אתם יכולים לחיות ביחסי פלוס ואתם יכולים לחיות ביחסי מינוס, ושני הדברים האלה תלויים אך ורק בכם. כאן נמצא הקסם של זוגיות מוצלחת.

יחסי פלוס הם יחסים של יותר: יותר מאמץ לעשות את בן הזוג מאושר, יותר התגברות על עייפות ועצלנות ועצבנות, יותר הבלגה על היצר להתפרץ ולפגוע, יותר ויתור על הערות מיותרות.

אלה יחסים שבהם תמיד נותנים יותר: מפרגנים יותר, מבטאים יותר הערכה, אומרים יותר מילים טובות. ביחסים כאלה אין התחשבנויות כי כל אחד מקבל מהשני את מה שהוא צריך.

ומהם יחסי מינוס? כל מה שהפוך מזה, ואלה היחסים שרובנו מכירים טוב מאוד. הם מבוססים על הרעיון של "אם אתה לא אז גם אני לא", והם רצופים בהתחשבנויות כי מנהל החשבונות הפנימי מבטיח שלא ניתן חלילה יותר מהשני.

זוגיות מוצלחת

אבל כמו שאפשר ללמוד כל שפה, אפשר ללמוד גם את שפת הפלוס, שפה של זוגיות מוצלחת וחיובית: ללמוד להעיר בנועם כדי שהשני יהיה מסוגל להיענות בלי להיפגע, לראות איזשהו צדק ואיזושהי אמת גם בעמדה שלו, לבדוק איפה אין צדק ואין אמת בעמדה שלנו.

אם נמאס לכם לחיות במינוס, ואתם רוצים לעבור לפלוס, אל תעלו מיד על המסלול המהיר. בחרו בהתחלה את המסלול האיטי של צעד אחרי צעד. כך לומדים, בדיוק כמו שלמדנו ללכת, כמו שלמדנו לכתוב, כמו שלמדנו לנהוג, כמו שלמדנו לנגן, וכל בקיאות אחרת שרכשנו.

אזהרה אחת: יחסי פלוס הם פרס שמחכה רק למי שיראה במעבר ליחסי פלוס את משימת החיים החשובה ביותר שלו, ויהיה מוכן להשקיע מאמץ יום אחרי יום, ניסיון אחרי ניסיון.

אבל יש גם הבטחה: במוקדם או במאוחר ייעלמו כפפות האגרוף מחייכם, ובלי שתבינו איך זה קרה תגלו שעל הידיים שלכם יש כפפות משי.