האם אתם רגשניים או שכלתניים? כל אחד יודע מהי הנטייה שלו, לצד הימני או לצד השמאלי של מוחו. "אני שכלתן" אומרים בגאווה בעלי הנטייה השכלתנית, ובעלי הנטייה הימנית גאים לא פחות כשהם אומרים "אני מלא רגש". אז מה עדיף? התשובה חד משמעית: חשיבה חכמה דורשת שימוש בשני החלקים באותה מידה וזו הדרך להשכין שלום בין השכל ובין הרגש.

המאבק הזה בין "השכלתניים" ו"הרגשניים" הוא כמו ויכוח בין שני צולעים אם עדיף לצלוע ברגל ימין או ברגל שמאל, במקום להבטיח גודל שווה לשתי הרגליים כדי שההליכה שלנו תהיה יציבה.

חשיבה חכמה חייבת להשתמש בשני חלקי המוח בעת ובעונה אחת, אחרת המחשבה שלנו צולעת: או שהיא לא ממוקדת מספיק או שהיא לא ברורה מספיק.

אבל בואו נראה קודם מהם התפקודים השונים של שני החלקים האלה:

המוח השמאלי משתמש בהיגיון ורואה קשר בין סיבה ותוצאה, והמוח השמאלי משתמש באינטואיציה וברגש וזורם עם הדברים. השמאלי רואה עובדות ונתונים והימני רואה את הקשר בין העובדות והנתונים. השמאלי מנתח את הנושא לפרטים שלו, הימני מחבר את הפרטים לתמונה השלמה. השמאלי מרוכז באינדיווידואל, הימני מרוכז במערכת. השמאלי מסתדר עם סדר ושיטה וארגון, הימני מסתדר עם ספונטניות ולו"ז משתנה וקצוות פרומים.

הביטו בהבדלים האלה. האם יש עוד מקום לשאול איזה משני חלקי מוחנו משרת אותנו יותר טוב? והרי אין ספק שלפעמים אנחנו צריכים ספונטניות ולפעמים סדר וארגון. או שלפעמים אנחנו צריכים לראות את הפרטים ולפעמים את התמונה השלמה. אבל ניסיון החיים שלנו גרם לנו להשתמש יותר בצד אחד על חשבון הזנחת הצד השני, ולכן כמעט כולנו כל כך צולעים בחשיבה שלנו.

התוצאה היא שחלק מאתנו חיים עם מחשבה מבולבלת, וחלק מאתנו חיים בין הפינות של מסגרות חשיבה נוקשות. או אם מדובר ביחסים, חלק מאתנו יעסוק בקטנות ויריב עם בן זוגו על כל פרט קטן אם זה קרה כך או אחרת, בעוד שחלק מאתנו יעסוק רק בתמונה השלמה וירצה להתקדם הלאה בלי לנסות להבין את המצב.

ואז צד אחד יאמר "אני רוצה שנהיה חברים" ולא יהיה לו מושג מה צריך לעשות בשביל זה, והצד אחד יאמר: "צריך לתכנן את כל הפרטים של הטיול", ולא יהיה לו עניין בשמחה ובכיף שבטיול.

כדי שנתחיל לחשוב גם בהיגיון וגם עם שאר רוח אנחנו צריכים לפתח את "הרגל הקצרה" שלנו, את החלק במוחנו שלא פיתחנו מספיק, כדי ליצור איזון בין שני החלקים, ולאפשר להם לעבוד ביחד כמו צוות חשיבה יעיל. ואז מובטח לנו שהחשיבה שלנו תהיה הרבה יותר אינטליגנטית.

איזון בין שני החלקים של מוחנו הוא תנאי לא רק לחשיבה חכמה אלא גם לשלום בינינו, כי הנטייה של כל אחד מאתנו לחלק אחר של המוח היא הזמנה להרבה מצבים של חוסר הבנה ולמאבק בלתי פוסק. אז אל תאמינו באגדה שאנחנו צריכים להשלים אחד את השני, כי את האיזון אנחנו צריכים לעשות לא בינינו אלא כל אחד בתוך עצמו בין שני החלקים שלו.

עוד על להשכין שלום בין השכל ובין הרגש