אתם רוצים באמת ובתמים ליצור יחסי אהבה ולא מצליחים? הסיבה היא שאתם נמצאים במישור החשיבה של "אני-אתה", ובמישור החשיבה הזה אי אפשר לחיות ביחסי אהבה. כדי ליצור יחסי אהבה אתם חייבים קודם לעבור למישור החשיבה של "אנחנו". זה אומר לעבור ממישור החשיבה המפרידה למישור החשיבה המאחדת.

חשיבה מפרידה יכולה להביא רק תוצאות שליליות, חשיבה מאחדת לא יכולה להביא כישלונות. הבעיה היא שאנחנו רוצים להשיג יחסי אהבה בלי לשנות קודם את החשיבה שלנו. ואז אנחנו כמו איכר שזורע אספסת ומקווה לקצור תירס.

חשיבה מפרידה יוצרת אידיאליזציה אצל שני הצדדים, ואז כל צד בטוח שהוא יותר מהשני: יותר צודק, יותר מבין, יותר הגיוני, יותר נותן. המשמעות של זה היא שכל צד חייב להוכיח שהשני פחות ממנו: פחות צודק, פחות מבין, פחות הגיוני, פחות נותן. והתוצאה של זה היא שכל צד מתרכז בעיקר בחסרונות של השני, כי זאת ההוכחה היחידה שלו כל צד ליתרון שלו.

אלה חיים של "אני לעומתו" או "הוא לעומתי": כל מה שאני עושה לעומת כל מה שהוא לא עושה, הגסות שבה הוא מדבר אלי לעומת הסגנון הנעים שלי אליו, איך אני מתחשבת בו לעומת איך שהוא לא מתחשב בי.

בני זוג עם תודעה מפרידה חושבים לחוד, מבינים לחוד, מדברים לחוד, מתמודדים לחוד, גדלים לחוד. אולי יש להם בית משותף ומשכנתא משותפת וילדים משותפים, אבל כאשר נפרדות המטרות, נפרדות גם הדרכים. וכשהדרכים נפרדות כפוי כל אחד להגן על הדרך שלו, וכל אחד כפוי להוכיח שהדרך של שותפו מוטעית.

כך נחצית המערכת הזוגית על ידי חומת זכוכית, ובני הזוג מתייצבים משני צדיה כמו שני צבאות יריבים, כשכל צד מוכן להשליך את נפשו מנגד בהגנה על הציפיות והדעות והכבוד שלו. וכך נראה סיפור האהבה של הרבה מאוד זוגות, שלא מבינים למה כל מחלוקת הופכת למשבר.

רוצים יחסי אהבה? אז אין ברירה, להחליף את החשיבה המפרידה בחשיבה מאחדת, כי רק עם חשיבה מאחדת אנחנו יכולים להשיג חיבור אמיתי בינינו. זה אומר שמהיום והלאה ברור לכל אחד מאתנו ששנינו יוצרים ביחד גם את האהבה שלנו וגם את הבעיות שלנו. תמיד ביחד. ואז אין אחד שהוא טוב יותר מהשני, ואין אחד שהוא אשם יותר מהשני.

אחדות נוצרת כאשר בני הזוג מתחילים לחשוב ביחד את מחשבותיהם השונות, מבינים ביחד את העולמות השונים, מדברים ביחד את הדעות השונות. אין פסילת דעות ואין קטילת תכונות אופי. היא מרשה לו להיות מי שהוא, והוא מרשה לה להיות מי שהיא. וכך לכל אחד יש רשות מלאה לתת ביטוי לדעותיו השונות, לטעמו השונה, לטמפרמנט השונה שלו, לרצונות ולצרכים השונים שלו.

בזוגיות עם גישה מאחדת שני הצדדים יודעים שאף אחד לא צודק לגמרי ואף אחד לא טועה לגמרי, בשום מצב. זה אומר שאף צד לא לגמרי צודק כפי שהוא חושב, ואף צד לא לגמרי טועה כפי שהוא חושש. וכאן נקודת האמצע של בני זוג שמתנהלים עם גישה מאחדת.

אז לרשום ולזכור: את האחדות שניכם מפירים ביחד, אבל את המחיר הגבוה של ההפרדה משלם כל אחד מכם בנפרד. לכן יחסי אהבה יהיו לכם רק אם תראו את עצמכם מאוחדים בברית משותפת לפני שאתם רואים את עצמכם בני אדם נפרדים.