שתף
שלח לחבר
אימייל
אם יש בינינו ןחכוחים ובעיות, ברור שיש בינינו גם אשם. ואם יש בינינו אשם, ברור שיש בינינו חף מפשע. ואם יש אחד אשם ואחד חף מפשע, ברור לגמרי מי הוא מי. כך רואים את הדברים בני זוג שמוצאים את עצמם מעורבים במריבות חוזרות. האם יש דרך אחרת לראות את הדברים?

ויכוח בין בני זוג צביה גרנותויכוח בין בני זוג יכול להתנהל בגלל אין-סוף נושאים, אבל בגרעין שלו יש בכל ויכוח בין בני זוג רק שאלה אחת: מי כאן האשם.

למה כל כך חשוב לנו להוכיח שהצד השני אשם יותר? מסיבה אחת: הוכחה שהצד השני אשם היא גם הוכחה שאנחנו בסדר. ועל זה אנחנו מוכנים להתאבד.

אבל מה האמת? מי באמת האחראי לבעיות? בואו נכיר סוף סוף בחוק הקיומי שאי אפשר לערער עליו: בכל ויכוח או בעיה בינינו, ללא יוצא מהכלל, לגבר יש מאה אחוז אחריות. הוא לא מילא את התפקיד שקיבל על עצמו כשותף וחבר, ולכן מאה אחוזים של אחריות מוטלים עליו.

אבל מה עם האישה? זה אומר שהיא מאה אחוז בסדר? ממש לא. בכל ויכוח או בעיה בינינו, ללא יוצא מהכלל, לאישה יש מאה אחוז אחריות. היא נכשלה במילוי התפקיד שקיבלה על עצמה כחברה ושותפה, ולכן מאה אחוזים של אחריות מוטלים עליה.

ויכוח בין בני זוג והתודעה המפרידה שלנו

איך זה ייתכן? איזו מין מתמטיקה זאת? קשה לראות את זה בתודעה המפרידה שלנו, שרואה כל מצב במושגים של "או אני או אתה". עם תודעה כזאת אנחנו משוכנעים שרק אחד מאתנו יכול להיות אשם ורק אחד מאתנו יכול להיות בסדר, וברור כמובן מי הוא מי.

עם ראייה כזאת החיים תמיד ברורים, ואין צורך להתאמץ ולחשוב עמוק. הבעיה היא שעם ראייה כזאת המציאות אף פעם לא נתפסת בצורה נכונה, והחיים אף פעם לא נעימים ושמחים.

ויכוח בין בני זוג וראיית מציאות נכונה

אז הנה ראיית מציאות נכונה: שנינו כעסנו ופגענו, שנינו הערנו וביקרנו, שנינו פצענו והכאבנו. אני מרגיש פגוע בגללו והוא מרגיש פגוע בגללי, אני לא התחשבתי בו והוא לא התחשב בי, אני לא הקשבתי לו והוא לא הקשיב לי.

בגלל התגובה שלו אני דיברתי אליו לא יפה, ובגלל התגובה שלי הוא דיבר אלי לא יפה. אני קרבן התוקפנות שלו והוא קורבן התוקפנית שלי. אני צודק שאני מרגיש פגוע ממנו, והוא צודק שהוא מרגיש פגוע ממני. אני כועס כי הוא לא מקבל אותי כמו שאני, והוא כועס כי אני לא מקבל אותו כמו שהוא.

לכן,  בעת ויכוחים בזוגיות, אין בינינו אחראי אחד אלא תמיד יש שניים. זה החוק, גם אם אנחנו לא רואים אותו. זה חוק שלא רק מראה את האמת, אלא גם מונע ויכוח בין בני זוג.

נהיה חברים רק כשנבין איך אנחנו משפיעים תמיד אחד על השני, גם לטוב וגם לרע. חברים מבינים את זה, ולכן הם לא מתווכחים מי אשם ומי התחיל, אלא לומדים ביחד איך התגובה של כל צד מעוררת את התגובה של הצד השני, וכל אחד עושה את מיטב יכולתו לעורר בצד השני תגובה אוהבת.

כשמבינים את זה אין צורך בהתנצלות ובקשות סליחה, כי מספיק שנאמר זה לזה: "היינו שני מטומטמים".

כך מסיימים חברים אמיתיים כל ויכוח זוגי, בלי שמישהו נשאר עם טינה כלפי השני.

ויכוח בין בני זוג: הכל בגללה או הכל בגללו?
דירוג 1 כוכבים (20%) 3 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

שלושה טיפים ליחסי אהבה

בגלל שלושה דברים אתם מוצאים את עצמכם רחוקים מהיחסים שחלמתם עליהם. אם תשנו את שלושת הדברים האלה, לא תצטרכו לשנות יותר דבר. ואם לא תשנו אותם, שום דבר לא יביא לכם את יחסי האהבה שאתם רוצים.

היופי של האהבה האפורה

אז מה אם תקופת ההתאהבות הסוערת חלפה? החיים לא נגמרו, ולא נגמרה גם האהבה. אז גלו את היופי ואת הזוהר ואת השמחה שבאהבה של יום-יום.

אם יש בינינו ןחכוחים ובעיות, ברור שיש בינינו גם אשם. ואם יש בינינו אשם, ברור שיש בינינו חף מפשע. ואם יש אחד אשם ואחד חף מפשע, ברור לגמרי מי הוא מי. כך רואים את הדברים בני זוג שמוצאים את עצמם מעורבים במריבות חוזרות. האם יש דרך אחרת לראות את הדברים?

ויכוח בין בני זוג צביה גרנותויכוח בין בני זוג יכול להתנהל בגלל אין-סוף נושאים, אבל בגרעין שלו יש בכל ויכוח בין בני זוג רק שאלה אחת: מי כאן האשם.

למה כל כך חשוב לנו להוכיח שהצד השני אשם יותר? מסיבה אחת: הוכחה שהצד השני אשם היא גם הוכחה שאנחנו בסדר. ועל זה אנחנו מוכנים להתאבד.

אבל מה האמת? מי באמת האחראי לבעיות? בואו נכיר סוף סוף בחוק הקיומי שאי אפשר לערער עליו: בכל ויכוח או בעיה בינינו, ללא יוצא מהכלל, לגבר יש מאה אחוז אחריות. הוא לא מילא את התפקיד שקיבל על עצמו כשותף וחבר, ולכן מאה אחוזים של אחריות מוטלים עליו.

אבל מה עם האישה? זה אומר שהיא מאה אחוז בסדר? ממש לא. בכל ויכוח או בעיה בינינו, ללא יוצא מהכלל, לאישה יש מאה אחוז אחריות. היא נכשלה במילוי התפקיד שקיבלה על עצמה כחברה ושותפה, ולכן מאה אחוזים של אחריות מוטלים עליה.

ויכוח בין בני זוג והתודעה המפרידה שלנו

איך זה ייתכן? איזו מין מתמטיקה זאת? קשה לראות את זה בתודעה המפרידה שלנו, שרואה כל מצב במושגים של "או אני או אתה". עם תודעה כזאת אנחנו משוכנעים שרק אחד מאתנו יכול להיות אשם ורק אחד מאתנו יכול להיות בסדר, וברור כמובן מי הוא מי.

עם ראייה כזאת החיים תמיד ברורים, ואין צורך להתאמץ ולחשוב עמוק. הבעיה היא שעם ראייה כזאת המציאות אף פעם לא נתפסת בצורה נכונה, והחיים אף פעם לא נעימים ושמחים.

ויכוח בין בני זוג וראיית מציאות נכונה

אז הנה ראיית מציאות נכונה: שנינו כעסנו ופגענו, שנינו הערנו וביקרנו, שנינו פצענו והכאבנו. אני מרגיש פגוע בגללו והוא מרגיש פגוע בגללי, אני לא התחשבתי בו והוא לא התחשב בי, אני לא הקשבתי לו והוא לא הקשיב לי.

בגלל התגובה שלו אני דיברתי אליו לא יפה, ובגלל התגובה שלי הוא דיבר אלי לא יפה. אני קרבן התוקפנות שלו והוא קורבן התוקפנית שלי. אני צודק שאני מרגיש פגוע ממנו, והוא צודק שהוא מרגיש פגוע ממני. אני כועס כי הוא לא מקבל אותי כמו שאני, והוא כועס כי אני לא מקבל אותו כמו שהוא.

לכן,  בעת ויכוחים בזוגיות, אין בינינו אחראי אחד אלא תמיד יש שניים. זה החוק, גם אם אנחנו לא רואים אותו. זה חוק שלא רק מראה את האמת, אלא גם מונע ויכוח בין בני זוג.

נהיה חברים רק כשנבין איך אנחנו משפיעים תמיד אחד על השני, גם לטוב וגם לרע. חברים מבינים את זה, ולכן הם לא מתווכחים מי אשם ומי התחיל, אלא לומדים ביחד איך התגובה של כל צד מעוררת את התגובה של הצד השני, וכל אחד עושה את מיטב יכולתו לעורר בצד השני תגובה אוהבת.

כשמבינים את זה אין צורך בהתנצלות ובקשות סליחה, כי מספיק שנאמר זה לזה: "היינו שני מטומטמים".

כך מסיימים חברים אמיתיים כל ויכוח זוגי, בלי שמישהו נשאר עם טינה כלפי השני.

ויכוח בין בני זוג: הכל בגללה או הכל בגללו?
דירוג 1 כוכבים (20%) 3 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לבחור באהבה כדי להשיג שמחת חיים

מה ההבדל בין אנשים מדוכדכים ובין אנשים שמחים? אנשים שמחים משתמשים באהבה כדי להשיג שמחה: בכל מצב ובכל מקום הם קוראים לאהבה לעזור להם לראות בהם משהו טוב.

מעבר מקנאה לאמון

אל תאמינו לשום הבטחות של נאמנות לנצח, לא של בן זוגכם ולא של עצמכם. אתם לא יכולים לדעת מה יקרה. אבל אתם יכולים לבטוח באמון ביניכם אם כל אחד מכם יתחייב להיות אחראי לאמון ולביטחון של השני.

איך לעבור מכעס לקבלה

אנחנו רק צריכים להתנסות פעם אחת ביכולת המופלאה הזאת לעבור ממצב נפשי אחד למצב נפשי אחר. לאחר שנכיר יכולת זאת נוכל להתאמן בהפעלתה כל פעם שנמצא את עצמנו במגרש חניה צפוף ודחוס ויקר.
אבל כמו בכל דבר בחיים, יצליח בזה רק מי שרואה באימון כזה את המשימה החשובה ביותר שלו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות