התנהגות חסרת התחשבות הורסת את היחסים. היא מראה שלבני הזוג לא באמת אכפת אחד מהשני, כי התחשבות היא הסימן הראשון של אכפתיות. ואילו היה אכפת להם זה מזה, הם היו מתחשבים זה בזה, והם היו תמיד לוקחים בחשבון את הרגשות של השני.

התחשבות הדדית היא היסוד של הגישה הדמוקרטית ביחסים. מהי הגישה הדמוקרטית? אפשר למקד אותה בעיקרון אחד פשוט: מותר לנו לעשות כל דבר שאנחנו רוצים בתנאי שזה לא פוגע בשני. או במילים קצת אחרות: אף אחד לא יכול לקבל את מה שהוא רוצה אם השני מפסיד את מה שהוא רוצה. כלומר, אף אחד לא מנסה לזכות בהנאה או בתועלת כלשהי אם השני צריך לסבול מזה.

ומהם שאר העקרונות של הגישה הדמוקרטית? אין יותר עקרונות. זהו. כי אם כל אחד מאתנו יעמוד בעיקרון הזה של קבלת מה שהוא רוצה רק גם השני יוצא ברווח, עשינו יחסים דמוקרטיים.

אמרתם דמוקרטיה, אמרתם התחשבות, אמרתם הגינות, אמרתם הדדיות. ובני זוג שמאומנים בגישה הדמוקרטית לא זקוקים אף פעם למריבה או לחיכוך כדי לפתור מחלוקת ביניהם. איך הם עושים את זה? בעזרת סדרת שאלות שכל אחד מפנה אל בן זוגו: מה תרגיש אם נעשה את זה ככה? מה דעתך שנחליט ככה? מה אתה חושב על האפשרות הזאת? מה אתה מציע?

אבל גם בדמוקרטיה המפותחת ביותר לפעמים אין הסכמה. מה עושים בני זוג במקרה כזה ביחסים דמוקרטיים? בואו נראה קודם מה הם לא עושים:

1. לא מנסים לכפות על השני להסכים עם הדרך שלנו.
2. לא כועסים על השני אם הוא מתנגד.
3. לא מפעילים על השני רגשי אשמה עם "אני עושה בשבילך כל כך הרבה".
4. לא מסכימים לקבל מהשני הקרבה גדולה מדי מצדו בלי להציע גם לו להרוויח בעסקה.

את כל הטעויות האלה עשינו קודם, בעידן הלא דמוקרטי שבו חיינו עד היום: ניסינו לכפות אחד על השני את הדרך שלנו, כעסנו עליו אם הוא התנגד, הפעלנו עליו רגשי אשמה עם "אני עושה הכל ואתה לא עושה כלום", ציפינו להקרבה מצדו בלי להציע הקרבה גם מצדנו. ואת כל אלה לא עושים יותר בעידן החדש של דמוקרטיה זוגית.

אז מה כן? נותנים לדמוקרטיה לנהל כל משא ומתן. וזה אומר שבכל הידברות ביניהם מחפש כל אחד מבני הזוג דרך שבה הוא יוכל להגן על הערכים והצרכים והרצונות שלו, ובמקביל להבטיח גם את הערכים והצרכים והרצונות של השני.

כמובן שזה קשה, כי הרי אנחנו רגילים לדרוש את מה שאנחנו רוצים ולצפצף על מה שהשני רוצה. אבל בשביל זה קיימות השאלות הדמוקרטיות שיעזרו לנו להתמקד בפתרון כל קונפליקט בלי לריב:

1. איך אתה מרגיש עם האפשרות הזאת?
2. מה דעתך על האפשרות הזאת?
3. האם אתה יכול לקבל את האפשרות הזאת?
4. מה אתה מציע?

אם לא תשכחו את השאלות האלה הן יחזירו אתכם שוב ושוב להלוך נפש דמוקרטי של התחשבות הדדית. ואז אף אחד מכם לא ינסה לזכות באיזושהי הנאה או תועלת על חשבון סבל של השני. ומהר מאוד תגלו שאתם ממש מומחים בגישה דמוקרטית ביחסים.