אחת הסיבות לחוסר הסכמה בינינו היא העובדה שאנחנו מתחלקים בין שלושה טיפוסים פסיכולוגיים: טיפוס העונג-כאב, טיפוס הרווח-הפסד, טיפוס השבח-גנאי. וכל אחד מאתנו מוצא את עצמו באחד מהם, והטיפוס הזה שלנו הוא האור האדום שלנו, הנקודה החשובה ביותר שלנו, והתנאי שנרגיש קרקע בטוחה מתחת רגלינו. ואת כל חיינו אנחנו מארגנים סביב האור האדום הזה.

אז אם אתם מוצאים את עצמכם בחוסר הסכמה לעתים קרובות, הסיבה היא אולי האור האדום השונה שלכם. זה יסביר לכם עד כמה חסרי טעם כל המאמצים שלכם לשכנע אחד את השני, כי אף פעם אין כאן האמת שלי והאמת שלך, ואף פעם אין כאן אחד צודק ואחד טועה. תמיד יש כאן רק שני אורות אדומים שונים לגבי מה שחשוב לי ומה שחשוב לך, כשלכל אחד מאתנו אולי חשוב דבר אחר באותו עניין עצמו.

אז בואו נכיר קצת יותר טוב את שלושת הטיפוסים הפסיכולוגיים האלה, כדי שתוכלו לזהות מה כל אחד מכם מחשיב יותר מהכל.

האור האדום של טיפוס העונג-כאב

טיפוס העונג-כאב רק רוצה להרגיש טוב, או רק רוצה להימנע מדברים שיגרמו להרגשה רעה. זה האור האדום שלו. הוא לא יכול לומר לעצמו "לא" כשהוא רוצה משהו, ולא יכול לומר לעצמו "כן" כשהוא חושש ממשהו. סיפוקים מיידיים הם האג'נדה שלו להשגת עונג: קניות לא אחראיות לסיפוק תשוקה למשהו, התפרצויות כעס לשחרור מיידי של לחץ, דיבור ללא בקרה להבטחת שליטה על השיחה. הימנעות היא האג'נדה שלו כדי למנוע כאב, והוא יוותר על דברים חשובים מאוד אם הוא חושש שהם יגרמו לו להיפגע, להיכשל, להתחרט או להתנצל.

האור האדום של טיפוס הרווח-הפסד

טיפוס הרווח-הפסד מרכז את כל תשומת הלב שלו על מה שיש לו ועל מה שעוד יכול להיות לו, או על מה שאין לו ועל מה שהוא עלול לאבד. זה האור האדום שיהיה תמיד המשקל העיקרי בשיקולים ובהחלטות שלו, וזה בלי שום קשר לשאלה אם באמת חסר לו משהו. הוא צריך להיות יותר עשיר או יותר מצליח או יותר יפה. זה הטיפוס שכואב לו להוציא כסף כדי שלא יהיה לו פחות, או שפוחד להחמיץ אימון כדי שהשרירים שלו לא יפסידו מכושרם.

האור האדום של טיפוס השבח-גנאי

טיפוס השבח-גנאי ממוקד במאמץ להיות ראוי לשבח מצד אחד, ולא להיות ראוי לגנאי מצד שני. הוא רוצה שישבחו אותו על הטוב שבו ושיתעלמו מהרע שבו, וכשזה לא קורה הוא עושה את זה בעצמו: הוא עסוק מאוד בהפגנת המעשים הטובים שלו, ובמקביל הוא עסוק לא פחות בהסתרת מעשיו השליליים. הוא מרבה לעשות יחסי ציבור לדברים הנפלאים שהוא נותן, ונמצא בהכחשה עמוקה לגבי הדברים המעצבנים שהוא עושה. והתוצאה היא תחרות מתמדת להיות יותר שווה מהשני על ידי התחשבנויות אין-סופיות.

כמובן שאף אחד מאתנו איננו רק טיפוס זה או רק טיפוס אחר, וכמובן שנמצא את כל הטיפוסים בכל אחד מאתנו. אבל תמיד יהיה טיפוס אחד בולט בנו הרבה יותר מהאחרים. ואם נלמד להבחין בטיפוס הזה אצלנו ואצל השני, אנחנו בדרך הנכונה ליצור הבנה בינינו.

נבין למשל שהיא רוצה רק לטייל בשבתות כי היא שייכת לטיפוס עונג-כאב, בעוד שהוא חושב שזה בזבוז כסף כי הוא שייך לטיפוס רווח-הפסד. אם נבין את זה אולי נפסיק לשכנע סוף סוף את השני שהוא טועה, ובמקום זה נמצא דרך גם לבלות בשבת וגם להימנע מלהוציא הרבה כסף, כדי להימנע מלהפעיל את האור האדום של כל אחד מאתנו.

סרטון בנושא האור האדום שלכם