שתף
שלח לחבר
אימייל
כמעט במחתרת מתחוללת מהפכה שקטה במודעות האנושית. מודעות פתוחה ורכה היא התשובה של הנשיות למודעות האגו הגברית הסגורה והקשוחה. וזה הנכס החשוב ביותר שמביאה האישה העצמאית לעולם.

אין שינוי בלי שמישהו יניע אותו. מישהו חייב להיות הראשון שיציע אלטרנטיבה. וכאשר מישהו מתחיל, החיים הולכים אתו. כך הם הדברים מאז ומתמיד.

צמחנו במדע ובטכנולוגיה, פרצנו גבולות באמצעי תקשורת ותעבורה, התעצמנו באמצעי לחימה וייצור, הכרנו בזכותו של כל אדם לשוויון. הזמן בשל לדבר הבא שעלינו להשיג, למודעות חדשה, שתעביר אותנו מהתודעה הגברית הכוחנית למודעות העוצמה הרכה.

זוהי מודעות שתביא לנו שלום במקום מלחמות, שיתוף במקום יריבות, אהבה במקום עוינות. היא תראה לנו שבעולם גלובלי, שבו כל דבר מחובר לכל דבר, אנחנו חייבים לשלב ידיים, ולראות את עצמנו מערכת של גלגלי שיניים שחייבת לתפקד בהרמוניה.

השאלה היא מי יתייצב בראש המעבר מהחשיבה הישנה אל החשיבה החדשה?

המין הגברי הוכיח שתפקיד זה לא נועד לו. במשך דורות רבים שלטו הגברים בכל תחומי החיים, עם כל הכוח וכל הזכויות וכל הסמכויות, ומעולם לא היה ניסיון אמיתי מצדו ליצור מציאות חדשה של שוויון ואחווה ורווח לכולם. הגברים נאחזו בזכויות היתר שלהם כאילו אין להם אלוהים, וגם היום מובל החיפוש אחר שינוי חברתי בעיקר על ידי נשים.

הנוכחות הנשית בולטת באופן מכריע בכל פורום ללמידת מודעות ותקשורת, ונשים הן רוב הקוראים של ספרי צמיחה. לכן לא סביר שבנקודה זאת של הזמן תצא בשורת השינוי משורות המין הגברי. ומכיוון שנשים וגברים הם כל מה שיש, נשארים הדברים במגרש של האישה.

אין ספק שבעתיד תתחלק המשימה הגדולה בצורה מאוזנת יותר. אבל בשלב זה השאלה "מדוע דווקא האישה" איננה רלוונטית. השאלה שצריכה להישאל היא מי משני המינים מסוגל יותר, הגבר שלמד להרוג את המפלצת, או האישה שלמדה לנשק אותה כדי להפוך אותה למלאך מיטיב.

זוהי הסיבה לכך שהדברים האלה מופנים לנשים. הם מופנים לנשים לא מכיוון שהן אשמות במשהו, אלא מכיוון שהגורל האנושי בחר להעניק לנשים נגישות רבה יותר למודעות ולתבונת הלב.

אכן, מדובר כמובן בהכללה. נשים רבות עדיין לא מזהות איכות זאת בעצמן, עדיין לא מבינות אותה או עדיין לא נותנות לה ביטוי, ולעומת זאת גברים רבים זועקים לשינוי. הכללה תמיד משאירה מרחב ליוצאים מן הכלל, והיא נועדה רק להצביע על הכלל

ואם מדובר על הכלל, עמוק בלבה חשה כמעט כל אישה שבעידן שאליו אנחנו הולכות יש לנשים תפקיד גדול מהחיים, ויש להן גם היכולת הדרושה להגשים אותו.

אולי יש נשים שהרעיון הזה מקומם אותן, כי עדיין רבות בינינו תופסות את האחריות כחולשה ולא כעוצמה. אבל תמונת המצב ברורה: אם אנחנו רוצות מציאות אחרת, עלינו ליצור אותה בעצמנו. אף אחד אחר לא יעשה את זה מלבדנו. עצם ההכרה בהיותנו אחראיות למציאות שלנו היא כבר הצעד הראשון, כי בכך אנחנו מצהירות למעשה על השליטה שלנו בגורלנו, בחיינו ובמי שאנחנו.

המנהיגה שעדיין לא התבגרה

תארי לעצמך שאת מטפסת אל ראש הר, ובאמצע העליה את מגיעה לגומחה בתוך ההר ורוצה לנוח בה מעט. אבל הגומחה תפוסה על ידי סלע שמונח בתוכה. כדי לפנות לעצמך מקום את מתחילה לדחוף את הסלע לעבר פסגת ההר. מהר מאוד את מתישה את עצמך ומאבדת את כוחותייך לגמרי. מדוע? כי את פועלת נגד חוקי הטבע.

עכשיו תארי לעצמך שאת פשוט מגלגלת את הסלע למטה. די בדחיפה קלה כדי שהסלע ידרדר, והגומחה כולה פנויה עבורך. איך זה קרה? פעלת עם החוקים שעל פיהם פועל העולם. לא נועדת לדחוף סלעים במעלה ההר. כשאת מנסה להיות מישהי שאיננה את, זה בעצם הדבר שאת עושה: את פועלת נגד חוקי החיים. וכשאת מגשימה את מי שהנך את הולכת עם חוקי החיים. ואז החיים הולכים אתך.

הייעוד שעדיין לא הוגשם

באת לעולם עם ייעוד מסוים, וכל דבר חייב להגשים את ייעודו. שושנה לעולם לא תנסה להיות צפרדע, ושום נמר לא ינסה להיות זחל. באת לעולם אישה, וכשאישה מפרידה את עצמה מנשיותה המקורית כדי להיות מה שאיננו טבעי לה, היא מכלה את כוחותיה בגלגול סלעים אל ראש ההר.

במשך דורות רבים ויתרנו על הנשיות המקורית שלנו כי חשבנו שכניעות היא טבענו. באה המהפכה הפמיניסטית ופקחה את עינינו לגלות את הכוח הנשי הטבוע בנו. אבל מה באמת קרה? שוב ויתרנו על הנשיות המקורית, והפעם כדי לחקות את הכוחניות הגברית, כי חשבנו שכוחניות צריכה להיות טבענו.

מאז ששערי החופש והשוויון פתוחים לרווחה, מסתגלות נשים רבות לזמנים החדשים על ידי התכחשות לאותנטיות שלהן, והולכות בעקבות מטרה שאינה יכולה להתגשם: להיות "כמו גבר". אין כמובן שום פגם בשאיפה להיות חזקה ומובילה, אבל בתנאי שזה יהיה "כמו אישה". ונשים רבות תופסות כל דבר שהוא "כמו אישה" כחולשה, כנחיתות, כחוסר שוויון.

התוצאה היא שלא אישה חזקה באמת צמחה מתוך המאבק, אלא ילדה מבולבלת, תובענית ואגוצנטרית, שמעמידה פנים שאינה זקוקה לאיש, אבל בלא יודעין מעצבת את חייה על פי אמות מידה שאינן שלה.

חשבי על כמויות הסיליקון המושתלות בשדיהן של בנות הדור הזה, וחשבי על האנורקסיה והבולמיה שהפכו למגפה הנשית. חשבי על הציפורניים המודבקות ועל נעלי השפיץ המעוותות את כפות הרגליים. חשבי על הכסף הרב המושקע בבגדים, בתסרוקות, בתמרוקים. האם כל זה היה קורה אילמלא רצינו כל כך למצוא חן בעיני אותו יצור שהאישור שלו כה חשוב לנו?

המסר שעדיין לא נשמע

אינך אשמה. גלים חזקים מאוד נעים לעומתך ומנסים למנוע ממך לנוע הלאה. אלה הן הנורמות שבתוכן את חיה, שספוגות עמוק בתוך מחשבותייך ואמונותייך ועצמותייך וכל תאי גופך, וקובעות עבורך מה נכון לחשוב ואיך נכון לנהוג. וכשהנורמה היא "מה שהוא אז גם אני", אין לך כוח להתנגד לה.

זה מתבטא באופן הבולט ביותר במתירנות המינית: נשים רבות חושבות שאם הוא אוהב מין חופשי, גם הן אמורות לאהוב מין חופשי. אחרת הן נחשבות ל"פחות".

לכן יותר ויותר נשים מוכנות לראות בסטוץ חסר משמעות בילוי מבדר כמו הגברים. יותר ויותר נשים בוחרות כמו הגברים להמשיך את חיי הרווקות העליזים, אף על פי שהשעון הביולוגי מתקתק רק להן. יותר ויותר נשים דוחות כמו הגברים את שלב ההורות, אף על פי שהן מסתכנות בקשיים גדולים מאוד להרות.

כך גורמת נורמת החקיינות להמוני נשים למחוק מתוכן היבטים נשיים, ולאבד את המגע עם התמצית הנשית שלהן.

הבשורה הנשית עדיין לא הציעה אם כן אלטרנטיבה טובה יותר, אלא רק החליפה עוול אחד בעוול אחר: במקום קיפוח הנשים - אובדן הזהות הנשית.

אכן נשים רכשו עצמאות, חופש, קידום מקצועי ותנאי רווחה, וכל אישה יכולה ליהנות מהזכות לבחור את צורת החיים המתאימה לה. למדנו לעמוד על זכויותינו, למדנו להציג תביעות, למדנו להציב תנאים, ולמדנו לקיים דיאלוג פתוח וגלוי עם כל אחד. אבל האם נשים מאושרות היום יותר? האם חייהן היום מספקים יותר?

רחוק מזה. הרבה יותר נשים מאי פעם מוצאות את עצמן אומללות, מדוכאות ובודדות. הרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להגשים את הצורך שלהם לקבל ולהעניק אהבה במערכת זוגית. הרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להגשים את כמיהתן להיות אמהות. והרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להרגיש מושכות, מול סטנדרד היופי הדרקוני שהנורמות האלה קובעות.

על אף ההישגים המרשימים של האישה העצמאית, משהו עמוק מאוד עדיין לא הובן ולא הוגשם, משהו שבלעדיו כל ההישגים אינם אלא קליפה המכסה על לא כלום. ואישה שחושבת שהעצמאות הושגה, טועה לגמרי.

תהליך ההתעוררות הנשית לא הסתיים ברגע שנשים הורשו לשבת בכורסת המנהלים. הוא רק נעצר כדי לאסוף כוח לקראת השלב הבא, השלב שיזמין אותנו לחיות "כמו נשים" את הסיפור האמיתי שלנו.

הכוח שעדיין לא התגלה

אבל השלב הזה איננו מיותר בהתפתחותן של נשים. בגרות אינה נרכשת ביום אחד. תהליך אינו יכול לדלג על אף אחד מהשלבים בהתהוותו, כמו שאדם אינו יכול להיוולד בוגר בנפשו ובעל מודעות מפותחת.

רק בזכות השלב הכוחני הזה יודעות היום נשים להשתמש בנחישות ובאומץ ובתעוזה שלהן. אבל זאת בתנאי שלא נראה את השלב הזה כמטרה לעצמה, אלא כהכשרה מוקדמת לשלב שבו תגלה האישה את עוצמתה האמיתית, שגלומה בתבונת הלב שלה.

והעת לנוע הלאה הגיעה. הזמנים משתנים. אלילים ישָנים נכנעים בזה אחר זה לרוח החדשה המבקשת להעניק לחיינו משמעות גבוהה יותר. לאט לאט פוקחות עוד ועוד נשים את עיניהן להבין שבלי תבונת הלב הנשית, הרמוניה ואיזון לא יכולים להתקיים בחיינו.

היעד מתבהר והולך. וגם אם הוא עדיין לא מובן לרוב הנשים, יותר ויותר נשים מבינות את שליחותן להראות לעולם צורה אחרת של כוח: כוח חכם. זה כוח שלא יהיה תוקפני לא אלים ולא לוחמני, אבל לא תהיה בו גם כניעות מתמסרת וצייתנית.

הוא יהיה כמו טבעת קסמים המפגישה מחויבות לשלמות פנימית עם מחויבות להרמוניה חיצונית. הוא יהפוך את מאבקי הכוח למשחק הוגן, ויאפשר לכל אחד לבטא את טבעו האמיתי.

יותר ויותר נשים מכירות בכך שבאנו למקום הזה לא כדי לנצח איש את רעהו, אלא כדי לחיות יחד באחווה ובשיתוף. אישה שתגלה את הכוח החכם שבה תסרב להיכנע או לציית למישהו רק מכיוון שהוא חזק ממנה, ולא תרגיש צורך לכפות את רצונה על מישהו אחר כדי להרגיש חזקה ממנו. היא תהיה שותפה מלאה ביצירת החיים, ושום דבר לא ימנע בעדה מלהשמיע את קולה רם וחזק, בלי שהיא תצטרך להילחם על זכותה לבטא את עצמה.

זוהי האישה האותנטית שתפסיק לרמות את גופה, את נטיותיה, את רגשותיה ואת כמיהותיה. אישה זו תהיה מפלסת דרכים להצלחה שבאה עם אחווה וקבלה והתחשבות. היא תדגים היענות פעילה לחיים שבאה יחד עם נגישוּת לשלום והשלמה. היא תכרוך הישגים חיצוניים עם התפתחות פנימית, והיא תטווה לאריג אחד אינדיווידואליות יחד עם אחדות.

היא תדע שהגשמתה האישית אינה יכולה להיות שלמה בעולם שקיימים בו מדכאים וקורבנות, וחוכמתה ומצפונה יכתיבו לה דרך חיים המבוססת על סובלנות, הגינות ואחריות חברתית.

האם נשים מוכנות לשינוי?

השאלה היא אם הנשים עצמן מוכנות כבר לשינוי הזה. ובדמדומים שבין שתי התקופות זועקת האמת מכל עבר: נשים רבות עדיין לא תופסות את גודל השעה, נשים רבות עדיין לא יצרו את החיבורים הפנימיים למימוש ייחודיותן, והכוח החכם בלבן של נשים רבות עדיין אינו פועם עם דופק החיים.

עובדה עצובה היא שנשים רבות עדיין סוגדות לאלילים של מתירנות ללא גבולות, מין ללא רגש ונהנתנות ללא משמעות. ואין ספק שתהליך ההתבגרות של הנשים חייב לעבור עוד שלב של גדילה לפני שיגיע להבשלה מלאה, ולפני שנשים יוכלו להציע את הכוח החכם כנורמה חברתית חדשה.

אבל עידן הינקות החקיינית אינו אלא שלב ביניים שסופו נקבע עוד בראשיתו. ולאחר שנעבור בשער ייכנעו אלילי המנעמים והעינוגים בזה אחר זה לרוחות החדשות. וגם אם כיום נשים רבות משלות את עצמן שזה הטוב ביותר, לא רחוק היום שאף אחת מאתנו לא תוכל להכחיש את הכמיהה הסמויה שבלבה למשהו נעלה יותר. ואישה שתכיר את הכוח החכם המייחד אותה, תגלה שזה המפתח להרוויח את כל הקופה. אישה כזאת אי אפשר יהיה לדכא, לנצל או לקפח.

עדיין לא הגענו אם כן לתחנה הסופית במסע הזה, והמלאכה עדיין לא הושלמה. ועם זאת, השינוי התחיל, וכבר אי אפשר לעצור אותו. בשקט בשקט, כמעט בחשאי, נעשה דהה יותר ויותר "העידן הגברי", שהיה מזוהה בעיקר ביריבות, בפילוג, במחלוקת, בתוקפנות ובאלימות, ומגיח אל העולם "העידן הנשי", העידן שאין בו מנצחים ומנוצחים אלא יש בו רק מרוויחים.

בהדרגה אבל בבטחה בוקעת האישה המרוויחה מתוך הצללים. וגם אם יעברו עוד שנים לא מעטות, במוקדם או במאוחר היא תמקם את עצמה בעמדה שממנה היא תוכל לחבר מזרח ומערב, פנים וחוץ, שמים וארץ, גבר ואישה.

זאת אישה שתשבור את הדפוס של "כניעה או שליטה", ותודיע לעולם: "לא זה ולא זה". הכוח החכם שהיא תבטא יוכיח שנשיות אמיתית יכולה לתמוך בהצלחה ולדרבן אותה בלי שליטה ובלי כוחניות.

אישה זאת תפסיק לראות בגבר יריב שמונע ממנה את המגיע לה, והיא גם לא תראה בו אחראי לסיפוק הצרכים שלה. במקום זאת היא תראה בו שותף בשיעור ששניהם צריכים ללמוד: שנשים וגברים עושים את מסע החיים יחד ולא בנפרד, שבלעדינו תאבד דרכם ובלעדיהם תאבד דרכנו, שאין מישהו אחר מלבדנו, ושאף אחד מהמינים אינו יכול להתקיים בלי השני.

וכשיגיע היום שבו יהיה כל אחד מהמינים מסוגל להעריך נכון את מקוריותו וייחודיותו, הם יוכלו לראות את ההבדלים ביניהם כמקור של כוח לשניהם. אף אחד מהם לא יתבייש עוד במה שנועד להיות, אף אחד לא יפחד מעצמיותו הטבעית, ואף אחד לא יטשטש את זהותו כדי להידמות לשני.

ואז שום אישה לא תצטרך לוותר על נשיותה, ושום גבר לא יצטרך לוותר על גבריותו, ואף אחד מהם לא יעמוד בדרכו של רעהו להגשים את זכותו הבסיסית להיות מי שהוא.

האישה המרוויחה לא תהיה שחזור של "המין החלש" או חיקוי של "המין החזק". היא גם לא תהיה "המין היפה" שהופכת את החזה המנופח וההרעבה הכפייתית והציפורניים המלאכותיות למעוז הביטחון העצמי שלה. במקום זה היא תגלה את עצמה כפי שנועדה להיות, חזקה וגם מתייחסת, מצליחה וגם משתפת, דעתנית וגם קשובה.

היא לא תשכח אף לרגע שהיא נולדה אישה, ושהשליחות שלה היא לתת לעולם כוח מסוג אחר: לא עוד כוח המבוסס על שתלטנות וכפייה, אלא כוח המבוסס על עוצמה משכינה שלום, המשולבת בנחישות, באחריות ובאומץ.

זאת אישה שלא יכולה להפסיד.

הנשיות החדשה: הכוח החכם
דירוג 5 כוכבים (100%) 4 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות

הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני הצדדים, שהצרכים שלהם כל כך שונים?

חפשו את המנהיג שבכם

בחייו של כל אחד מאתנו יש רגע שבו אנחנו מבינים שאין טעם לתת את השליטה בחיינו לגמד הפנימי שבנו, כשיש בתוכנו גם מנהיג חזק וחכם.

כמעט במחתרת מתחוללת מהפכה שקטה במודעות האנושית. מודעות פתוחה ורכה היא התשובה של הנשיות למודעות האגו הגברית הסגורה והקשוחה. וזה הנכס החשוב ביותר שמביאה האישה העצמאית לעולם.

אין שינוי בלי שמישהו יניע אותו. מישהו חייב להיות הראשון שיציע אלטרנטיבה. וכאשר מישהו מתחיל, החיים הולכים אתו. כך הם הדברים מאז ומתמיד.

צמחנו במדע ובטכנולוגיה, פרצנו גבולות באמצעי תקשורת ותעבורה, התעצמנו באמצעי לחימה וייצור, הכרנו בזכותו של כל אדם לשוויון. הזמן בשל לדבר הבא שעלינו להשיג, למודעות חדשה, שתעביר אותנו מהתודעה הגברית הכוחנית למודעות העוצמה הרכה.

זוהי מודעות שתביא לנו שלום במקום מלחמות, שיתוף במקום יריבות, אהבה במקום עוינות. היא תראה לנו שבעולם גלובלי, שבו כל דבר מחובר לכל דבר, אנחנו חייבים לשלב ידיים, ולראות את עצמנו מערכת של גלגלי שיניים שחייבת לתפקד בהרמוניה.

השאלה היא מי יתייצב בראש המעבר מהחשיבה הישנה אל החשיבה החדשה?

המין הגברי הוכיח שתפקיד זה לא נועד לו. במשך דורות רבים שלטו הגברים בכל תחומי החיים, עם כל הכוח וכל הזכויות וכל הסמכויות, ומעולם לא היה ניסיון אמיתי מצדו ליצור מציאות חדשה של שוויון ואחווה ורווח לכולם. הגברים נאחזו בזכויות היתר שלהם כאילו אין להם אלוהים, וגם היום מובל החיפוש אחר שינוי חברתי בעיקר על ידי נשים.

הנוכחות הנשית בולטת באופן מכריע בכל פורום ללמידת מודעות ותקשורת, ונשים הן רוב הקוראים של ספרי צמיחה. לכן לא סביר שבנקודה זאת של הזמן תצא בשורת השינוי משורות המין הגברי. ומכיוון שנשים וגברים הם כל מה שיש, נשארים הדברים במגרש של האישה.

אין ספק שבעתיד תתחלק המשימה הגדולה בצורה מאוזנת יותר. אבל בשלב זה השאלה "מדוע דווקא האישה" איננה רלוונטית. השאלה שצריכה להישאל היא מי משני המינים מסוגל יותר, הגבר שלמד להרוג את המפלצת, או האישה שלמדה לנשק אותה כדי להפוך אותה למלאך מיטיב.

זוהי הסיבה לכך שהדברים האלה מופנים לנשים. הם מופנים לנשים לא מכיוון שהן אשמות במשהו, אלא מכיוון שהגורל האנושי בחר להעניק לנשים נגישות רבה יותר למודעות ולתבונת הלב.

אכן, מדובר כמובן בהכללה. נשים רבות עדיין לא מזהות איכות זאת בעצמן, עדיין לא מבינות אותה או עדיין לא נותנות לה ביטוי, ולעומת זאת גברים רבים זועקים לשינוי. הכללה תמיד משאירה מרחב ליוצאים מן הכלל, והיא נועדה רק להצביע על הכלל

ואם מדובר על הכלל, עמוק בלבה חשה כמעט כל אישה שבעידן שאליו אנחנו הולכות יש לנשים תפקיד גדול מהחיים, ויש להן גם היכולת הדרושה להגשים אותו.

אולי יש נשים שהרעיון הזה מקומם אותן, כי עדיין רבות בינינו תופסות את האחריות כחולשה ולא כעוצמה. אבל תמונת המצב ברורה: אם אנחנו רוצות מציאות אחרת, עלינו ליצור אותה בעצמנו. אף אחד אחר לא יעשה את זה מלבדנו. עצם ההכרה בהיותנו אחראיות למציאות שלנו היא כבר הצעד הראשון, כי בכך אנחנו מצהירות למעשה על השליטה שלנו בגורלנו, בחיינו ובמי שאנחנו.

המנהיגה שעדיין לא התבגרה

תארי לעצמך שאת מטפסת אל ראש הר, ובאמצע העליה את מגיעה לגומחה בתוך ההר ורוצה לנוח בה מעט. אבל הגומחה תפוסה על ידי סלע שמונח בתוכה. כדי לפנות לעצמך מקום את מתחילה לדחוף את הסלע לעבר פסגת ההר. מהר מאוד את מתישה את עצמך ומאבדת את כוחותייך לגמרי. מדוע? כי את פועלת נגד חוקי הטבע.

עכשיו תארי לעצמך שאת פשוט מגלגלת את הסלע למטה. די בדחיפה קלה כדי שהסלע ידרדר, והגומחה כולה פנויה עבורך. איך זה קרה? פעלת עם החוקים שעל פיהם פועל העולם. לא נועדת לדחוף סלעים במעלה ההר. כשאת מנסה להיות מישהי שאיננה את, זה בעצם הדבר שאת עושה: את פועלת נגד חוקי החיים. וכשאת מגשימה את מי שהנך את הולכת עם חוקי החיים. ואז החיים הולכים אתך.

הייעוד שעדיין לא הוגשם

באת לעולם עם ייעוד מסוים, וכל דבר חייב להגשים את ייעודו. שושנה לעולם לא תנסה להיות צפרדע, ושום נמר לא ינסה להיות זחל. באת לעולם אישה, וכשאישה מפרידה את עצמה מנשיותה המקורית כדי להיות מה שאיננו טבעי לה, היא מכלה את כוחותיה בגלגול סלעים אל ראש ההר.

במשך דורות רבים ויתרנו על הנשיות המקורית שלנו כי חשבנו שכניעות היא טבענו. באה המהפכה הפמיניסטית ופקחה את עינינו לגלות את הכוח הנשי הטבוע בנו. אבל מה באמת קרה? שוב ויתרנו על הנשיות המקורית, והפעם כדי לחקות את הכוחניות הגברית, כי חשבנו שכוחניות צריכה להיות טבענו.

מאז ששערי החופש והשוויון פתוחים לרווחה, מסתגלות נשים רבות לזמנים החדשים על ידי התכחשות לאותנטיות שלהן, והולכות בעקבות מטרה שאינה יכולה להתגשם: להיות "כמו גבר". אין כמובן שום פגם בשאיפה להיות חזקה ומובילה, אבל בתנאי שזה יהיה "כמו אישה". ונשים רבות תופסות כל דבר שהוא "כמו אישה" כחולשה, כנחיתות, כחוסר שוויון.

התוצאה היא שלא אישה חזקה באמת צמחה מתוך המאבק, אלא ילדה מבולבלת, תובענית ואגוצנטרית, שמעמידה פנים שאינה זקוקה לאיש, אבל בלא יודעין מעצבת את חייה על פי אמות מידה שאינן שלה.

חשבי על כמויות הסיליקון המושתלות בשדיהן של בנות הדור הזה, וחשבי על האנורקסיה והבולמיה שהפכו למגפה הנשית. חשבי על הציפורניים המודבקות ועל נעלי השפיץ המעוותות את כפות הרגליים. חשבי על הכסף הרב המושקע בבגדים, בתסרוקות, בתמרוקים. האם כל זה היה קורה אילמלא רצינו כל כך למצוא חן בעיני אותו יצור שהאישור שלו כה חשוב לנו?

המסר שעדיין לא נשמע

אינך אשמה. גלים חזקים מאוד נעים לעומתך ומנסים למנוע ממך לנוע הלאה. אלה הן הנורמות שבתוכן את חיה, שספוגות עמוק בתוך מחשבותייך ואמונותייך ועצמותייך וכל תאי גופך, וקובעות עבורך מה נכון לחשוב ואיך נכון לנהוג. וכשהנורמה היא "מה שהוא אז גם אני", אין לך כוח להתנגד לה.

זה מתבטא באופן הבולט ביותר במתירנות המינית: נשים רבות חושבות שאם הוא אוהב מין חופשי, גם הן אמורות לאהוב מין חופשי. אחרת הן נחשבות ל"פחות".

לכן יותר ויותר נשים מוכנות לראות בסטוץ חסר משמעות בילוי מבדר כמו הגברים. יותר ויותר נשים בוחרות כמו הגברים להמשיך את חיי הרווקות העליזים, אף על פי שהשעון הביולוגי מתקתק רק להן. יותר ויותר נשים דוחות כמו הגברים את שלב ההורות, אף על פי שהן מסתכנות בקשיים גדולים מאוד להרות.

כך גורמת נורמת החקיינות להמוני נשים למחוק מתוכן היבטים נשיים, ולאבד את המגע עם התמצית הנשית שלהן.

הבשורה הנשית עדיין לא הציעה אם כן אלטרנטיבה טובה יותר, אלא רק החליפה עוול אחד בעוול אחר: במקום קיפוח הנשים - אובדן הזהות הנשית.

אכן נשים רכשו עצמאות, חופש, קידום מקצועי ותנאי רווחה, וכל אישה יכולה ליהנות מהזכות לבחור את צורת החיים המתאימה לה. למדנו לעמוד על זכויותינו, למדנו להציג תביעות, למדנו להציב תנאים, ולמדנו לקיים דיאלוג פתוח וגלוי עם כל אחד. אבל האם נשים מאושרות היום יותר? האם חייהן היום מספקים יותר?

רחוק מזה. הרבה יותר נשים מאי פעם מוצאות את עצמן אומללות, מדוכאות ובודדות. הרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להגשים את הצורך שלהם לקבל ולהעניק אהבה במערכת זוגית. הרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להגשים את כמיהתן להיות אמהות. והרבה יותר נשים מאי פעם אינן מצליחות להרגיש מושכות, מול סטנדרד היופי הדרקוני שהנורמות האלה קובעות.

על אף ההישגים המרשימים של האישה העצמאית, משהו עמוק מאוד עדיין לא הובן ולא הוגשם, משהו שבלעדיו כל ההישגים אינם אלא קליפה המכסה על לא כלום. ואישה שחושבת שהעצמאות הושגה, טועה לגמרי.

תהליך ההתעוררות הנשית לא הסתיים ברגע שנשים הורשו לשבת בכורסת המנהלים. הוא רק נעצר כדי לאסוף כוח לקראת השלב הבא, השלב שיזמין אותנו לחיות "כמו נשים" את הסיפור האמיתי שלנו.

הכוח שעדיין לא התגלה

אבל השלב הזה איננו מיותר בהתפתחותן של נשים. בגרות אינה נרכשת ביום אחד. תהליך אינו יכול לדלג על אף אחד מהשלבים בהתהוותו, כמו שאדם אינו יכול להיוולד בוגר בנפשו ובעל מודעות מפותחת.

רק בזכות השלב הכוחני הזה יודעות היום נשים להשתמש בנחישות ובאומץ ובתעוזה שלהן. אבל זאת בתנאי שלא נראה את השלב הזה כמטרה לעצמה, אלא כהכשרה מוקדמת לשלב שבו תגלה האישה את עוצמתה האמיתית, שגלומה בתבונת הלב שלה.

והעת לנוע הלאה הגיעה. הזמנים משתנים. אלילים ישָנים נכנעים בזה אחר זה לרוח החדשה המבקשת להעניק לחיינו משמעות גבוהה יותר. לאט לאט פוקחות עוד ועוד נשים את עיניהן להבין שבלי תבונת הלב הנשית, הרמוניה ואיזון לא יכולים להתקיים בחיינו.

היעד מתבהר והולך. וגם אם הוא עדיין לא מובן לרוב הנשים, יותר ויותר נשים מבינות את שליחותן להראות לעולם צורה אחרת של כוח: כוח חכם. זה כוח שלא יהיה תוקפני לא אלים ולא לוחמני, אבל לא תהיה בו גם כניעות מתמסרת וצייתנית.

הוא יהיה כמו טבעת קסמים המפגישה מחויבות לשלמות פנימית עם מחויבות להרמוניה חיצונית. הוא יהפוך את מאבקי הכוח למשחק הוגן, ויאפשר לכל אחד לבטא את טבעו האמיתי.

יותר ויותר נשים מכירות בכך שבאנו למקום הזה לא כדי לנצח איש את רעהו, אלא כדי לחיות יחד באחווה ובשיתוף. אישה שתגלה את הכוח החכם שבה תסרב להיכנע או לציית למישהו רק מכיוון שהוא חזק ממנה, ולא תרגיש צורך לכפות את רצונה על מישהו אחר כדי להרגיש חזקה ממנו. היא תהיה שותפה מלאה ביצירת החיים, ושום דבר לא ימנע בעדה מלהשמיע את קולה רם וחזק, בלי שהיא תצטרך להילחם על זכותה לבטא את עצמה.

זוהי האישה האותנטית שתפסיק לרמות את גופה, את נטיותיה, את רגשותיה ואת כמיהותיה. אישה זו תהיה מפלסת דרכים להצלחה שבאה עם אחווה וקבלה והתחשבות. היא תדגים היענות פעילה לחיים שבאה יחד עם נגישוּת לשלום והשלמה. היא תכרוך הישגים חיצוניים עם התפתחות פנימית, והיא תטווה לאריג אחד אינדיווידואליות יחד עם אחדות.

היא תדע שהגשמתה האישית אינה יכולה להיות שלמה בעולם שקיימים בו מדכאים וקורבנות, וחוכמתה ומצפונה יכתיבו לה דרך חיים המבוססת על סובלנות, הגינות ואחריות חברתית.

האם נשים מוכנות לשינוי?

השאלה היא אם הנשים עצמן מוכנות כבר לשינוי הזה. ובדמדומים שבין שתי התקופות זועקת האמת מכל עבר: נשים רבות עדיין לא תופסות את גודל השעה, נשים רבות עדיין לא יצרו את החיבורים הפנימיים למימוש ייחודיותן, והכוח החכם בלבן של נשים רבות עדיין אינו פועם עם דופק החיים.

עובדה עצובה היא שנשים רבות עדיין סוגדות לאלילים של מתירנות ללא גבולות, מין ללא רגש ונהנתנות ללא משמעות. ואין ספק שתהליך ההתבגרות של הנשים חייב לעבור עוד שלב של גדילה לפני שיגיע להבשלה מלאה, ולפני שנשים יוכלו להציע את הכוח החכם כנורמה חברתית חדשה.

אבל עידן הינקות החקיינית אינו אלא שלב ביניים שסופו נקבע עוד בראשיתו. ולאחר שנעבור בשער ייכנעו אלילי המנעמים והעינוגים בזה אחר זה לרוחות החדשות. וגם אם כיום נשים רבות משלות את עצמן שזה הטוב ביותר, לא רחוק היום שאף אחת מאתנו לא תוכל להכחיש את הכמיהה הסמויה שבלבה למשהו נעלה יותר. ואישה שתכיר את הכוח החכם המייחד אותה, תגלה שזה המפתח להרוויח את כל הקופה. אישה כזאת אי אפשר יהיה לדכא, לנצל או לקפח.

עדיין לא הגענו אם כן לתחנה הסופית במסע הזה, והמלאכה עדיין לא הושלמה. ועם זאת, השינוי התחיל, וכבר אי אפשר לעצור אותו. בשקט בשקט, כמעט בחשאי, נעשה דהה יותר ויותר "העידן הגברי", שהיה מזוהה בעיקר ביריבות, בפילוג, במחלוקת, בתוקפנות ובאלימות, ומגיח אל העולם "העידן הנשי", העידן שאין בו מנצחים ומנוצחים אלא יש בו רק מרוויחים.

בהדרגה אבל בבטחה בוקעת האישה המרוויחה מתוך הצללים. וגם אם יעברו עוד שנים לא מעטות, במוקדם או במאוחר היא תמקם את עצמה בעמדה שממנה היא תוכל לחבר מזרח ומערב, פנים וחוץ, שמים וארץ, גבר ואישה.

זאת אישה שתשבור את הדפוס של "כניעה או שליטה", ותודיע לעולם: "לא זה ולא זה". הכוח החכם שהיא תבטא יוכיח שנשיות אמיתית יכולה לתמוך בהצלחה ולדרבן אותה בלי שליטה ובלי כוחניות.

אישה זאת תפסיק לראות בגבר יריב שמונע ממנה את המגיע לה, והיא גם לא תראה בו אחראי לסיפוק הצרכים שלה. במקום זאת היא תראה בו שותף בשיעור ששניהם צריכים ללמוד: שנשים וגברים עושים את מסע החיים יחד ולא בנפרד, שבלעדינו תאבד דרכם ובלעדיהם תאבד דרכנו, שאין מישהו אחר מלבדנו, ושאף אחד מהמינים אינו יכול להתקיים בלי השני.

וכשיגיע היום שבו יהיה כל אחד מהמינים מסוגל להעריך נכון את מקוריותו וייחודיותו, הם יוכלו לראות את ההבדלים ביניהם כמקור של כוח לשניהם. אף אחד מהם לא יתבייש עוד במה שנועד להיות, אף אחד לא יפחד מעצמיותו הטבעית, ואף אחד לא יטשטש את זהותו כדי להידמות לשני.

ואז שום אישה לא תצטרך לוותר על נשיותה, ושום גבר לא יצטרך לוותר על גבריותו, ואף אחד מהם לא יעמוד בדרכו של רעהו להגשים את זכותו הבסיסית להיות מי שהוא.

האישה המרוויחה לא תהיה שחזור של "המין החלש" או חיקוי של "המין החזק". היא גם לא תהיה "המין היפה" שהופכת את החזה המנופח וההרעבה הכפייתית והציפורניים המלאכותיות למעוז הביטחון העצמי שלה. במקום זה היא תגלה את עצמה כפי שנועדה להיות, חזקה וגם מתייחסת, מצליחה וגם משתפת, דעתנית וגם קשובה.

היא לא תשכח אף לרגע שהיא נולדה אישה, ושהשליחות שלה היא לתת לעולם כוח מסוג אחר: לא עוד כוח המבוסס על שתלטנות וכפייה, אלא כוח המבוסס על עוצמה משכינה שלום, המשולבת בנחישות, באחריות ובאומץ.

זאת אישה שלא יכולה להפסיד.

הנשיות החדשה: הכוח החכם
דירוג 5 כוכבים (100%) 4 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אבני נגף או אבני דרך

אתה רואה את ההצלחה של אנשים אחרים, ואתה לא רואה את רצף הכישלונות שקדמו לה. אתה לא היחיד.

איך בגידה קשורה לאינטואיציה?

אז מה הסיבה לזה שבני זוג מוצאים את עצמם בבגידה שכל כך פוגעת בכולם? מתג האינטואיציה שלהם היה כבוי, ולא היה מה שיזהיר אותם מהבאות לפני שיהיה מאוחר מדי.

יחסים טובים או יחסים רעים הם יצירה שלנו

יחסים הם בסך הכל סיכום של מה שאנחנו עצמנו עושים ולא עושים. וזה תלוי רק בנו אם הסיכום יהיה שלילי או חיובי.
למה בני זוג רבים כל כך ממשיכים להילחם ביניהם גם אם יש ביניהם הסכמות ברורות? הסיבה היא שעדיין חסר שם הגורם העיקרי להצלחת הזוגיות. הגורם העיקרי הוא רצון טוב.
רצון טוב הוא היסוד לכל הסכמה זוגית.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

צריכים עזרה? צרו איתי קשר

כתובת: ארלוזורוב 124, דירה 5, תל אביב
חניה חינם לבאי הקליניקה