שתף
שלח לחבר
אימייל
אם כל שטות גורמת לפיצוץ ביניכם, זה לא בגלל שאתם כל כך שונים, אלא להפך, זה בגלל שאתם כל כך דומים.

אם כל שטות גורמת לפיצוץ ביניכם, האם זה באמת בגלל שאתם כל כך שונים? אם זה מה שאתם חושבים אתם טועים לגמרי, כי למעשה אתם דווקא דומים מאוד: שניכם מגלים אותו חוסר יכולת לכבד את נקודת הראות השונה של השני בכל פעם שמתעורר ביניכם קונפליקט.

ושיהיה ברור: בכלל לא משנה אם אתם רבים בגלל הכלים בכיור או בגלל חינוך הילדים. ויכוח קטן או ויכוח גדול, לא הנושא הוא הגורם למריבה. הגורם למריבה הוא חוסר כבוד של כל אחד מכם לנקודת הראות השונה של בן זוגו על נושא המריבה. וזאת הסיבה היחידה לכל המריבות בעולם.

כל הרעיון של יחסים הוא יצירת מקום בטוח לכל אחד מבני הזוג להיות מי שהוא. כלומר, לחשוב את מה שהוא חושב ולהרגיש את מה שהוא מרגיש, בלי שאף אחד יבקר אותו או ישפוט אותו או יבטל אותו. או במילה אחת: יחסים אמורים לספק לכל אחד מבני הזוג מקום שבו תמיד יכבדו את נקודת הראות שלו על כל נושא, ולא משנה מהי. אבל מה שקורה בפועל הוא שכל אחד מכם רוצה שהדברים יתנהלו אך ורק כפי שנכון בעיניו הוא, מתוך ציפייה שהשני יתאים את עצמו לדרך הזאת.

אז ראשית, אל תשכחו: נקודת הראות של השני תמיד לגיטימית ומוצדקת בדיוק כמו נקודת הראות שלכם. כי מנקודת הראות שהוא רואה את הדברים הם מוצדקים לגמרי, בדיוק כמו שהם מוצדקים לגמרי מנקודת הראות שממנה אנחנו רואים את הדברים.

אז למה כל כך קשה לנו לתפוס את זה? למה כל כך קשה לנו לראות בנקודת הראות של השני עמדה לגיטימית בדיוק כמו נקודת הראות שלנו? למה אנחנו מרגישים שכל נקודת ראות שונה של בן זוגנו חייבת להיות מוטעית, ושאנחנו חייבים לנפץ אותה לרסיסים?

כבוד הדדי בזוגיות לדעת איך לריב

הסיבה פשוטה: כי אנחנו מבלבלים בין "לכבד" ובין "להסכים". כאילו אנחנו יכולים לכבד נקודת ראות אחרת רק אם אנחנו מסכימים אתה, ורק אם היא עולה בקנה אחד עם נקודת הראות שלנו, עם הערכים שלנו ועם הציפיות שלנו.

אבל כבוד לנקודת ראות אחרת והסכמה עם נקודת ראות אחרת הן שני דברים שונים שלא קשורים זה לזה בכלל. לכבד דעה אחרת פירושו פשוט להבין שהדעה הזאת קיימת, בדיוק כמו שקיימת הדעה שלנו. ככה הוא רואה את הדברים, ככה הוא חושב על הדברים, ככה הוא מבין את הדברים, ככה הוא מרגיש את הדברים, ואלה עובדות שאנחנו לא יכולים לבטל. כלומר, כבוד לדעה אחרת הוא בסך הכל הכרה בקיומה.

כשכל אחד מכם מקבל את נקודת הראות של השני כעובדה קיימת, אתם פותחים ביניכם מרחב משותף שמאפשר לכם לקיים שתי נקודות ראות בבת אחת, עם זכות שווה להתקיים, כמו שתי ציפורים על ענף אחד שהן שונות לגמרי בצבעים שלהן, אבל הן שוות לגמרי בזכות שלהן לשבת על הענף.

