שתף
שלח לחבר
אימייל
האגו שלנו מבליט את הפגמים של הזולת, ומקטין את שלנו. האגו גורם להאמין שהאושר תלוי בכך שנדאג רק לטובתנו. האגו מתחזק ממאבק ותחרות, מחלוקת ופילוג. מה אנחנו מחמיצים?

עד כה האמנת שאושרך תלוי בכך שתדאג רק לטובתך. אמונה זו טופחה בך כמעט על ידי כל מי שהיתה לו השפעה עליך. כולם לעסו אותם רעיונות ברוח "אל תוותר", "תלמד לעמוד על שלך", "תלמד לאהוב את עצמך". ספרים וסרטים וחכמולוגים שונים לימדו אותך להסתגל לנורמות האגוצנטריות, בהנחה שהתרכזותך בעצמך היא זו שתביא לך את טובתך.
אבל נורמות אלה לא סייעו לך להשיג רווחה פנימית, וכפו עליך להיות אדם שאינך רוצה להיות.
האגו יוצר אצלך את הצורך בעדיפות, וצורך זה גורם לך להיות שביר ופגיע, להיות מושפע מכל מצב רוח של הזולת, ולהיעלב כשמישהו אינו רואה אותך כפי שאתה משתדל לראות את עצמך. הוא גורם לך להיות ערוך להגיב על פגיעה או זלזול בדרך שבה אתה רגיל להגיב: בכעס, בעלבון או בבריחה.
כל פעם שאתה פונה לאדם אחר מהאגו שלך אתה מעורר אצלו תגובה מהאגו שלו, וכך שניכם נלכדים בין שני תודעות אגוצנטריות. ממקום כזה לא יכול להיות ביניכם חיבור אמיתי. ובוודאי לא יכולות להיות הבנה אמיתית, הסכמה אמיתית ואהבה אמיתית, משום ששתי תודעות אגוצנטריות מנוגדות זו לזו במטרות שלהן, ובתוצאות שהן מחוללות.
לכן באגו אין שלום. הוא מתחזק ממאבק, מתחרות, ממחלוקת ומפילוג. וכל עוד הוא שולט בך, אין שלום בך וסביבך.
אבל זאת לא גזירה ולא חובה שכזה יהיה אופי יחסי הגומלין שלך עם עצמך עם הסובבים אותך. הצלחתו של האגו תלויה בהסכמתך להטיל עליו את השליטה בחייך, ואתה יכול לבחור בכל רגע להפסיק שיתוף פעולה הרסני זה ביניכם.

בין אגו ומודעות

האדם האגואיסט והאדם המודע חיים באותה ארץ, באותה עיר, באותו רחוב, באותו בית, אבל לא באותו עולם. החוקים שעל פיהם חי האגואיסט מכוּונים אל עצמו: "מגיע לי בדיוק מה שמגיע לו", "הוא לא יותר טוב ממני", "מה שמותר לו מותר גם לי". ואילו המודע יודע שלא יהיה לו שלום חיצוני ופנימי בעולם שבו לא נעים לאדם אחר, והוא חי על פי חוקים שונים: "מגיע לו בדיוק מה שמגיע לי","אני לא יותר טוב ממנו", "מה שמותר לי מותר גם לו".

  • האגואיסט מסייע ביצירת מציאות כוחנית שכולם הקורבנות שלה וכולם מפסידים בה, ואדם מודע חותר להעצים את עצמו דרך העצמת האחרים כדי שכולם ירוויחו.
  • המטרה של האגוצנטרי היא לשפר את רמת חייו, אדם מודע רוצה להעלות את איכות חייו.
  • האגוצנטרי רגיש רק לעצמו ול"אנשים שלו", אדם מודע מרגיש אחריות לעולם כולו, בזמן הזה ובימים שיבואו.
  • האגוצנטרי מומרץ ומדורבן על ידי מניע נצחי להשיג עדיפות וחשיבות עצמית, אדם מודע מכיר ויודע היטב מה ערכו על פי מה שהוא נותן לעולם.
  • האגוצנטרי משלה את עצמו שהוא הרבה יותר טוב וחכם והגון מכפי שהנו, אדם מודע יודע שהוא בא לעולם עם פוטנציאל להיות טוב ולהיות רע, והוא מלמד את עצמו להיות מסוגל לבחור כל הזמן בין השניים.

אגו דרוש רק למי שאינו מסוגל לראות את עצמו במלוא מגבלותיו. עד כה ראית את גילוייו המרגיזים והמגוחכים של האגו רק באנשים אחרים, ולא ראית אותם גילויים גם בך עצמך. כל עבודת התיקון שעלינו לעשות בהתפתחות שלנו היא הכרת הרע שבנו, כדי שנהיה מסוגלים לבחור בטוב שבנו.
ואת זה נוכל לעשות רק ממצב פנימי של מודעות.</span></span></p>

להתפכח מהחלום

תוכל כמובן להמשיך להתכחש לאנוכיות שלך גם מכאן והלאה, אבל לא תוכל למנוע את הגילויים שלהם, ותיאלץ להמשיך להתחזות למה שאינך, כדי להמשיך לא תדע עד כמה אנוכי אתה.
דרוש אומץ רב כדי להתפכח ולראות את עצמנו באורה הבהיר והצלול של האמת, בלי לפחד מהדברים השליליים שנגלה על עצמנו. אבל רק התפכחות כזאת תאפשר לנו להיות האדם שעד היום רק השלינו את עצמנו שהננו. כשנכיר ברע שבנו נוכל להימנע מלבחור בו, וכך להפוך את האידיאליזציה של עצמנו לאמת.
המלחמה שלנו באגו צריכה להתחיל אם כן בחשיפתו לאור היום. משפט בלתי נשכח אמר פוגו: "ראיתי את האויב, והנה הוא אני". ובטקסטים הבודהיסטיים נאמר: "סלק את הגורם האחד האשם בכל". אויב פנימי זה נמצא בכולנו ואף אחד איננו פטור ממנו. הוא יוכרע רק כאשר נכיר בקיומו, וכאשר נגלה שאנחנו יכולים לשלוט בו.
ואז נוכל להשתמש בו לתועלתנו ובעדנו, ככוח מניע שיעזור לנו להיות נזר הבריאה, כפי שנועדנו להיות.

מי זקוק לאגו

בבית ספר יסודי בעיר קטנה באמריקה ביקשה המורה מהתלמידים לרשום על גיליון את שמות כל התלמידים בזה אחר זה, להשאיר רווח ליד כל שם, ולציין ברווח שנשאר משהו נחמד על אותו תלמיד. כשסיימו התלמידים, אספה המורה את הרשימות. ואז לקחה גיליונות חדשים, בראש כל אחד מהם ציינה שם של אחד התלמידים, ורשמה בו את כל הדברים הנחמדים שכתבו עליו חבריו. למחרת חילקה את הרשימות החדשות לתלמידיה. התגובות היו בעיקר של מבוכה: "לא ידעתי שחושבים עלי דברים כל כך טובים". בימים שלאחר מכן ועד תום הלימודים שררו יחסים מופלאים בין כולם לבין כולם.
עברו שנים. יום אחד הוזמנה המורה להשתתף בטקס לוויה של אחד התלמידים שנהרג במלחמת וייטנאם. בתום הטקס ניגשו אליה הוריו של אותו תלמיד, והראו לה את הגיליון המקופל שהוא החזיק אתו כל השנים. בעוד המורה עומדת שם עם הגיליון בידיה ומנסה לקרוא אותו בעיניים מוצפות בדמעות, ניגשו אליהם בזה אחר זה כל חבריו של אותו תלמיד.
כל הכיתה היתה שם. אחד מהם סיפר שהרשימה שלו נמצאת במגירה העליונה של שולחנו והוא מרבה לקרוא אותה, השני סיפר שאשתו הכניסה את הרשימה שלו לאלבום החתונה שלהם, ותלמידה אחת הוציאה את הרשימה מארנקה: "זה תמיד אתי", אמרה.
כשאנחנו מעניקים את הטוב שבנו אחד לשני מתקפל האגו אל מאורתו ונאלם דום, ומתברר שאיש אינו זקוק לו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אגו – הכרת הרע שבנו

האגו שלנו מבליט את הפגמים של הזולת, ומקטין את שלנו. האגו גורם להאמין שהאושר תלוי בכך שנדאג רק לטובתנו. האגו מתחזק ממאבק ותחרות, מחלוקת ופילוג. מה אנחנו מחמיצים?

רגשות הם אויבים או ידידים?

האם רגשות הם נכס או נטל? כשאתם מרגישים שאתם רוצים דבר כלשהו אבל אתם רוצים גם את היפוכו, נלכדתם במאבק בין שני מסלולי רגשות שפועלים בתוכנו: מסלול של רגשות לטווח קצר ומסלול של רגשות לטווח ארוך.
על המסלול הקצר אנחנו מחפשים הנאה ברגע הזה בלי מחשבה על הרגע הבא. זה מסלול של השתוקקות למה שנוח ונעים לנו עכשיו, והוא מושך אותנו ליהנות מעוד שעת שינה, לדחות דברים לא נעימים לאחר כך, ולהימנע מדברים קשים או לא נעימים.המסלול הארוך הוא רצף של רגשות יציבים ובלתי משתנים.
על המסלול הזה אנחנו מחפשים הנאה שצפויה בטווח הארוך, כמו לימודים, בניית יחסים, לידת ילד. זה מסלול המרתון למרחקים ארוכים שמושך אותנו לתכנן מטרות משמעותיות ומספקות, והוא דוחף אותנו לקום בזמן, לעמוד בהחלטותינו ולקיים את ההתחייבויות שלנו.

