שתף
שלח לחבר
אימייל
תקשורת צריכה לחבר ולא להפריד, וזה תלוי לגמרי רק בנו אם השיח הזוגי יקרב בינינו או ירחיק אותנו אחד מהשני.

יש תקשורת טיפשית ויש תקשורת חכמה. אם אנחנו רוצים לקיים שיח עם תקשורת זוגית אפקטיבית יעילה ומקרבת אנחנו חייבים להבחין בין השתיים, ואז כשאנחנו תופסים את עצמנו בשיחה טיפשית, אנחנו יכולים לעבור מיד לצד החכם של השיחה.

תקשורת זוגית אפקטיבית

וראשית, מה זאת שיחה טיפשית? שיחה טיפשית היא כל שיחה שבה אנחנו מנסים להוכיח את צדקתנו לאדם שלא ניתן לשכנוע, והוא מנסה להוכיח לנו את צדקתו אף על פי שגם אנחנו לא ניתנים לשכנוע.

תקשורת זוגית אפקטיבית למניעת מריבות

למשל, אנחנו טוענים שאיחרנו אתמול לעבודה כי הוא לא עזר לנו להתארגן בבוקר עם הילדים. אבל הוא טוען שהוא אירגן את הילדים לגמרי בעצמו, בעוד שאנחנו רק רצינו לישון עוד חצי שעה.
כל שיחה כזאת הופכת בהכרח למריבה מרה, כי כל צד משוכנע שהשני עושה לו "דווקא" ומסרב להסכים אתו, וכל צד מרגיש שלא מבינים אותו. אנחנו מביאים את כל הנימוקים האפשריים להוכיח לו שהגרסה שלנו היא הנכונה, אבל הוא נשאר בשלו, ולאט לאט אנחנו מתחילים להשתגע. בינתיים גם הוא מתעקש על כל פרט בגרסה שלו, וגם הוא לא ממש מצליח להישאר שפוי. התוצאה היא שאנחנו יותר ויותר רחוקים, יותר ויותר מתוסכלים, יותר ויותר אויבים.

אבל למה אף אחד מאתנו לא ניתן לשכנוע? אם אף אחד מאתנו לא עושה לשני "דווקא", איזו סיבה אחרת יש לו להמשיך לטעון את הטענות שלו?

התשובה פשוטה: אדם לא ניתן לשכנוע כשהוא כבר משוכנע. אי אפשר לשכנע אדם שהוא טועה אם הוא בטוח שהוא רואה את הדברים נכון, שהוא זוכר את הדברים נכון ושהוא מבין את הדברים נכון. וזה בדיוק המצב בכל רגע של שיחה טיפשית.

המצב כל כך פשוט: כל אחד מאתנו משוכנע לגמרי במה שהוא זוכר, ואי אפשר לשכנע אדם שהוא לא זוכר את מה שהוא זוכר. זה כל כך פשוט, אבל אנחנו לא מצליחים לראות את זה.

לעבור לדפוס של תקשורת זוגית אפקטיבית

זה זמן שבו אתם חייבים לבחור אם לעבור לשיגעון או לשיחה חכמה. וזה יקרה רק אם מישהו מכם יצליח להתעורר בתוך המהומה ולהכריז: "לעבור לשיחה חכמה". וכך להשתיק את שניכם כדי שתתאפסו. ואז תהיו מסוגלים לזכור שזה לא ויכוח מי זוכר נכון, אלא בירור איך כל אחד זוכר את הדברים.

ואז עוברים לשאלה החכמה ביותר: מה עושים מכאן והלאה כדי להתארגן בבוקר ביעילות. ומתוך הבנה מראש שאנחנו עלולים לראות כל דבר בצורה אחרת, אנחנו קובעים כללים ותפקידים, ומבטיחים שכל אחד מבין את הדברים בדיוק כמו שמבין אותם השני.

מי שרוצה יחסים חכמים וטובים, אסור לו לשכוח שאי אפשר לשכנע אדם משוכנע, ואי אפשר להוכיח למישהו שהוא טועה אם הוא בטוח שהוא צודק. אבל אפשר תמיד לחפש דרך שהיא טובה לשני הצדדים.

האם התוכן עניין אותך?

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

יחסי גיהנום או יחסי גן עדן

ההבדל בין יחסי גיהנום וליחסי גן עדן פשוט מאוד: ביחסי גיהנום כל אחד מבני הזוג חושב קודם על עצמו, ביחסי גן עדן כל אחד מהם חושב קודם על השני.

אל תרצח את ההערכה העצמית שלך

הערכה עצמית נמוכה היא אמונה במגבלותינו, הערכה עצמית גבוהה היא אמונה ביכולותינו. המפסיד אומר: “אני לא בנוי בשביל זה”. לכן הוא עושה פחות ופחות, ולכן ערכו בעיני עצמו יורד ויורד. המרוויח אומר: “אני מוכן לנסות”. לכן הוא עושה יותר ויותר, ולכן ערכו בעיני עצמו עולה ועולה.

מחשבה יוצרת מציאות

יש המצפים לטוב ויש המצפים לרע. ומי צודק, יהיה טוב או יהיה רע?
כולם צודקים כמובן. כי בטוח שלפעמים יהיה טוב ובטוח שלפעמים יהיה רע. לכל אחד מאתנו. לפעמים נצליח ונזכה ונרוויח, ולפעמים ניכשל ונאבד ונפסיד. האם מחשבה יוצרת מציאות?

אבל המצפים לטוב מצפים להצלחה ופועלים להשיג אותה, והמצפים לרע מאמינים שלא תהיה הצלחה, ולכן הם לא עושים דבר כדי להצליח. לכן למצפים לטוב יש סיכוי הרבה יותר גדול להצליח, ולמצפים לרע יש סיכוי הרבה יותר גדול להפסיד. כך הציפיות שלנו יוצרות את המציאות שלנו, כך מחשבה יוצרת מציאות.

תקשורת צריכה לחבר ולא להפריד, וזה תלוי לגמרי רק בנו אם השיח הזוגי יקרב בינינו או ירחיק אותנו אחד מהשני.

יש תקשורת טיפשית ויש תקשורת חכמה. אם אנחנו רוצים לקיים שיח עם תקשורת זוגית אפקטיבית יעילה ומקרבת אנחנו חייבים להבחין בין השתיים, ואז כשאנחנו תופסים את עצמנו בשיחה טיפשית, אנחנו יכולים לעבור מיד לצד החכם של השיחה.

תקשורת זוגית אפקטיבית

וראשית, מה זאת שיחה טיפשית? שיחה טיפשית היא כל שיחה שבה אנחנו מנסים להוכיח את צדקתנו לאדם שלא ניתן לשכנוע, והוא מנסה להוכיח לנו את צדקתו אף על פי שגם אנחנו לא ניתנים לשכנוע.

תקשורת זוגית אפקטיבית למניעת מריבות

למשל, אנחנו טוענים שאיחרנו אתמול לעבודה כי הוא לא עזר לנו להתארגן בבוקר עם הילדים. אבל הוא טוען שהוא אירגן את הילדים לגמרי בעצמו, בעוד שאנחנו רק רצינו לישון עוד חצי שעה.
כל שיחה כזאת הופכת בהכרח למריבה מרה, כי כל צד משוכנע שהשני עושה לו "דווקא" ומסרב להסכים אתו, וכל צד מרגיש שלא מבינים אותו. אנחנו מביאים את כל הנימוקים האפשריים להוכיח לו שהגרסה שלנו היא הנכונה, אבל הוא נשאר בשלו, ולאט לאט אנחנו מתחילים להשתגע. בינתיים גם הוא מתעקש על כל פרט בגרסה שלו, וגם הוא לא ממש מצליח להישאר שפוי. התוצאה היא שאנחנו יותר ויותר רחוקים, יותר ויותר מתוסכלים, יותר ויותר אויבים.

אבל למה אף אחד מאתנו לא ניתן לשכנוע? אם אף אחד מאתנו לא עושה לשני "דווקא", איזו סיבה אחרת יש לו להמשיך לטעון את הטענות שלו?

התשובה פשוטה: אדם לא ניתן לשכנוע כשהוא כבר משוכנע. אי אפשר לשכנע אדם שהוא טועה אם הוא בטוח שהוא רואה את הדברים נכון, שהוא זוכר את הדברים נכון ושהוא מבין את הדברים נכון. וזה בדיוק המצב בכל רגע של שיחה טיפשית.

המצב כל כך פשוט: כל אחד מאתנו משוכנע לגמרי במה שהוא זוכר, ואי אפשר לשכנע אדם שהוא לא זוכר את מה שהוא זוכר. זה כל כך פשוט, אבל אנחנו לא מצליחים לראות את זה.

לעבור לדפוס של תקשורת זוגית אפקטיבית

זה זמן שבו אתם חייבים לבחור אם לעבור לשיגעון או לשיחה חכמה. וזה יקרה רק אם מישהו מכם יצליח להתעורר בתוך המהומה ולהכריז: "לעבור לשיחה חכמה". וכך להשתיק את שניכם כדי שתתאפסו. ואז תהיו מסוגלים לזכור שזה לא ויכוח מי זוכר נכון, אלא בירור איך כל אחד זוכר את הדברים.

ואז עוברים לשאלה החכמה ביותר: מה עושים מכאן והלאה כדי להתארגן בבוקר ביעילות. ומתוך הבנה מראש שאנחנו עלולים לראות כל דבר בצורה אחרת, אנחנו קובעים כללים ותפקידים, ומבטיחים שכל אחד מבין את הדברים בדיוק כמו שמבין אותם השני.

מי שרוצה יחסים חכמים וטובים, אסור לו לשכוח שאי אפשר לשכנע אדם משוכנע, ואי אפשר להוכיח למישהו שהוא טועה אם הוא בטוח שהוא צודק. אבל אפשר תמיד לחפש דרך שהיא טובה לשני הצדדים.

האם התוכן עניין אותך?

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הדילמה בין אני ובין אנחנו

הקונפליקט הזה בין הרצון ללכת בדרך שלנו, ובין הרצון למצוא דרך משותפת עם האדם שאנחנו אוהבים, הוא בעצם קונפליקט בין סיפוקים מיידיים ובין סיפוקים ארוכי טווח ובעלי משמעות, וזאת תמיד הבחירה החשובה ביותר שלנו.

ממה אנחנו מתגוננים?

כולנו חיים בהתגוננות, ואצל כולנו זה מאותה סיבה: אנחנו פוחדים שיאשימו אותנו, שיבקרו אותנו, שלא יעריכו אותנו. הבעיה היא שחיים בהתגוננות גובים מחיר גבוה על כל מערכות החיים שלנו.

חמשת העמודים של יחסי רעות: חופש, אחריות, גבולות, כבוד, שיתוף

יחסי רעות נשענים על חמישה עמודים: חופש אישי, אחריות אישית, גבולות אישיים, כבוד הדדי, בניית אני משותף. כשאחד מהם חסר, כל האחרים נפגעים, והיחסים מתחילים לצלוע. לפיכך בכל מערכת יחסים משובשת נמצא חסר משווע באחד הגורמים האלה, וקרוב לוודאי שהחסר הוא בכולם.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות