טיפול זוגי בתל אביב
טיפול זוגי יכול לעזור לכל זוג, בכל גיל ובכל צירוף: צעירים בתחילת דרכם שרוצים להבטיח דרך בטוחה יותר ליחסים ארוכי טווח, לזוגות מבוגרים שרוצים להחזיר לעצמם את הניצוץ, ולזוגות עם פערים עמוקים בתפיסת העולם.
טיפול זוגי מאמרים חשובים שכדאי לך לקרוא – המפתח לזוגיות הרמונית.
אם אתם מחפשים טיפול זוגי כדי מישהו שישפוט ביניכם מי צודק, לא באתם למקום הנכון.
אם אתם מחפשים טיפול זוגי כדי שמישהו יעזור לכם לשנות את בן זוגכם, לא באתם לאדם הנכון.
אבל אם אתם מחפשים טיפול זוגי שיראה לכם דרך להעלות את הזוגיות שלכם לרמה גבוהה יותר – אני מחכה לכם.
המוקד של טיפול זוגי אצלי הוא הכרה בכך שלכל אחד מבני הזוג יש אחריות שווה במציאות שהם יצרו.
לכן טיפול זוגי אצלי מתרכז בפיתוח אחריות אישית של כל צד. התוצאה המיידית היא שמפסיקים לחפש מי אשם, ומפסיקים לדרוש מהשני להשתנות, וכל אחד מתחיל לחפש את הטעויות שלו ולתקן אותן בעצמו
יש כמה נושאים שחוזרים ועולים בתהליך של טיפול זוגי: תקשורת, האשמות, התחשבנות, התגוננות, כעס, אינטימיות, אמון, עניין משותף. אבל יהיה הנושא אשר יהיה, מאחוריו מסתתרת תמיד אותה הסיבה: אף אחד מבני הזוג לא לוקח אחריות על החלק שלו, כי כל אחד מעביר את האחריות שלו אל השני.
הימנעות מאחריות אישית מתחילה בחוסר גבולות של בני הזוג. למה הכוונה בחוסר גבולות? גבולות מסמנים את המרחב האישי של כל אחד: את הרגשות והמחשבות והדעות שלו, את האופי והציפיות והרצונות שלו, את התגובות וסגנון הדיבור שלו.
כשהגבולות ברורים לבני הזוג, כל אחד יודע מה בדיוק עשה השני ומה בדיוק הוא עצמו עשה, ולכל אחד ברור מה השני צריך לתקן ומה צריך לתקן הוא עצמו. זוג כזה לא זקוק לשום תהליך של טיפול זוגי.
אבל זאת לא המציאות אצל רוב הזוגות. ברוב מערכות היחסים אף אחד לא רואה את הגבולות של עצמו, ואף אחד לא רואה את הגבולות של השני, ואף אחד לא יודע למי שייכת התגובה הזאת, למי שייכת ההערה הזאת ולמי שייכת ההתנהגות הזאת.
הנה דוגמה של יום-יום: אנחנו מדברים לא יפה אל בן זוגנו, אבל אנחנו בטוחים שהוא אשם כי הוא דיבר אלינו לא יפה קודם. מה עשינו בעצם? העברנו אליו את האשמה ששייכת לנו. אפילו לא הרגשנו שהתקשורת האלימה שלנו שייכת לנו, כי אנחנו בטוחים שאם הוא ידבר אלינו אחרת, ישתנה מעצמו גם סגנון הדיבור שלנו. ואם התקשורת האלימה לא שייכת לנו, אין לנו שום סיבה לקחת אחריות עליה ולשנות אותה.
אפשר לתקצר בקלות תקשורת ללא גבולות למשפט אחד שימחיש את כל הסיפור: היא אומרת שהיא תשתנה אם הוא ישתנה, והוא אומר שהוא ישתנה אם היא תשתנה. ותהליך של טיפול זוגי אמור להראות לבני הזוג את האחריות של כל אחד מהם לתגובות שלו ולהערות שלו. ואז קורה דבר מפתיע. במקום לומר “אני אשתנה אם אתה תשתנה”, הם מתחילים לומר “אני אשתנה כי אני בוחר להשתנות”.
טיפול זוגי יכול לעזור לכל זוג, בכל גיל ובכל צירוף: צעירים בתחילת דרכם שרוצים להבטיח דרך בטוחה יותר ליחסים ארוכי טווח, לזוגות מבוגרים שרוצים להחזיר לעצמם את הניצוץ, ולזוגות עם פערים עמוקים בתפיסת העולם.
בתמצית הדברים, יש רק דבר אחד שאתם צריכים לעשות כדי להיות מאושרים ביחד: להיכנס לנעליים של השני.
אם קונפליקטים ביניכם נמשכים ימים ושבועות משהו פגום בכושר ההתאוששות שלכם, ולא יכולים להיות לכם יחסים טובים לאורך זמן.
רוצים "לריב נכון"? זה אפשרי בהחלט, אבל לא על ידי הבלגה או איפוק. זה לא יעבוד. זה אפשרי רק על ידי מבט חדש על מריבה.
קונפליקטים אפשר לפתור או במלחמה או בחכמה. ומכיוון שלא למדנו בשום מסגרת לפתור בחכמה, למדנו להשיג את מה שאנחנו רוצים על חשבון מה שהשני רוצה.
ביטחון עצמי לא לומדים. ביטחון עצמי צוברים. אומרים סליחה פעם אחת, ואחר כך עוד פעם ועוד פעם. יוזמים סקס פעם אחת, ואחר כך פעם נוספת ועוד פעם נוספת.
שינוי ביחסים יכול להתחיל בבן זוג אחד בלבד, שמחליט לקחת את העניינים בידיו ולהוביל אותם למקום טוב.
כולם מנסים לשנות את כולם, ואף אחד לא אוהב שמנסים לשנות אותו. אבל אולי זה בכלל לא רעיון רע שכולנו מנסים לשנות את כולנו?
חמש מילים שמסכמות את ההבדל בין כבוד ובין חוסר כבוד ביחסים: שילוב כוחות או מאבק כוחות.
מהו הכוח המסתורי שגורם לנו לעבור ממצב רוח כועס למצב רוח מפויס? האם אנחנו יכולים לעבור מכעס לפיוס מתוך החלטה מתי שנרצה?
שיפוט וביקורת הם הדרך הגרועה ביותר להראות לשני שהוא לא בסדר כי הם רק יוצרים אצלו התנגדות. אבל מה האלטרנטיבה לפקוח את עיניו?
כולנו רוצים לחיות בכבוד הדדי, אבל איך יכול להיות כבוד בני זוג שכל כך אוהבים לבטל ולפסול ולשלול ולגנות אחד את השני?
כולנו דורכים מדי פעם אחד על הרגל של השני בלי כוונה, וכולנו לפעמים אומרים בלי כוונה משהו שפוגע בשני. דרושה רק מילה אחת קטנה כדי לסלק את האירוע מחיינו.
שיפוט וביקורת הם הדרך הגרועה ביותר להראות לשני שהוא לא בסדר כי הם רק יוצרים אצלו התנגדות. אבל מה האלטרנטיבה לפקוח את עיניו?
כולנו רוצים לחיות בכבוד הדדי, אבל איך יכול להיות כבוד בין בני זוג שכל כך אוהבים לבטל ולפסול ולשלול ולגנות אחד את השני?