האגו שלנו מבליט את הפגמים של הזולת, ומקטין את שלנו. האגו גורם להאמין שהאושר תלוי בכך שנדאג רק לטובתנו. האגו מתחזק ממאבק ותחרות, מחלוקת ופילוג. מה אנחנו מחמיצים?

עד כה האמנת שאושרך תלוי בכך שתדאג רק לטובתך. אמונה זו טופחה בך כמעט על ידי כל מי שהיתה לו השפעה עליך. כולם לעסו אותם רעיונות ברוח "אל תוותר", "תלמד לעמוד על שלך", "תלמד לאהוב את עצמך". ספרים וסרטים וחכמולוגים שונים לימדו אותך להסתגל לנורמות האגוצנטריות, בהנחה שהתרכזותך בעצמך היא זו שתביא לך את טובתך.
אבל נורמות אלה לא סייעו לך להשיג רווחה פנימית, וכפו עליך להיות אדם שאינך רוצה להיות.
האגו יוצר אצלך את הצורך בעדיפות, וצורך זה גורם לך להיות שביר ופגיע, להיות מושפע מכל מצב רוח של הזולת, ולהיעלב כשמישהו אינו רואה אותך כפי שאתה משתדל לראות את עצמך. הוא גורם לך להיות ערוך להגיב על פגיעה או זלזול בדרך שבה אתה רגיל להגיב: בכעס, בעלבון או בבריחה.
כל פעם שאתה פונה לאדם אחר מהאגו שלך אתה מעורר אצלו תגובה מהאגו שלו, וכך שניכם נלכדים בין שני תודעות אגוצנטריות. ממקום כזה לא יכול להיות ביניכם חיבור אמיתי. ובוודאי לא יכולות להיות הבנה אמיתית, הסכמה אמיתית ואהבה אמיתית, משום ששתי תודעות אגוצנטריות מנוגדות זו לזו במטרות שלהן, ובתוצאות שהן מחוללות.
לכן באגו אין שלום. הוא מתחזק ממאבק, מתחרות, ממחלוקת ומפילוג. וכל עוד הוא שולט בך, אין שלום בך וסביבך.
אבל זאת לא גזירה ולא חובה שכזה יהיה אופי יחסי הגומלין שלך עם עצמך עם הסובבים אותך. הצלחתו של האגו תלויה בהסכמתך להטיל עליו את השליטה בחייך, ואתה יכול לבחור בכל רגע להפסיק שיתוף פעולה הרסני זה ביניכם.

בין אגו ומודעות

האדם האגואיסט והאדם המודע חיים באותה ארץ, באותה עיר, באותו רחוב, באותו בית, אבל לא באותו עולם. החוקים שעל פיהם חי האגואיסט מכוּונים אל עצמו: "מגיע לי בדיוק מה שמגיע לו", "הוא לא יותר טוב ממני", "מה שמותר לו מותר גם לי". ואילו המודע יודע שלא יהיה לו שלום חיצוני ופנימי בעולם שבו לא נעים לאדם אחר, והוא חי על פי חוקים שונים: "מגיע לו בדיוק מה שמגיע לי","אני לא יותר טוב ממנו", "מה שמותר לי מותר גם לו".

  • האגואיסט מסייע ביצירת מציאות כוחנית שכולם הקורבנות שלה וכולם מפסידים בה, ואדם מודע חותר להעצים את עצמו דרך העצמת האחרים כדי שכולם ירוויחו.
  • המטרה של האגוצנטרי היא לשפר את רמת חייו, אדם מודע רוצה להעלות את איכות חייו.
  • האגוצנטרי רגיש רק לעצמו ול"אנשים שלו", אדם מודע מרגיש אחריות לעולם כולו, בזמן הזה ובימים שיבואו.
  • האגוצנטרי מומרץ ומדורבן על ידי מניע נצחי להשיג עדיפות וחשיבות עצמית, אדם מודע מכיר ויודע היטב מה ערכו על פי מה שהוא נותן לעולם.
  • האגוצנטרי משלה את עצמו שהוא הרבה יותר טוב וחכם והגון מכפי שהנו, אדם מודע יודע שהוא בא לעולם עם פוטנציאל להיות טוב ולהיות רע, והוא מלמד את עצמו להיות מסוגל לבחור כל הזמן בין השניים.

אגו דרוש רק למי שאינו מסוגל לראות את עצמו במלוא מגבלותיו. עד כה ראית את גילוייו המרגיזים והמגוחכים של האגו רק באנשים אחרים, ולא ראית אותם גילויים גם בך עצמך. כל עבודת התיקון שעלינו לעשות בהתפתחות שלנו היא הכרת הרע שבנו, כדי שנהיה מסוגלים לבחור בטוב שבנו.
ואת זה נוכל לעשות רק ממצב פנימי של מודעות.</span></span></p>

להתפכח מהחלום

תוכל כמובן להמשיך להתכחש לאנוכיות שלך גם מכאן והלאה, אבל לא תוכל למנוע את הגילויים שלהם, ותיאלץ להמשיך להתחזות למה שאינך, כדי להמשיך לא תדע עד כמה אנוכי אתה.
דרוש אומץ רב כדי להתפכח ולראות את עצמנו באורה הבהיר והצלול של האמת, בלי לפחד מהדברים השליליים שנגלה על עצמנו. אבל רק התפכחות כזאת תאפשר לנו להיות האדם שעד היום רק השלינו את עצמנו שהננו. כשנכיר ברע שבנו נוכל להימנע מלבחור בו, וכך להפוך את האידיאליזציה של עצמנו לאמת.
המלחמה שלנו באגו צריכה להתחיל אם כן בחשיפתו לאור היום. משפט בלתי נשכח אמר פוגו: "ראיתי את האויב, והנה הוא אני". ובטקסטים הבודהיסטיים נאמר: "סלק את הגורם האחד האשם בכל". אויב פנימי זה נמצא בכולנו ואף אחד איננו פטור ממנו. הוא יוכרע רק כאשר נכיר בקיומו, וכאשר נגלה שאנחנו יכולים לשלוט בו.
ואז נוכל להשתמש בו לתועלתנו ובעדנו, ככוח מניע שיעזור לנו להיות נזר הבריאה, כפי שנועדנו להיות.

מי זקוק לאגו

בבית ספר יסודי בעיר קטנה באמריקה ביקשה המורה מהתלמידים לרשום על גיליון את שמות כל התלמידים בזה אחר זה, להשאיר רווח ליד כל שם, ולציין ברווח שנשאר משהו נחמד על אותו תלמיד. כשסיימו התלמידים, אספה המורה את הרשימות. ואז לקחה גיליונות חדשים, בראש כל אחד מהם ציינה שם של אחד התלמידים, ורשמה בו את כל הדברים הנחמדים שכתבו עליו חבריו. למחרת חילקה את הרשימות החדשות לתלמידיה. התגובות היו בעיקר של מבוכה: "לא ידעתי שחושבים עלי דברים כל כך טובים". בימים שלאחר מכן ועד תום הלימודים שררו יחסים מופלאים בין כולם לבין כולם.
עברו שנים. יום אחד הוזמנה המורה להשתתף בטקס לוויה של אחד התלמידים שנהרג במלחמת וייטנאם. בתום הטקס ניגשו אליה הוריו של אותו תלמיד, והראו לה את הגיליון המקופל שהוא החזיק אתו כל השנים. בעוד המורה עומדת שם עם הגיליון בידיה ומנסה לקרוא אותו בעיניים מוצפות בדמעות, ניגשו אליהם בזה אחר זה כל חבריו של אותו תלמיד.
כל הכיתה היתה שם. אחד מהם סיפר שהרשימה שלו נמצאת במגירה העליונה של שולחנו והוא מרבה לקרוא אותה, השני סיפר שאשתו הכניסה את הרשימה שלו לאלבום החתונה שלהם, ותלמידה אחת הוציאה את הרשימה מארנקה: "זה תמיד אתי", אמרה.
כשאנחנו מעניקים את הטוב שבנו אחד לשני מתקפל האגו אל מאורתו ונאלם דום, ומתברר שאיש אינו זקוק לו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לעלות כיתה משלב הקונפליקטים לשלב הקבלה

משלב הקונפליקטים ביחסים אנחנו מטפסים לשלב הקבלה לא רק בזכות האהבה ששימרנו, אלא גם הודות לקשיים שאתם התמודדנו. ואם המאבקים לא הצליחו לשבור אותנו בדרך, יצרנו את ההתאמה הנכספת בינינו, ואנחנו מוכנים לפרס הגדול של חברות אמיצה.

להפסיק לדאוג ללא צורך

האם אפשר לא לדאוג? והרי בכל רגע יכול לקרות לנו משהו נורא. האם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להפסיק לדאוג ולהתחיל לחיות?

התשוקה לשליטה

אם גם אתם דואגים מפני מה שיקרה, זה מכיוון שגם אתם מנסים לשלוט במשהו שאי אפשר לשלוט בו: בעתיד. וזה המקור לחרדות וללחצים שלכם.

לפתוח דף חדש בזוגיות

כדי לפתוח דף חדש ביחסים שלכם אתם צריכים להיות מוכנים לדפדף את הדף הקודם, וזה אומר לדבר אחרת ולהתייחס זה אל זה אחרת.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות