שתף
שלח לחבר
אימייל
כולנו יודעים לקבל אנשים אחרים כשהם נחמדים אלינו. אבל מה קורה כשהם מתנגדים לנו? בדיקת האמת על כושר הקבלה שלנו.

כולנו מדברים על קבלה עצמית וקבלת הזולת, אבל מעטים בינינו מגשימים אותן. לכן ייתכן שגם אתה, כמו רובנו, משוכנע שאתה אדם מקבל, אבל כל מריבה או מחלוקת שבהן אתה מעורב מגלות את ההיפך. זאת אינה קבלה אם אתה מקבל אדם אחר רק כאשר הוא מקבל את רצונך, נחמד אליך, מחבב אותך ומעריך אותך.
האמת היא שרק מעטים בינינו מבינים באמת מהי בכלל קבלה. וקבלה פירושה גם קבלה עצמית וגם קבלת הזולת, שתיים שאינן יכולות לחיות בנפרד זו מזו.
קבלה איננה השלמה. השלמה היא קבלת מצב שיש בכוחנו לשנות. כמו אישה מוכה שמשלימה עם מצבה, אף על פי שהיא יכולה לשנות אותו. או כמו אישה שמשלימה עם שכר בלתי הולם, אף על פי שהיא יכולה לעשות משהו אחר.
כשחברך מאחר באופן קבוע לפגישות שלכם ואתה אומר לעצמך שכזאת היא ואין מה לעשות, אתה משלים עם מצב שניתן לשינוי. כשהבן המתבגר שלך מעשן או שותה או משתמש בסמים ואתה מסתפק בהערה או בבקשה שיפסיק, אתה משלים עם מצב שאפשר לשים לו קץ.
קבלה איננה גם שיפוט או ביקורת. ביקורת היא היפוכה של קבלה. קבלה איננה תביעות ודרישות, איננה חוסר שביעות רצון, איננה האשמות וטענות, איננה כעס ועלבון. כל אלה מציינים אווירה של כפייה, ובכפייה לא יכולה להיות קבלה.

קבלה עצמית או הונאה עצמית

מהי אם כן קבלה? קבלה היא הכרה בכך שבכל אחד מאתנו יש גם צד שלילי. קבלה היא הכרה בכך שאין בשום מצב אדם אחד טוב ואדם אחד רע, אלא בכל אחד מאתנו יש גם טוב וגם רע. כשיש קבלה אמיתית יש אם כן הכרה בכך שאף אחד מאתנו איננו טוב יותר או גרוע יותר מהשני.
חיוביות ושליליות חייבות להתקיים ביחד, ואף אחת מהן אינה יכולה להופיע בלי רעותה. לא יכולה להיות חיוביות בלי שליליות, ולא יכולה להיות שליליות בלי חיוביות. זה חוק הניגודים שקיים בכל מקום. אי אפשר להתחמק ממנו ואי אפשר להפר אותו. חיוביות ושליליות הולכות תמיד יחד, ולכן שתיהן חייבות להיות נוכחות יחד בתוך כל אחד מאתנו, גבר ואישה, כמטבע שלם אחד שיש לו שני צדדים בלתי נפרדים.
קבלה היא הכרה בכך ששלילי וחיובי אינם שני דברים שונים, אלא שני היבטים בטבעו של כל אחד וכל אחת, והכרה בכך שנוכחות שניהם היא חוק טבע. כמו עומק שלא יכול להתקיים אם אין רדידות, כמו בהירות שלא יכולה להתקיים אם אין כהות, וכמו חריצות שלא יכולה להתקיים אם אין עצלות. וכפי שאמר המשורר והוגה הדעות יוהן וולפגאנג פון גתה: "מטבענו אין בנו פגם שאינו יכול להפוך לחוזקה, ואין בנו חוזקה שאינה יכולה להפוך לפגם".
קבלה היא הכרה בכך שגם הטוב וגם הרע הם חלקים במהותנו, ואין אף אחד בינינו שיש בו רק זה או רק זה. זוהי הכרה בכך שלא יכול להיות טוב בלי שיהיה רע, ולא יכול להיות רע בלי שיהיה טוב. לכן אין אף אחד רע או טוב "שם בחוץ". יש רק "אנחנו", מחנה אחד של המוני בני אדם, שלפעמים הם חיוביים ולפעמים שליליים. ובכך כולנו שווים תחת השמים.
קבלה היא אם כן הכרה פשוטה שליד כל תכונה חיובית שלנו קיימת גם התכונה המנוגדת, ואנחנו נותנים ביטוי פעם לזו ופעם לזו. כולנו לפעמים מקיימים הבטחות ולפעמים מפרים אותן, כולנו לפעמים מתחשבים ולפעמים פוגעים, כולנו לפעמים אומרים אמת ולפעמים משקרים.

מה אתה מסתיר?

צריך שיהיה בנו אומץ רב כדי שנוכל לומר לעצמנו: "אני נדיב אבל יש בי גם קמצנות. אני נחמד אבל לפעמים אני רשע. אני מקשיב אבל לפעמים אני אטום. אני בוגר אבל לפעמים אני מתנהג כמו ילד. אני מקבל אבל לפעמים אני שופט".
כוכבת הקולנוע ברברה סטרייסנד נשאלה בראיון בטלוויזיה מי זאת ברברה, וזאת התשובה המפוכחת והאינטליגנטית שהיא נתנה: "ברברה היא גם אישה נדיבה וגם חסרת רחמים, גם טובת לב וגם מרשעת, גם מושכת וגם דוחה".
צריך שיהיה בנו אומץ רב כדי שנוכל להודות בפני עצמנו שהרבה ממעשינו אינם מעידים על טוב לב, על חוכמה, על מצפוניות, על סובלנות ועל הגינות. זוהי אפשרות קשה מדי לרובנו. הרבה יותר קל לנו להתגונן ולהילחם ולהכחיש כאשר תכונה שלילית מקבלת ביטוי בהתנהגותנו.
מאין זה בא? מהאמונה המוטעית שאם חולשה כלשהי תיחשף, לאחרים תהיה סיבה מוצדקת לדחות אותך. כי הרי לאחרים אין חולשה כזאת, כך אתה חושב. זו האמונה שהולידה את המערך האדיר הזה של מנגנוני הגנה שבנית בתוכך, שתפקידם להבטיח לעצמך דימוי של יצור נחמד וחביב גם כשאתה עושה דברים פוגעים ומעצבנים.
אבל העלמת התכונות השליליות מהמודעות שלנו לא מחסלת מעשים אלה, היא רק מונעת מאתנו להיות מודעים להם. וזאת גם כשהם זועקים מתוך התנהגותנו. התוצאה היא שהסתרת חולשותינו רק פוגעת ביכולתנו להתמודד אתן כראוי.

להכיר בשלילי, לבחור בחיובי

רגע, אז מה הרעיון, להרשות לעצמנו התנהגות שלילית? כמובן שלא. קבלה איננה הסכמה לשליליות. קבלה היא פשוט הכרה בקיומה. מוכנות אמיצה ותקיפה להכיר בכך שכל תכונה חיובית שלנו באה יחד עם תכונה שלילית מקבילה - זוהי קבלה.
ולמה כל כך חשובה לך הכרה בכך שלפעמים אתה מתנהג בצורה שלילית? כי כל עוד אתה לא מכיר בכך, אתה ממשיך להפעיל את תכונותיך השליליות, מתוך ביטחון שהן חיוביות, מכיוון שהן מגובות היטב במנגנוני ההסתרה.
אתה יכולה להפעיל על מישהו רגשי אשמה על ידי מסכנות ורחמים עצמיים, ולהיות בטוח שאתה קורבן חף מפשע של רשעותו. אתה יכול להתפרץ בזעם אדיר על מישהו שהתנגד לרצונך, ולהיות בטוח שאינך אלא מגיב על חוסר ההתחשבות שלו. אתה יכול לפגוע במישהו, ולהרגיש שנהגת בסדר כי גם הוא פגע בך. אתה יכול לשבור אגרטל יקר בגלל כעס על מישהו, ולהיות בטוח שאתה השפוי היחיד בחדר כי הוא גידף אותך.
כשאתה עושה דברים שליליים מאוד ובטוח שהתנהגותך מוצדקת, איזה מניע יש לך להימנע מההתנהגות הזאת? איך תלמד את עצמך להיות חיובי בכל מצב אם אינך מכירה בשליליות שלך?
תוכל להיות האדם החיובי שאתה מתיימר להיות רק אם תכיר בכך שרחמים עצמיים באים מהצד השלילי שלך, שהתפרצות זעם באה מהצד השלילי שלך, שפגיעה במישהו באה מהצד השלילי שלך, וששבירת אגרטלים באה מהצד השלילי שלך. גם כשכל אלה הן בסך הכל תגובות. ההצדקות שאתה מצמיד למעשיך באים מהאגו, שתמיד משרת את הצד השלילי.
וכשתכיר בכך שהתנהגויות אלה שליליות, בוודאי לא תבחר להפעיל אותן.
זה אם כן הפרדוקס הגדול של חיינו: אם אנחנו רוצים לבחור בטוב שבנו, אנחנו חייבים להכיר ברע שבנו. אחרת בחירה אינה אפשרית. כל עוד אתה רואה שליליות רק אצל אחרים, אין לך אפשרות לבחור להיות חיובי, ואתה תמשיך בהתנהגויותייך השליליות בביטחון שאתה לגמרי חיובי.

ללמוד לבחור

כאשר אתה לא נמצא במצב של בוחר, האוטומט בוחר עבורך. והוא בוחר לעשות רק מה שאתה רגיל לעשות, ולא מה שנכון לך לעשות. ואם נהגת מתמיד להתרגז או להיעלב במצבים מסוימים, תמשיך להתרגז או להיעלב במצבים דומים.
קבלה יכולה להתקיים רק עם מודעות מלאה לכל חלקיך, כי מעצם טבעה קבלה היא מודעות למה שהאוטומט רוצה להכחיש. כשאינך ער לכאב שאתה גורם, וכשאינך ער למעשים שבאמצעותם אתה מכשיל את עצמך, וכשאתה לכוד במאבק של הצדקה עצמית, נפלת טרף לאוטומט ולהרגלים שלו. עם כל דבר ניתן להתמודד כשאנחנו מודעים לו, ואי אפשר להתמודד עם שום דבר שנשאר במרתפים הלא מודעים.
במצב של מודעות אנחנו לא יכולים לבחור בשליליות. במצב של מודעות הבחירה שלנו היא תמיד בחיוביות. לכן במצב של מודעות אנחנו תמיד מרוויחים. כשאנחנו עושים משהו שלילי, הסיבה היא שהיינו במצב אוטומטי, בלי יכולת לבחור.
בכל מצב תוכל אם כן לבחור בתגובה חיובית, אם רק תכיר בכך שקיימת אצלך גם האופציה לנהוג בצורה שלילית ואתה לא בוחר בה.

לקבל את השליליות שלנו
דירוג 1 כוכבים (20%) 4 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

התשוקה לשליטה

אם גם אתם דואגים מפני מה שיקרה, זה מכיוון שגם אתם מנסים לשלוט במשהו שאי אפשר לשלוט בו: בעתיד. וזה המקור לחרדות וללחצים שלכם.

הרוח מתגלה באחדות

בעולם הרוחני נמצאים הכוחות שמפעילים את חיינו במציאות. הכר אותם, כי האושר שלך תלוי בזה.

המתבוננת

אם את חיה במאבק מתמיד על הפרטיות שלך, ונלחמת למנוע פלישה למרחב האישי שלך, ועושה הכל כדי להתחמק ממעורבות חברתית, את כנראה שייכת לטיפוס הזה. למדי לרכך את גבולותייך, כדי לתת לעצמך יותר הנאה בחיים.

כולנו יודעים לקבל אנשים אחרים כשהם נחמדים אלינו. אבל מה קורה כשהם מתנגדים לנו? בדיקת האמת על כושר הקבלה שלנו.

כולנו מדברים על קבלה עצמית וקבלת הזולת, אבל מעטים בינינו מגשימים אותן. לכן ייתכן שגם אתה, כמו רובנו, משוכנע שאתה אדם מקבל, אבל כל מריבה או מחלוקת שבהן אתה מעורב מגלות את ההיפך. זאת אינה קבלה אם אתה מקבל אדם אחר רק כאשר הוא מקבל את רצונך, נחמד אליך, מחבב אותך ומעריך אותך.
האמת היא שרק מעטים בינינו מבינים באמת מהי בכלל קבלה. וקבלה פירושה גם קבלה עצמית וגם קבלת הזולת, שתיים שאינן יכולות לחיות בנפרד זו מזו.
קבלה איננה השלמה. השלמה היא קבלת מצב שיש בכוחנו לשנות. כמו אישה מוכה שמשלימה עם מצבה, אף על פי שהיא יכולה לשנות אותו. או כמו אישה שמשלימה עם שכר בלתי הולם, אף על פי שהיא יכולה לעשות משהו אחר.
כשחברך מאחר באופן קבוע לפגישות שלכם ואתה אומר לעצמך שכזאת היא ואין מה לעשות, אתה משלים עם מצב שניתן לשינוי. כשהבן המתבגר שלך מעשן או שותה או משתמש בסמים ואתה מסתפק בהערה או בבקשה שיפסיק, אתה משלים עם מצב שאפשר לשים לו קץ.
קבלה איננה גם שיפוט או ביקורת. ביקורת היא היפוכה של קבלה. קבלה איננה תביעות ודרישות, איננה חוסר שביעות רצון, איננה האשמות וטענות, איננה כעס ועלבון. כל אלה מציינים אווירה של כפייה, ובכפייה לא יכולה להיות קבלה.

קבלה עצמית או הונאה עצמית

מהי אם כן קבלה? קבלה היא הכרה בכך שבכל אחד מאתנו יש גם צד שלילי. קבלה היא הכרה בכך שאין בשום מצב אדם אחד טוב ואדם אחד רע, אלא בכל אחד מאתנו יש גם טוב וגם רע. כשיש קבלה אמיתית יש אם כן הכרה בכך שאף אחד מאתנו איננו טוב יותר או גרוע יותר מהשני.
חיוביות ושליליות חייבות להתקיים ביחד, ואף אחת מהן אינה יכולה להופיע בלי רעותה. לא יכולה להיות חיוביות בלי שליליות, ולא יכולה להיות שליליות בלי חיוביות. זה חוק הניגודים שקיים בכל מקום. אי אפשר להתחמק ממנו ואי אפשר להפר אותו. חיוביות ושליליות הולכות תמיד יחד, ולכן שתיהן חייבות להיות נוכחות יחד בתוך כל אחד מאתנו, גבר ואישה, כמטבע שלם אחד שיש לו שני צדדים בלתי נפרדים.
קבלה היא הכרה בכך ששלילי וחיובי אינם שני דברים שונים, אלא שני היבטים בטבעו של כל אחד וכל אחת, והכרה בכך שנוכחות שניהם היא חוק טבע. כמו עומק שלא יכול להתקיים אם אין רדידות, כמו בהירות שלא יכולה להתקיים אם אין כהות, וכמו חריצות שלא יכולה להתקיים אם אין עצלות. וכפי שאמר המשורר והוגה הדעות יוהן וולפגאנג פון גתה: "מטבענו אין בנו פגם שאינו יכול להפוך לחוזקה, ואין בנו חוזקה שאינה יכולה להפוך לפגם".
קבלה היא הכרה בכך שגם הטוב וגם הרע הם חלקים במהותנו, ואין אף אחד בינינו שיש בו רק זה או רק זה. זוהי הכרה בכך שלא יכול להיות טוב בלי שיהיה רע, ולא יכול להיות רע בלי שיהיה טוב. לכן אין אף אחד רע או טוב "שם בחוץ". יש רק "אנחנו", מחנה אחד של המוני בני אדם, שלפעמים הם חיוביים ולפעמים שליליים. ובכך כולנו שווים תחת השמים.
קבלה היא אם כן הכרה פשוטה שליד כל תכונה חיובית שלנו קיימת גם התכונה המנוגדת, ואנחנו נותנים ביטוי פעם לזו ופעם לזו. כולנו לפעמים מקיימים הבטחות ולפעמים מפרים אותן, כולנו לפעמים מתחשבים ולפעמים פוגעים, כולנו לפעמים אומרים אמת ולפעמים משקרים.

מה אתה מסתיר?

צריך שיהיה בנו אומץ רב כדי שנוכל לומר לעצמנו: "אני נדיב אבל יש בי גם קמצנות. אני נחמד אבל לפעמים אני רשע. אני מקשיב אבל לפעמים אני אטום. אני בוגר אבל לפעמים אני מתנהג כמו ילד. אני מקבל אבל לפעמים אני שופט".
כוכבת הקולנוע ברברה סטרייסנד נשאלה בראיון בטלוויזיה מי זאת ברברה, וזאת התשובה המפוכחת והאינטליגנטית שהיא נתנה: "ברברה היא גם אישה נדיבה וגם חסרת רחמים, גם טובת לב וגם מרשעת, גם מושכת וגם דוחה".
צריך שיהיה בנו אומץ רב כדי שנוכל להודות בפני עצמנו שהרבה ממעשינו אינם מעידים על טוב לב, על חוכמה, על מצפוניות, על סובלנות ועל הגינות. זוהי אפשרות קשה מדי לרובנו. הרבה יותר קל לנו להתגונן ולהילחם ולהכחיש כאשר תכונה שלילית מקבלת ביטוי בהתנהגותנו.
מאין זה בא? מהאמונה המוטעית שאם חולשה כלשהי תיחשף, לאחרים תהיה סיבה מוצדקת לדחות אותך. כי הרי לאחרים אין חולשה כזאת, כך אתה חושב. זו האמונה שהולידה את המערך האדיר הזה של מנגנוני הגנה שבנית בתוכך, שתפקידם להבטיח לעצמך דימוי של יצור נחמד וחביב גם כשאתה עושה דברים פוגעים ומעצבנים.
אבל העלמת התכונות השליליות מהמודעות שלנו לא מחסלת מעשים אלה, היא רק מונעת מאתנו להיות מודעים להם. וזאת גם כשהם זועקים מתוך התנהגותנו. התוצאה היא שהסתרת חולשותינו רק פוגעת ביכולתנו להתמודד אתן כראוי.

להכיר בשלילי, לבחור בחיובי

רגע, אז מה הרעיון, להרשות לעצמנו התנהגות שלילית? כמובן שלא. קבלה איננה הסכמה לשליליות. קבלה היא פשוט הכרה בקיומה. מוכנות אמיצה ותקיפה להכיר בכך שכל תכונה חיובית שלנו באה יחד עם תכונה שלילית מקבילה - זוהי קבלה.
ולמה כל כך חשובה לך הכרה בכך שלפעמים אתה מתנהג בצורה שלילית? כי כל עוד אתה לא מכיר בכך, אתה ממשיך להפעיל את תכונותיך השליליות, מתוך ביטחון שהן חיוביות, מכיוון שהן מגובות היטב במנגנוני ההסתרה.
אתה יכולה להפעיל על מישהו רגשי אשמה על ידי מסכנות ורחמים עצמיים, ולהיות בטוח שאתה קורבן חף מפשע של רשעותו. אתה יכול להתפרץ בזעם אדיר על מישהו שהתנגד לרצונך, ולהיות בטוח שאינך אלא מגיב על חוסר ההתחשבות שלו. אתה יכול לפגוע במישהו, ולהרגיש שנהגת בסדר כי גם הוא פגע בך. אתה יכול לשבור אגרטל יקר בגלל כעס על מישהו, ולהיות בטוח שאתה השפוי היחיד בחדר כי הוא גידף אותך.
כשאתה עושה דברים שליליים מאוד ובטוח שהתנהגותך מוצדקת, איזה מניע יש לך להימנע מההתנהגות הזאת? איך תלמד את עצמך להיות חיובי בכל מצב אם אינך מכירה בשליליות שלך?
תוכל להיות האדם החיובי שאתה מתיימר להיות רק אם תכיר בכך שרחמים עצמיים באים מהצד השלילי שלך, שהתפרצות זעם באה מהצד השלילי שלך, שפגיעה במישהו באה מהצד השלילי שלך, וששבירת אגרטלים באה מהצד השלילי שלך. גם כשכל אלה הן בסך הכל תגובות. ההצדקות שאתה מצמיד למעשיך באים מהאגו, שתמיד משרת את הצד השלילי.
וכשתכיר בכך שהתנהגויות אלה שליליות, בוודאי לא תבחר להפעיל אותן.
זה אם כן הפרדוקס הגדול של חיינו: אם אנחנו רוצים לבחור בטוב שבנו, אנחנו חייבים להכיר ברע שבנו. אחרת בחירה אינה אפשרית. כל עוד אתה רואה שליליות רק אצל אחרים, אין לך אפשרות לבחור להיות חיובי, ואתה תמשיך בהתנהגויותייך השליליות בביטחון שאתה לגמרי חיובי.

ללמוד לבחור

כאשר אתה לא נמצא במצב של בוחר, האוטומט בוחר עבורך. והוא בוחר לעשות רק מה שאתה רגיל לעשות, ולא מה שנכון לך לעשות. ואם נהגת מתמיד להתרגז או להיעלב במצבים מסוימים, תמשיך להתרגז או להיעלב במצבים דומים.
קבלה יכולה להתקיים רק עם מודעות מלאה לכל חלקיך, כי מעצם טבעה קבלה היא מודעות למה שהאוטומט רוצה להכחיש. כשאינך ער לכאב שאתה גורם, וכשאינך ער למעשים שבאמצעותם אתה מכשיל את עצמך, וכשאתה לכוד במאבק של הצדקה עצמית, נפלת טרף לאוטומט ולהרגלים שלו. עם כל דבר ניתן להתמודד כשאנחנו מודעים לו, ואי אפשר להתמודד עם שום דבר שנשאר במרתפים הלא מודעים.
במצב של מודעות אנחנו לא יכולים לבחור בשליליות. במצב של מודעות הבחירה שלנו היא תמיד בחיוביות. לכן במצב של מודעות אנחנו תמיד מרוויחים. כשאנחנו עושים משהו שלילי, הסיבה היא שהיינו במצב אוטומטי, בלי יכולת לבחור.
בכל מצב תוכל אם כן לבחור בתגובה חיובית, אם רק תכיר בכך שקיימת אצלך גם האופציה לנהוג בצורה שלילית ואתה לא בוחר בה.

לקבל את השליליות שלנו
דירוג 1 כוכבים (20%) 4 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הנהנתנית

אם את מרגישה טוב רק במרכז החברתי, וחוויות וריגושים הם המותגים שלך, את שייכת כנראה לטיפוס הזה. למדי להכיר גם את המשמעות שמתחת לפני השטח, כדי לתת איכות מספקת יותר להנאות שלך.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות