסרים על מילוליים

בלי תקשורת אמיתית נוכל להתנהל ביחד, אבל אף אחד מאתנו לא יוכל לגעת בלבו ובנפשו של השני, ואף אחד לא יוכל להרגיש שמישהו באמת רואה אותו. ואין דבר קשה יותר מאשר הרגשת בדידות כאשר אנחנו לא לבד. למה לא לרכוש את המיומנות הזאת?

איך להשיג שלוות נפש בחיים

למה שלוות נפש כל כך חסרה במציאות שלנו? האם הסיבה היא באמת הקשיים והבעיות בחיים? מכיוון שקשיים ובעיות יהיו תמיד, ובכל זאת יש אנשים שמוצאים שלוות נפש, חייבת להיות תשובה אחרת.

אם גם אתם עדיין עוסקים במריבות ובהתחשבנויות ובתסכולים, ואם אתם רוצים לדעת איך להביא את היחסים לרמה גבוהה יותר, הנה הכתובת איפה תוכלו ללמוד גישות מהסוג המרוויח

אנחנו לא יכולים לקבוע איך ייראו היחסים שלנו, אבל אנחנו יכולים לבחור את הגישות שלנו, והגישות האלה יקבעו איך ייראו יחסינו. ויש שלושה סוגים של גישות שאנחנו יכולים להביא ליחסים: הסוג הנמוך של המפסידים, הסוג האמצעי של הבינוניים, והסוג הגבוה של המצליחים. זה הכל עניין של גישה.

גישה של מפסידים

הגישה מהסוג הראשון היא הרגל לעשות דברים שאנחנו יודעים לעשות. אם אנחנו יודעים לכעוס נמשיך לכעוס, ואם אנחנו יודעים לשתוק, נמשיך לשתוק. גישה כזאת לא תביא אותנו רחוק, ומי שבוחר בה בוחר בעצם להנציח את המצב הקיים.

גישה של בינוניים

הגישה מהסוג השני היא הרגל לעשות הכי טוב את הדברים שאנחנו עושים היום בלאו הכי. אנחנו מפעילים את היכולות שלנו עד הקצה שלהן, ואנחנו עושים את מה שאנחנו עושים בגישה הראשונה, אבל יותר טוב.

אם אנחנו רגילים לבטא את הכעסים שלנו במילים משפילות, אנחנו נבטא אותם במילים יותר מאופקות. ואם אנחנו שותקים שלושה ימים, נקצר את הברוגז ליומיים. זה אולי משפר במידה כלשהי את היחסים, אבל זה המקסימום שאליו נגיע, כי אי אפשר לחולל שינוי אמיתי עם אותו ידע שהביא אותנו למקום הזה, גם אם נשתמש בידע הזה בצורה הטובה ביותר.

גישה של מנצחים

כשאנחנו עוברים לגישה מהסוג השלישי הופך המקסימום הזה למינימום, כי אנחנו מתחילים לפתח הרגלים שהם מעבר למה שאנחנו רגילים לעשות היום. אנחנו לא מחפשים יותר דרך "לכעוס באיפוק", או דרך ל"ברוגז קצר". כלומר, אנחנו לא מחפשים דרך לעשות יותר או לעשות פחות. אנחנו מחפשים דרך לעשות משהו אחר. אנחנו לומדים לדבר, להקשיב, לנסות להבין, ולגלות נכונות לשנות את מה שמרגיז את בן הזוג. אנחנו במשחק אחר.

הבעיה היא ששינוי משמעותי כזה יכול להתחולל רק עם ידע שמעבר למה שאנחנו יודעים היום. אבל איפה נמצא את הידע הזה?

אז לא לדאוג, אתם לא אמורים להמציא את הגלגל. הידע הזה שאתם עדיין לא יודעים קל מאוד להשגה, והוא נמצא ממש בהישג ידכם: בסיפורי החיים של אנשים אחרים, שכבר עשו את הדרך הזאת והצליחו בה. הם השאירו אחריהם שובל של תובנות עמוקות בספרים שהם כתבו, בסיפורים שהם סיפרו, בהרצאות שהם נשאו, בהדרכה שהם נתנו ובקורסים שהם לימדו.

ואנחנו רק צריכים ללכת בעקבות הסימנים שהם השאירו כדי ללמוד כל מה שאנחנו צריכים לדעת: מה הם עשו כדי להתגבר על הכעסים שלהם? מה הם עשו כדי להחליף את סגנון השוק שלהם? מה הם עשו כדי להתגבר על החמיצות והמרירות שלהם? מה הם עשו כדי שבן זוגם ירגיש שהוא הדבר החשוב להם ביותר? מה הם עשו כדי שבן זוגם ירצה לתת להם בדיוק אותו יחס?

זה הכל עניין של גישה ורצון להגיע גבוה יותר

אז אם אנחנו רוצים להעלות את הרמה שבה נמצאים היחסים שלנו היום, אנחנו יכולים ללמוד מאלה שפעם היו פגיעים כמונו, וכעסניים כמונו, וחסרי שליטה כמונו, וחסרי התחשבות כמונו, ומתחשבנים ומתגוננים כמונו, אבל הם מצאו את המפתח ליחסי אהבה.

וגם אם אנחנו עדיין מדשדשים בגישות מהסוג הנמוך, כדאי שנזכור שזה תמיד עניין של גישה, ושאנחנו יוצאים לדרך ברגע שאנחנו נפתחים ללמוד מאלה שיודעים משהו שאנחנו לא יודעים עדיין.

זה הכל עניין של גישה
דירוג 3 כוכבים (60%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

להחליף שפה פסימית בשפה אופטימית

אופטימיות ופסימיות הן גישות חיים שנוצרו אי שם בעברנו בלי שום התערבות מצדנו. הן גישות אוטומטיות לגמרי שלא הזמנו, לא יזמנו ואנחנו לא שולטים בהן, ובלי כל כוונה מצדנו הן הפכו לקו המוביל באישיותנו. אבל אופטימיות ופסימיות לא חייבות להישאר גישות אוטומטיות, כי אנחנו יכולים גם לבחור את הגישה הרצויה לנו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות