חוסר נאמנות של בן זוג הוא ההתנסות המכאיבה ביותר במערכת זוגית. זאת התנסות שפוגעת בציפור נפשו של הצד הדחוי, והיא אולי ההתנסות הקשה ביותר שהוא יחווה אי פעם. אבל מה שאנחנו לא יודעים הוא שזאת התנסות קשה מאוד גם לצד הבוגד ולשותפו לבגידה. לשני הנאהבים סיכוי גבוה ללקות בדיכאון, ולא פעם מדובר בתסכול עמוק עד כדי מחשבות התאבדות. ובכל זאת, הסטטיסטיקה שלא יודעת רחמים מראה שלכל אחד מאתנו יש סיכוי של יותר מחמישים אחוזים לעבור התנסות כזאת, או בצד הבוגד או בצד הנבגד.

לכן כדאי לדעת איך לצאת מבגידה, ואיך להשתמש בה כמנוף להעצמת הנישואין לדרגה גבוהה הרבה יותר.

רומן מהצד צומח בדרך כלל מתוך היכרות מוקדמת, או ממעגל החברים או מעבודה משותפת. בדרך כלל אף אחד לא מתכוון להתאהב. בסך הכל מחפשים מישהו לבלות אתו, או מישהו לשפוך את הלב בפניו. מקסימום סטוץ זריז. וכשהרגשות עדיין לא מעורבים יש הרגשה של שליטה מוחלטת.

אבל השיחות מתחילות להיות יותר ויותר אינטימיות, יותר ויותר פרובוקטיביות, יותר ויותר מלטפות. לאט לאט הרגשות מתגנבים לתוך הסיפור, והמשמעות של השותף לבגידה גדלה והולכת בהדרגה.

בעולם המושלם יבין הבוגד-בדרך מה ההשלכות של מעשה כזה על הנישואין שלו, והוא יעצור את הסחף. ייתכן שהוא ישתף את בן זוגו האמיתי בסכנה שאליה הוא גולש בכנות ובגילוי לב, ויבקש את תמיכתו ועזרתו במאמציו לעצור את הסחף. אבל איפה הוא העולם המושלם הזה? ואיפה גיבור הנפש שיוותר על ריגוש כה מתוק שהסתנן אל חייו?

וכך זורמים עם הדברים, עד שמגלים שקשה לחכות לפגישה הבאה. עוד מנה של הערצה, עוד גירוי יצרים, עוד הרגשה של נגיעה בעננים. "אנחנו כל כך מתאימים", "חבל שלא נפגשנו קודם", "יום אחד נהיה ביחד". מתלחשים ומאמינים. יחידות האהבה המופקדות בלבו של כל אחד מהם מגיעות בכמויות עצומות, ולשום בן זוג שמחכה בבית אין סיכוי.

ברוב הרומנים האסורים, למרבה ההפתעה, הגורם המרכזי איננו סקס. הגורם המרכזי הוא השיח האינטימי, החיבה, הקבלה והעניין שהנאהבים מקבלים, ושכל כך חסרים במערכות נישואין רבות. אבל סקס הוא תוצאה בלתי נמנעת של קרבה כזאת. ומכיוון שסקס הולך טוב באופן מיוחד עם שיח זוגי וחיבה, הוא צפוי להיות נהדר. ומהרגע שהסקס מתווסף לתערובת, השניים מרגישים שהם לא יכולים לאבד אחד את השני. הם נעשים מכורים ליחסים.

ומה עם החשש לסכן את הנישואין אם הדבר יתגלה? באורח פלא החשש פשוט לא קיים. נזהרים, עוצמים עיניים, מסיחים את הדעת, והכל בסדר. בפרט כשנעשים מומחים בזה. גם הצדקות לא חסרות: "אם לא יודעים לא נפגעים", "אני לא מקבל בבית מה שמגיע לי ומגיעה לי קצת הנאה", חושב אדם שמצא פתרון אידיאלי גם לקבל בחוץ מענה לצרכים הרגשיים שלו, וגם לשמור על נישואיו.

ובינתיים מה קורה לבן הזוג הנבגד? בשלב כלשהו הוא מתחיל להרגיש שמשהו לא כרגיל. יש יותר היעדרויות בלתי מוסברות, יש יותר איחורים, ונולד מגוון של תירוצים שיותר ויותר קשה להאמין להם. מסרים בטלפון נמחקים בקפדנות, והריחוק שנפער בין בני הזוג גדל והולך. בן הזוג הבוגד סובל פתאום מעומס בעבודה או ש"עובר עליו משהו", והסקס בבית מתמעט או נפסק לגמרי. כמובן שהצד הנבגד נפגע ומעמיק את ההתרחקות.

עד שמתחילות השאלות, ואתן מתחילות גם ההכחשות. בגידה תמיד הולכת יחד עם שקרים והסתרות, כי ההסתרה והשקר הכרחיים לבן הזוג הבוגד, גם כדי להימנע מלשאת בתוצאות מעשיו, וגם כדי לאפשר לעצמו להמשיך ליהנות משני העולמות.

אבל כמה זמן אפשר ללקק דבש בלי להיעקץ? במוקדם או במאוחר מתחיל הצד הנבגד לעשות עבודת בילוש מעמיקה, עד שאי אפשר יותר להכחיש. האמת מתגלה. ואז מתברר שהרבה יותר קל להתחיל ברומן צדדי מאשר לסיים אותו. את האמת הזאת מגלים מדי יום עוד ועוד אנשים, שנפלו למלכודת המתוקה. ומכיוון שרוב הרומנים מסתיימים מתישהו, כדאי לעשות את זה נכון.

וקודם, מהו סיום לא נכון? הנאהבים נפרדים זה מזה אבל בן הזוג לא מגלה מה שקרה מתחת לאפו ולא יודע דבר. במקרים כאלה בני הזוג חוסכים אולי מעצמם את ההתמודדות הקשה עם המפלצת שנכנסה לביתם, אבל הם לא זוכים לבדיקה של מצב היחסים, לשיקום ולגדילה משותפת, והיחסים נשארים באותם תנאים שמלכתחילה הולידו את המפלצת.

סיום נכון מורכב משלושה חלקים: התנתקות שלמה מהאהוב עם כל הכאב הכרוך בזה, התגברות על המרחק שנוצר בין בני הזוג, הבנת החסרים שהולידו את המשבר, התמסרות למילוי הצרכים הרגשיים שלא קיבלו קודם מענה. לבני זוג שעוברים את המסלול הכואב והקשה הזה יש סיכוי גדול לזכות בהתחדשות האהבה ביניהם, ובגילוי רמה גבוהה יותר של שיתוף.

בני זוג כאלה יצטרכו ללמוד את אמנות הכנות השלמה, הפתיחות השלמה וגילוי הלב השלם. הם יצטרכו ללמוד שבן זוג הוא לא מובן מאליו, ושכל אחד צריך להתייגע ולהתאמץ כדי להבטיח שבן זוגו יהיה מאושר לצדו. ואולי זאת התועלת שאפשר להפיק מהעידן המתירני שלנו: יותר תשומת לב ויותר ערנות בשמירה על בן זוגנו, לא באמצעות מעכבים וחוקרים פרטיים וחיטוטים, אלא באמצעות הקשבה לצרכים הרגשיים שלו והיענות להם.