שתף
שלח לחבר
אימייל
אנחנו מסתדרים להפליא עם לקוחות, עם חברים לעבודה ועם רעים להתרועע, אבל בבית אנחנו חמוצים וכוחניים כפי שלא היינו מרשים לעצמנו עם שום אדם אחר. למה?

המקום שבו מתנהלת תקשורת בצורה הגרועה ביותר הוא מערכת יחסים. גם אנשים שמסתדרים להפליא עם לקוחות, עם עמיתים לעבודה ועם חברים להתרועע, יכולים לנהל עם בן הזוג שלהם תקשורת של מלחמה, של עלבונות, של כעסים ואיבה, כפי שהם לא היו עושים עם שום אדם אחר.

יחסים

אנחנו מגיעים הביתה עם פרצוף תשעה באב, או אנחנו מקבלים את פניו של השני באדישות, או אנחנו זורקים הערות מעצבנות אל השני, או אנחנו משאירים גרביים על הרצפה, ועם אנשים אחרים לא היינו עושים אף אחד מהדברים האלה.

תחשבו איך היו נראים היחסים שלכם אילו הייתם מתנהגים אחד אל השני כמו שכל אחד מכם מתנהג אל כל העולם שבחוץ. ותחשבו איך היו נראים היחסים שלכם בעבודה ועם כל אדם אחר אילו הייתם מתנהגים בחוץ כמו שאתם מתנהגים בבית.

למה בחוץ אנחנו כל כך יפים ובבית אנחנו כל כך נאכס? מכיוון שבבית אנחנו מרשים לעצמנו להראות את הצד המכוער שלנו, ואילו בחוץ אנחנו מתאמצים להראות רק את הצד היפה שלנו.

הסיבה היא שבבית לא יכול לקרות לנו שום נזק ואילו בחוץ אנחנו יכולים לאבד עבודה ולקוחות וחברים.

אז מי אני באמת, האדם שהסביבה מכירה, או האדם שבן זוגי מכיר? האם "אני" הוא אותו אדם חביב ואכפתי ותומך שחברי מכירים, או האם "אני" אותו אדם חמוץ ומריר שבני הבית שלי מכירים?

התשובה היא שאנחנו גם וגם: גם החלק היפה והנעים הוא שלנו, וגם החלק המכוער והדוחה הוא שלנו, ואנחנו בוחרים בכל מצב איזה מהם לחשוף. אבל הנה השאלה החשובה ביותר: אם יש לנו גם צד חיובי וגם צד שלילי, ואם בחוץ אנחנו בוחרים להראות את הצד החיובי, למה אנחנו לא בוחרים להראות את הצד הזה גם בבית?

מכיוון שאת הצד השלילי אנחנו מראים "באופן טבעי": מה שאנחנו מרגישים באותו רגע זה מה שאנחנו מבטאים. ואילו את הצד החיובי הרבה יותר קשה לנו לבטא, והוא דורש מאמץ גדול מאוד. כי קשה להקשיב ולתת לשני להתבטא, קשה להבליג על כעס, קשה לנסח את הדברים שלנו בלי ביקורת ועלבונות והאשמות, וקשה קשה להתחשב בצרכים של הצד השני.

כי זאת האמת: להיות נחמדים הרבה יותר קשה מאשר להיות "טבעיים", ולהיות מאופקים ומתחשבים הרבה יותר קשה מאשר לשלוט בכעס "הטבעי" ובאנוכיות "הטבעית" שלנו. את המאמץ הזה אנחנו שומרים בשביל העולם החיצוני כדי להבטיח שמקבלים אותנו, אבל בבית אמורים לקבל אותנו "כמו שאנחנו", ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להיות "מי שאנחנו".

אז לא, בבית אסור לנו להתנהג באופן "טבעי", ואסור לנו להיות שליליים בכל רגע ש"ככה אנחנו מרגישים". הבית הוא לא פח הזבל של עצמנו, והבית לא אמור להיות מקום נוח ונעים שבו מותר לנו לבטא באופן חופשי את הצד "הטבעי" הדוחה שלנו.

הבית ראוי לאותם מאמצים שאנחנו משקיעים בעולם החיצוני כדי להתחבב, ואסור לנו להרשות לעצמנו לעשות בבית את מה שאנחנו לא מרשים לעצמנו לעשות בחוץ.

למה בחוץ אנחנו יותר יפים מאשר בבית?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

ריגוש הבגידה

חיפוש אחרי ריגושים מחוץ ליחסים הם תוצאה של חסר בריגושים בתוך היחסים כשבני זוג לא יוצרים ביניהם קשר נפשי אמיתי של עניין מרגש ושיח מרגש ואינטימיות מרגשת.

הכל בסדר גם כשמרגישים רע

כולנו מתנסים לפעמים בצער ובאכזבה, אבל לא כולנו נתקעים לזמן רב עם דיכאון או אובססיה. מה גורם לרגשות קשים להפוך אותנו לאומללים קבועים?

גלו את המנהיג שבכם

אדם בעל תודעה של מוביל רוצה לשפר ולתקן ולהבריא, ולכן הוא תמיד מחפש תשובות ופתרונות. בעל תודעה של מובל עסוק בשאלה מי כאן הצודק ומי כאן לא בסדר.

אנחנו מסתדרים להפליא עם לקוחות, עם חברים לעבודה ועם רעים להתרועע, אבל בבית אנחנו חמוצים וכוחניים כפי שלא היינו מרשים לעצמנו עם שום אדם אחר. למה?

המקום שבו מתנהלת תקשורת בצורה הגרועה ביותר הוא מערכת יחסים. גם אנשים שמסתדרים להפליא עם לקוחות, עם עמיתים לעבודה ועם חברים להתרועע, יכולים לנהל עם בן הזוג שלהם תקשורת של מלחמה, של עלבונות, של כעסים ואיבה, כפי שהם לא היו עושים עם שום אדם אחר.

יחסים

אנחנו מגיעים הביתה עם פרצוף תשעה באב, או אנחנו מקבלים את פניו של השני באדישות, או אנחנו זורקים הערות מעצבנות אל השני, או אנחנו משאירים גרביים על הרצפה, ועם אנשים אחרים לא היינו עושים אף אחד מהדברים האלה.

תחשבו איך היו נראים היחסים שלכם אילו הייתם מתנהגים אחד אל השני כמו שכל אחד מכם מתנהג אל כל העולם שבחוץ. ותחשבו איך היו נראים היחסים שלכם בעבודה ועם כל אדם אחר אילו הייתם מתנהגים בחוץ כמו שאתם מתנהגים בבית.

למה בחוץ אנחנו כל כך יפים ובבית אנחנו כל כך נאכס? מכיוון שבבית אנחנו מרשים לעצמנו להראות את הצד המכוער שלנו, ואילו בחוץ אנחנו מתאמצים להראות רק את הצד היפה שלנו.

הסיבה היא שבבית לא יכול לקרות לנו שום נזק ואילו בחוץ אנחנו יכולים לאבד עבודה ולקוחות וחברים.

אז מי אני באמת, האדם שהסביבה מכירה, או האדם שבן זוגי מכיר? האם "אני" הוא אותו אדם חביב ואכפתי ותומך שחברי מכירים, או האם "אני" אותו אדם חמוץ ומריר שבני הבית שלי מכירים?

התשובה היא שאנחנו גם וגם: גם החלק היפה והנעים הוא שלנו, וגם החלק המכוער והדוחה הוא שלנו, ואנחנו בוחרים בכל מצב איזה מהם לחשוף. אבל הנה השאלה החשובה ביותר: אם יש לנו גם צד חיובי וגם צד שלילי, ואם בחוץ אנחנו בוחרים להראות את הצד החיובי, למה אנחנו לא בוחרים להראות את הצד הזה גם בבית?

מכיוון שאת הצד השלילי אנחנו מראים "באופן טבעי": מה שאנחנו מרגישים באותו רגע זה מה שאנחנו מבטאים. ואילו את הצד החיובי הרבה יותר קשה לנו לבטא, והוא דורש מאמץ גדול מאוד. כי קשה להקשיב ולתת לשני להתבטא, קשה להבליג על כעס, קשה לנסח את הדברים שלנו בלי ביקורת ועלבונות והאשמות, וקשה קשה להתחשב בצרכים של הצד השני.

כי זאת האמת: להיות נחמדים הרבה יותר קשה מאשר להיות "טבעיים", ולהיות מאופקים ומתחשבים הרבה יותר קשה מאשר לשלוט בכעס "הטבעי" ובאנוכיות "הטבעית" שלנו. את המאמץ הזה אנחנו שומרים בשביל העולם החיצוני כדי להבטיח שמקבלים אותנו, אבל בבית אמורים לקבל אותנו "כמו שאנחנו", ולכן אנחנו מרשים לעצמנו להיות "מי שאנחנו".

אז לא, בבית אסור לנו להתנהג באופן "טבעי", ואסור לנו להיות שליליים בכל רגע ש"ככה אנחנו מרגישים". הבית הוא לא פח הזבל של עצמנו, והבית לא אמור להיות מקום נוח ונעים שבו מותר לנו לבטא באופן חופשי את הצד "הטבעי" הדוחה שלנו.

הבית ראוי לאותם מאמצים שאנחנו משקיעים בעולם החיצוני כדי להתחבב, ואסור לנו להרשות לעצמנו לעשות בבית את מה שאנחנו לא מרשים לעצמנו לעשות בחוץ.

למה בחוץ אנחנו יותר יפים מאשר בבית?
האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך להשיג שלוות נפש בחיים

למה שלוות נפש כל כך חסרה במציאות שלנו? האם הסיבה היא באמת הקשיים והבעיות בחיים? מכיוון שקשיים ובעיות יהיו תמיד, ובכל זאת יש אנשים שמוצאים שלוות נפש, חייבת להיות תשובה אחרת.

להכיר את השליליות שלנו

כולנו רוצים אהבה וקרבה, אבל מעשינו יוצרים הרחקה ואיבה. איך יכולה אהבה להוליד כל כך הרבה כעסים ופגיעות? בדיקת הכוונות האמיתיות שלנו.

ריגוש הבגידה

חיפוש אחרי ריגושים מחוץ ליחסים הם תוצאה של חסר בריגושים בתוך היחסים כשבני זוג לא יוצרים ביניהם קשר נפשי אמיתי של עניין מרגש ושיח מרגש ואינטימיות מרגשת.

אתה חופשי

אם אתה חושב שזה המקסימום שלך, נסה לעשות יותר ותיווכח כמה טעית.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות