להתאהב מחדש
להתאהב מחדש האם זה אפשרי? להחזיר ליחסים את הפלא והקסם האם זה ניתן? בהחלט כן, אם נעשה בדיוק את מה שעשינו בתקופת הזוהר שלנו, ואם נכוון שוב את הלב שלנו, כמו פעם, אל הדבר העיקרי.
תיקון חמשת הפגמים ליצירת יחסים של אהבה
כדי לעבור מיחסי איבה ליחסי אהבה אנחנו צריכים לתקן חמישה פגמים עיקריים, שכמעט כל מערכת יחסים סובלת מהן. על הפגמים האלה ועל תיקונם נרחיב במדור הזה. ואלה הם:
התרכזות של כל אחד בצרכים של עצמו, והתעלמות של כל אחד מהצרכים של השני. יחסי איבה הם תסמונת של הגישה “כל אחד למען עצמו”, ויחסי אהבה הם תסמונת הגישה של “אחד למען השני”. ולא קשה להבחין בהבדל: ביחסי איבה יש תמיד שני בני זוג אטומים מצד אחד ומתוסכלים מצד שני: אטומים כי הם לא נותנים לשני את מה שדרוש לו, ומתוסכלים כי הם לא מקבלים מהשני את מה שדרוש להם. יחסים המבוססים על אהבה יש תמיד שני אנשים מסופקים.
חוסר כבוד למרחב האישי של השני להיות מי שהוא, לרצות את מה שנכון בעיניו ולהרגיש את מה שהוא מרגיש. אין כבוד בין בני זוג כשכל צד חושב שמותר לו לדרוש מהשני להשתנות, וכשכל צד בטוח שיש לו זכות מלאה לפגוע בשני אם זה לא קורה. כך מתחילים מאבקי הכוח הזוגיים, כשכל צד מרגיש חופשי להיכנס לטריטוריה של השני ולנסות לשנות את אופיו של השני על פי הקריטריונים של עצמו. יחסים המבוססים על אהבה יודעים בני הזוג לכבד את מרחב הרצונות והדעות של השני, ומנקודת מוצא זאת הם מחפשים את הגשרים ביניהם ליצירת יחסים טובים יותר.
פגיעה בהערכה העצמית אחד של השני. אין דבר שחשוב לנו מהערכה מבן זוגנו, ואין דבר שאנחנו מקבלים כל כך מעט אחד מהשני כמו הערכה. והסיבה היא שהרבה יותר קל לנו להעיר ולבטא ביקורת מזלזלת מאשר לציין את הטוב והיפה בשני. קבלת הערכה היא הכרה בערך שאנחנו מביאים, הכרה ביכולות שאנחנו מגלים, והכרה בתכונות האישיות שיש בנו, והמשוב הזה הוא הדלק שמניע את המוטיבציה שלנו לעשות את הטוב למען השני. יחסים המבוססים על איבה בני הזוג נסגרים, מתנגדים ומתרחקים כי המנוע של שניהם פועל בלי דלק. יחסים המבוססים על אהבה יש שני אנשים שמרגישים שמעריכים את מה שהם עושים, והם הרבה יותר נדיבים ומשתפים פעולה.
משקעים של טינה אחד כלפי השני בגלל כעסים מהעבר. הכעסים האלה הם עניינים בלתי סגורים שנשארו בתוכם מכיוון שאף אחד מהם לא התנצל ולא התחרט על מה שהוא עשה לרעהו. משקעים נוצרים אם כן כשאף אחד לא לוקח אחריות על החלק שלו, והם לא מאפשרים סליחה ופתיחת דף חדש. כשכל אחד מבני הזוג מרגיש שהוא פגוע, אבל אף אחד מהם לא מרגיש שמישהו מצטער על זה, שניהם נשארים עם הרגשה שיש להם בן זוג שלא מבין ולא אכפת לו איך הם מרגישים. ביחסי אהבה בני הזוג תמיד מתנצלים על החלק של עצמם במה שקרה, ובכך הם מבטיחים סליחה הדדית, ואפשרות ללכת ביחד הלאה לעבר יחסים טובים עוד יותר.
תקשורת מרחיקה של האשמות וגינויים. זאת תקשורת שלא מאפשרת הקשבה והבנה כי כל אחד עסוק במאמץ להוכיח שהוא צודק והשני טועה, ובסופו של דבר אף אחד לא מרגיש ששומעים אותו. בתקשורת כזאת לא מדברים ביחד, לא חושבים ביחד ולא פותרים ביחד את הבעיות, והשיח הזוגי רק מתיש את בני הזוג, מרחיק אותם עוד יותר, ומשאיר אותם תמיד אומללים ומתוסכלים. יחסי אהבה מבוססים על תקשורת מקרבת שבה מקשיבים, מתעניינים, נותנים תמיד מקום לאפשרות שהצד השני צודק, ומחפשים תמיד את הדרך הטובה ביותר ששניהם ירגישו טוב.
אנחנו עוברים מיחסי איבה ליחסה אהבה כשאנחנו מתחילים לחשוב ביחד את המחשבות השונות שלנו, כשאנחנו מבינים ביחד את העולמות השונים שלנו, כשאנחנו מקשיבים ביחד לדעות השונות שלנו, כשאף אחד לא פוסל את מה שהשני חושב, כשאף אחד לא קורע לגזרים את האופי של השני, וכשכל אחד נותן לשני רשות מלאה להיות מי שהוא, וכך לאהוב אותו.
ביחסי אהבה יודעים שני הצדדים שאף אחד לא צודק תמיד ואף אחד לא טועה לגמרי, ובני הזוג לומדים לעבור מהמרחבים הנפרדים שלהם למרחב המשותף של שניהם וליצור מערכת יחסים טובה יותר.
להתאהב מחדש האם זה אפשרי? להחזיר ליחסים את הפלא והקסם האם זה ניתן? בהחלט כן, אם נעשה בדיוק את מה שעשינו בתקופת הזוהר שלנו, ואם נכוון שוב את הלב שלנו, כמו פעם, אל הדבר העיקרי.
אהבה לא מקבלים, אהבה מרוויחים. אהבה לא מתקבלת בחינם, אהבה ניתנת למי שראוי לה. ורק בפנטזיות הרומנטיות מגיעה לנו אהבה ללא תנאי בלי שאנחנו צריכים להצדיק אותה. כאילו אנחנו רק צריכים להיות "אנחנו". כאילו מותר לנו להיות חמוצים, תוקפניים, שיפוטיים, עצלנים, אטומים, מסתירים, לא משתפים ולא משתתפים, והוא חייב לאהוב אותנו כמו שאנחנו כי זה מגיע לנו. פשוט אהבה ללא תנאי.
המוטיבציה של האחד מרוכזת בהתקדמות, והמוטיבציה של השני מרוכזת בעצירה. "המניע" יפעל, ישכנע, יאיים, ולא יוותר על שום סיכוי לשנות את הדברים. ובינתיים "הנמנע" לא ישתף פעולה בשיח זוגי, לא ישתף פעולה בישום שיעורי הבית שהמטפל הזוגי יתן להם, ולא ישתף פעולה בקיום ההתחייבויות שהם יקבלו.
למוד איך ליצור תקשורת בין אישית יעילה. איך החיים שלכם היו נראים אילו הייתם עוצרים שלוש שניות לפני שאתם מגיבים בזעם? או לפני שאתם מודיעים על פרידה? או לפני שאתם אומרים למישהו דבר שלעולם לא תוכלו לקחת בחזרה?
האם גם אתם מרגישים ביקורתיות בזוגיות שלכם? רק מעטים בינינו מסוגלים לומר "טעיתי, מצטער". אצל רובנו המילים האלה לא קיימות במילון, כי דרוש כוח נפשי כדי לומר "סליחה, לא הייתי צריך לעשות את זה" אחרי מעשה לא נחמד שעשינו. הרבה יותר קל להצדיק ולהסביר את המעשה שלנו במקום להתנצל בגללו.
למה אנחנו שוב ושוב זורקים אל השני הערה פוגעת למרות שאנחנו יודעים שנשלם מחיר גבוה? למה אנחנו ממשיכים להפנות את הגב אל השני למרות שאנחנו יודעים שזה מקרב את קץ היחסים? למה אנחנו ממשיכים עם איחורים והסתרות ופלירטוטים, למרות שאנחנו יודעים שזה מעצבן את השני מאוד?
כשבני זוג מצליחים ליצור חיי אהבה, אין ספק שהם הרוויחו את זה ביושר עם יחס הרבה יותר חיובי מאשר שלילי אחד אל השני, ואם בני זוג יצרו לעצמם יחסי עוינות עוינות, אין ספק שהם הרוויחו את זה בכבוד עם הרבה יותר יחס שלילי מאשר יחס חיובי שהם העניקו זה לזה.
אם אחד מכם חושב מהר ומחליט מהר ומבצע מהר, והשני מוציא את הנשמה עד שהוא עושה משהו, כדאי לכם לקרוא את הדברים הבאים על למה ניגודים נמשכים. כי לא משנה מי מכם הרץ ומי מכם הזוחל, החיים המשותפים שלכם נראים בוודאי כמו צב וצבי שהולכים לטייל בפארק, ואף פעם לא מצליחים ללכת ביחד.
יותר קל להצליח מאשר להיכשל. רוצים לשמוע משהו מוזר? יותר קל להצליח מאשר להיכשל. ורק חבל שאנחנו לא יודעים את זה, כי אז כולנו היינו משקיעים את המאמצים שלנו רק במעשים שמביאים לנו הצלחה, במקום להשקיע אותם במעשים שמביאים לנו כישלונות. והכוונה כאן היא להצלחה או לכישלון בכל תחום של חיינו שחשוב לנו להצליח בו: במשפחה, בזוגיות, בעבודה, ברווחה כלכלית, בחברות, בהנאה מהחיים, בהגשמה עצמית.
לא קיים זוג שאין לו בעיות בזוגיות. בעיות הן חלק מהיחסים, וכל זוג מוצא את עצמו פעם אחרי פעם בפני פער בין המצוי והרצוי. ובדיוק בשביל זה יש לנו שכל בראש, שאם נשתמש בו נכון הוא יהיה מסוגל לספק לנו את כל התשובות והפתרונות הדרושים לנו.
רגשי אשמה הוטבעו בנו מגיל צעיר מאוד, על ידי סדרה בלתי פוסקת של האשמות מצד אנשים טובים אבל טועים: ילד רע, תפסיק להרעיש, אתה לא זהיר, אתה לא מחונך, כמה פעמים צריך להגיד לך? כמה זמן לוקח לך לסדר את המשחקים שלך? למה אתה לא שם לב? אולי תיזהר? כמעט כל אחד מאתנו עבר שטיפת מוח כזאת, שהטביעה את החותם שלה בנפשנו הצעירה הרבה יותר עמוק מכל הדברים הטובים שאמרו לנו.
מאבקי כוח, האשמות ותחרות מי צודק הם המרכיבים העיקריים של יחסי פחד-פחד. אנחנו נאבקים ומתחשבנים כי אנחנו פוחדים שהוא לא מעריך אותנו, שלא אכפת לו מאתנו או שאנחנו לא מעניינים אותו. וגם אם זה מופיע בתחפושת של כעסים או עלבונות או הערות או שתלטנות, למטה מסתתר תמיד הפחד.
מה עושה מי שיש לו פחד מאינטימיות? או שלא מעוניין להתחבר עם אדם אחר? פשוט נמנע מיחסים מחייבים. אבל מה עושה מי שגם רוצה ליהנות מהיציבות והביטחון והשיתוף שמציעה מערכת יחסים, וגם להרגיש לבד? יש פתרון: הוא יוצר מופרדות בתוך הזוגיות. מהו פחד מאינטימיות המוביל למופרדות? מופרדות היא שמירה על מרחב משותף קטן ככל האפשר, כדי להשאיר מקום גדול ככל האפשר למרחבים האישיים. ויש דרכים רבות להקטין את המרחב המשותף: אין סקס, או אין תקשורת, או אין זמן משותף, או אין עניין משותף, או אין אינטימיות, או הכל ביחד.
האם אתם חברים? כדי שנהיה חברים לא מספיק שננהל ביחד את משק הבית ונדאג ביחד לצורכי הילדים. כדי שנהיה חברים אנחנו צריכים להיות קודם כל הוגנים אחד כלפי השני, כי כך מתנהגים חברים אחד אל השני.
אבל למה הם צריכים לקחת את זה אחד מהשני? כי אף אחד לא נותן לשני את הדברים האלה, ולכן אף אחד לא מקבל אותם מהשני. והרי אנחנו לוקחים רק כשלא נותנים לנו את מה שאנחנו צריכים. בני זוג ביחסי לקיחה-לקיחה נמצאים כל הזמן באווירה של דרישות ותביעות, יחד עם התחשבנויות אינסופיות. זה רוצה יותר חיבה, והשני דורש עבור החיבה שלו יותר סקס. זה רוצה יותר השתתפות בתפקידי הבית, וזה דורש עבור העזרה שלו יותר חופש.