שתף
שלח לחבר
אימייל
הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני...

חוסר הבנה בין הסדינים

מוכנים לנפץ כמה מיתוסים ולחשוף כמה שקרים סביב הסקס במערכת יחסים? אם כן, הכינו ראש פתוח, סלקו דעות קדומות, והסכימו מראש לבדוק מה שאתם עושים ולא עושים במיטה הזוגית.

כשהסקס ביחסים מספק, הוא ממלא מקום של כעשרים אחוז בחשיבותו במערכת היחסים. אבל לא תמיד מערכת ההורמונים פועלת כשורה, וזוגות רבים מוצאים את עצמם עם בן או בת זוג, אבל בלי סקס בכלל, או עם סקס דליל ועלוב.

אז דבר ראשון, אל תשלימו עם מצב כזה. זה לא מצב תקין, כי כאשר יחסי המין לא מתנהלים באופן מספק, תופס המין מקום של כשמונים אחוז בחשיבותו במערכת היחסים. דבר שני, אם הצד הגברי שביניכם הוא זה שאיבד עניין במין, או שמגלה קשיים בתפקוד המיני, שירוץ לסקסולוג. יש פתרונות. אנחנו נדבר כאן רק על מערכת זוגית שבה האישה איבדה עניין במין. ונתחיל בהפתעה: המון המון נשים לא מעוניינות בסקס כשהן במערכת יחסים ממושכת. התוצאה היא שהרבה מיטות זוגיות הפכו למיטות סדום, עם שני אנשים ששוכבים שם גב אל גב, וחומה סינית ביניהם.

לעתים קרובות לא קיים ביניהם אפילו מגע קל של חיבה. אין חיבוקים, אין נשיקות אין לטיפות. את זה אפשר להסביר בחשש של האישה-המונעת-הסקס שכל קרבת חיבה תביא לניסיון מצד בן זוגה להרחיק לכת לסקס מלא שממנו היא מנסה להימנע.

אם גם את מוצאת את עצמך בין הנשים שגופן כבוי, את בחברה טובה. לא המצאת את זה. אז לא חשוב למה ולא חשוב מאין, חשוב מה לעשות עם זה. והכוונה כאן איננה לטפל בקרירות המינית של מישהי, אלא בתיקון מערכת יחסים מצולקת, שגם נוצרת בגלל זה וגם יוצרת את זה.

הצרכים השונים

אם נתמצת בצורה כוללנית את המיניות הגברית והנשית במערכת יחסים, הגבר רואה במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, ורוב הגברים לא זקוקים לסבך של רגשות כדי לספק אותו.

מזה לא נובע שגברים מוותרים על מעורבות רגשית ביחסי המין שלהם. בוודאי שלא. אבל רבים מהם יכולים להסתדר גם בלי זה. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן לטוב רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, כי הן רואות במין קודם כל הזדמנות לקרבה, הזמנה לאהבה, ומקום שבו הן יכולות לתת לבן הזוג הנאה.

בסוגריים: זאת הכללה, כמובן. אבל אין אפשרות לדבר על תופעה חברתית כלשהי בלי הכללה. תמיד יש יוצאים מן הכלל. אז אין טעם להגיב ב"אני לא כזאת", או "לא כולם כאלה". זה ברור לכולנו. ההתייחסות כאן היא לתופעה, לא למקרה זה או אחר. והתופעה שעליה מדובר כאן נפוצה הרבה יותר מכפי שאתם יודעים.
מי שמאמין לאגדה שהמיניות הנשית דומה למיניות הגברית, פשוט לא מכיר את המציאות. האמת האוניברסלית היא שאישה מרגישה בדרך כלל משיכה מינית אל גבר שיש לה רגש אליו, ולא אל זכר שמועמד להשתתפות בחוויה חושית. כלומר, היא נמשכת קודם כל לאדם עצמו, ולא רק לגוף שלו. להוציא מקרים יוצאי דופן, האישה חווה בדרך כלל מין סוחט נשימה עם בן זוג שנמצא לא רק בין רגליה אלא גם בחדרי לבה, והיא מתנסה בריגושים החזקים ביותר במערכת יחסים שמציעה לא רק הנאה חושנית, אלא גם רמה גבוהה של אמון וביטחון.

האם אפשר בלי סקס

גם האישה של פעם היתה הרבה פחות ייצרית מבעלה. אבל האישה של פעם לא העלתה בדעתה לסרב לבעלה בגלל זה, והרבה מערכות יחסים התקיימו בשגרה של הנאה מינית חד צדדית, בלי שהגברים ידעו בכלל על כך, ובלי שנשים חשבו שמשהו לא תקין בהסדר הזה. ובדרך כלל סבל לא היה שם לאף אחד מהשניים. היום, בעקבות השחרור המיני של האישה, נשים רבות משוכנעות שזה לא תפקידן לספק את היצרים של הגבר אם הן לא מעוניינות ביחסי מין. "אני לא שפחת מין", הן מצטטות, "אני לא כלי קיבול", "אני לא צריכה לעשות מה שלא בא לי".

זה נכון כמובן, אבל זה משאיר ללא תשובה את השאלה הפשוטה: האם הן יכולות להרשות את זה לעצמן, אם הן מעוניינות גם במערכת זוגית מאושרת ויציבה.

אין ויכוח על הזכות של כל אישה להחזיק בגישה הזאת. והיא אפילו מוצדקת מאוד, אם היא לא חוששת לאבד את מערכת היחסים. אבל למה אותן נשים שמאוד רוצות לשמור על מערכת היחסים בוחרות לירות לעצמן ברגליים? אישה שמונעת יחסי מין סדירים מבן הזוג, בלי לעשות את המאמץ הדרוש ליצור אווירה אחרת ביניהם, מבטיחה לעצמה שותף מתוסכל ודחוי. ואין טעם לצפות לביטחון ויציבות במערכת היחסים עם שותף שמקבל סירוב לילה אחרי לילה.

אז כן, בנות, ככל שזה לא נעים, בואו נסתכל לאמת ישר בפנים: פעם גברים היו מתלוננים בפני המאהבת ש"אשתי לא מבינה אותי", היום גברים רבים מצדיקים את הבגידה שלהם בנימוק ש"אשתי לא נותנת לי".
אין כאן כוונה לעודד בגידה כפתרון לגבר המתוסכל, אבל אין כאן גם כוונה לעצום עיניים בפני המציאות, ובפני העובדה שזה הפתרון שבו בוחרים גברים רבים. אפשר לפטור את העניין עם הקלישאה: "אם הוא רוצה לבגוד הוא יבגוד, עם ובלי סקס בבית", אבל בכל זאת, למה שמישהו יירה לעצמו ברגליים?

אבל כאן מתעוררת השאלה הגדולה ביותר: איך אנחנו יכולים לעשות משהו שאנחנו לא אוהבים לעשות? אז הנה הפואנטה של הדברים האלה.

החוליה החסרה

קשר מיני הוא צורך בסיסי בחיים משותפים, ומניעתו על ידי צד אחד גובה מחיר של סבל גדול מהצד השני. ברוב המקרים המונעת היא האישה, והסבל שלה לא תמיד מובן. אישה כזאת מאומנת בתירוצים של כאב ראש ועייפות, והיא לא מכירה את ההרגשה של כניסה למיטה בהרגשת הקלה. הרבה גברים לא היו שמחים לדעת שהאישה שלצדם מרגישה מועקה לפני כל קרבה פיזית אתם, ואם היא נענית להם, היא סופרת את השניות עד שהם יסיימו ויניחו לה.

זאת המציאות בהרבה מיטות זוגיות. בצד הנשי של המיטה שוכבת אישה שסובלת ומרגישה אשמה בסבל של בן זוגה, והיא בטוחה שמשהו לא בסדר אתה. ובצד הגברי של המיטה שוכב גבר מתוסכל וכועס, שמרגיש שהוא לא מקבל מה שמגיע לו. אילו הוא היה שואל את עצמו מה בקרבה ביניהם מפריע לה כל כך, ומה הוא יכול לעשות כדי לשנות את המצב, יש סיכוי טוב מאוד שהוא היה מביא רווחה לשניהם.

מה חסר במיטה המשותפת של כל כך הרבה זוגות? חסרה שם אינטימיות. ונראה קודם מהי אינטימיות.
לא חייב להיות קשר בין מפגש מיני ובין אינטימיות. גופנו יכול לתפקד גם במהלך פעילות מינית מכנית לגמרי, בלי רגש ובלי עניין אישי. היכולת הזאת היא מנת חלקם של רוב הגברים, שיכולים לראות בסקס מפגש של גוף בגוף. אשר לרוב הנשים, עבורן קשר מיני לא יכול להיות מהנה באווירה נייטרלית, ובוודאי שהוא לא מהנה באווירה של קונפליקט. לכן גברים יכולים לראות בסקס דרך התפייסות אחרי מריבה, בעוד שאישה צריכה להתפייס לפני שנכנסים למיטה.

סקס בקצב פעימות הלב

כדי שנשים ייהנו מהקשר המיני הן זקוקות להרגשה של קרבה שבה שני אנשים אוהבים אחד את השני מעל לכל היפה והלא יפה שבהם. במצב נפשי כזה מבטא המפגש המיני את הקרבה האולטימטיבית של גוף ונפש ורוח לכלל נשמה אחת. והקרבה הזאת היא אינטימיות. אינטימיות לא מתחילה במגע ולא קשורה למגע. אינטימיות היא מצב נפשי, לא מצב גופני. וקשר מיני שאין בו גם מפגש של נשמה בנשמה, הופך נשים רבות לדוחות-מין.

דחיית מין של נשים היא תופעה נפוצה מאוד. זוהי תגובה שלילית שצומחת מאווירה שאין בה חיזור, כשרוב התקשורת מתנהלת סביב ויכוחים על תפקידי הבית והילדים. כלומר, אווירה נטולת אינטימיות. אווירה כזאת יוצרת אצל נשים מתח של התנגדות כלפי כל ניסיון למגע. ובגלל שיש כל כך הרבה גברים שעדיין לא תפסו את זה, יש גם כל כך הרבה נשים שצברו חוויות מיניות לא נעימות. וזאת הסיבה שנשים כה רבות איבדו לגמרי את הרצון להשתתף בקשר המיני.

אז נחזור על זה שוב ושוב ושוב: בנים, להכניס לראש שאין סקס בלי אינטימיות. ולהכניס לראש שאינטימיות לא מתחילה במיטה רבע שעה לפני השינה. היא מתחילה בבוקר, והיא מתודלקת על ידי מעשים אוהבים לאורך כל היום. מצחיק אתכם להביא מדי פעם פרחים? אין דבר, תצחקו ותביאו. עם פתק חביב כמובן. טיפשי בעיניכם לומר כל יום מילה חמה? אין דבר, תרגישו טיפשים ואמרו אותה. עם תוספת של מחשבה אוהבת כמובן. מפגר בעיניכם להתעניין בה ולהציע לה עזרה וליזום כיף משותף? אין דבר, תרגישו מפגרים והיו גברים.

לאלה ביניכם שילמדו את הסוד להעניק לבת זוגכם רצף של חוויה אינטימית ורומנטית עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע, תהיה במיטה הזוגית שותפה שנענית להם באהבה, כי בהדרגה יתעורר בלבה מחדש קשר בן המפגש הזוגי ובין הנאה מאווירה של אהבה.

ומילה אחרונה לבנות: לא לשכוח שכל מה שאנחנו מצפות מהם, גם לתת להם.

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות
דירוג 4.8 כוכבים (95%) 8 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לבנות או להרוס תקשורת מקרבת

הכירו את המילה הטריוויאלית ביותר שהורסת כל כך הרבה ניסיונות לשוחח, אבל שיכולה גם לבנות ביניכם תקשורת אפקטיבית מאוד.

מאבקי כוח בזוגיות

אנחנו לא יכולים לגרום לבן זוגנו להיות מי שאנחנו חושבים שהוא צריך להיות, אבל אנחנו יכולים לגרום לעצמנו לנהוג בדרכים הרבה יותר אפקטיביות לטובתנו.

אהבה היא לא מקרה, אהבה היא בחירה

אהבה היא לא עניין של מזל. אהבה היא עניין של יצירה. וכמו כל יצירה, היא מתחילה בתוכנו. אז מה אנחנו עושים שמרחיק מאתנו את האהבה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב אותה?

הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני...

חוסר הבנה בין הסדינים

מוכנים לנפץ כמה מיתוסים ולחשוף כמה שקרים סביב הסקס במערכת יחסים? אם כן, הכינו ראש פתוח, סלקו דעות קדומות, והסכימו מראש לבדוק מה שאתם עושים ולא עושים במיטה הזוגית.

כשהסקס ביחסים מספק, הוא ממלא מקום של כעשרים אחוז בחשיבותו במערכת היחסים. אבל לא תמיד מערכת ההורמונים פועלת כשורה, וזוגות רבים מוצאים את עצמם עם בן או בת זוג, אבל בלי סקס בכלל, או עם סקס דליל ועלוב.

אז דבר ראשון, אל תשלימו עם מצב כזה. זה לא מצב תקין, כי כאשר יחסי המין לא מתנהלים באופן מספק, תופס המין מקום של כשמונים אחוז בחשיבותו במערכת היחסים. דבר שני, אם הצד הגברי שביניכם הוא זה שאיבד עניין במין, או שמגלה קשיים בתפקוד המיני, שירוץ לסקסולוג. יש פתרונות. אנחנו נדבר כאן רק על מערכת זוגית שבה האישה איבדה עניין במין. ונתחיל בהפתעה: המון המון נשים לא מעוניינות בסקס כשהן במערכת יחסים ממושכת. התוצאה היא שהרבה מיטות זוגיות הפכו למיטות סדום, עם שני אנשים ששוכבים שם גב אל גב, וחומה סינית ביניהם.

לעתים קרובות לא קיים ביניהם אפילו מגע קל של חיבה. אין חיבוקים, אין נשיקות אין לטיפות. את זה אפשר להסביר בחשש של האישה-המונעת-הסקס שכל קרבת חיבה תביא לניסיון מצד בן זוגה להרחיק לכת לסקס מלא שממנו היא מנסה להימנע.

אם גם את מוצאת את עצמך בין הנשים שגופן כבוי, את בחברה טובה. לא המצאת את זה. אז לא חשוב למה ולא חשוב מאין, חשוב מה לעשות עם זה. והכוונה כאן איננה לטפל בקרירות המינית של מישהי, אלא בתיקון מערכת יחסים מצולקת, שגם נוצרת בגלל זה וגם יוצרת את זה.

הצרכים השונים

אם נתמצת בצורה כוללנית את המיניות הגברית והנשית במערכת יחסים, הגבר רואה במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, ורוב הגברים לא זקוקים לסבך של רגשות כדי לספק אותו.

מזה לא נובע שגברים מוותרים על מעורבות רגשית ביחסי המין שלהם. בוודאי שלא. אבל רבים מהם יכולים להסתדר גם בלי זה. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן לטוב רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, כי הן רואות במין קודם כל הזדמנות לקרבה, הזמנה לאהבה, ומקום שבו הן יכולות לתת לבן הזוג הנאה.

בסוגריים: זאת הכללה, כמובן. אבל אין אפשרות לדבר על תופעה חברתית כלשהי בלי הכללה. תמיד יש יוצאים מן הכלל. אז אין טעם להגיב ב"אני לא כזאת", או "לא כולם כאלה". זה ברור לכולנו. ההתייחסות כאן היא לתופעה, לא למקרה זה או אחר. והתופעה שעליה מדובר כאן נפוצה הרבה יותר מכפי שאתם יודעים.
מי שמאמין לאגדה שהמיניות הנשית דומה למיניות הגברית, פשוט לא מכיר את המציאות. האמת האוניברסלית היא שאישה מרגישה בדרך כלל משיכה מינית אל גבר שיש לה רגש אליו, ולא אל זכר שמועמד להשתתפות בחוויה חושית. כלומר, היא נמשכת קודם כל לאדם עצמו, ולא רק לגוף שלו. להוציא מקרים יוצאי דופן, האישה חווה בדרך כלל מין סוחט נשימה עם בן זוג שנמצא לא רק בין רגליה אלא גם בחדרי לבה, והיא מתנסה בריגושים החזקים ביותר במערכת יחסים שמציעה לא רק הנאה חושנית, אלא גם רמה גבוהה של אמון וביטחון.

האם אפשר בלי סקס

גם האישה של פעם היתה הרבה פחות ייצרית מבעלה. אבל האישה של פעם לא העלתה בדעתה לסרב לבעלה בגלל זה, והרבה מערכות יחסים התקיימו בשגרה של הנאה מינית חד צדדית, בלי שהגברים ידעו בכלל על כך, ובלי שנשים חשבו שמשהו לא תקין בהסדר הזה. ובדרך כלל סבל לא היה שם לאף אחד מהשניים. היום, בעקבות השחרור המיני של האישה, נשים רבות משוכנעות שזה לא תפקידן לספק את היצרים של הגבר אם הן לא מעוניינות ביחסי מין. "אני לא שפחת מין", הן מצטטות, "אני לא כלי קיבול", "אני לא צריכה לעשות מה שלא בא לי".

זה נכון כמובן, אבל זה משאיר ללא תשובה את השאלה הפשוטה: האם הן יכולות להרשות את זה לעצמן, אם הן מעוניינות גם במערכת זוגית מאושרת ויציבה.

אין ויכוח על הזכות של כל אישה להחזיק בגישה הזאת. והיא אפילו מוצדקת מאוד, אם היא לא חוששת לאבד את מערכת היחסים. אבל למה אותן נשים שמאוד רוצות לשמור על מערכת היחסים בוחרות לירות לעצמן ברגליים? אישה שמונעת יחסי מין סדירים מבן הזוג, בלי לעשות את המאמץ הדרוש ליצור אווירה אחרת ביניהם, מבטיחה לעצמה שותף מתוסכל ודחוי. ואין טעם לצפות לביטחון ויציבות במערכת היחסים עם שותף שמקבל סירוב לילה אחרי לילה.

אז כן, בנות, ככל שזה לא נעים, בואו נסתכל לאמת ישר בפנים: פעם גברים היו מתלוננים בפני המאהבת ש"אשתי לא מבינה אותי", היום גברים רבים מצדיקים את הבגידה שלהם בנימוק ש"אשתי לא נותנת לי".
אין כאן כוונה לעודד בגידה כפתרון לגבר המתוסכל, אבל אין כאן גם כוונה לעצום עיניים בפני המציאות, ובפני העובדה שזה הפתרון שבו בוחרים גברים רבים. אפשר לפטור את העניין עם הקלישאה: "אם הוא רוצה לבגוד הוא יבגוד, עם ובלי סקס בבית", אבל בכל זאת, למה שמישהו יירה לעצמו ברגליים?

אבל כאן מתעוררת השאלה הגדולה ביותר: איך אנחנו יכולים לעשות משהו שאנחנו לא אוהבים לעשות? אז הנה הפואנטה של הדברים האלה.

החוליה החסרה

קשר מיני הוא צורך בסיסי בחיים משותפים, ומניעתו על ידי צד אחד גובה מחיר של סבל גדול מהצד השני. ברוב המקרים המונעת היא האישה, והסבל שלה לא תמיד מובן. אישה כזאת מאומנת בתירוצים של כאב ראש ועייפות, והיא לא מכירה את ההרגשה של כניסה למיטה בהרגשת הקלה. הרבה גברים לא היו שמחים לדעת שהאישה שלצדם מרגישה מועקה לפני כל קרבה פיזית אתם, ואם היא נענית להם, היא סופרת את השניות עד שהם יסיימו ויניחו לה.

זאת המציאות בהרבה מיטות זוגיות. בצד הנשי של המיטה שוכבת אישה שסובלת ומרגישה אשמה בסבל של בן זוגה, והיא בטוחה שמשהו לא בסדר אתה. ובצד הגברי של המיטה שוכב גבר מתוסכל וכועס, שמרגיש שהוא לא מקבל מה שמגיע לו. אילו הוא היה שואל את עצמו מה בקרבה ביניהם מפריע לה כל כך, ומה הוא יכול לעשות כדי לשנות את המצב, יש סיכוי טוב מאוד שהוא היה מביא רווחה לשניהם.

מה חסר במיטה המשותפת של כל כך הרבה זוגות? חסרה שם אינטימיות. ונראה קודם מהי אינטימיות.
לא חייב להיות קשר בין מפגש מיני ובין אינטימיות. גופנו יכול לתפקד גם במהלך פעילות מינית מכנית לגמרי, בלי רגש ובלי עניין אישי. היכולת הזאת היא מנת חלקם של רוב הגברים, שיכולים לראות בסקס מפגש של גוף בגוף. אשר לרוב הנשים, עבורן קשר מיני לא יכול להיות מהנה באווירה נייטרלית, ובוודאי שהוא לא מהנה באווירה של קונפליקט. לכן גברים יכולים לראות בסקס דרך התפייסות אחרי מריבה, בעוד שאישה צריכה להתפייס לפני שנכנסים למיטה.

סקס בקצב פעימות הלב

כדי שנשים ייהנו מהקשר המיני הן זקוקות להרגשה של קרבה שבה שני אנשים אוהבים אחד את השני מעל לכל היפה והלא יפה שבהם. במצב נפשי כזה מבטא המפגש המיני את הקרבה האולטימטיבית של גוף ונפש ורוח לכלל נשמה אחת. והקרבה הזאת היא אינטימיות. אינטימיות לא מתחילה במגע ולא קשורה למגע. אינטימיות היא מצב נפשי, לא מצב גופני. וקשר מיני שאין בו גם מפגש של נשמה בנשמה, הופך נשים רבות לדוחות-מין.

דחיית מין של נשים היא תופעה נפוצה מאוד. זוהי תגובה שלילית שצומחת מאווירה שאין בה חיזור, כשרוב התקשורת מתנהלת סביב ויכוחים על תפקידי הבית והילדים. כלומר, אווירה נטולת אינטימיות. אווירה כזאת יוצרת אצל נשים מתח של התנגדות כלפי כל ניסיון למגע. ובגלל שיש כל כך הרבה גברים שעדיין לא תפסו את זה, יש גם כל כך הרבה נשים שצברו חוויות מיניות לא נעימות. וזאת הסיבה שנשים כה רבות איבדו לגמרי את הרצון להשתתף בקשר המיני.

אז נחזור על זה שוב ושוב ושוב: בנים, להכניס לראש שאין סקס בלי אינטימיות. ולהכניס לראש שאינטימיות לא מתחילה במיטה רבע שעה לפני השינה. היא מתחילה בבוקר, והיא מתודלקת על ידי מעשים אוהבים לאורך כל היום. מצחיק אתכם להביא מדי פעם פרחים? אין דבר, תצחקו ותביאו. עם פתק חביב כמובן. טיפשי בעיניכם לומר כל יום מילה חמה? אין דבר, תרגישו טיפשים ואמרו אותה. עם תוספת של מחשבה אוהבת כמובן. מפגר בעיניכם להתעניין בה ולהציע לה עזרה וליזום כיף משותף? אין דבר, תרגישו מפגרים והיו גברים.

לאלה ביניכם שילמדו את הסוד להעניק לבת זוגכם רצף של חוויה אינטימית ורומנטית עשרים וארבע שעות, שבעה ימים בשבוע, תהיה במיטה הזוגית שותפה שנענית להם באהבה, כי בהדרגה יתעורר בלבה מחדש קשר בן המפגש הזוגי ובין הנאה מאווירה של אהבה.

ומילה אחרונה לבנות: לא לשכוח שכל מה שאנחנו מצפות מהם, גם לתת להם.

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות
דירוג 4.8 כוכבים (95%) 8 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הבוסית

אם את תמיד קובעת גבולות וכללים, ותמיד שולטת במצב ובאנשים אחרים, ולעולם לא מתפשרת על העמדות שלך, את שייכת כנראה לטיפוס הזה. למדי לרדת למדרגה של גובה העיניים עם העולם כדי לשפר את היחסים שלך.

ליצור יחסי אהבה

יחסי אהבה בינינו יכולים להתקיים רק כשאנחנו מחליפים את המחשבה של “קודם כל אני” במחשבה של “קודם כל שנינו”.

הכל עניין של כימיה

האם אנחנו יכולים להשפיע על המשיכה של בן זוגנו כלפינו? בהחלט כן, אם נעשה את הדברים שמחזקים אותה ונפסיק לעשות את הדברים שמחלישים אותה.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות