האם יש אנשים שנולדו בוגדניים ואנשים אחרים שנולדו נאמנים לנצח? האמת לא תהיה נעימה לרבים מאתנו, אבל כולנו מועדים למצוא את עצמנו מעורבים ברומן צדדי, וכולנו מועדים אפילו להתאהב. זה עלול לקרות אם נסיבות חיצוניות מתאימות ישתלבו בתנאים פנימיים מתאימים. אם אנחנו לא מקבלים סיפוק לצרכים הרגשיים הבסיסיים שלנו בבית, ואם אנחנו פוגשים מישהו אחר שמציע לנו את הסיפוק הזה בחוץ, גדולה מאוד הסבירות שהניצוץ יידלק.

מה הדבר שגורם לשני אנשים לאבד פרספקטיבה הגיונית כלפי החיים ולהפוך לשני סהרורים מוכי ירח? מה גורם להם להרגיש ששום דבר אחר לא חשוב? מה גורם להם להאמין להבטחות של עצמם שהם תמיד יאהבו באותו קסם, שהם תמיד ישתוקקו באותו להט, שהם תמיד יהיו מלאי השתאות ופליאה?

הסיבה איננה מיסטית ואיננה מסתורית. לכל אחד מאתנו יש צרכים רגשיים בסיסיים, ובלי שנקבל מענה להם לא נוכל להיות מאושרים. הכתובת הטבעית לקבלת מענה לצרכים הרגשיים שלנו היא בן הזוג, האדם שאתו כרתנו ברית לעשות הכל כדי לגרום אושר אחד לשני. כשאנחנו מקבלים אהבה והערכה, ההרגשה היא של סיפוק עמוק. ואז קטן הסיכוי שנתפתה לאהבה צדדית. אבל אם צורך כל כך בסיסי כזה לא נענה, ואנחנו חיים בתסכול עמוק, אנחנו פגיעים הרבה יותר כלפי אפשרות של בגידה.

עכשיו דרושות רק נסיבות חיצוניות מתאימות כדי שהדבר יתממש. ואז כשאנחנו פוגשים מישהו שיכול לספק את הרעב הרגשי הזה הוא "עושה לנו את זה", ואנחנו לא יכולים יותר לוותר עליו. הנוסחה אם כן פשוטה: ככל שאדם מקבל פחות סיפוק רגשי הוא מורעב יותר, ומועד יותר למצוא אותו בחוץ.

יש רומנים ללילה אחד, בלי רגש ובלי עניין, בדרך כלל תחת השפעת אלכוהול או נסיבות מיוחדות כמו נסיעה. אלה ייעלמו מהחיים כמו ענן שבא וחולף. אבל הרומנים הרציניים נולדים בדרך כלל מתוך ידידות מוקדמת בין שני אנשים, שבמשך תקופה ארוכה פיתחו ביניהם מערכת של דאגה הדדית עמוקה, ולמדו לתת זה לזה מענה עמוק לצרכים הרגשיים שלהם.

וכשהידידות הזאת הופכת לקשר אינטימי, הכמות האדירה של הרגשת חשיבות עצמית ששניים אלה מקבלים זה מזה, הופכת רבים מהסיפורים האלה לאין-סופיים. לכן זאת טעות גדולה להתייחס בקלות ראש לתופעה של ידידים וידידות בני המין השני. אסור לאף אחד לסמוך על כך שהוא שולט ברגשותיו, וכל מי שרוצה לשמור על נישואיו כדאי שיימנע מתנאים שמזמינים רומנים.

ידידות אינטימית עם בן המין השני מספקת בהתחלה רק את הצורך לספר אחד לשני על הקשיים בנישואין שלהם, אבל בהרבה מאוד מקרים השניים לא יודעים שזוהי הזמנה למשבר, ולמי שנכנס לידידות כזאת אין זכות להיות מופתע כשהמציאות תטפח בפניו. כשהתחייבנו להיות ביחד עם מישהו בטוב וברע, נפרדנו מכל "מישהו" אחר: ידידים ותיקים בני המין השני, ידידים חדשים בני המין השני, ובעיקר אקסים.
וכדאי מאוד לזכור שגם לבן זוג שלא מקשיב למצוקה של שותפו, ולא מספק מענה לצורך שלו בהערכה ואינטימיות, אין זכות להיות מופתע כששותפו מנסה למלא את החסר הזה בשדות זרים.

אז אם אתם משוכנעים שאין סיכוי שזה יקרה לאחד מכם בגלל האופי הטוב שלכם, דווקא אתם פגיעים לרומן מהצד באופן מיוחד, גם בגלל השאננות שלכם כלפי הטבע של עצמכם, וגם מכיוון שאתם עלולים לקחת כמובן מאליו את בן זוגכם ולהתעלם מהצרכים הרגשיים שלו, וכך לעשות אותו פגיע לגירויים מבחוץ.

באופן פרדוקסלי, מערכת זוגית מחוסנת מפני בגידות רק אם שני בני הזוג מבינים היטב את טבע האדם ואת הצרכים הרגשיים שלו, ולוקחים אפשרות כזאת בחשבון. ואז אף אחד מהם לא סומך על החוסן הרגשי של עצמו או של שותפו. במקום לפתח את כישורי הבילוש והמעקב שלהם ולחטט בטלפונים או במיילים, מקבלים בני הזוג מחויבות עמוקה להשקיע את לבם ונשמתם ביצירת דבר שערכו יהיה גדול עבורם יותר מכל פיתוי בחוץ.