שתף
שלח לחבר
אימייל
אכפת לנו אחד מהשני אם כל אחד מאתנו מוכן להקריב את טובתו כדי שלשני יהיה טוב, אבל אף אחד לא מסכים לקבל מהשני הקרבה כזאת כדי שלו עצמו יהיה טוב.

נראה לנו טבעי לגמרי שבמערכת יחסים עושים בני זוג הקרבות אחד למען השני. כלומר, מוותרים על האינטרסים החשובים של עצמם כדי שלצד השני יהיה טוב. וזה נראה לנו פסגת האכפתיות אחד אל השני. אבל יש שאלות: אם אכפת לי ממך, למה שארצה שתוותר על מה שחשוב לך כדי שלי יהיה טוב? ואם לך אכפת ממני, למה שתרצה שאוותר על מה שחשוב לי כדי שלך יהיה טוב?

נכון, יש בהחלט מצבים שבהם הקרבה היא הדבר הנכון כי צד אחד נקלע למצב קשה והוא זקוק לשני. זה יכול להיות בגלל מצב בריאותי, בגלל פיטורין מהעבודה, או בגלל כל סיבה אחרת. וכל אחד מבני הזוג חייב להיות בטוח שבמצבים כאלה בן זוגו יהיה תמיד לצדו, כי אף אחד לא צריך בן זוג מתעלם.

האם אכפת לנו באמת אחד מהשני

אבל להקרבה כזאת יש ערך בתנאי אחד: שהיא לא תשמש לצד המקריב סיבה לנפנף בה שוב ושוב כדי להוכיח את גודל לבו, או כדי לדרוש את התמורה המגיעה לו. כי הקרבה כזאת אף אחד לא צריך.

זה לגבי הקרבה שאנחנו חייבים לעשות, ושמובן מאליו שנעשה אחד בשביל השני. אבל אנחנו מדברים כאן על הקרבה של יום יום שלא מחויבת המציאות. והנה התנאים להקרבה כזאת בין בני זוג שבאמת אכפת להם זה מזה:

התנאי הראשון הוא לסתום את הפה. לא משנה כמה גדולה ההקרבה שאנחנו עושים למען השני, לעולם לא נזכיר אותה, ואפילו לא פעם אחת. אם אכפת לנו באמת מבן זוגנו, לעולם לא נביך אותו עם תזכורות על מה שעשינו למענו.

התנאי השני הוא לפתוח את הפה. לא משנה כמה קטנה ההקרבה שבן זוגנו עושה למעננו, אם אכפת לנו ממנו אנחנו לא רק נביע הערכה בקול רם, אלא גם ננצל כל הזדמנות להראות לו שאנחנו זוכרים.

התנאי השלישי הוא להתנגד: לא משנה כמה אנחנו רוצים שבן זוגנו יקריב בשבילנו את המנוחה שלו או את השינה שלו או את התחביב שלו או את הזמן הפנוי שלו, אם אכפת לנו ממנו באמת נסרב לקבל ממנו את הצעת ההקרבה שלו, אלא אם כן אנחנו באמת זקוקים לזה. כי אם לא זקוקים לזה באמת, למה שהוא יסבול למען האושר שלנו?

התנאי הרביעי הוא להקריב למען מטרה משותפת: לאף אחד מהצדדים לא יהיה קשה להקריב או לקבל הקרבה אם המטרה היא לטובת שניהם. למשל, אם צד אחד מתחיל ללמוד והצד השני צריך לקחת על עצמו יותר משימות בבית, או אם הם יפרגנו אחד לשני לנצל את הזמן החופשי שלהם.

אז בואו נסכם: אם אנחנו לא באמת זקוקים להקרבה מצד בן זוגנו, ואם באמת אכפת לנו ממנו, אז למה שהוא יוותר למשל על מפגש עם חבריו כדי להישאר אתנו כי זה מה שאנחנו רוצים?

טיפול זוגי מציע לבני הזוג קנה מידה שיעזור להם לקבוע מהי הקרבה שמחזקת את היחסים ומהי הקרבה שפוגעת בהם. טיפול זוגי מראה לבני הזוג את הנוסחה המושלמת לאכפתיות הדדית: כל אחד רוצה שלשני יהיה טוב ומוכן להקריב בשביל זה, אבל אף אחד לא רוצה שהשני יסבול כדי שיהיה טוב לו עצמו.

האם אכפת לנו באמת אחד מהשני?
דירוג 4.5 כוכבים (89.29%) 56 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לאף אחד לא תזיק קצת יותר שמחת חיים

למה יש כל כך מעט שמחת חיים סביבנו? ולמה כל כך מעטה שמחת החיים בתוכנו? הסיבה היא שאנחנו חונקים את השמחה הפנימית בגלל פחד. ובוודאי תרצו לדעת ממה בעצם אנחנו מפחדים.

למה יחסי זוגיות הם זירה למריבות

אפשר לחיות בזוגיות גם בלי מריבות. תעברו מיריבות לחברות כשתפטרו את מנהל החשבונות הפנימי. אז הקשיבו לשיחה הזאת כדי להחליף מאבקי כוח באהבה.

ביקורתיות בזוגיות? הדרך לדיאלוג זוגי

האם גם אתם מרגישים ביקורתיות בזוגיות שלכם? רק מעטים בינינו מסוגלים לומר “טעיתי, מצטער”. אצל רובנו המילים האלה לא קיימות במילון, כי דרוש כוח נפשי כדי לומר “סליחה, לא הייתי צריך לעשות את זה” אחרי מעשה לא נחמד שעשינו. הרבה יותר קל להצדיק ולהסביר את המעשה שלנו במקום להתנצל בגללו.

אכפת לנו אחד מהשני אם כל אחד מאתנו מוכן להקריב את טובתו כדי שלשני יהיה טוב, אבל אף אחד לא מסכים לקבל מהשני הקרבה כזאת כדי שלו עצמו יהיה טוב.

נראה לנו טבעי לגמרי שבמערכת יחסים עושים בני זוג הקרבות אחד למען השני. כלומר, מוותרים על האינטרסים החשובים של עצמם כדי שלצד השני יהיה טוב. וזה נראה לנו פסגת האכפתיות אחד אל השני. אבל יש שאלות: אם אכפת לי ממך, למה שארצה שתוותר על מה שחשוב לך כדי שלי יהיה טוב? ואם לך אכפת ממני, למה שתרצה שאוותר על מה שחשוב לי כדי שלך יהיה טוב?

נכון, יש בהחלט מצבים שבהם הקרבה היא הדבר הנכון כי צד אחד נקלע למצב קשה והוא זקוק לשני. זה יכול להיות בגלל מצב בריאותי, בגלל פיטורין מהעבודה, או בגלל כל סיבה אחרת. וכל אחד מבני הזוג חייב להיות בטוח שבמצבים כאלה בן זוגו יהיה תמיד לצדו, כי אף אחד לא צריך בן זוג מתעלם.

האם אכפת לנו באמת אחד מהשני

אבל להקרבה כזאת יש ערך בתנאי אחד: שהיא לא תשמש לצד המקריב סיבה לנפנף בה שוב ושוב כדי להוכיח את גודל לבו, או כדי לדרוש את התמורה המגיעה לו. כי הקרבה כזאת אף אחד לא צריך.

זה לגבי הקרבה שאנחנו חייבים לעשות, ושמובן מאליו שנעשה אחד בשביל השני. אבל אנחנו מדברים כאן על הקרבה של יום יום שלא מחויבת המציאות. והנה התנאים להקרבה כזאת בין בני זוג שבאמת אכפת להם זה מזה:

התנאי הראשון הוא לסתום את הפה. לא משנה כמה גדולה ההקרבה שאנחנו עושים למען השני, לעולם לא נזכיר אותה, ואפילו לא פעם אחת. אם אכפת לנו באמת מבן זוגנו, לעולם לא נביך אותו עם תזכורות על מה שעשינו למענו.

התנאי השני הוא לפתוח את הפה. לא משנה כמה קטנה ההקרבה שבן זוגנו עושה למעננו, אם אכפת לנו ממנו אנחנו לא רק נביע הערכה בקול רם, אלא גם ננצל כל הזדמנות להראות לו שאנחנו זוכרים.

התנאי השלישי הוא להתנגד: לא משנה כמה אנחנו רוצים שבן זוגנו יקריב בשבילנו את המנוחה שלו או את השינה שלו או את התחביב שלו או את הזמן הפנוי שלו, אם אכפת לנו ממנו באמת נסרב לקבל ממנו את הצעת ההקרבה שלו, אלא אם כן אנחנו באמת זקוקים לזה. כי אם לא זקוקים לזה באמת, למה שהוא יסבול למען האושר שלנו?

התנאי הרביעי הוא להקריב למען מטרה משותפת: לאף אחד מהצדדים לא יהיה קשה להקריב או לקבל הקרבה אם המטרה היא לטובת שניהם. למשל, אם צד אחד מתחיל ללמוד והצד השני צריך לקחת על עצמו יותר משימות בבית, או אם הם יפרגנו אחד לשני לנצל את הזמן החופשי שלהם.

אז בואו נסכם: אם אנחנו לא באמת זקוקים להקרבה מצד בן זוגנו, ואם באמת אכפת לנו ממנו, אז למה שהוא יוותר למשל על מפגש עם חבריו כדי להישאר אתנו כי זה מה שאנחנו רוצים?

טיפול זוגי מציע לבני הזוג קנה מידה שיעזור להם לקבוע מהי הקרבה שמחזקת את היחסים ומהי הקרבה שפוגעת בהם. טיפול זוגי מראה לבני הזוג את הנוסחה המושלמת לאכפתיות הדדית: כל אחד רוצה שלשני יהיה טוב ומוכן להקריב בשביל זה, אבל אף אחד לא רוצה שהשני יסבול כדי שיהיה טוב לו עצמו.

האם אכפת לנו באמת אחד מהשני?
דירוג 4.5 כוכבים (89.29%) 56 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

להתאהב בחיים

איך נוכל להתאהב בחיים למרות העבר? העבר הוא עבור רבים בינינו אותו חלק של חיינו שבו התנסינו בעיקר בכאב ובקשיים. לא חיבקו אותנו, לא קיבלו אותנו, לא הקשיבו לנו, לא נתנו לנו הזדמנות, ובגלל זה אנחנו היום “כאלה”. ורבים בינינו מבלים שנים בשיחות על העבר כדי לנסות להבין אותו, לפתור אותו ולסלוח לו, כי אז אולי אז לא נהיה יותר “כאלה”.

הדילמה בין אני ובין אנחנו

הקונפליקט הזה בין הרצון ללכת בדרך שלנו, ובין הרצון למצוא דרך משותפת עם האדם שאנחנו אוהבים, הוא בעצם קונפליקט בין סיפוקים מיידיים ובין סיפוקים ארוכי טווח ובעלי משמעות, וזאת תמיד הבחירה החשובה ביותר שלנו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

צריכים עזרה? צרו איתי קשר

כתובת: ארלוזורוב 124, דירה 5, תל אביב
חניה חינם לבאי הקליניקה