כולנו רוצים לשמור על האהבה ומבטיחים לעשות הכל כדי שהיא תישאר בינינו לתמיד. אבל אהבה לתמיד בין בני זוג יכולה להתקיים רק אם שניכם מבינים שאהבה היא לא דבר טבעי לאף אחד מאתנו. אהבה צריך לעורר. אהבה צריך לעשות. אהבה צריך לפתח. אהבה צריך להראות. אהבה צריך לתחזק. באהבה צריך לבחור. לאהבה צריך להיערך. לאהבה צריך להתחייב.

זאת אמת מזעזעת לכל מי שחושב שהאהבה שופעת ממנו באופן טבעי, ולכל מי שמאמין שהוא לא צריך לעשות דבר כדי להיות אוהב טבעי ללא גבול. אבל רק הכרה באמת הקשה שאהבה היא לא דבר טבעי לנו, תאפשר לנו לגרום לאהבה להיות הטבע שלנו.

כיצד לשמר את האהבה

מה לימד אותנו רבי עקיבא? "ואהבת לרעך כמוך כלל גדול בתורה". תחשבו על זה: לאהוב את רעך כמוך זאת מצווה. מה זאת מצווה? הוראה לעשות משהו שאנחנו לא עושים באופן טבעי, כי אין סיבה לצוות עלינו משהו שהוא טבעי לנו. כמו שאין מצווה לאכול, ואין מצווה לשתות ואין מצווה לישון, כי אלה מעשים טבעיים לנו. אבל יש מצווה לשמוח כי אצל רובנו שמחה היא לא טבעית, ויש מצווה לכבד אב ואם כי אצל רבים בינינו זה לא מובן מאליו, ויש גם מצווה לאהוב את הזולת כי אהבה לזולת היא לא תכונה שקיבלנו מלידתנו.

מאין בכלל המחשבה שאנחנו יצורים אוהבים? כי אנחנו באמת מרגישים משהו דמוי אהבה למי שדואג לנו ונחמד אלינו. אבל זאת למעשה אהבה לעצמנו ולא אהבה אליו. זאת אהבה לצרכים שלנו ולצדק שלנו ולדרך שלנו, ולמי שמספק לנו את זה וכל עוד הוא מספק לנו את זה.

ובכל זאת, אהבה לזולת קיימת בכל אחד מאתנו כפוטנציאל, כמו גרעין אבוקדו שהוא עדיין לא עץ אבוקדו, אבל יש בו פוטנציאל להיות עץ אבוקדו גדול אם הוא יתפתח ויצמח. וכל עוד אנחנו לא מבינים את זה, אנחנו רק משלים את עצמנו שאנחנו עצי אבוקדו, ואנחנו רק מתנהגים כמו עצי אבוקדו, ובעצם אנחנו בסך הכל גרעיני אבוקדו. ורק הכרה בכך שאהבה אמיתית לזולת לא קיימת בנו עדיין יכולה להיות מניע לחפש את הפוטנציאל הזה במעמקי נפשנו, וכך להניע אותנו להפוך אותו לממשי. אין דרך אחרת לשמר את האהבה.

ואיך הופכים אהבה כפוטנציאל לאהבה ממשית? על ידי מעשים אוהבים כלפי השני כל הזמן, מרגע לרגע ומשעה לשעה. מפרגנים ומוותרים על הערה, אומרים מילה טובה ומוותרים על ביקורת, מציעים התחשבות ונמנעים מהתחשבנות.

את זה עושים שלושה חודשים מלאים כדי להפוך עשייה אוהבת להרגל ולטבע חדש. אבל בלי שום מעידות ובלי שום נפילות, כי עם כל מעידה או נפילה תצטרכו להתחיל את הספירה מהתחלה. אם תתמידו, מובטח לכם שבתום שלושת החודשים האלה תרגישו חיבה טבעית לזה שקיבל מכם אנרגיות אוהבות ורצון טבעי לגרום לו להרגיש טוב. ויותר מזה אתם לא צריכים.

מעשים אוהבים נותנים הוראה ללב לאהוב. ואז כשאנחנו מאירים פנים לאדם הזה שאתו אנחנו חיים, כשאנחנו משבחים אותו, כשאנחנו עושים בשבילו, כשאנחנו דואגים לו, כשאנחנו מפנקים אותו, אנחנו פותחים לאט לאט את כל המנעולים של לבנו אחד אחרי השני. בהדרגה הלב מתרגל לאהוב, ובהדרגה גרעין האהבה שבתוכנו גדל להיות עץ גדול עמוס בפירות מתוקים של אהבה.