שתף
שלח לחבר
אימייל
מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית נכנסנו לקונפליקט בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצרכים האישיים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כשהיינו לבד היתה לנו מטרה אחת בלבד: לספק רק את הצרכים של עצמנו. ובימים המאושרים ההם היינו מצומצמים רק למחויבות לדברים שאנחנו אוהבים, רק להחלטות המתאימות לנו, ורק לאורח החיים הרצוי לנו. ואז, מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית, מצאנו את עצמנו בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצורך שלנו להיות מאושרים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

עם הבחירה לחיות במערכת זוגית לא ויתרנו אם כן על עצמנו, אלא החלפנו את האחריות המצומצמת באחריות כפולה: גם לעצמנו וגם למישהו שיהיה שותף במערכת הזוגית הזאת. כלומר, את המטרה האישית להיות מאושרים לבד, החלפנו במטרה משותפת להיות מאושרים ביחד. כלומר, התרחבנו מדאגה מצומצמת רק למה שטוב לנו, לדאגה כפולה: גם למה שטוב לנו באופן אישי וגם למה שטוב לשנינו ביחד.

כלומר, במקום להקדיש את עצמנו רק לעצמנו הרחבנו את המובן של לחיות למען עצמנו" למובן של לחיות גם למען עצמנו וגם למען שנינו. וזה המובן של "אנחנו", שהוא לא מבטל את המובן של "אני": גם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו, וגם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו שגם שייכים למשהו משותף. כמו השתתפות בהפגנה שבה כל אחד מהמשתתפים הוא גם "אני" והוא גם "אנחנו", גם "אני" וגם "קהל".

חיים בזוגיות

הרעיון של חיים בזוגיות הוא אם כן לא הצעה לבטל את עצמנו לטובת השני, או לבטל את עצמנו לטובת היחסים. הרעיון של חיים בזוגיות הוא לפנות מקום ב"אני" שלהו גם לצורך שלנו להיות חלק ממטרה משותפת.

הצורך להיות ביחד הוא אינסטינקט בסיסי של כל אחד מאתנו להתחבר כדי להשתייך לחיים שמעבר לחיים האישיים שלנו, ולאפשר לעצמנו לחוות את מיטבנו כשאנחנו נותנים ואוהבים. וזה האינסטינקט השני בחשיבותו שיש לנו, לאחר האינסטינקט הראשון לחוות את עצמנו כאינדיווידואלים.

כלומר, קודם כל דרושה לנו הרגשה חזקה של מי שאנחנו, של הרצון שלנו, של הדבר הזה שאליו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אני". ואחר כך דרושה לנו החוויה של עצמנו כחלק של משהו גדול יותר. ושני האינסטינקטים האלה חיים בשני חדרים נפרדים בתוכנו. לאלה שבוחרים להיות לבד אין התלבטות פנימית בין שני הצרכים האלה כי הם חיים תמיד בחדר ה"אני".

אבל מי שבוחר לחיות במערכת זוגית מתוודע לקיומם של שני החדרים שבתוכו: חדר הרצון שלו לקבל לעצמו, וחדר הרצון שלו לתת מעצמו. ומי שמוצא את שני החדרים האלה מצא בעצם את השלמות הפנימית של "אני" ו"אנחנו" בקיום אחד. מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית התחייבנו למטרה כפולה: גם לספק את הצורך של עצמנו להיות מאושרים, וגם לספק את של עצמנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כיצד נתגבר על הצד המפריד ונחזק את הצד המחבר שבתוכנו
דירוג 2.5 כוכבים (50%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מסך האשליות של האגו

האמת על השקרים שאנחנו מספרים לעצמנו, כדי שלא נדע עד כמה אנחנו רחוקים מלהיות מה שנדמה לנו.

מיהו האדם החשוב ביותר בחייכם?

מיהו האדם החשוב ביותר בחייכם? יום אחד תפגשו אותו כך לפתע פתאום, והוא יתן לכם את הקמע שהוא נושא אתו, שיכול לשנות את כל חייכם.

התשוקה לשליטה

אם גם אתם דואגים מפני מה שיקרה, זה מכיוון שגם אתם מנסים לשלוט במשהו שאי אפשר לשלוט בו: בעתיד. וזה המקור לחרדות וללחצים שלכם.

לחיות ביחד כמו בחופשה שנתית

איך לנהל משק בית משותף, לקבל החלטות משותפות, לנהל חשבון משותף ולגדל ילדים משותפים, כשכל אחד מאתנו מושך לכיוון אחר? האם אפשר לחיות ביחד ובכל זאת להרגיש כמו בחופשה שנתית?

מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית נכנסנו לקונפליקט בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצרכים האישיים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כשהיינו לבד היתה לנו מטרה אחת בלבד: לספק רק את הצרכים של עצמנו. ובימים המאושרים ההם היינו מצומצמים רק למחויבות לדברים שאנחנו אוהבים, רק להחלטות המתאימות לנו, ורק לאורח החיים הרצוי לנו. ואז, מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית, מצאנו את עצמנו בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצורך שלנו להיות מאושרים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

עם הבחירה לחיות במערכת זוגית לא ויתרנו אם כן על עצמנו, אלא החלפנו את האחריות המצומצמת באחריות כפולה: גם לעצמנו וגם למישהו שיהיה שותף במערכת הזוגית הזאת. כלומר, את המטרה האישית להיות מאושרים לבד, החלפנו במטרה משותפת להיות מאושרים ביחד. כלומר, התרחבנו מדאגה מצומצמת רק למה שטוב לנו, לדאגה כפולה: גם למה שטוב לנו באופן אישי וגם למה שטוב לשנינו ביחד.

כלומר, במקום להקדיש את עצמנו רק לעצמנו הרחבנו את המובן של לחיות למען עצמנו" למובן של לחיות גם למען עצמנו וגם למען שנינו. וזה המובן של "אנחנו", שהוא לא מבטל את המובן של "אני": גם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו, וגם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו שגם שייכים למשהו משותף. כמו השתתפות בהפגנה שבה כל אחד מהמשתתפים הוא גם "אני" והוא גם "אנחנו", גם "אני" וגם "קהל".

חיים בזוגיות

הרעיון של חיים בזוגיות הוא אם כן לא הצעה לבטל את עצמנו לטובת השני, או לבטל את עצמנו לטובת היחסים. הרעיון של חיים בזוגיות הוא לפנות מקום ב"אני" שלהו גם לצורך שלנו להיות חלק ממטרה משותפת.

הצורך להיות ביחד הוא אינסטינקט בסיסי של כל אחד מאתנו להתחבר כדי להשתייך לחיים שמעבר לחיים האישיים שלנו, ולאפשר לעצמנו לחוות את מיטבנו כשאנחנו נותנים ואוהבים. וזה האינסטינקט השני בחשיבותו שיש לנו, לאחר האינסטינקט הראשון לחוות את עצמנו כאינדיווידואלים.

כלומר, קודם כל דרושה לנו הרגשה חזקה של מי שאנחנו, של הרצון שלנו, של הדבר הזה שאליו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אני". ואחר כך דרושה לנו החוויה של עצמנו כחלק של משהו גדול יותר. ושני האינסטינקטים האלה חיים בשני חדרים נפרדים בתוכנו. לאלה שבוחרים להיות לבד אין התלבטות פנימית בין שני הצרכים האלה כי הם חיים תמיד בחדר ה"אני".

אבל מי שבוחר לחיות במערכת זוגית מתוודע לקיומם של שני החדרים שבתוכו: חדר הרצון שלו לקבל לעצמו, וחדר הרצון שלו לתת מעצמו. ומי שמוצא את שני החדרים האלה מצא בעצם את השלמות הפנימית של "אני" ו"אנחנו" בקיום אחד. מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית התחייבנו למטרה כפולה: גם לספק את הצורך של עצמנו להיות מאושרים, וגם לספק את של עצמנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כיצד נתגבר על הצד המפריד ונחזק את הצד המחבר שבתוכנו
דירוג 2.5 כוכבים (50%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הציפייה ההרסנית לבן זוג מושלם

הרבה אכזבות ביחסים מקורת בציפיות לא ריאליות ליחסים לא אפשריים. זאת גישה שמעידה שלא התבגרנו מהמחשבה הילדותית שמגיע לנו לקבל כל דבר שאנחנו רוצים.

חוסר כבוד בזוגיות

האם הוא אומר לנו שנעים לשוחח אתנו? או אולי הוא אומר לנו שהדברים שאנחנו אומרים חשובים? לא, הוא אומר לנו שהדברים שלנו ממש לא מעניינים אותו, ושאין לו צורך לשמוע אותנו עד הסוף כדי לדעת עד כמה אנחנו טועים.

למה פורצות מריבות זוגיות

למה פורצות מריבות זוגיות? כי לאף אחד מבני הזוג לא אכפת מה השני רוצה, מה השני חושב ומה השני רוצה. וזה הסיפור של המריבות הזוגיות.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות