שתף
שלח לחבר
אימייל
לא חייבים לצרוח כשכועסים, לבכות או לטרוק דלתות. כעס יכול להפוך ממכונת הרס לכוח בונה אם נגלה את התפקיד החיובי שהוא ממלא בחיינו.

הנה כמה רעיונות על כעס שכדאי לכל אחד לחשוב עליהם:

1. אין סיכוי שבשעת כעס תחשבו בצורה שפויה ושתנהג בצורה יעילה.

2. אין סיכוי שעם כעס תשיגו את מה שאתם רוצה באמת.

3. אין סיכוי שעם כעס תוכלו להשלים עם מה שאינו ניתן להשגה.

4. כעס מבטא את המחשבה המוטעית שאנשים אחרים צריכים לנהוג על פי רצונותיכם.

6. אם אתם כועסים אין סיכוי שישמעו את דבריכם, גם אם אתם אומרים דברים נכונים.

7. כשאתם כועסים אתם כמו מצביא שמנסה לנהל מלחמה נגד חושך באמצעות חושך.

8. אין סיכוי שבעת כעס תוכלו לראות את האמת.

נדמה לנו שאם אנחנו כועסים אנחנו שומרים על כבודנו, ואם אנחנו שותקים אנחנו חסרי עמוד שדרה. אבל

למעשה כעס הוא ביטוי של אנרגיית האלימות שבנו, ובאנרגיית האלימות אנחנו משתמשים בעת חולשה, כשאנחנו מתגוננים בפני התקפה, אמיתית או מדומה. כעס הוא אם כן זעקת חולשה.

כשאנחנו מרשים לכעס להשתלט עלינו הוא יכול להמריץ אותנו לעשות דברים בלתי שפויים: אנחנו צורחים על ילדינו הקטנים, אנחנו הורסים יחסים, ובגלל סיבה חסרת חשיבות אנחנו יכולים לעשות צעדים שעליהם נתחרט אחר כך כל חיינו.

הכעס ממלא ארבעה תפקידי מפתח:

1. חיזוק העליונות שלנו. באמצעות חוויית הכעס אנחנו מגבירים את אשליית העליונות שלנו. כשאנחנו כועסים אנחנו מרגישים שאנחנו טובים יותר והוגנים יותר והגיוניים יותר מהזולת. "אתה לא בן אדם", אתה אומר למי שאליו מופנה כעסך, כשאתה משוכנע שהוא הבחור הרע ואתה הבחור הטוב.

2. השלכת האחריות לטעויות שלנו על אחרים. אתה יכול לכעוס רק כשאתה משוכנע שמישהו אחר אשם במצב. וכשאתה בטוח שמישהו אחר אשם, אתה מרגיש שאתה קורבן חף מפשע. כך משחרר אותך הכעס מהצורך לבחון את עצמך, מחזק את עמדותיך השגויות, ומסכל את יכולתך לראות את טעויותיך.

3. כפיית דעתנו על האדם שאליו הכעס מופנה. כעס הוא נשק שאמור לאפשר לנו להשיג את כניעתו של הזולת ואת הסכמתו לעמדתנו. באמצעות הכעס אנחנו דורשים, מפחידים, מאיימים, מצפים לציות ומענישים את מי שמתנגד לנו. הכעס נועד אפוא להשיג לנו את טובתנו.

4. חיזוק האשליה של כוח ואי פגיעות. כעס נתפס כרגש מלא עוצמה, והכועס מרגיש שהוא מצא סוף סוף את הטמפרטורה המתאימה לו. אבל כעס אינו אלא עוצמה מדומה. למעשה כעס הוא ביטוי מובהק של חולשה וחוסר שליטה, ועל אף אשליית הכוח מקורו תמיד בחוסר אונים לנהל את המצב בדרך בוגרת.

כעס והיגיון הם שתי רמות סותרות של פעילות שׂכלית. הם אינם יכולים לפעול בעת ובעונה אחת, משום שהם באים מאזורים שונים במוח. כשהכעס מתעורר ההיגיון שותק, ולהיפך. זאת הסיבה שתגובותינו הרגשיות הן בדרך כלל חסרות היגיון, וזאת הסיבה שאדם כועס שולל מעצמו כל גישה אל יכולתו לשפוט את המצב בראייה מאוזנת.

אפילו על משה רבנו נאמר שבכעסו נסתלקה ממנו רוח הקודש. ובודהה, בדרשה הראשונה שלו על ארבע האמיתות הנאצלות, הציג את הכעס כמקור הראשון של הסבל.

הכעס מכוח הורס לכוח בונה

אנשים רבים חושבים שלכעס יש סגולות של קתרזיס, של טיהור. לכן חברים טובים נוהגים לייעץ זה לזה "לשפוך את הלב" ו"להוציא מה שכואב להם", בהנחה שזה יביא להם מרגוע. מקורה של מחשבה זו באמונה עממית הקובעת שכעס רצוי להוציא, כאילו מדובר בחומר שיכול להתאדות על ידי צעקות ודמעות וטריקת דלתות.

אבל אין זו אלא אגדה, שנולדה מתוך אוזלת יד במציאת דרכים יעילות לשלוט במפלצת הזאת. האמת היא שכעס אינו מוליד שום הרגשה מטוהרת. נהפוך הוא, כעס הוא כמו רפש המונח כל הזמן בתחתית נפשך. ככל שאתה "מוציא" יותר כעס אתה בעצם "בוחש" יותר בנפשך ומעלה את הבוץ מעלה, ומי הנפש שלך נעשים עכורים יותר ויותר.

כעס לרע וכעס לטוב

לכעס יש שני צדדים: הצד המוכר לנו יותר הוא הצד שמחזק את הרגשתנו שנעשה לנו עוול ושאנחנו צודקים. צד זה של הכעס בא מהמקום הקורבני שבנו. כשאנחנו משתמשים בכעס לצורך זה הוא הופך לכלי משחית. אבל כעס יכול להיות גם צד בונה כאשר אנחנו משתמשים בו בתור אנרגיה מבוקרת ושימושית. כדי שהוא יהיה רגש מועיל עליו לעמוד בחמישה תנאים:

1. כעס בזמן הנכון: לכעוס רק כשאתה נמצא במצב של שפיות שמאפשר לך להתייחס גם לעמדתו של הצד השני, ורק כשהשני נמצא במצב של שפיות כדי שיהיה מסוגל לקלוט את המסר שלך.

2. כעס במידה הנכונה: לכעוס רק כשאתה מסוגל להתרכז בנושא הספציפי שעורר את הכעס, בלי להכניס את כל ההיסטוריה ואת כל בני המשפחה לטיעונים שלך.

3. כעס בדרך הנכונה: לכעוס רק כשאתה מסוגל להביא נימוקים משכנעים במקום האשמות.

4. כעס מהסיבה הנכונה: לכעוס כדי לגלות את המחשבה השגויה שלנו, וכדי להחליף אותה במחשבה מתוקנת.

5. כעס למטרה הנכונה: לכעוס רק כדי שהכעס יגלה לך מקום חלש ביחסים שעליך לחזק.

כשמישהו כועס עליך, זכור שהוא פשוט מנסה להיפטר מהמצוקות שלו ואינו יודע איך. אם גם אתה אינך יודע איך להיפטר מהמצוקה שלך אתה מחזיר לו כעס, ואז שניכם שוקעים עמוק יותר במצוקותיכם. במקום זה, למה שלא תראה לו דרך שתאפשר לשניכם להיפטר כל אחד מהמצוקה שלו בלי לפגוע איש ברעהו?

שלוש עצות

  • כדי להתגבר על הכעס שאל את עצמך אם יש דרך אחרת לראות את הדברים, ושאל את חוכמתך מה היא היתה עושה במצב כזה.
  • הפרד את מה שאתה מרגיש ממה שאתה מבטא. כעס הוא לגיטימי, אבל שבירת השולחן או פגיעה במישהו איננה הכרחית ואיננה עוזרת לך לשכנע.
  • והדבר החשוב ביותר: זכור בכל מצב שאינך קורבן, ושבכל מצב אתה אחראי לדרך שבה אתה בוחר להתמודד עם הכעס שלך.

כעס: ביטוי של חולשה
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

שיחה 7: האם אתם מבינים בכלל על מה אתם מדברים?

השיחה השביעית מזכירה לכם שאם אתם רוצים להבין אחד את השני, כדאי שתפסיקו לדבר בשתי שפות ותתחילו קודם לדבר באותה שפה. השיחה הזאת חושפת את המניפולציות אתם עושים בעזרת השפה אחד נגד השני, ומראה לכם כמה מסוכנת יכולה להיות השפה אם הופכים אותה לנשק אחד נגד השני.

להתווכח בלי לריב

אם אתם מרבים לריב, אתם מכירים כנראה רק שתי אפשרויות: לנצח או להפסיד. הכירו את האפשרות השלישית, שתאפשר לכם להשיג מה שאתם רוצים בלי אגרופים ובלי כניעה.

אמון בין בני זוג

מאבקי כוח, האשמות ותחרות מי צודק הם המרכיבים העיקריים של יחסי פחד-פחד. אנחנו נאבקים ומתחשבנים כי אנחנו פוחדים שהוא לא מעריך אותנו, שלא אכפת לו מאתנו או שאנחנו לא מעניינים אותו. וגם אם זה מופיע בתחפושת של כעסים או עלבונות או הערות או שתלטנות, למטה מסתתר תמיד הפחד.

לא חייבים לצרוח כשכועסים, לבכות או לטרוק דלתות. כעס יכול להפוך ממכונת הרס לכוח בונה אם נגלה את התפקיד החיובי שהוא ממלא בחיינו.

הנה כמה רעיונות על כעס שכדאי לכל אחד לחשוב עליהם:

1. אין סיכוי שבשעת כעס תחשבו בצורה שפויה ושתנהג בצורה יעילה.

2. אין סיכוי שעם כעס תשיגו את מה שאתם רוצה באמת.

3. אין סיכוי שעם כעס תוכלו להשלים עם מה שאינו ניתן להשגה.

4. כעס מבטא את המחשבה המוטעית שאנשים אחרים צריכים לנהוג על פי רצונותיכם.

6. אם אתם כועסים אין סיכוי שישמעו את דבריכם, גם אם אתם אומרים דברים נכונים.

7. כשאתם כועסים אתם כמו מצביא שמנסה לנהל מלחמה נגד חושך באמצעות חושך.

8. אין סיכוי שבעת כעס תוכלו לראות את האמת.

נדמה לנו שאם אנחנו כועסים אנחנו שומרים על כבודנו, ואם אנחנו שותקים אנחנו חסרי עמוד שדרה. אבל

למעשה כעס הוא ביטוי של אנרגיית האלימות שבנו, ובאנרגיית האלימות אנחנו משתמשים בעת חולשה, כשאנחנו מתגוננים בפני התקפה, אמיתית או מדומה. כעס הוא אם כן זעקת חולשה.

כשאנחנו מרשים לכעס להשתלט עלינו הוא יכול להמריץ אותנו לעשות דברים בלתי שפויים: אנחנו צורחים על ילדינו הקטנים, אנחנו הורסים יחסים, ובגלל סיבה חסרת חשיבות אנחנו יכולים לעשות צעדים שעליהם נתחרט אחר כך כל חיינו.

הכעס ממלא ארבעה תפקידי מפתח:

1. חיזוק העליונות שלנו. באמצעות חוויית הכעס אנחנו מגבירים את אשליית העליונות שלנו. כשאנחנו כועסים אנחנו מרגישים שאנחנו טובים יותר והוגנים יותר והגיוניים יותר מהזולת. "אתה לא בן אדם", אתה אומר למי שאליו מופנה כעסך, כשאתה משוכנע שהוא הבחור הרע ואתה הבחור הטוב.

2. השלכת האחריות לטעויות שלנו על אחרים. אתה יכול לכעוס רק כשאתה משוכנע שמישהו אחר אשם במצב. וכשאתה בטוח שמישהו אחר אשם, אתה מרגיש שאתה קורבן חף מפשע. כך משחרר אותך הכעס מהצורך לבחון את עצמך, מחזק את עמדותיך השגויות, ומסכל את יכולתך לראות את טעויותיך.

3. כפיית דעתנו על האדם שאליו הכעס מופנה. כעס הוא נשק שאמור לאפשר לנו להשיג את כניעתו של הזולת ואת הסכמתו לעמדתנו. באמצעות הכעס אנחנו דורשים, מפחידים, מאיימים, מצפים לציות ומענישים את מי שמתנגד לנו. הכעס נועד אפוא להשיג לנו את טובתנו.

4. חיזוק האשליה של כוח ואי פגיעות. כעס נתפס כרגש מלא עוצמה, והכועס מרגיש שהוא מצא סוף סוף את הטמפרטורה המתאימה לו. אבל כעס אינו אלא עוצמה מדומה. למעשה כעס הוא ביטוי מובהק של חולשה וחוסר שליטה, ועל אף אשליית הכוח מקורו תמיד בחוסר אונים לנהל את המצב בדרך בוגרת.

כעס והיגיון הם שתי רמות סותרות של פעילות שׂכלית. הם אינם יכולים לפעול בעת ובעונה אחת, משום שהם באים מאזורים שונים במוח. כשהכעס מתעורר ההיגיון שותק, ולהיפך. זאת הסיבה שתגובותינו הרגשיות הן בדרך כלל חסרות היגיון, וזאת הסיבה שאדם כועס שולל מעצמו כל גישה אל יכולתו לשפוט את המצב בראייה מאוזנת.

אפילו על משה רבנו נאמר שבכעסו נסתלקה ממנו רוח הקודש. ובודהה, בדרשה הראשונה שלו על ארבע האמיתות הנאצלות, הציג את הכעס כמקור הראשון של הסבל.

הכעס מכוח הורס לכוח בונה

אנשים רבים חושבים שלכעס יש סגולות של קתרזיס, של טיהור. לכן חברים טובים נוהגים לייעץ זה לזה "לשפוך את הלב" ו"להוציא מה שכואב להם", בהנחה שזה יביא להם מרגוע. מקורה של מחשבה זו באמונה עממית הקובעת שכעס רצוי להוציא, כאילו מדובר בחומר שיכול להתאדות על ידי צעקות ודמעות וטריקת דלתות.

אבל אין זו אלא אגדה, שנולדה מתוך אוזלת יד במציאת דרכים יעילות לשלוט במפלצת הזאת. האמת היא שכעס אינו מוליד שום הרגשה מטוהרת. נהפוך הוא, כעס הוא כמו רפש המונח כל הזמן בתחתית נפשך. ככל שאתה "מוציא" יותר כעס אתה בעצם "בוחש" יותר בנפשך ומעלה את הבוץ מעלה, ומי הנפש שלך נעשים עכורים יותר ויותר.

כעס לרע וכעס לטוב

לכעס יש שני צדדים: הצד המוכר לנו יותר הוא הצד שמחזק את הרגשתנו שנעשה לנו עוול ושאנחנו צודקים. צד זה של הכעס בא מהמקום הקורבני שבנו. כשאנחנו משתמשים בכעס לצורך זה הוא הופך לכלי משחית. אבל כעס יכול להיות גם צד בונה כאשר אנחנו משתמשים בו בתור אנרגיה מבוקרת ושימושית. כדי שהוא יהיה רגש מועיל עליו לעמוד בחמישה תנאים:

1. כעס בזמן הנכון: לכעוס רק כשאתה נמצא במצב של שפיות שמאפשר לך להתייחס גם לעמדתו של הצד השני, ורק כשהשני נמצא במצב של שפיות כדי שיהיה מסוגל לקלוט את המסר שלך.

2. כעס במידה הנכונה: לכעוס רק כשאתה מסוגל להתרכז בנושא הספציפי שעורר את הכעס, בלי להכניס את כל ההיסטוריה ואת כל בני המשפחה לטיעונים שלך.

3. כעס בדרך הנכונה: לכעוס רק כשאתה מסוגל להביא נימוקים משכנעים במקום האשמות.

4. כעס מהסיבה הנכונה: לכעוס כדי לגלות את המחשבה השגויה שלנו, וכדי להחליף אותה במחשבה מתוקנת.

5. כעס למטרה הנכונה: לכעוס רק כדי שהכעס יגלה לך מקום חלש ביחסים שעליך לחזק.

כשמישהו כועס עליך, זכור שהוא פשוט מנסה להיפטר מהמצוקות שלו ואינו יודע איך. אם גם אתה אינך יודע איך להיפטר מהמצוקה שלך אתה מחזיר לו כעס, ואז שניכם שוקעים עמוק יותר במצוקותיכם. במקום זה, למה שלא תראה לו דרך שתאפשר לשניכם להיפטר כל אחד מהמצוקה שלו בלי לפגוע איש ברעהו?

שלוש עצות

  • כדי להתגבר על הכעס שאל את עצמך אם יש דרך אחרת לראות את הדברים, ושאל את חוכמתך מה היא היתה עושה במצב כזה.
  • הפרד את מה שאתה מרגיש ממה שאתה מבטא. כעס הוא לגיטימי, אבל שבירת השולחן או פגיעה במישהו איננה הכרחית ואיננה עוזרת לך לשכנע.
  • והדבר החשוב ביותר: זכור בכל מצב שאינך קורבן, ושבכל מצב אתה אחראי לדרך שבה אתה בוחר להתמודד עם הכעס שלך.

כעס: ביטוי של חולשה
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

ביקורת: הנשק הסודי של האגו

האם אנחנו מרוויחים משהו ממתיחת ביקורת? בטוח שכן, אחרת לא היינו עושים את זה כל כך הרבה. השקרים והאמת על ביקורת בונה, ועל ביקורת מכוונות טובות.

המתעללים הסמויים

התעללות גלויה היא קשה מאוד, אבל לפחות אנחנו יודעים עם מה אנחנו מתמודדים. התעללות סמויה מוסווית היטב, ולכן היא הרבה יותר מכאיבה. בחרנו עבורכם דוגמאות בולטות כדי שתראו אם אתם קרבנות למתעלל סמוי.

האמנות של העברת מסרים על מילוליים

בלי תקשורת אמיתית נוכל להתנהל ביחד, אבל אף אחד מאתנו לא יוכל לגעת בלבו ובנפשו של השני, ואף אחד לא יוכל להרגיש שמישהו באמת רואה אותו. ואין דבר קשה יותר מאשר הרגשת בדידות כאשר אנחנו לא לבד. למה לא לרכוש את המיומנות הזאת?

יחסים מבעד למראה

למה ניגודים נמשכים? הסיבה היא לא למרר את חיינו אלא להפך, לאפשר לנו התפתחות אישית מלאת השראה אם בחלקים שמרגיזים אותנו אצל בן זוגנו משהו שקיים גם בנו ואנחנו לא רוצים להכיר בו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות