כל אחד מאתנו מתנהג לפעמים באופן שמכאיב לבן זוגו. נקודתית כזאת היא עדיין לא התעללות, כי עדיין אפשר לומר שזאת היתה טעות שנעשתה בתום לב. אבל התנהגות מכאיבה שהופכת להרגל מתחילה להיכנס למרחב ההתעללות, כי זאת כבר לא התנהגות בתום לב, זאת כבר הנהגות בכוונה תחילה.

אז מה ההבדל בין התנהגות בתום לב ובין התעללות? התנהגות בתום לב היא התנהגות שאנחנו עדיין לא יודעים איזו תגובה היא תעורר, והתעללות היא מעשה שאנחנו עושים מתוך ידיעה שהוא מכאיב. כי אם אנחנו יודעים שמעשה שלנו יכאיב לשני ובכל זאת אנחנו עושים אותו, אין ספק שיש לנו כונה תחילה להכאיב לו. חד וחלק. וכל הסבר של "לא התכוונתי לפגוע בך" רק יוסיף ממד של פתטיות למאמצים שלנו להסוות את כוונותינו.

בואו נראה איזה הרגל התנהגותי זכאי לתואר "התעללות":

• ההרגל לדבר רעות על בן הזוג בפני הילדים.
• ההרגל לדבר רעות על בן הזוג בפני אנשים אחרים.
• ההרגל להשוות את השני עם אנשים יותר מוצלחים ממנו.
• ההרגל ללגלג לבני המשפחה של השני.
• ההרגל למתוח ביקורת מכאיבה על השני.
• ההרגל לבטל את ערך המעשים של השני.
• ההרגל לפסול את דעתו של השני.
• ההרגל להעיר לשני בצורה פוגעת.
• ההרגל להתעלם מהמצוקה של השני.
• ההרגל להתעסק בדבר אחר כשהשני מדבר.
• ההרגל למשוך את הזמן ולגרום לאיחור ביציאה משותפת.

קשה מאוד להביט אל תחתית נפשנו ולגלות שכמעט בכל אחד מאתנו מסתתר מתעלל קטן שמדי פעם מגיח ממחבואו. ובגלל שזה כל כך קשה, אנחנו לא יכולים לקבל את ההגדרה "התעללות" להתנהגויות כל כך יומיומיות.

אבל אם ההגדרה "התעללות" קשה לכם מדי, איך הייתם אתם מגדירים התנהגויות כאלה? יש לכם הגדרה מתאימה יותר? כשאנחנו עושים משהו שפוגע ברגשות של השני, ואנחנו יודעים שזה פוגע ברגשותיו, איזה שם אחר אנחנו יכולים לתת לעצמנו חוץ מאשר "מתעללים"?

מובן מאליו שיש דרגות שונות של התעללויות יומיומיות, כי יש דרגות שונות של רגישויות אצל כל אחד מאתנו כלפי ההתנהגויות האלה. יש בינינו כאלה שרגישים במיוחד ללגלוג, אחרים רגישים במיוחד לאיחורים. הרשימה הזאת רק נותנת את התמונה הכללית של הרגלים "תמימים" שפיתחנו, שפגיעה בבן זוגנו היא המטרה היחידה שלהם.

וזה הלב של טיפול זוגי על פי המודל החדש: לעזור לבני הזוג להיווכח בהרגלים שכל אחד מהם פיתח במיוחד כדי להכאיב לשני. וברגע שהם יאמרו לעצמם שהם לא רוצים יותר להכאיב לשני, שום דבר לא יפריע להם להפסיק את ההתנהגויות ההדדיות המכאיבות.

אז הנה המילה האחרונה בדברים האלה: מי שלא רוצה לפגוע בבן זוגו לא יפגע בבן זוגו, ומי שרוצה לפגוע בבן זוגו תמיד ימצא איזשהו הרגל שגם יכאיב לו וגם ייראה תמים וחביב. טיפול זוגי עוזר לבני הזוג לראות את האמת הזאת, שהיא כל כך פשוטה וברורה ברגע שמסלקים את כל ההסברים המגוחכים של "לא שמתי לב" או "לא התכוונתי" או "כזה אני".