עד היום חייתם בשני מרחבים נפרדים, שבכל אחד מהם היה מקום רק לדעה אחת: הדעה שלכם במרחב שלכם והדעה שלו במרחב שלו. ואם אין מקום ליותר מדעה אחת, מה הפלא שאתם רבים כל הזמן איזו מהדעות היא הנכונה והצודקת?

במרחב המשותף אין יותר שאלה איזו נקודת ראות נכונה ואיזו מוטעית, כמו שעל ענף העץ אין בכלל שאלה לאיזו ציפור יש זכות לשבת עליו ואיזו ציפור חייבת להסתלק. במרחב המשותף יש רק שאלה אחת: איך להבטיח החלטה על כל נושא שאף אחד מכם לא יקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל כל אחד מכם יותר לחיות אתה.

על כבוד הדדי בזוגיות וגם מה לעשות עם חוסר הסכמה עם בן הזוג
דירוג 3.8 כוכבים (76%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הכל עניין של כימיה

האם אנחנו יכולים להשפיע על המשיכה של בן זוגנו כלפינו? בהחלט כן, אם נעשה את הדברים שמחזקים אותה ונפסיק לעשות את הדברים שמחלישים אותה.

האמת שלך או האמת שלי – מי כאן צודק?

כל המאמץ שאנחנו משקיעים כדי להוכיח שאנחנו הצודקים הוא המוקש הגדול ביותר בין בני זוג, והוא הדבר הראשון שעלינו לסלק מחיינו כדי לעבור ליחסי אהבה.

להיות צודקים או להיות מאושרים

אנחנו יכולים להיות או צודקים או מאושרים. אף פעם לא שניהם. ולפי המעשים שלכם אתם יכולים להיווכח איזה משני האינטרסים האלה מפעיל אתכם.

ממה אנחנו מתגוננים?

כולנו חיים בהתגוננות, ואצל כולנו זה מאותה סיבה: אנחנו פוחדים שיאשימו אותנו, שיבקרו אותנו, שלא יעריכו אותנו. הבעיה היא שחיים בהתגוננות גובים מחיר גבוה על כל מערכות החיים שלנו.

אם כל שטות גורמת לפיצוץ ביניכם, זה לא בגלל שאתם כל כך שונים, אלא להפך, זה בגלל שאתם כל כך דומים.

אם כל שטות גורמת לפיצוץ ביניכם, האם זה באמת בגלל שאתם כל כך שונים? אם זה מה שאתם חושבים אתם טועים לגמרי, כי למעשה אתם דווקא דומים מאוד: שניכם מגלים אותו חוסר יכולת לכבד את נקודת הראות השונה של השני בכל פעם שמתעורר ביניכם קונפליקט.

ושיהיה ברור: בכלל לא משנה אם אתם רבים בגלל הכלים בכיור או בגלל חינוך הילדים. ויכוח קטן או ויכוח גדול, לא הנושא הוא הגורם למריבה. הגורם למריבה הוא חוסר כבוד של כל אחד מכם לנקודת הראות השונה של בן זוגו על נושא המריבה. וזאת הסיבה היחידה לכל המריבות בעולם.

כל הרעיון של יחסים הוא יצירת מקום בטוח לכל אחד מבני הזוג להיות מי שהוא. כלומר, לחשוב את מה שהוא חושב ולהרגיש את מה שהוא מרגיש, בלי שאף אחד יבקר אותו או ישפוט אותו או יבטל אותו. או במילה אחת: יחסים אמורים לספק לכל אחד מבני הזוג מקום שבו תמיד יכבדו את נקודת הראות שלו על כל נושא, ולא משנה מהי. אבל מה שקורה בפועל הוא שכל אחד מכם רוצה שהדברים יתנהלו אך ורק כפי שנכון בעיניו הוא, מתוך ציפייה שהשני יתאים את עצמו לדרך הזאת.

אז ראשית, אל תשכחו: נקודת הראות של השני תמיד לגיטימית ומוצדקת בדיוק כמו נקודת הראות שלכם. כי מנקודת הראות שהוא רואה את הדברים הם מוצדקים לגמרי, בדיוק כמו שהם מוצדקים לגמרי מנקודת הראות שממנה אנחנו רואים את הדברים.

אז למה כל כך קשה לנו לתפוס את זה? למה כל כך קשה לנו לראות בנקודת הראות של השני עמדה לגיטימית בדיוק כמו נקודת הראות שלנו? למה אנחנו מרגישים שכל נקודת ראות שונה של בן זוגנו חייבת להיות מוטעית, ושאנחנו חייבים לנפץ אותה לרסיסים?

כבוד הדדי בזוגיות לדעת איך לריב

הסיבה פשוטה: כי אנחנו מבלבלים בין "לכבד" ובין "להסכים". כאילו אנחנו יכולים לכבד נקודת ראות אחרת רק אם אנחנו מסכימים אתה, ורק אם היא עולה בקנה אחד עם נקודת הראות שלנו, עם הערכים שלנו ועם הציפיות שלנו.

אבל כבוד לנקודת ראות אחרת והסכמה עם נקודת ראות אחרת הן שני דברים שונים שלא קשורים זה לזה בכלל. לכבד דעה אחרת פירושו פשוט להבין שהדעה הזאת קיימת, בדיוק כמו שקיימת הדעה שלנו. ככה הוא רואה את הדברים, ככה הוא חושב על הדברים, ככה הוא מבין את הדברים, ככה הוא מרגיש את הדברים, ואלה עובדות שאנחנו לא יכולים לבטל. כלומר, כבוד לדעה אחרת הוא בסך הכל הכרה בקיומה.

כשכל אחד מכם מקבל את נקודת הראות של השני כעובדה קיימת, אתם פותחים ביניכם מרחב משותף שמאפשר לכם לקיים שתי נקודות ראות בבת אחת, עם זכות שווה להתקיים, כמו שתי ציפורים על ענף אחד שהן שונות לגמרי בצבעים שלהן, אבל הן שוות לגמרי בזכות שלהן לשבת על הענף.

עד היום חייתם בשני מרחבים נפרדים, שבכל אחד מהם היה מקום רק לדעה אחת: הדעה שלכם במרחב שלכם והדעה שלו במרחב שלו. ואם אין מקום ליותר מדעה אחת, מה הפלא שאתם רבים כל הזמן איזו מהדעות היא הנכונה והצודקת?

במרחב המשותף אין יותר שאלה איזו נקודת ראות נכונה ואיזו מוטעית, כמו שעל ענף העץ אין בכלל שאלה לאיזו ציפור יש זכות לשבת עליו ואיזו ציפור חייבת להסתלק. במרחב המשותף יש רק שאלה אחת: איך להבטיח החלטה על כל נושא שאף אחד מכם לא יקבל את כל מה שהוא רוצה, אבל כל אחד מכם יותר לחיות אתה.

על כבוד הדדי בזוגיות וגם מה לעשות עם חוסר הסכמה עם בן הזוג
דירוג 3.8 כוכבים (76%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

טיפול זוגי בחופשה

מאמר אורח אחרי שכל האורחים הלכו ונותרתם לבד על רחבת הריקודים בשמלה לבנה נפוחה ובטוקסידו מרשים, עליכם להתחיל לחיות. החתונה הייתה כל מה שרק יכולתם

מיסתורין

הדמיון שלך, על כל ההשראה והמעוף שבו, יכול לפעול רק בתחום שבו אתה אומר “אני לא יודע”.

הכרת תודה כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על אימוץ הכרת תודה כדרך חיים, אנחנו מדברים על שמחה, כי אנחנו לא יכולים להיות אומללים כשאנחנו מלאי תודה, ולא יכול להיות בלבנו עצב כשאנחנו מכירים תודה, ולא יכולה להיות בלבנו מרירות כשלבנו מלא תודה.

סליחה בלי חשבונות

כדי לסלוח באמת אתה צריך להבין את המניעים של מי שגרם לך עוול. האם אתה מסוגל? הנה כמה רעיונות איך לעשות את זה ולהרגיש הרבה יותר טוב.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות