טיפול זוגי? אני? בחיים לא! מה לי ולעסק הזה של טיפול זוגי? סתם שטויות! אני לא חושבת שאדם אחר יודע יותר טוב ממני מה טוב בשבילי!
זה מה שהייתי אומרת פעם על הרעיון של טיפול זוגי. זה היה בגלגול הקודם שלי, כשהייתי עדיין עיתונאית בעיתון ערב גדול, חשובה אבל מתוסכלת וחסרת סיפוק. התפנית בחיי התחוללה כשיום אחד נמאס לי. נמאס לי להסתפק בחלומות בינוניים, נמאס לי לחיות חיים בינוניים, נמאס לי להתפשר על שאיפותי, ונמאס לי לוותר על מה שרציתי באמת: לתת מעצמי דבר משמעותי. בקיצור, נמאס לי להיות פחות ממה שאני יכולה להיות.
אבל לא היה לי מושג מה אני יכולה להיות יותר.
את ההשראה קיבלתי מאריק בן זוגי. כשהכרנו שנה קודם לכן חשבנו שהפלא יחזיק מעמד לנצח. כל הזמן הבנו אחד את השני, התחשבנו זה בזה, כיבדנו איש את רעהו, והענקנו בלי גבולות ובלי חשבונות. הייתי בטוחה שסוף סוף מצאתי בן זוג שמוכן לעשות בשבילי הכל. מה עוד דרוש לי?
אבל שנה חלפה לה, והסדקים הראשונים הופיעו. לא תמיד הוא היה מוכן לעשות מה שרציתי. וכשהוא התנגד לרצוני הייתי משוכנעת שהוא חצוף ואטום ולא אוהב אותי. התחלתי להרגיש פגועה, והגבתי בדרך היחידה שידעתי: עלבון, דמעות, כעס.
ההסלמה מתקריות גבול למלחמה טוטאלית היתה מהירה. עברה עוד שנה, ובמקום להט ועדנה היו לנו בעיקר צעקות. במבצעי יאוש עברתי לטריקות טלפון, ואחר כך לטריקות דלת, בציפייה שהוא סוף סוף יבין מה הוא עלול להפסיד.
יום אחד, בעיצומה של מריבה קולנית, הוא פשוט השתתק. אני המשכתי לצעוק, הגברתי את הצעקות, צרחתי, אבל הוא נשאר שקט. וכך אני מוצאת את עצמי מאשימה, בוכה, מתלוננת, כלפי אדם חסין אש ובלתי חדיר לכדורים ושולט לגמרי ברגשותיו.
לא ידעתי מה לעשות. כל כלי הנשק שנהגתי להשתמש בהם לא התאימו יותר. עד שבהדרגה השתתקתי גם אני, נבוכה ומבולבלת.
כמה שעות מאוחר יותר, כשהצלחתי לרדת מהעץ, הזמנתי אותו לשיחה כדי שיבין כמה הוא פגע בי. ואז מצאתי את עצמי מנהלת אתו את השיחה המוזרה ביותר:
"בכלל לא אכפת לך שאני סובלת".
"דווקא חבל לי שאת סובלת, אבל את צריכה להתמודד עם התסכול בעצמך, בדיוק כמו שאני צריך להתמודד עם התסכול שלי בעצמי".
"אז מה אני צריכה לעשות כשאתה פוגע בי"?
"להחליט לא להיפגע, כי אני לא מבטיח לך שאשנה את דעתי רק מכיוון שאת נפגעת".
זה היה מצב חדש. הוא שינה את כללי המשחק. לא היה לי יותר אל מי לבוא בטענות. לא היה לי יותר על מי לצעוק. אבל בפעם הראשונה היה לי עם מי לדבר. למעשה, הוא הציע לי שפה חדשה לתקשורת בינינו. ואיכשהו, עמוק מתוך הבלבול, הבנתי מיד את הפוטנציאל העצום שטמון בשפה הזאת. ושיתפתי פעולה .
באותו היום השתנתה לתמיד התקשורת בינינו, ואתה השתנתה כל המציאות הזוגית שלנו. לא עבר זמן רב ואני ידעתי שאני לא מסתפקת בשינוי המציאות הזוגית שלי. אני רוצה להציע גם לאחרים ללמוד את השפה החדשה, ולשנות גם את המציאות הזוגית שלהם. כך נולד הרעיון של טיפול זוגי. ומאז טיפול זוגי הוא העבודה שלי, טיפול זוגי הוא החיים שלי, טיפול זוגי הוא האהבה שלי.
עשרים וחמש שנים עברו מאז. במהלכן הכשרתי את עצמי לעבודה טיפולית עם זוגות ועם יחידים. למדתי לתואר ראשון, שני ושלישי במדעי ההתנהגות, וכשהוסמכתי כמטפלת זוגית, ידעתי שזה מה שתמיד רציתי להיות.
אבל לא נעצרתי בלימודים הפורמליים, והתמחיתי במגוון רחב של גישות נוספות מתחום הפסיכולוגיה והמודעות הרוחנית. כמעט לא היתה אסכולה שלא רכשתי ידע בה. זה מאפשר לי להתאים את הגישה המקצועית המיוחדת לכל מקרה ומקרה.
המוטיב המרכזי המאפיין את הדרך שלי הוא להפסיק לחפש את הגורמים לאושרנו או לסבלנו אצל בן הזוג, ולהבין שהם נמצאים רק אצלנו: בתפיסות שלנו, במניעים שלנו, ברגשות שלנו, בגישות שלנו, במטרות שלנו.
גברים ונשים וכל מה שביניהם - זה התחום שבו אני עוסקת, שאותו אני נושמת, שלמענו אני חיה. חשבתי שאני בחרתי בעיסוק הזה של טיפול זוגי, אבל היום אני יודעת שהעיסוק הזה של טיפול זוגי בחר בי. מזה עשרים שנה אני נפגשת עם זוגות ויחידים, וביחד אנחנו מחפשים מוצא מכל מבוי סתום, ומוצאים פתרונות לכל דילמה זוגית ואישית.
ומה אתכם? תקועים בזוגיות קשה? ניסיתם הכל? לא יודעים איך לשפר את היחסים? למה לא נגלה ביחד שיש דרך אחרת לחיות ביחד?
נגלה איך להיות חזקים בלי צעקות, ואיך לשלוט בעצמנו בלי לשלוט בבן זוגנו. נגלה שאף אחד לא בא להציל אותנו, ושרק אנחנו מנהלים את חיינו. ונגלה שאנחנו אחראים לחיינו, אחראים למימוש הציפיות שלנו, אחראים לבחירות ולהחלטות שלנו, אחראים לגישות שאנחנו מביאים ליחסים שלנו, אחראים לסדרי העדיפויות שלנו, אנחנו אחראים לאיכות התקשורת שלנו, אחראים לתגובות הרגשיות שלנו.
מבינים? יש לנו משימה גדולה: להחזיר לאהבה את מקומה במרכז היחסים. אז בואו נלמד לחתור כדי לצאת לדרך. ואם לא תהיה רוח, נחתור חזק יותר.
