שתף
שלח לחבר
אימייל
אמנם גדלנו והחכמנו, אבל גם היום הרבה יותר קל לנו לנהל יחסי כוחניות ילדותיים מאשר יחסים בוגרים של שיח משותף בכל מצב.

נסו לדבר עם בן זוגכם על משהו שמפריע לכם בלי שהוא ירגיש שהוא לא בסדר. נסו לספר לו על משהו שמכאיב לכם בלי שהוא ירגיש אשם בזה. נסו לפתור בעיה ביניכם בלי שהוא ירגיש שהוא הגורם לזה. נסו לדבר אתו על מצב היחסים שלכם בלי ביקורת כלפיו, בלי גינוי ובלי עלבונות. אי אפשר, נכון?

אמנם גדלנו והחכמנו ולמדנו המון דברים, אבל נשארנו עם אותה גישה כוחנית שבה השתמשנו בילדותנו. וגם אם אנחנו היום יותר מסוגננים ויותר רהוטים ובעלי אוצר מילים הרבה יותר גדול, כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים אנחנו חוזרים לאותה גישה כוחנית בדיוק כמו אז, בילדותנו הרחוקה.

נכון, גדלנו והחכמנו, אבל גם היום הרבה יותר קל לנו לנזוף ולגעור ולהטיף מוסר מאשר להציע שיפור, הרבה יותר קל לנו לבוא בטענות מאשר לשוחח על הדברים, הרבה יותר קל לנו להטיח האשמות בשני מאשר לבדוק את עצמנו, והרבה יותר קל לנו להילחם על הניצחון שלנו מאשר לחפש פתרון לשנינו.

התוצאה היא שהרבה מאוד דברים שאנחנו אומרים אחד לשני הופכים לרימון יד שמתפוצץ על שנינו. ואם אנחנו רוצים יחסי אהבה אנחנו צריכים להחליף את התקשורת הכוחנית שלנו בהידברות בוגרת, בלי לפגוע ובלי להיפגע.

בתקשורת כוחנית יש כל מה שלא צריך להיות בדיאלוג הזוגי: האשמות, ביטול, זלזול, התעלמות, חוסר התחשבות. הבעיה היא שלכוחניות יש תחפושות רבות, ולא תמיד אנחנו מבינים שאנחנו כוחניים. למשל, אנחנו לא מרגישים שאנחנו כוחניים אם אנחנו כועסים על משהו שהוא מוצדק בעינינו, או אם אנחנו מחזירים עלבון למי שהעליב אותנו קודם. ובכל זאת, עדיין זוהי תקשורת כוחנית.

יחסים בוגרים

מה גורם לדיאלוג שלנו להיות כל כך כוחני? חוסר בגרות מספיק כדי לבטא את הצרכים שלנו בלי שבן זוגנו ירגיש אשם או כפוי.

כולנו זקוקים לכמה דברים בסיסיים ביחסים שלנו כדי להיות מאושרים: כבוד למרחב האישי שלנו, כבוד למה שאנחנו בוחרים לעשות, כבוד לתפיסת העולם שלנו. וכאשר בן זוגנו מפסיק להיות סביבה תומכת ומכבדת, מתגייסת בתוכנו התודעה הכוחנית כדי להשיג ממנו בכוח את מה שהוא לא נותן לנו ברצון.

יחסים בוגרים הם סיפור אחר לגמרי. ביחסים בוגרים מדברים תמיד על הצרכים של שני הצדדים בעת ובעונה אחת. אי אפשר למשל לדבר רק על הצורך שלה לקבל יותר קרבה, בלי לדבר בעת ובעונה אחת גם על הצורך שלו לקבל יותר חופש אישי.

ומה קורה כשהצרכים של שני הצדדים סותרים אחד את השני? אלה הם בדיוק המצבים שבהם נמדדת הבגרות הנפשית שלנו.

אם אתם ביחסים כוחניים אתם מוצאים את עצמכם מיד על מסלול התנגשות. ואם אתם ביחסים בוגרים אתם עוזבים את הרצונות השונים של כל אחד מכם ועוברים אל הרצון המשותף לשניכם. למשל, אם אחד מכם רוצה יותר קרבה והשני רוצה יותר מרחב אישי, אתם מחפשים את הדבר ששניכם רוצים ביחד יותר מהרצונות האישיים שלכם בנפרד. ואם תחפשו את הרצון המשותף לשניכם בוודאי תגיעו למסקנה שיחסים בוגרים ואוהבים ביחד חשובים לכם יותר מכל אותם דברים שבגללם אתם רבים.

כשתבינו מה חשוב לכם יותר, בוודאי לא תתקשו להבטיח גם את הקרבה ההכרחית, וגם את המרחב האישי ההכרחי. אולי אף אחד לא יקבל בדיוק את כל מה שהוא רצה, אבל כל אחד ירוויח את הדבר החשוב לו ביותר, ושניכם ביחד תרוויחו יחסים בוגרים ואוהבים.

שיחת וידיאו אישית על יחסים בוגרים

יחסים בוגרים בלי לפגוע ובלי להיפגע, זה אפשרי?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

הכרת תודה כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על אימוץ הכרת תודה כדרך חיים, אנחנו מדברים על שמחה, כי אנחנו לא יכולים להיות אומללים כשאנחנו מלאי תודה, ולא יכול להיות בלבנו עצב כשאנחנו מכירים תודה, ולא יכולה להיות בלבנו מרירות כשלבנו מלא תודה.

רגשות הם אויבים או ידידים?

האם רגשות הם נכס או נטל? כשאתם מרגישים שאתם רוצים דבר כלשהו אבל אתם רוצים גם את היפוכו, נלכדתם במאבק בין שני מסלולי רגשות שפועלים בתוכנו: מסלול של רגשות לטווח קצר ומסלול של רגשות לטווח ארוך.
על המסלול הקצר אנחנו מחפשים הנאה ברגע הזה בלי מחשבה על הרגע הבא. זה מסלול של השתוקקות למה שנוח ונעים לנו עכשיו, והוא מושך אותנו ליהנות מעוד שעת שינה, לדחות דברים לא נעימים לאחר כך, ולהימנע מדברים קשים או לא נעימים.המסלול הארוך הוא רצף של רגשות יציבים ובלתי משתנים.
על המסלול הזה אנחנו מחפשים הנאה שצפויה בטווח הארוך, כמו לימודים, בניית יחסים, לידת ילד. זה מסלול המרתון למרחקים ארוכים שמושך אותנו לתכנן מטרות משמעותיות ומספקות, והוא דוחף אותנו לקום בזמן, לעמוד בהחלטותינו ולקיים את ההתחייבויות שלנו.

המענה החכם

אם נלכדתם במחלוקת אל תחמיצו את הנקודה של “על הסף”, כי זאת הנקודה היחידה שבה אתם יכולים עדיין להבטיח מענה חכם שימנע אש ולהבות.

אמנם גדלנו והחכמנו, אבל גם היום הרבה יותר קל לנו לנהל יחסי כוחניות ילדותיים מאשר יחסים בוגרים של שיח משותף בכל מצב.

נסו לדבר עם בן זוגכם על משהו שמפריע לכם בלי שהוא ירגיש שהוא לא בסדר. נסו לספר לו על משהו שמכאיב לכם בלי שהוא ירגיש אשם בזה. נסו לפתור בעיה ביניכם בלי שהוא ירגיש שהוא הגורם לזה. נסו לדבר אתו על מצב היחסים שלכם בלי ביקורת כלפיו, בלי גינוי ובלי עלבונות. אי אפשר, נכון?

אמנם גדלנו והחכמנו ולמדנו המון דברים, אבל נשארנו עם אותה גישה כוחנית שבה השתמשנו בילדותנו. וגם אם אנחנו היום יותר מסוגננים ויותר רהוטים ובעלי אוצר מילים הרבה יותר גדול, כשאנחנו לא מקבלים את מה שאנחנו רוצים אנחנו חוזרים לאותה גישה כוחנית בדיוק כמו אז, בילדותנו הרחוקה.

נכון, גדלנו והחכמנו, אבל גם היום הרבה יותר קל לנו לנזוף ולגעור ולהטיף מוסר מאשר להציע שיפור, הרבה יותר קל לנו לבוא בטענות מאשר לשוחח על הדברים, הרבה יותר קל לנו להטיח האשמות בשני מאשר לבדוק את עצמנו, והרבה יותר קל לנו להילחם על הניצחון שלנו מאשר לחפש פתרון לשנינו.

התוצאה היא שהרבה מאוד דברים שאנחנו אומרים אחד לשני הופכים לרימון יד שמתפוצץ על שנינו. ואם אנחנו רוצים יחסי אהבה אנחנו צריכים להחליף את התקשורת הכוחנית שלנו בהידברות בוגרת, בלי לפגוע ובלי להיפגע.

בתקשורת כוחנית יש כל מה שלא צריך להיות בדיאלוג הזוגי: האשמות, ביטול, זלזול, התעלמות, חוסר התחשבות. הבעיה היא שלכוחניות יש תחפושות רבות, ולא תמיד אנחנו מבינים שאנחנו כוחניים. למשל, אנחנו לא מרגישים שאנחנו כוחניים אם אנחנו כועסים על משהו שהוא מוצדק בעינינו, או אם אנחנו מחזירים עלבון למי שהעליב אותנו קודם. ובכל זאת, עדיין זוהי תקשורת כוחנית.

יחסים בוגרים

מה גורם לדיאלוג שלנו להיות כל כך כוחני? חוסר בגרות מספיק כדי לבטא את הצרכים שלנו בלי שבן זוגנו ירגיש אשם או כפוי.

כולנו זקוקים לכמה דברים בסיסיים ביחסים שלנו כדי להיות מאושרים: כבוד למרחב האישי שלנו, כבוד למה שאנחנו בוחרים לעשות, כבוד לתפיסת העולם שלנו. וכאשר בן זוגנו מפסיק להיות סביבה תומכת ומכבדת, מתגייסת בתוכנו התודעה הכוחנית כדי להשיג ממנו בכוח את מה שהוא לא נותן לנו ברצון.

יחסים בוגרים הם סיפור אחר לגמרי. ביחסים בוגרים מדברים תמיד על הצרכים של שני הצדדים בעת ובעונה אחת. אי אפשר למשל לדבר רק על הצורך שלה לקבל יותר קרבה, בלי לדבר בעת ובעונה אחת גם על הצורך שלו לקבל יותר חופש אישי.

ומה קורה כשהצרכים של שני הצדדים סותרים אחד את השני? אלה הם בדיוק המצבים שבהם נמדדת הבגרות הנפשית שלנו.

אם אתם ביחסים כוחניים אתם מוצאים את עצמכם מיד על מסלול התנגשות. ואם אתם ביחסים בוגרים אתם עוזבים את הרצונות השונים של כל אחד מכם ועוברים אל הרצון המשותף לשניכם. למשל, אם אחד מכם רוצה יותר קרבה והשני רוצה יותר מרחב אישי, אתם מחפשים את הדבר ששניכם רוצים ביחד יותר מהרצונות האישיים שלכם בנפרד. ואם תחפשו את הרצון המשותף לשניכם בוודאי תגיעו למסקנה שיחסים בוגרים ואוהבים ביחד חשובים לכם יותר מכל אותם דברים שבגללם אתם רבים.

כשתבינו מה חשוב לכם יותר, בוודאי לא תתקשו להבטיח גם את הקרבה ההכרחית, וגם את המרחב האישי ההכרחי. אולי אף אחד לא יקבל בדיוק את כל מה שהוא רצה, אבל כל אחד ירוויח את הדבר החשוב לו ביותר, ושניכם ביחד תרוויחו יחסים בוגרים ואוהבים.

שיחת וידיאו אישית על יחסים בוגרים

יחסים בוגרים בלי לפגוע ובלי להיפגע, זה אפשרי?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

יועצת זוגית

ד”ר צביה גרנות – יועצת זוגית מומלצת זוגיות היא לא רק מקום שבו בני זוג נותנים ומקבלים אהבה הדדית, היא לא רק מקום שבו הם

להפסיק להיות לוזר גם בזוגיות

קל להפסיד את היחסים, וכל מה שצריך לעשות הוא להמשיך להילחם על מטרות אבודות, כמו למשל לשנות את בן הזוג. כדי להרוויח את היחסים אתם צריכים להילחם רק על מטרות שאתם יכולים להשיג, כמו שינוי ההתנהגות השלילית שלכם.

איך לנצח את הפחד בשני צעדים

אין טעות גדולה יותר מהמחשבה שהפחד הוא בלתי מנוצח. והאמת פשוטה: אנחנו לא מצליחים להיפטר מהפחד רק מכיוון שאנחנו לא עושים דבר בעניין.

מה אנחנו אוהבים בעצמנו

אל תאמינו למי שאומר לכם שאינכם אוהבים מספיק את עצמכם. זאת קלישאה. כולנו אוהבים את עצמנו יותר מדי. מה שחסר לנו איננה אהבה לעצמנו אלא אהבה לזולת. אז במקום לבקר כל הזמן את האחרים, לא יזיק לנו להתחיל להכיר בשליליות שלנו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות