שתף
שלח לחבר
אימייל
שמחתם לב שכל אחד מכם ממלא תמיד את אותו התפקיד במריבות הזוגיות? כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע אף אחד לא מחליף תפקיד התשובה מפתיעה מאוד.

כל אחד מאתנו ממלא תפקיד קבוע בדיאלוג הזוגי. למשל, המתלונן, המתחשבן, המעיר, המשתתק, המאשים, הצודק. ומספיק במריבה אחת כדי להבטיח שזה יהיה הסגנון שלכם גם במריבות הבאות, כי כמו במריבה אחת כך בכל המריבות.

ולא רק הסגנון האישי של כל אחד מכם קבוע, גם מבנה הדיאלוג חוזר על עצמו בכל חיכוך: תמיד יש אחד שמעיר ואחד שמתגונן, ותמיד יש אחד עם טיזרים סמויים ואחד שמתפרץ בזעם כאילו ללא סיבה. ובכל מריבה תמיד תמלאו את אותו התפקיד.

אבל יש משהו נוסף, וחשוב לא פחות, שאתם יכולים ללמוד מדינמיקה של מריבה אחת: אתם יכולים להבחין גם איך כל אחד מכם גורם לשני להישאר בתפקיד הקבוע שלו. כי האמת הסמויה היא שאף אחד מהצדדים לא רוצה בעצם לשנות את סדרי העולם הזוגי שלהם. להפך, שניהם רוצים באותה מידה להבטיח המשכיות כי זאת היציבות שלהם.

התפרצויות זעם

הצד שעושה טיזרים סמויים ימשיך לעשות טיזרים סמויים, כי נוח לו מאוד לגרום לשני להתפרץ שוב ושוב בזעם כדי להוכיח איזה בן זוג אלים יש לו.

ככה שניהם מרגישים בטוחים. אין הפתעות, אין משהו פתאומי או בלתי צפוי. המילים המכוערות חוזרות על עצמן שוב ושוב עם שינויים חסרי משמעות, הכעס והאיבה לוחצים שוב ושוב על אותם מקומות כואבים, הברוגז נמשך פחות או יותר אותו פרק זמן, ובסופו של דבר תמיד אותו צד מפייס ואותו צד לא סולח. וכל אחד יודע מה צפוי לקרות.

התפקידים האישיים הקבועים ומבנה התקשורת הקבוע הם אזור הנוחות של בני הזוג. בלי להרגיש בזה הם יצרו ביניהם חלוקת תפקידים שפועלים בתיאום מושלם זה נגד זה תמיד באותה צורה. הצד שקיבל על עצמו את תפקיד הטריגר תמיד יאמר את הדבר שיפגע בשני, והצד שקיבל על עצמו לשאוג ולקלל תמיד ישאג ויקלל, וכך שניהם ימשיכו להבטיח את יציבות המבנה שלהם.

וכך, בעוד שהם מוציאים את נשמתם במריבות, הם לא שמים לב לשיתוף הפעולה המושלם ביניהם, כמו ריקוד זוגי מלאכת מחשבת שבו אחד תמיד דורך על רגלו של השני, והשני תמיד מתעצבן. הם לא שמים לב שכל אחד מהם מקפיד למלא את התפקיד הקבוע שלו כדי לא לגרום לזעזועים במבנה המשותף שלהם, והם לא שמים לב שאף אחד מהם לא מנסה באמת לשנות את המשחק ההזוי הזה.

עד שמישהו מהם אומר: די מספיק. התעייפתי ואני לא משחק יותר. אני מחליף את התפקיד הישן שלי בתפקיד חדש.

אם עד היום ההערות שלי היו כמו סכינים, מהיום הן יהיו כמו פרחים.

אם עד היום התפרצתי בזעם בגלל הערות כלפי, מהיום אני אקשיב להן.

אם עד היום הגבלתי את בן זוגי, מהיום אני אפרגן לרצון שלו לבלות עם חברים.

והנה הנס: כשתפקיד אחד משתנה, מתרוקן ממשמעות גם התפקיד השני, וגם הוא חייב להשתנות, כי כשאין מעליב אין נעלב וכשאין נעלב אין מעליב. כשאין מישהו מעצבן אין גם מישהו מתעצבן וכשאין מישהו מתעצבן אין גם מישהו מעצבן.

שיחת וידיאו אישית על המשחק ההרסני ביחסים הזוגיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מתי צריך טיפול זוגי

אתם צריכים טיפול זוגי כשנמאס לכם לחיות עם מישהו שלא מבין אתכם ושאתם לא מבינים אותו. זה הזמן לטיפול זוגי כדי לגלות שחייבת להיות דרך אחרת לחיות ביחד ולדבר ביחד ולאהוב ביחד, וכדי להתחייב לעשות כל מה שצריך בשביל זה.

שליטה ברגשות שלכם

הדרך למטה ממצבי רוח קטנים למצבי רוח ללא שליטה קצרה, אבל יש בתוכנו מנגנון שתפקידו לאפשר לנו לשלוט ברגשותינו, וכדאי שנכיר אותו.

שמחתם לב שכל אחד מכם ממלא תמיד את אותו התפקיד במריבות הזוגיות? כשאנחנו שואלים את עצמנו מדוע אף אחד לא מחליף תפקיד התשובה מפתיעה מאוד.

כל אחד מאתנו ממלא תפקיד קבוע בדיאלוג הזוגי. למשל, המתלונן, המתחשבן, המעיר, המשתתק, המאשים, הצודק. ומספיק במריבה אחת כדי להבטיח שזה יהיה הסגנון שלכם גם במריבות הבאות, כי כמו במריבה אחת כך בכל המריבות.

ולא רק הסגנון האישי של כל אחד מכם קבוע, גם מבנה הדיאלוג חוזר על עצמו בכל חיכוך: תמיד יש אחד שמעיר ואחד שמתגונן, ותמיד יש אחד עם טיזרים סמויים ואחד שמתפרץ בזעם כאילו ללא סיבה. ובכל מריבה תמיד תמלאו את אותו התפקיד.

אבל יש משהו נוסף, וחשוב לא פחות, שאתם יכולים ללמוד מדינמיקה של מריבה אחת: אתם יכולים להבחין גם איך כל אחד מכם גורם לשני להישאר בתפקיד הקבוע שלו. כי האמת הסמויה היא שאף אחד מהצדדים לא רוצה בעצם לשנות את סדרי העולם הזוגי שלהם. להפך, שניהם רוצים באותה מידה להבטיח המשכיות כי זאת היציבות שלהם.

התפרצויות זעם

הצד שעושה טיזרים סמויים ימשיך לעשות טיזרים סמויים, כי נוח לו מאוד לגרום לשני להתפרץ שוב ושוב בזעם כדי להוכיח איזה בן זוג אלים יש לו.

ככה שניהם מרגישים בטוחים. אין הפתעות, אין משהו פתאומי או בלתי צפוי. המילים המכוערות חוזרות על עצמן שוב ושוב עם שינויים חסרי משמעות, הכעס והאיבה לוחצים שוב ושוב על אותם מקומות כואבים, הברוגז נמשך פחות או יותר אותו פרק זמן, ובסופו של דבר תמיד אותו צד מפייס ואותו צד לא סולח. וכל אחד יודע מה צפוי לקרות.

התפקידים האישיים הקבועים ומבנה התקשורת הקבוע הם אזור הנוחות של בני הזוג. בלי להרגיש בזה הם יצרו ביניהם חלוקת תפקידים שפועלים בתיאום מושלם זה נגד זה תמיד באותה צורה. הצד שקיבל על עצמו את תפקיד הטריגר תמיד יאמר את הדבר שיפגע בשני, והצד שקיבל על עצמו לשאוג ולקלל תמיד ישאג ויקלל, וכך שניהם ימשיכו להבטיח את יציבות המבנה שלהם.

וכך, בעוד שהם מוציאים את נשמתם במריבות, הם לא שמים לב לשיתוף הפעולה המושלם ביניהם, כמו ריקוד זוגי מלאכת מחשבת שבו אחד תמיד דורך על רגלו של השני, והשני תמיד מתעצבן. הם לא שמים לב שכל אחד מהם מקפיד למלא את התפקיד הקבוע שלו כדי לא לגרום לזעזועים במבנה המשותף שלהם, והם לא שמים לב שאף אחד מהם לא מנסה באמת לשנות את המשחק ההזוי הזה.

עד שמישהו מהם אומר: די מספיק. התעייפתי ואני לא משחק יותר. אני מחליף את התפקיד הישן שלי בתפקיד חדש.

אם עד היום ההערות שלי היו כמו סכינים, מהיום הן יהיו כמו פרחים.

אם עד היום התפרצתי בזעם בגלל הערות כלפי, מהיום אני אקשיב להן.

אם עד היום הגבלתי את בן זוגי, מהיום אני אפרגן לרצון שלו לבלות עם חברים.

והנה הנס: כשתפקיד אחד משתנה, מתרוקן ממשמעות גם התפקיד השני, וגם הוא חייב להשתנות, כי כשאין מעליב אין נעלב וכשאין נעלב אין מעליב. כשאין מישהו מעצבן אין גם מישהו מתעצבן וכשאין מישהו מתעצבן אין גם מישהו מעצבן.

שיחת וידיאו אישית על המשחק ההרסני ביחסים הזוגיים

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מה לעשות כדי להרגיש טוב

תחשבו על כל מה שעברתם עד היום. כמה ימים טובים היו לכם לעומת הימים הרעים? תחשבו על כל מה שרציתם להשיג. כמה מזה השגתם לעומת מה שהפסדתם? תחשבו על כל החלומות שלכם. כמה מהם הגשמתם לעומת אלה שנשארו במחסן?
יש לנו הצדקה מלאה לומר שהחיים האלה לא שווים את כל המאמץ והסבל שאנחנו עוברים. ובכל זאת, יצר החיים שלנו חזק יותר מכל דבר אחר. תחשבו על זה: למרות הקשיים והתסכולים אנחנו ממשיכים לקום כל בוקר אל שרשרת אין-סופית של משימות וחובות. ולא רק זה, אנחנו עושים הכל כדי שהחיים האלה יימשכו עד מאה ועשרים ועדיין לא עושים הכל כדי להרגיש טוב.

פיוס וסליחה הדדית דרך טיפול זוגי

מדי פעם מישהו בינינו עושה משהו שפוגע בשני, ובדיוק לצורך הזה קיימת ההתנצלות. ואם לא תהיה התנצלות לא יהיה ריפוי. לכן התנצלות היא האהבה במיטבה.

איזה סקס רוצות הנשים? איזה סקס רוצים הגברים?

המפגש המיני בין גברים ונשים ישתפר ברגע שגם הם וגם הן יבינו את הצרכים הרגשיים של הצד השני וייענו להם. אז הם יגלו שהפער בין שני המינים ניתן לגישור, והם יכולים להגיע לקשר מיני עשיר ומספק לשני הצדדים.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות