שתף
שלח לחבר
אימייל
לזכור את הטוב ולא את הרע ולשחרר את התקופות השליליות המעיבות על הזכרון החיובי ממערכת היחסים. תתפלאו, אבל כשמערכת יחסים לא עובדת, לא רק ההווה והעתיד של בני הזוג בסכנה. העבר שלהם בסכנה גם הוא. כשבני זוג לכודים בראייה שלילית אחד על השני, יש להם נטייה לשכתב את הזיכרונות שלהם....

לזכור את הטוב ולא את הרעלזכור את הטוב ולא את הרע זה פטנט קטן עם רווח גדול, כי זה יכול לשנות לגמרי את האווירה הזוגית ביניכם.
תתפלאו, אבל כשמערכת יחסים לא עובדת, לא רק ההווה והעתיד של בני הזוג בסכנה. העבר שלהם בסכנה גם הוא.
כשבני זוג לכודים בראייה שלילית אחד על השני, יש להם נטייה לשכתב את הזיכרונות שלהם. הם זוכרים הרבה יותר את המצבים שבהם הם התנסו בפגיעה, והם זוכרים הרבה פחות את השעות של התרוממות רוח שהיו להם.

יותר מזה: את הזיכרונות השליליים הם זוכרים בממדים ענקיים של קטסטרופות וטראומות, ואילו את הזיכרונות החיוביים הם מגמדים לגודל של פשפשים.

ועוד יותר מזה: הזיכרונות השליליים הופכים להיות אמיתיים יותר ויותר כי בני הזוג מחזירים אותם לחיים בכל מריבה, בעוד שהזיכרונות החיוביים מחווירים יותר ויותר.

ביחסים לא מאושרים בני הזוג ממש נהנים להיזכר עוד פעם ועוד פעם איך השני פגע בהם לפני שנה ושנתיים, והם לא מחמיצים הזדמנות להוריד את הזיכרונות האלה מעליית הגג.
ביחסים כאלה הזיכרונות השליליים נשארים רלוונטיים גם בהווה, ובני הזוג משתמשים בהם כדי להעצים את הקשיים שהם עוברים עכשיו.

לזכור את הטוב ולא את הרע

לעומת זאת, ביחסים מאושרים נוטים בני הזוג להיזכר בחיבה בימים הראשונים שלהם, ובדברים היפים שהם עברו ביחד. הם לא שוכחים כמובן גם את הקשיים שהיו להם, אבל ממרחק הזמן הם מצליחים להסתכל על הנקודות הנמוכות בחייהם בחיוך, כמו שאנחנו מסתכלים על שיגעונות הנעורים שלנו.

כשעיקר המשקל מונח על הזיכרונות השליליים, גם האירועים היפים נצבעים בציניות ובדחייה. וכשעיקר המשקל מונח על הזיכרונות החיוביים, גם האירועים הקשים נצבעים בעליזות והומור. כך אנחנו כותבים את ההיסטוריה הזוגית שלנו עם נטייה לטוב או לרע, על פי הגישה שלנו, החיובית או השלילית.

אבל זה לא כל הסיפור, כי זיכרונות שליליים שממשיכים לחיות ולבעוט גם בהווה, לא מאפשרים לטפח ציפיות לשינוי. התוצאה היא שכל ניסיון להתפייס ולתקן בא מתוך חוסר אמון של השניים שהדבר אפשרי. ואז האנרגיות שהם ישקיעו בתיקון תהיינה חלשות ומגמגמות וקצרות מועד.

אז מה לעשות? הרי אי אפשר לצוות על הזיכרון מה לזכור ומה לשכוח. לכן אין טעם להתאמץ לשכוח את מה שזוכרים. אבל אפשר להביא אל תודעתנו זיכרונות של הדברים שתכננו לעשות ביחד, וכך להזמין את העבר להקרין על העתיד את כל הטוב שהיה בו.

באופן הזה אנחנו זוכרים לא רק את העבר, אנחנו זוכרים גם את העתיד. אנחנו זוכרים כמה חשוב הוא היה לנו כשנכנסנו לפרויקט הזה של בניית חיים משותפים, וכמה הוא חשוב היום. עד שהתנסויות העבר יפסיקו לעניין אתכם, ובמקומן תתמקד תשומת הלב שלכם יותר ויותר בהתנסויות שאתם שואפים ליצור ביחד בעתיד.
וכך, במקום לחפור בפשעים שעשיתם אחד לשני בעבר, תתחילו לעסוק יותר ויותר בשינויים שאתם רוצים לחולל ביחד בעתיד.

לזכור את הטוב ולא את הרע
דירוג 1 כוכבים (20%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כל כך קשה להרגיש אשם

למה הוא אף פעם לא מרגיש אשם? למה הוא לא יכול להכיר בזה שגם הוא חלק מהבעיה? מה הדבר הזה שכל כך מפריע לרבים בינינו לראות גם את האחריות שלהם ולהתנצל על החלק שלהם?

הינך מגנט של הטוב והרע בחייך

אנחנו לא נולדים עם מחשבות חיוביות או אישיות חביבה, וגם לא נולדים עם מחשבות שליליות או אישיות דוחה. האישיות שלנו נבנית דרך המחשבות והמעשים החיוביים או השליליים שלנו.
את המגנט הפנימי אנחנו יוצרים בעצמנו, ואנחנו יכולים לשנות אותו בכל עת. איך נוצר המגנט? על ידי המחשבות שלנו. המחשבות שלנו יוצרות מעשים מתאימים, שיוצרים את האישיות שלנו. זאת השרשרת: מחשבות, מעשים, אישיות, מגנט. וכך הופכות המחשבות שלנו למגנט, שיביא אל חיינו אנשים ואירועים מתאימים למחשבות האלה.

אמון בין בני זוג

מאבקי כוח, האשמות ותחרות מי צודק הם המרכיבים העיקריים של יחסי פחד-פחד. אנחנו נאבקים ומתחשבנים כי אנחנו פוחדים שהוא לא מעריך אותנו, שלא אכפת לו מאתנו או שאנחנו לא מעניינים אותו. וגם אם זה מופיע בתחפושת של כעסים או עלבונות או הערות או שתלטנות, למטה מסתתר תמיד הפחד.

רגשות הם אויבים או ידידים?

האם רגשות הם נכס או נטל? כשאתם מרגישים שאתם רוצים דבר כלשהו אבל אתם רוצים גם את היפוכו, נלכדתם במאבק בין שני מסלולי רגשות שפועלים בתוכנו: מסלול של רגשות לטווח קצר ומסלול של רגשות לטווח ארוך.
על המסלול הקצר אנחנו מחפשים הנאה ברגע הזה בלי מחשבה על הרגע הבא. זה מסלול של השתוקקות למה שנוח ונעים לנו עכשיו, והוא מושך אותנו ליהנות מעוד שעת שינה, לדחות דברים לא נעימים לאחר כך, ולהימנע מדברים קשים או לא נעימים.המסלול הארוך הוא רצף של רגשות יציבים ובלתי משתנים.
על המסלול הזה אנחנו מחפשים הנאה שצפויה בטווח הארוך, כמו לימודים, בניית יחסים, לידת ילד. זה מסלול המרתון למרחקים ארוכים שמושך אותנו לתכנן מטרות משמעותיות ומספקות, והוא דוחף אותנו לקום בזמן, לעמוד בהחלטותינו ולקיים את ההתחייבויות שלנו.

לזכור את הטוב ולא את הרע ולשחרר את התקופות השליליות המעיבות על הזכרון החיובי ממערכת היחסים. תתפלאו, אבל כשמערכת יחסים לא עובדת, לא רק ההווה והעתיד של בני הזוג בסכנה. העבר שלהם בסכנה גם הוא. כשבני זוג לכודים בראייה שלילית אחד על השני, יש להם נטייה לשכתב את הזיכרונות שלהם....

לזכור את הטוב ולא את הרעלזכור את הטוב ולא את הרע זה פטנט קטן עם רווח גדול, כי זה יכול לשנות לגמרי את האווירה הזוגית ביניכם.
תתפלאו, אבל כשמערכת יחסים לא עובדת, לא רק ההווה והעתיד של בני הזוג בסכנה. העבר שלהם בסכנה גם הוא.
כשבני זוג לכודים בראייה שלילית אחד על השני, יש להם נטייה לשכתב את הזיכרונות שלהם. הם זוכרים הרבה יותר את המצבים שבהם הם התנסו בפגיעה, והם זוכרים הרבה פחות את השעות של התרוממות רוח שהיו להם.

יותר מזה: את הזיכרונות השליליים הם זוכרים בממדים ענקיים של קטסטרופות וטראומות, ואילו את הזיכרונות החיוביים הם מגמדים לגודל של פשפשים.

ועוד יותר מזה: הזיכרונות השליליים הופכים להיות אמיתיים יותר ויותר כי בני הזוג מחזירים אותם לחיים בכל מריבה, בעוד שהזיכרונות החיוביים מחווירים יותר ויותר.

ביחסים לא מאושרים בני הזוג ממש נהנים להיזכר עוד פעם ועוד פעם איך השני פגע בהם לפני שנה ושנתיים, והם לא מחמיצים הזדמנות להוריד את הזיכרונות האלה מעליית הגג.
ביחסים כאלה הזיכרונות השליליים נשארים רלוונטיים גם בהווה, ובני הזוג משתמשים בהם כדי להעצים את הקשיים שהם עוברים עכשיו.

לזכור את הטוב ולא את הרע

לעומת זאת, ביחסים מאושרים נוטים בני הזוג להיזכר בחיבה בימים הראשונים שלהם, ובדברים היפים שהם עברו ביחד. הם לא שוכחים כמובן גם את הקשיים שהיו להם, אבל ממרחק הזמן הם מצליחים להסתכל על הנקודות הנמוכות בחייהם בחיוך, כמו שאנחנו מסתכלים על שיגעונות הנעורים שלנו.

כשעיקר המשקל מונח על הזיכרונות השליליים, גם האירועים היפים נצבעים בציניות ובדחייה. וכשעיקר המשקל מונח על הזיכרונות החיוביים, גם האירועים הקשים נצבעים בעליזות והומור. כך אנחנו כותבים את ההיסטוריה הזוגית שלנו עם נטייה לטוב או לרע, על פי הגישה שלנו, החיובית או השלילית.

אבל זה לא כל הסיפור, כי זיכרונות שליליים שממשיכים לחיות ולבעוט גם בהווה, לא מאפשרים לטפח ציפיות לשינוי. התוצאה היא שכל ניסיון להתפייס ולתקן בא מתוך חוסר אמון של השניים שהדבר אפשרי. ואז האנרגיות שהם ישקיעו בתיקון תהיינה חלשות ומגמגמות וקצרות מועד.

אז מה לעשות? הרי אי אפשר לצוות על הזיכרון מה לזכור ומה לשכוח. לכן אין טעם להתאמץ לשכוח את מה שזוכרים. אבל אפשר להביא אל תודעתנו זיכרונות של הדברים שתכננו לעשות ביחד, וכך להזמין את העבר להקרין על העתיד את כל הטוב שהיה בו.

באופן הזה אנחנו זוכרים לא רק את העבר, אנחנו זוכרים גם את העתיד. אנחנו זוכרים כמה חשוב הוא היה לנו כשנכנסנו לפרויקט הזה של בניית חיים משותפים, וכמה הוא חשוב היום. עד שהתנסויות העבר יפסיקו לעניין אתכם, ובמקומן תתמקד תשומת הלב שלכם יותר ויותר בהתנסויות שאתם שואפים ליצור ביחד בעתיד.
וכך, במקום לחפור בפשעים שעשיתם אחד לשני בעבר, תתחילו לעסוק יותר ויותר בשינויים שאתם רוצים לחולל ביחד בעתיד.

לזכור את הטוב ולא את הרע
דירוג 1 כוכבים (20%) 2 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מודעות היא משחק הוגן

הוא לא קדוש, ואין הילה מעל ראשו. אבל את האיכות המיוחדת שבו כל אחד מאתנו רוצה לפתח בעצמו. זה אדם בעל מודעות עצמית אמיתית. כשאתה פוגש אדם כזה, למד ממנו.

5 צעדים להתפייס באהבה

שיחת פיוס לאחר מריבה יכולה להיות התנסות נעימה אם אנחנו זוכרים חמישה כללים להתפייסות באהבה.

מהגמד הפנימי לענק שבפנים

יש בתוכנו גמד מרושע שמרסק את העצמי שלנו. אבל יש בתוכנו גם ענק שמכיר את יכולותינו. אז הקשיבו לשיחה הזאת כדי להאמין לחלק שמאמין בכם.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות