הרבה נותני עצות מסתובבים בינינו. למעשה, כולנו אוהבים לתת עצות, ואנחנו גאים מאוד שבאים להיוועץ בנו. אבל האם אנחנו נותנים עצות טובות או עצות רעות?

במקרים רבים אנחנו מתכוונים באמת לעזור, ועצה שבאה מכוונה אמיתית לעזור ניכרת בתבונה וברגישות שבה. והיא לא תשקף את דעתו הפרטית של "היועץ", אלא את התעניינותו בצרכים של מי שמקבל את העצה.

"יועץ" שרק מתכוון לעזור יתעניין בהרגשתו של השני, יאפשר לו לבטא כעס וכאב ויגלה אמפתיה למצוקה שלו, לפני שהוא אומר לו מה רצוי לו לעשות. וכשהוא ירגיש שהזמן בשל להציע משהו, הוא לא יסית את השני לעשות משהו שהוא לא רוצה או לא יכול לעשות, כמו לעזוב בן זוג או להתפטר מהעבודה.

איך לתת עצות טובות?

במקום להציג את העצה שלו בצורת פקודה, הוא יציג אותה בצורת שאלה: "מה דעתך להתחיל לחשוב על עבודה אחרת?" "אולי הגיע הזמן להכיר בזה שהיחסים האלה לא עובדים?"

אלה עצות טובות כי הן מעוררות מחשבה, ומאפשרות לאדם במצוקה לשקול מחדש את הדברים, ולהיווכח בעצמו אם המצב אכן כל כך גרוע שפתרון קיצוני כזה מוצדק.

אבל לא כל העצות שלנו טובות, כי במקרים רבים הן לא באות מכוונה לעזור אלא מכוונה סמויה לתפוס עמדה מתנשאת: "אתה נעבעך שמסתבך בצרות ולא יודע איך לצאת מהן, ואני המומחה החכם שייחלץ אותך".

מדוע האגו שלנו הורס עצות טובות?

אלה עצות של גאווה, והן תמיד עצות רעות. והנה כמה סימני היכר שיעזרו לנו לזהות "יועץ" גאוותן:
בעצות גאווה אין שאלות, ו"היועץ" הגאוותן לא ישאל את השני איך הוא מרגיש, או מה הוא היה רוצה שיקרה.

• יועץ גאוותן קובע מה השני צריך לעשות: "תפסיק להיות סמרטוט, אתה חייב לשמור על הכבוד העצמי שלך". והעצות שלו נשמעות תמיד כמו פקודות: "אתה חייב", "אתה צריך", "אתה מוכרח".
• יועץ גאוותן גורם לשני להרגיש אידיוט: "אני לא מבין איך אתה מרשה להם להתנהג אליך ככה".
• יועץ גאוותן כועס כשהשני לא מציית לו: "בשביל מה אתה מתייעץ אתי אם אתה ממשיך להתנהג בטיפשות?".
• יועץ גאוותן שמח לאיד כשהשני נכשל: "אמרתי לך", "ידעתי שזה מה שיקרה", "עכשיו אולי תשמע בקולי".

העולם מלא נותני עצות. כולנו ביניהם. ובוודאי יש לנו דברים חכמים מאוד לומר למי שהסתבך בצרה. אם אנחנו רוצים להעניק עצות חכמות כדאי שנזכור שזה לא זמן להפגנת החכמה שלנו, וזה לא זמן לביטוי הדעות שלנו, וזה בוודאי לא זמן להתנשאות מצדנו.

מישהו זקוק לנו, ואולי כל מה שהוא צריך זה לשמוע מה אנחנו חושבים על העניין, כדי לחזק את מה שהוא עצמו חושב על העניין. וגם אם ההחלטה שלו תהיה בסופו של דבר בניגוד מוחלט למה שאנחנו חושבים, ייתכן שבכל זאת עזרנו לו מאוד, כי זאת בדיוק העצה שהוא היה זקוק לה כדי להניע את תהליך קבלת ההחלטות שלו.