יחסים זוגיים אינם מוצר מוגמר שארוז בחבילה ומונח על המדף. יחסים זוגיים הם תהליך מתמיד, שכל בוקר מתאים מחדש את עצמו עם המטרות שלו. ממש כפי שכל אחד מאתנו עובר דרך שלבים של התפתחות מהילדות לבגרות, כך מתפתחים גם יחסים זוגיים, שנעים משלב לשלב. לכל שלב מאפיינים משלו, קשיים משלו, ושיעורים משלו שבני הזוג צריכים ללמוד כדי לנוע הלאה. והיערכות מראש לקראת כל שלב מקלה עלינו מאוד לבצע את המעבר הזה בלי לזעזע את עולמנו.

אז בואו נכיר את שלבי היחסים כפי שהם צפויים להתפתח, כדי שנוכל להיות מוכנים לבאות:

השלב הרומנטי

זה שלב הקסם של ההתחלה, והתחדשות מאפיינת כל דבר שמתרחש בו. יש בו כל כך הרבה מסתורין וכל כך הרבה גילויים, ולכן זה שלב כל כך מרגש, עד שבני הזוג שוכחים שהם שתי יחידות נפרדות. כל אחד מהם מאבד את עצמו לגמרי, וכל אחד רואה בעיקר את הפלא אצל השני. בחיפוש שלהם אחרי אינטימיות עמוקה הם מתנסים באקסטזה מיסטית כמעט של הרגשת שייכות, שמטשטשת לגמרי את ההבדלים ביניהם.

זאת תקופה שאין לה מחר. הם מבחינים בעיקר במה שדומה ביניהם, ולכן אין סיבות לחשוב שמשהו יכול להתקלקל. לכן כל הפחדים מבדידות מתאדים בחלל, ואף אחד לא מעלה על דעתו שזה יכול להיות אי פעם אחרת.

מאבקי הכוח

השלב השני מתחיל כשבני הזוג נזכרים מחדש באינדיווידואליות שלהם, ומופיעים ההבדלים הטבעיים ביניהם. והם מגלים שהם בכלל לא דומים כפי שהם חשבו. להיפך, הם מתחילים לציין ש"אנחנו כל כך שונים". והם נזכרים כמה זה היה נפלא בהתחלה, והם מתחילים להאשים אחד את השני שזה כבר לא מה שהיה.

שני אנשים שרואים כל דבר בצורה שונה, ושמנסים לסלול דרך משותפת, חייבים להיתקל במכשולים רבים, ולכן הם חייבים ללמוד להתאים את עצמם זה אל זה. אבל הבעיה היא שכל כך הרבה בני זוג לא יודעים להתאים את עצמם אל השני, והם נתקעים בהמתנה שהשני יתאים את עצמו אליהם.

כך מתחילים המאבקים ביניהם, וכך מתחילה האהבה הגדולה להיקרע. ואין פלא שזה הזמן שבו כל כך הרבה זוגות מתנפצים, או נתקעים במאבקים שלא נגמרים.

שיתוף פעולה

זה השלב שבו מתחיל השינוי האמיתי, ואל השלב השלישי הזה מגיעים זוגות שצלחו את השלב הסוער של מאבקי כוחות. הם עדיין נלחמים כל אחד על הצדק שלו, אבל בשלב הזה הם כבר מתחילים לנשום אוויר צח עם ריח של קבלה הדדית. הם מרגישים שזה לא מה שהיה, אבל הם מתחילים גם לראות אופקים חדשים.

בתקופה הזאת הם מתחילים להתגעגע ליופי שהיה פעם ביניהם, ושואלים את עצמם איך הם יכולים לגעת שוב בשמים. וכאן פונים זוגות רבים לעזרה של טיפול זוגי כדי לגלות שוב את הדרך שאבדה.

כשכך מתנהלים הדברים צפוי לבני הזוג עומק חדש ביחסים, כששניהם לומדים להסב את מבטם מהחוץ פנימה. במקום להתעסק רק בבן הזוג ובמה שהוא עושה להם ואומר להם, הם מתחילים להתבונן פנימה אל מה שהם עושים לו ואומרים לו. וזה השלב של תחילת האחריות האישית של כל אחד מהם על ההתנהגות של עצמו.

הדדיות

זה השלב של התחלת התחשבות אמיתית בין בני הזוג, והתחלת קבלה אמיתית ביניהם. הם מבינים שאף אחד לא ישנה את השני, והם לומדים לראות את התועלת ההדדית של חיים בלי מאבקים. כאן הם גם לומדים לוותר על מה שלא חשוב, והרבה פחות ביקורת והערות נזרקות ביניהם. הרבה פחות חשוב להם כל דבר קטן שהשני עושה, הם לא מייחסים כוונות שליליות לכל דבר שהשני עושה, וכל אחד מגלה הרבה יותר נכונות לבקר גם את עצמו. זה השלב שבו מסכמים בני הזוג את היחסים שלכם במסקנה של "היה כדאי".

השלב הזה לא קורה מעצמו, ולא כולם מגיעים אליו. אבל יחסים שהגיעו לשלב הזה הם היצירה שלנו, כי עשינו את העבודה הנכונה, והשקענו את ההשקעה הנכונה, ופיתחנו את ההבנה הנכונה. והפרס הגדול של השלב הזה, מעבר לנינוחות ולביטחון שנבנה בינינו, הוא האהבה העדינה שהתפתחה בינינו, שאין בה יותר ריגושים של התאהבות, אבל גם אין בה יותר מאבקים כל כל אחד מקבל מהשני בשפע את מה שהוא צריך.