יחסים

תיקון חמשת הפגמים ליצירת יחסים של אהבה
כדי לעבור מיחסי איבה ליחסי אהבה אנחנו צריכים לתקן חמישה פגמים עיקריים, שכמעט כל מערכת יחסים סובלת מהן. על הפגמים האלה ועל תיקונם נרחיב במדור הזה. ואלה הם:

התרכזות של כל אחד בצרכים של עצמו, והתעלמות של כל אחד מהצרכים של השני. יחסי איבה הם תסמונת של הגישה “כל אחד למען עצמו”, ויחסי אהבה הם תסמונת הגישה של “אחד למען השני”. ולא קשה להבחין בהבדל: ביחסי איבה יש תמיד שני בני זוג אטומים מצד אחד ומתוסכלים מצד שני: אטומים כי הם לא נותנים לשני את מה שדרוש לו, ומתוסכלים כי הם לא מקבלים מהשני את מה שדרוש להם. יחסים המבוססים על אהבה יש תמיד שני אנשים מסופקים.
חוסר כבוד למרחב האישי של השני להיות מי שהוא, לרצות את מה שנכון בעיניו ולהרגיש את מה שהוא מרגיש. אין כבוד בין בני זוג כשכל צד חושב שמותר לו לדרוש מהשני להשתנות, וכשכל צד בטוח שיש לו זכות מלאה לפגוע בשני אם זה לא קורה. כך מתחילים מאבקי הכוח הזוגיים, כשכל צד מרגיש חופשי להיכנס לטריטוריה של השני ולנסות לשנות את אופיו של השני על פי הקריטריונים של עצמו. יחסים המבוססים על אהבה יודעים בני הזוג לכבד את מרחב הרצונות והדעות של השני, ומנקודת מוצא זאת הם מחפשים את הגשרים ביניהם ליצירת יחסים טובים יותר.
פגיעה בהערכה העצמית אחד של השני. אין דבר שחשוב לנו מהערכה מבן זוגנו, ואין דבר שאנחנו מקבלים כל כך מעט אחד מהשני כמו הערכה. והסיבה היא שהרבה יותר קל לנו להעיר ולבטא ביקורת מזלזלת מאשר לציין את הטוב והיפה בשני. קבלת הערכה היא הכרה בערך שאנחנו מביאים, הכרה ביכולות שאנחנו מגלים, והכרה בתכונות האישיות שיש בנו, והמשוב הזה הוא הדלק שמניע את המוטיבציה שלנו לעשות את הטוב למען השני. יחסים המבוססים על איבה בני הזוג נסגרים, מתנגדים ומתרחקים כי המנוע של שניהם פועל בלי דלק. יחסים המבוססים על אהבה יש שני אנשים שמרגישים שמעריכים את מה שהם עושים, והם הרבה יותר נדיבים ומשתפים פעולה.
משקעים של טינה אחד כלפי השני בגלל כעסים מהעבר. הכעסים האלה הם עניינים בלתי סגורים שנשארו בתוכם מכיוון שאף אחד מהם לא התנצל ולא התחרט על מה שהוא עשה לרעהו. משקעים נוצרים אם כן כשאף אחד לא לוקח אחריות על החלק שלו, והם לא מאפשרים סליחה ופתיחת דף חדש. כשכל אחד מבני הזוג מרגיש שהוא פגוע, אבל אף אחד מהם לא מרגיש שמישהו מצטער על זה, שניהם נשארים עם הרגשה שיש להם בן זוג שלא מבין ולא אכפת לו איך הם מרגישים. ביחסי אהבה בני הזוג תמיד מתנצלים על החלק של עצמם במה שקרה, ובכך הם מבטיחים סליחה הדדית, ואפשרות ללכת ביחד הלאה לעבר יחסים טובים עוד יותר.
תקשורת מרחיקה של האשמות וגינויים. זאת תקשורת שלא מאפשרת הקשבה והבנה כי כל אחד עסוק במאמץ להוכיח שהוא צודק והשני טועה, ובסופו של דבר אף אחד לא מרגיש ששומעים אותו. בתקשורת כזאת לא מדברים ביחד, לא חושבים ביחד ולא פותרים ביחד את הבעיות, והשיח הזוגי רק מתיש את בני הזוג, מרחיק אותם עוד יותר, ומשאיר אותם תמיד אומללים ומתוסכלים. יחסי אהבה מבוססים על תקשורת מקרבת שבה מקשיבים, מתעניינים, נותנים תמיד מקום לאפשרות שהצד השני צודק, ומחפשים תמיד את הדרך הטובה ביותר ששניהם ירגישו טוב.

אנחנו עוברים מיחסי איבה ליחסה אהבה כשאנחנו מתחילים לחשוב ביחד את המחשבות השונות שלנו, כשאנחנו מבינים ביחד את העולמות השונים שלנו, כשאנחנו מקשיבים ביחד לדעות השונות שלנו, כשאף אחד לא פוסל את מה שהשני חושב, כשאף אחד לא קורע לגזרים את האופי של השני, וכשכל אחד נותן לשני רשות מלאה להיות מי שהוא, וכך לאהוב אותו.

ביחסי אהבה יודעים שני הצדדים שאף אחד לא צודק תמיד ואף אחד לא טועה לגמרי, ובני הזוג לומדים לעבור מהמרחבים הנפרדים שלהם למרחב המשותף של שניהם וליצור מערכת יחסים טובה יותר.