לאמץ גישה חיובית לחיים
האם הגישות שלנו עוזרות לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, או הן תוקעות אותנו במקום? אם אתם רוצים תשובה כנה לשאלה הזאת, אל תקשיבו למה שאתם אומרים לעצמכם, התבוננו רק במה שאתם עושים.
הצלחה בכל תחום של חיינו לא מתחוללת בזכות מה שקורה לנו, אלא בזכות הגישה שלנו אל מה שקורה לנו, כי הצלחה בחיים היא קודם כל עניין של גישה אל החיים. ובמדור הזה נכיר את הסימנים של גישת חיים חיובית ושלילית.
האם הגישות שלנו עוזרות לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים, או הן תוקעות אותנו במקום? אם אתם רוצים תשובה כנה לשאלה הזאת, אל תקשיבו למה שאתם אומרים לעצמכם, התבוננו רק במה שאתם עושים.
אולי אנחנו לא מודעים לזה, אבל כולנו מנסים לשנות אחד את השני. וכולנו נכשלים בזה כמובן, כי אף אחד לא יכול לכפות על מישהו אחר להשתנות, אבל יש לנו בכל זאת כוח להשפיע אחד על השני, וכדאי שנכיר את הכוח כדי להשתמש בו לטובה.
למה לפעמים מספיק לנו זמן קצר, ולפעמים אנחנו זקוקים לכמה ימים כדי להתפייס? האם יש דרך לקצר את משך הכעס לדקה וחצי כדי שלא תהיה לו שום השפעה על היחסים שלנו?
אל תפחדו מהצלחה, כי אתם לא צריכים להגשים מיד את כל השלבים שלה. אתם צריכים להגשים כל פעם רק שלב אחד, ותמיד זה שלב שבו אתם כבר מבינים מה נדרש מכם עד כאן.
מהו הסוד של אנשים מצליחים? הם יותר אמיצים מכם? יותר נועזים מכם? יותר גיבורים מכם? אז זהו שלא. אנשים מצליחים מפחדים בדיוק כמוכם להיכשל ולטעות ולהפסיד. הסוד שלהם פשוט מאוד:…
אז אנחנו יכולים או לא יכולים לבחור את רגשותינו? מי שמאמין שאנחנו בוחרים מה להרגיש זורע סביבו כאב רב כי זה לא נכון. אבל מי שמבין שאנחנו יכולים לבחור מה…
יש בינינו גאונים שיכולים לעשות שני דברים בבת אחת, בעוד שאנחנו פשוטי העם מתים מקנאה כי אנחנו יכולים לעשות כל פעם רק דבר אחד. האם כל אחד יכול ללמוד את זה? והאם אנחנו בכלל רוצים בזה?
אופטימיות ופסימיות הן גישות חיים שנוצרו אי שם בעברנו בלי שום התערבות מצדנו. הן גישות אוטומטיות לגמרי שלא הזמנו, לא יזמנו ואנחנו לא שולטים בהן, ובלי כל כוונה מצדנו הן הפכו לקו המוביל באישיותנו. אבל אופטימיות ופסימיות לא חייבות להישאר גישות אוטומטיות, כי אנחנו יכולים גם לבחור את הגישה הרצויה לנו.
"אל תנסה לשנות אותי כי אני לא צריך להשתנות בשבילך" – זה שקר. האמת היא שבן זוגנו לא נמצא אתנו כדי שנישאר לתמיד עם כל ההתנהגויות האגוצנטריות שלנו. הוא נמצא אתנו כדי לספק את הצורך החשוב ביותר שלנו: לשמש מראה עבורנו כדי שנזהה את הצדדים הילדותיים שלנו שצריכים להתבגר. כך הוא עוזר לנו להרחיב את חכמתנו ולהעמיק את הבנתנו.
אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.
תחשבו על כל מה שעברתם עד היום. כמה ימים טובים היו לכם לעומת הימים הרעים? תחשבו על כל מה שרציתם להשיג. כמה מזה השגתם לעומת מה שהפסדתם? תחשבו על כל החלומות שלכם. כמה מהם הגשמתם לעומת אלה שנשארו במחסן? יש לנו הצדקה מלאה לומר שהחיים האלה לא שווים את כל המאמץ והסבל שאנחנו עוברים. ובכל זאת, יצר החיים שלנו חזק יותר מכל דבר אחר. תחשבו על זה: למרות הקשיים והתסכולים אנחנו ממשיכים לקום כל בוקר אל שרשרת אין-סופית של משימות וחובות. ולא רק זה, אנחנו עושים הכל כדי שהחיים האלה יימשכו עד מאה ועשרים ועדיין לא עושים הכל כדי להרגיש טוב.
הביטו לאחור על החיים שלכם. היזכרו בכל מתיקות של אהבה, בכל חמיצות של אכזבה ובכל מרירות של שברון לב. כל אחת מההתנסויות האלה הן חלק בפאזל הייחודי הזה שאתם קוראים לו "החיים שלי". אין עוד פאזל כזה בעולם, אין עוד סיפור חיים כזה בעולם. לא היה ולא יהיה. הוא חד פעמי, והוא שלכם בלבד
אדם חלש מאבד שליטה עצמית כשהדברים לא מסתדרים כרצונו, ואדם חזק שולט בעצמו גם במצבים פרובוקטיביים. זה ההבדל בין אדם חזק ואדם חלש. ופתרון יעיל של קונפליקטים זוגיים דורש שני…
אבל איזו תועלת אפשר למצוא בקונפליקט? אם הם רבים למשל מכיוון שהוא רוצה סקס שבע פעמים בשבוע והיא רוצה רק פעם בשבועיים, מה יכול להיות כאן מועיל? חשוב לזכור שקונפליקט לא מתעורר כדי לקרוע אותנו לגזרים. לריב נכון מאפשר לנו לראות לנו איפה היחסים התקררו, איפה התרחקנו, איפה השעמום השתלט עלינו, איפה התסכול מכרסם באהבה שלנו. והוא קורא לנו לשים לב ולתקן.
איך נוכל להתאהב בחיים למרות העבר? העבר הוא עבור רבים בינינו אותו חלק של חיינו שבו התנסינו בעיקר בכאב ובקשיים. לא חיבקו אותנו, לא קיבלו אותנו, לא הקשיבו לנו, לא נתנו לנו הזדמנות, ובגלל זה אנחנו היום "כאלה". ורבים בינינו מבלים שנים בשיחות על העבר כדי לנסות להבין אותו, לפתור אותו ולסלוח לו, כי אז אולי אז לא נהיה יותר "כאלה".