מתי תדעו שלא מדובר יותר מסתם חוסר תקשורת אלא בבעיה זוגית קשה? מתי תדעו ששום דבר כנראה כבר לא ישתנה ביניכם אם לא תיקחו את העניינים לידיים? הזמן להבין את זה הוא כשברור לכם שאתם מתנהגים כמו בעלי-בית בעסק המשותף שלכם, בעוד שלצדכם יש מישהו שמתנהג כמו שכיר.

מי שמרגיש בעל-בית ביחסים שלו עושה הכל כדי שהם יצליחו, כי הוא מרגיש שהיחסים הם הנכס שלו. מי שמרגיש שכיר ביחסים שלו עושה רק מה שהוא מוכרח לעשות כדי שלא יזרקו אותו. סדר? ניקיון? תיקונים? החלטות? יוזמות? התחייבויות? ל"בעל הבית" זה טבעי, ל"שכיר" זה עונש.

כדי להצליח ביחסים אנחנו זקוקים לצדנו בן זוג שהיחסים חשובים לו בדיוק כמו שהם חשובים לנו, שהשלום והכבוד ההדדי והאינטימיות הם חלק בלתי נפרד מהחזון שלו על יחסים.

יש ביניכם מישהו שקם בבוקר במלוא המרץ ומתחיל להתרוצץ כדי שכולם יהיו מוכנים בזמן? זה "בעל הבית". ויש מישהו ביניכם שחייב לישון עוד קצת, שאי אפשר להעיר אותו, שאי אפשר לדבר אתו, שחייב לשתות קפה בנחת, שרוטן ומאחר? זה "השכיר".

"בעל בית" נלחם כל הזמן עם בן זוגו "השכיר" כדי לכפות עליו להיות שותף מלא, אבל "השכיר" נלחם להישאר ככל האפשר מחוץ לתמונה. הוא רוצה נוחות כי הוא לא נמצא ביחסים האלה כדי לעבוד קשה, והוא לא מבטיח שום דבר כי הוא לא מחפש אחריות מיותרת, והוא לא משקיע יותר ממה שהוא חייב כי העסק הזה לא באמת שייך לו. ומי שלא משקיע בדבר כלשהו, לא מרגיש צורך להגן על השקעתו.

מה לעשות? אין כאן עצה טובה, כי לדילמה הזאת לא יכול להיות סוף טוב. אנחנו מדברים כאן על מפגש בין שתי גישות חיים שלא מסתדרות ביחד. "השכיר" הזורם בא אל היחסים האלה כדי להתמקם במושב האחורי ולנוח, ואילו "בעל הבית" בא על היחסים האלה כדי לתפוס את ההגה ולהצליח. והוא לא מפסיק להילחם עם בן זוגו "השכיר" בתקווה שמשהו סוף סוף ישתנה אצלו.

עד שהוא מבין שאין תקווה לשינוי. וזה רגע של הארה בשבילו. אסימונים נופלים בהמוניהם. הוא מבין כמה כוחות הוא בזבז בניסיון לשנות את מה שאי אפשר לשנות, והוא מבין כמה כוחות הוא בזבז כדי לנסות להגשים אופציה שלא קיימת. זה אינו רק חוסר תקשורת, אלא שהזוגיות באמת בבעיה.

זה רגע של הארה בשביל "בעל הבית" כי הוא מבין ששכיר בנפשו נשאר שכיר בנפשו, ובעל בית בנפשו נשאר בעל בית בנפשו, ובן זוגו "השכיר" לא יכול להרגיש אותה אחריות ליחסים כפי שהוא מרגיש. ומי שבוחר לחיות עם "שכיר" צריך להפנים את העובדה שזה מה שיש, ולהחליט אם לקבל את הדברים כמו שהם או ללכת.

כדי להצליח ביחסים אנחנו זקוקים לצדנו בן זוג שהיחסים חשובים לו בדיוק כמו שהם חשובים לנו, שהשלום חשוב לו בדיוק כפי שהוא חשוב לנו, שתקשורת מקרבת חשובה לו בדיוק כפי שהיא חשובה לנו, שכבוד הדדי חשוב לו בדיוק כמו שהוא חשוב לנו. כלומר, כדי להצליח ביחד אנחנו צריכים לצדנו עוד "בעל בית" שירגיש שותף בעסק הזה שקוראים לו יחסים.

שיחת וידיאו אישית על חוסר תקשורת

https://www.youtube.com/watch?v=uUtvlAkwBjMאם