שתף
שלח לחבר
אימייל
מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית נכנסנו לקונפליקט בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצרכים האישיים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כשהיינו לבד היתה לנו מטרה אחת בלבד: לספק רק את הצרכים של עצמנו. ובימים המאושרים ההם היינו מצומצמים רק למחויבות לדברים שאנחנו אוהבים, רק להחלטות המתאימות לנו, ורק לאורח החיים הרצוי לנו. ואז, מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית, מצאנו את עצמנו בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצורך שלנו להיות מאושרים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

עם הבחירה לחיות במערכת זוגית לא ויתרנו אם כן על עצמנו, אלא החלפנו את האחריות המצומצמת באחריות כפולה: גם לעצמנו וגם למישהו שיהיה שותף במערכת הזוגית הזאת. כלומר, את המטרה האישית להיות מאושרים לבד, החלפנו במטרה משותפת להיות מאושרים ביחד. כלומר, התרחבנו מדאגה מצומצמת רק למה שטוב לנו, לדאגה כפולה: גם למה שטוב לנו באופן אישי וגם למה שטוב לשנינו ביחד.

כלומר, במקום להקדיש את עצמנו רק לעצמנו הרחבנו את המובן של לחיות למען עצמנו" למובן של לחיות גם למען עצמנו וגם למען שנינו. וזה המובן של "אנחנו", שהוא לא מבטל את המובן של "אני": גם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו, וגם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו שגם שייכים למשהו משותף. כמו השתתפות בהפגנה שבה כל אחד מהמשתתפים הוא גם "אני" והוא גם "אנחנו", גם "אני" וגם "קהל".

חיים בזוגיות

הרעיון של חיים בזוגיות הוא אם כן לא הצעה לבטל את עצמנו לטובת השני, או לבטל את עצמנו לטובת היחסים. הרעיון של חיים בזוגיות הוא לפנות מקום ב"אני" שלהו גם לצורך שלנו להיות חלק ממטרה משותפת.

הצורך להיות ביחד הוא אינסטינקט בסיסי של כל אחד מאתנו להתחבר כדי להשתייך לחיים שמעבר לחיים האישיים שלנו, ולאפשר לעצמנו לחוות את מיטבנו כשאנחנו נותנים ואוהבים. וזה האינסטינקט השני בחשיבותו שיש לנו, לאחר האינסטינקט הראשון לחוות את עצמנו כאינדיווידואלים.

כלומר, קודם כל דרושה לנו הרגשה חזקה של מי שאנחנו, של הרצון שלנו, של הדבר הזה שאליו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אני". ואחר כך דרושה לנו החוויה של עצמנו כחלק של משהו גדול יותר. ושני האינסטינקטים האלה חיים בשני חדרים נפרדים בתוכנו. לאלה שבוחרים להיות לבד אין התלבטות פנימית בין שני הצרכים האלה כי הם חיים תמיד בחדר ה"אני".

אבל מי שבוחר לחיות במערכת זוגית מתוודע לקיומם של שני החדרים שבתוכו: חדר הרצון שלו לקבל לעצמו, וחדר הרצון שלו לתת מעצמו. ומי שמוצא את שני החדרים האלה מצא בעצם את השלמות הפנימית של "אני" ו"אנחנו" בקיום אחד. מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית התחייבנו למטרה כפולה: גם לספק את הצורך של עצמנו להיות מאושרים, וגם לספק את של עצמנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כיצד נתגבר על הצד המפריד ונחזק את הצד המחבר שבתוכנו
דירוג 2.5 כוכבים (50%) 2 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מסע היכרות עם עצמנו

הכירו במאמרים הבאים את תשעת הטיפוסים הפסיכולוגים, שכולנו כלולים בהם. נסו לזהות את הטיפוס שלכם. ואז למדו את נקודות החוזק שתומכות בהתפתחותכם, ואת נקודות התורפה שכדאי לתקן.

לצאת מתוך עצמך

במבט מהצד, איך לדעתך נראים הדברים שאתה עושה? הדברים שאתה אומר? הדברים שאתה חושב?

מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית נכנסנו לקונפליקט בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצרכים האישיים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כשהיינו לבד היתה לנו מטרה אחת בלבד: לספק רק את הצרכים של עצמנו. ובימים המאושרים ההם היינו מצומצמים רק למחויבות לדברים שאנחנו אוהבים, רק להחלטות המתאימות לנו, ורק לאורח החיים הרצוי לנו. ואז, מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית, מצאנו את עצמנו בין שתי מטרות מנוגדות: גם לספק את הצורך שלנו להיות מאושרים, וגם לספק את הצורך שלנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

עם הבחירה לחיות במערכת זוגית לא ויתרנו אם כן על עצמנו, אלא החלפנו את האחריות המצומצמת באחריות כפולה: גם לעצמנו וגם למישהו שיהיה שותף במערכת הזוגית הזאת. כלומר, את המטרה האישית להיות מאושרים לבד, החלפנו במטרה משותפת להיות מאושרים ביחד. כלומר, התרחבנו מדאגה מצומצמת רק למה שטוב לנו, לדאגה כפולה: גם למה שטוב לנו באופן אישי וגם למה שטוב לשנינו ביחד.

כלומר, במקום להקדיש את עצמנו רק לעצמנו הרחבנו את המובן של לחיות למען עצמנו" למובן של לחיות גם למען עצמנו וגם למען שנינו. וזה המובן של "אנחנו", שהוא לא מבטל את המובן של "אני": גם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו, וגם לראות את עצמנו אינדיווידואלים כשלעצמנו שגם שייכים למשהו משותף. כמו השתתפות בהפגנה שבה כל אחד מהמשתתפים הוא גם "אני" והוא גם "אנחנו", גם "אני" וגם "קהל".

חיים בזוגיות

הרעיון של חיים בזוגיות הוא אם כן לא הצעה לבטל את עצמנו לטובת השני, או לבטל את עצמנו לטובת היחסים. הרעיון של חיים בזוגיות הוא לפנות מקום ב"אני" שלהו גם לצורך שלנו להיות חלק ממטרה משותפת.

הצורך להיות ביחד הוא אינסטינקט בסיסי של כל אחד מאתנו להתחבר כדי להשתייך לחיים שמעבר לחיים האישיים שלנו, ולאפשר לעצמנו לחוות את מיטבנו כשאנחנו נותנים ואוהבים. וזה האינסטינקט השני בחשיבותו שיש לנו, לאחר האינסטינקט הראשון לחוות את עצמנו כאינדיווידואלים.

כלומר, קודם כל דרושה לנו הרגשה חזקה של מי שאנחנו, של הרצון שלנו, של הדבר הזה שאליו אנחנו מתכוונים כשאנחנו אומרים "אני". ואחר כך דרושה לנו החוויה של עצמנו כחלק של משהו גדול יותר. ושני האינסטינקטים האלה חיים בשני חדרים נפרדים בתוכנו. לאלה שבוחרים להיות לבד אין התלבטות פנימית בין שני הצרכים האלה כי הם חיים תמיד בחדר ה"אני".

אבל מי שבוחר לחיות במערכת זוגית מתוודע לקיומם של שני החדרים שבתוכו: חדר הרצון שלו לקבל לעצמו, וחדר הרצון שלו לתת מעצמו. ומי שמוצא את שני החדרים האלה מצא בעצם את השלמות הפנימית של "אני" ו"אנחנו" בקיום אחד. מהרגע שבחרנו לחיות במערכת יחסים זוגית התחייבנו למטרה כפולה: גם לספק את הצורך של עצמנו להיות מאושרים, וגם לספק את של עצמנו להיות במערכת יחסים יציבה ותומכת.

כיצד נתגבר על הצד המפריד ונחזק את הצד המחבר שבתוכנו
דירוג 2.5 כוכבים (50%) 2 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך להפוך רעיונות חדשים לדרך חיים חדשה

למה כל כך רבים בינינו פוחדים ללמוד משהו חדש או לבקש עצה מקצועית? למה כל כך רבים בינינו פוחדים לגלות שאולי הם לא יודעים הכל, ושאולי דברים שבהם הם מאמינים רק פוגעים בהם? והשאלה העיקרית: איך זה משפיע על התפתחותם?

איך לנצח את הפחד בשני צעדים

אין טעות גדולה יותר מהמחשבה שהפחד הוא בלתי מנוצח. והאמת פשוטה: אנחנו לא מצליחים להיפטר מהפחד רק מכיוון שאנחנו לא עושים דבר בעניין.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות