אל תשכחו אף פעם שהיחסים שלכם יכולים להיות הרבה יותר גרועים. אתם רק צריכים להתייחס בצורה עוד יותר שלילית אחד אל השני. אבל אל תשכחו גם שהיחסים שלכם יכולים להיות הרבה יותר טובים. אתם רק צריכים להתייחס בצורה חיובית יותר אחד אל השני.

אבל נו באמת, צריך בכלל לדבר על זה שיחס חיובי יותר אל השני מביא יחס חיובי יותר מהשני? כל ילד בגן יודע את זה. אז למה אנחנו לא מצליחים להיות חיוביים יותר אחד אל השני? למה אנחנו לא מצליחים לפרגן יותר? להבליג יותר? להתנצל יותר? למה אנחנו לא יכולים לשלוט יותר בצד השלילי שלנו? למה אנחנו לא יכולים לתת יותר ביטוי לצד החיובי שלנו? מה הבעיה אתנו?

הבעיה אתנו היא שאנחנו מתנים יחס חיובי מצדנו ביחס חיובי מצד בן זוגנו – קודם. והדגש הוא על "קודם", כי כל אחד מפחד שהשני יסדר אותו ולא יהיה נחמד אליו בחזרה. כלומר, אנחנו חיוביים אל בן זוגנו בתנאי שהוא קודם חיובי אלינו. והוא יכול להיות שקט ורגוע שאנחנו תמיד נלך בעקבותיו.

אם הוא כועס עלינו קודם אנחנו כועסים עליו בחזרה, ואם הוא פוגע בנו קודם אנחנו פוגעים בו בחזרה. וכך היחסים שלנו הם גלגל שמסתובב כל הזמן על צירו בכיוון אחד, או בכיוון השלילי או בכיוון החיובי: צד אחד עושה משהו, והצד השני עושה אותו הדבר גם הוא.

השינויים של סיבוב הגלגל מכיוון שלילי לכיוון חיובי, או מכיוון חיובי לכיוון שלילי, מתרחשים כהרף עין, בלי שנרגיש בזה. מספיק שמישהו מאתנו יעיר לשני משהו, ואז השני חייב להגיב בהתגוננות מצדו. וזהו, לא צריך יותר מזה. הגלגל מחליף בשנייה אחת את כיוון הסיבוב שלו לצד השלילי. ואז יש לנו "תקופה רעה. וההפך, מספיק שמישהו מכם יאמר לשני "בוא נפסיק לכעוס ונתחיל לדבר", והגלגל מחליף מיד את כיוון הסיבוב שלו לצד החיובי.

מבינים את הסיפור שלכם? אתם בסך הכל שני עכברים חסרי מנוח שמתרוצצים על גלגל בכלוב אחד אחרי השני, ושניכם או חמוצים וכועסים ואז יש לכם "תקופה רעה", או רכים וחמימים ואז יש לכם "תקופה טובה".

אז הנה התובנה הגדולה על עצמנו: אין בנו נחמדות ככה סתם. נחמדות היא תמיד יחסית, ואנחנו נחמדים רק אל מישהו שנחמד אלינו או שמסכים עם דעתנו. כלומר, אנחנו נחמדים כי הוא נחמד.

אבל מה עם להיות נחמדים כי אנחנו נחמדים? כלומר, לא לסמוך על בן זוגנו שיסובב את הגלגל לכיוון החיובי, אלא לקחת את התפקיד הזה עלינו ולסובב את הגלגל בעצמנו, וכך להבטיח שהכיוון החיובי לא יתחלף יותר לשלילי?

זה לא תפקיד כל כך קשה לגאווה שלנו לקבל על עצמנו את השמירה על הגלגל, אם אנחנו זוכרים שאין לנו סיבה לחשוש שבן זוגנו יסדר אותנו ויקבל את הנחמדות שלנו בלי להחזיר נחמדות מצדו, כי יחסים הם גלגל מסתובב, ואתם כל הזמן רודפים אחד אחרי השני, ולכן אם אתם שליליים גם הוא חייב להיות שלילי, ואם אתם נחמדים גם הוא חייב להיות נחמד.

כלומר, הראשון מבינכם שקובע את כיוון הסיבוב של הגלגל, כופה את הכיוון הזה גם על השני. כלומר, הראשון מבינכם, שקובע אם אתם נכנסים לתקופה טובה או לתקופה רעה, כופה את הבחירה הזאת גם על השני. אז למה שלא תהיו אתם הראשונים שמכתיבים לשניכם את הכיוון? למה שתשאירו את הגבינה הטעימה הזאת בפה של השני.