יחסים הם תמיד שניים, בטוב וברע. אם אנחנו מפנים גב אחד אל השני, שנינו בעסק רע, ואם אנחנו מציעים אחד לשני את לבנו, אנחנו בעסק טוב. והבחירה היא תמיד של שנינו ביחד.
שתף
שלח לחבר
אימייל
מישהו צריך תמיד לאכול את הפרוסה האחרונה שנשארה מהעוגה. מי יהיה בר המזל? אם כל אחד מאתנו ירגיש שזה מגיע לו, ויתפתח בינינו ויכוח על כך, שנינו נמצא את עצמנו בצד הלוקח שלנו. ואז, גם אם בסופו של דבר נגיע לפשרה של חצי חצי, הטעם של שני החצאים יהיה מר כגיהנום. יצרנו יחסי גב-אל-גב.
אבל אם כל אחד מאתנו ירצה שהשני ייהנה מהביס האחרון, ולא משנה לאף אחד מאתנו למי זה מגיע, ועל כך יתפתח הוויכוח בינינו, שנינו נמצא את עצמנו בצד המעניק שלנו. ואז, גם אם בסופו של דבר נתפשר על חצי חצי, הטעם של שני החצאים יהיה מתוק כגן עדן. יצרנו יחסי גומלין.
מבינים? גן העדן והגיהנום לא נמצאים בעולם הבא. שניהם נמצאים כאן אתנו כל הזמן. הגיהנום נמצא ביחסי גב-אל-גב בין שני אנשים שלא נענים לצרכים החשובים אחד של השני. נכון, גם ביחסי גב-אל-גב השניים תומכים לפעמים אחד בשני, אבל הם תמיד יזכירו את זה אחר כך, ולכן שניהם נשארים תמיד עם טעם של גיהנום.
גן העדן נמצא ביחסי גומלין בין שני אנשים שחשוב להם לבלות ביחד יותר מאשר להשתרע בכורסה או להתקשקש במחשב, ושחשוב להם לדבר זה עם זה יותר מאשר לבהות בטלוויזיה. וכל זה הם עושים מכל הלב, בלי פרצוף חמוץ, ובלי שאף אחד יזכיר לשני אי פעם מה הוא עשה למענו.
הסימנים ברורים: ביחסי גומלין יודע כל צד שאם הוא מציע את הצד המעניק שלו, הוא מקבל את הצד המעניק של בן זוגו, ושניהם מרוויחים ביחד. ולהפך, כל צד יודע שאם הוא יציע את הצד הלוקח שלו, הוא יקבל בחזרה באופן אוטומטי את הצד הלוקח של בן זוגו, ושניהם יפסידו ביחד.
זה הסיפור של יחסי גומלין שמתגמלים בנדיבות את שני השותפים, והסיפור של יחסי גב-אל-גב שמאמללים את השניים. אבל גם יחסי גומלין וגם יחסי גב-אל-גב הם תמיד יצירה משותפת של שני השותפים. אנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו ביחסי גומלין אם אחד מאתנו מציע ליחסים את הצד המעניק שלו, ואילו השני מציע את הצד הלוקח.
אז איפה אתם מוצאים את עצמכם? קל לגלות את זה על פי מה שאנחנו אומרים לעצמנו. אם אנחנו אומרים לעצמנו "אני אהיה נחמד אליו רק אם הוא יהיה נחמד אלי", נלכדנו בגיהנום. ואז אנחנו כמו שני אנשים שמתאמצים לאכול את הארוחה שלהם, אבל הכפות שלהם ארוכות מדי ומפספסות את הפה שלהם, ושניהם תמיד רעבים.
ואם אנחנו אומרים לעצמנו "אני אהיה נחמד אליו כי אני אוהב אותו", זכינו בגן העדן. ואז אנחנו כמו שני אנשים, שבמקום להתאמץ לאכול עם כפות ארוכות מדי, כל אחד מהם מאכיל את השני, וכך שניהם תמיד שבעים.
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
לשמור על המשיכה הזוגית
זה לא נעים כשבן זוגנו מעיר לנו על המראה שלנו או הלבוש שלנו או המנהגים שלנו. אבל האלטרנטיבה של איבוד המשיכה שלו כלפינו גרועה הרבה יותר.
לפתוח דף חדש בזוגיות
כדי לפתוח דף חדש ביחסים שלכם אתם צריכים להיות מוכנים לדפדף את הדף הקודם, וזה אומר לדבר אחרת ולהתייחס זה אל זה אחרת.
טיפול זוגי לפיתוח וחיזוק הנתינה ההדדית
לרובנו קשה לעשות את המעבר מזוגיות של מטה לזוגיות של מעלה, ורצוי שרבים בינינו יתנסו בטיפול זוגי שאמור לעזור לנו לזנק בעליה, כי זה בדיוק הייעוד של טיפול זוגי.
בגידות בזוגיות
רוב הבגידות צומחות מתוך אווירה זוגית לא מספקת. אז אם אתם רוצים להקטין את הסיכון בבגידה למדו לזהות את הסימנים המוקדמים של תסכול וכעס, והשקיעו מה שאפשר בשיפור היחסים.
צרו קשר
יחסים הם תמיד שניים, בטוב וברע. אם אנחנו מפנים גב אחד אל השני, שנינו בעסק רע, ואם אנחנו מציעים אחד לשני את לבנו, אנחנו בעסק טוב. והבחירה היא תמיד של שנינו ביחד.
מישהו צריך תמיד לאכול את הפרוסה האחרונה שנשארה מהעוגה. מי יהיה בר המזל? אם כל אחד מאתנו ירגיש שזה מגיע לו, ויתפתח בינינו ויכוח על כך, שנינו נמצא את עצמנו בצד הלוקח שלנו. ואז, גם אם בסופו של דבר נגיע לפשרה של חצי חצי, הטעם של שני החצאים יהיה מר כגיהנום. יצרנו יחסי גב-אל-גב.
אבל אם כל אחד מאתנו ירצה שהשני ייהנה מהביס האחרון, ולא משנה לאף אחד מאתנו למי זה מגיע, ועל כך יתפתח הוויכוח בינינו, שנינו נמצא את עצמנו בצד המעניק שלנו. ואז, גם אם בסופו של דבר נתפשר על חצי חצי, הטעם של שני החצאים יהיה מתוק כגן עדן. יצרנו יחסי גומלין.
מבינים? גן העדן והגיהנום לא נמצאים בעולם הבא. שניהם נמצאים כאן אתנו כל הזמן. הגיהנום נמצא ביחסי גב-אל-גב בין שני אנשים שלא נענים לצרכים החשובים אחד של השני. נכון, גם ביחסי גב-אל-גב השניים תומכים לפעמים אחד בשני, אבל הם תמיד יזכירו את זה אחר כך, ולכן שניהם נשארים תמיד עם טעם של גיהנום.
גן העדן נמצא ביחסי גומלין בין שני אנשים שחשוב להם לבלות ביחד יותר מאשר להשתרע בכורסה או להתקשקש במחשב, ושחשוב להם לדבר זה עם זה יותר מאשר לבהות בטלוויזיה. וכל זה הם עושים מכל הלב, בלי פרצוף חמוץ, ובלי שאף אחד יזכיר לשני אי פעם מה הוא עשה למענו.
הסימנים ברורים: ביחסי גומלין יודע כל צד שאם הוא מציע את הצד המעניק שלו, הוא מקבל את הצד המעניק של בן זוגו, ושניהם מרוויחים ביחד. ולהפך, כל צד יודע שאם הוא יציע את הצד הלוקח שלו, הוא יקבל בחזרה באופן אוטומטי את הצד הלוקח של בן זוגו, ושניהם יפסידו ביחד.
זה הסיפור של יחסי גומלין שמתגמלים בנדיבות את שני השותפים, והסיפור של יחסי גב-אל-גב שמאמללים את השניים. אבל גם יחסי גומלין וגם יחסי גב-אל-גב הם תמיד יצירה משותפת של שני השותפים. אנחנו לא יכולים למצוא את עצמנו ביחסי גומלין אם אחד מאתנו מציע ליחסים את הצד המעניק שלו, ואילו השני מציע את הצד הלוקח.
אז איפה אתם מוצאים את עצמכם? קל לגלות את זה על פי מה שאנחנו אומרים לעצמנו. אם אנחנו אומרים לעצמנו "אני אהיה נחמד אליו רק אם הוא יהיה נחמד אלי", נלכדנו בגיהנום. ואז אנחנו כמו שני אנשים שמתאמצים לאכול את הארוחה שלהם, אבל הכפות שלהם ארוכות מדי ומפספסות את הפה שלהם, ושניהם תמיד רעבים.
ואם אנחנו אומרים לעצמנו "אני אהיה נחמד אליו כי אני אוהב אותו", זכינו בגן העדן. ואז אנחנו כמו שני אנשים, שבמקום להתאמץ לאכול עם כפות ארוכות מדי, כל אחד מהם מאכיל את השני, וכך שניהם תמיד שבעים.
מאמרים אחרונים
אנשים נוספים קראו גם
כוחניות היא בעצם חולשה
אם אתם רבים, מתחשבנים, פוגעים או נפגעים, אתם מופעלים על ידי כוח. אם אתם מוותרים אחד לשני, דואגים קודם לנוחות של השני ומרגישים ביטחון ביחד, אתם מופעלים על ידי עוצמה.
מי מתחיל את ההתחלות
כידוע, כל ההתחלות קשות, ואולי ההמשך עוד יותר. אבל יש לנו כוח השפעה גדול מאוד על הכיוון שאליו הולכים הדברים. כדאי שנלמד.
דימוי עצמי נמוך
האם השאלה למה יש לי דימוי עצמי נמוך מטרידה אתכם? או השאלה כיצד לשפר דימוי עצמי נמוך?
הנה כלל הזהב להעלות את הדימוי העצמי שלכם: כל דבר שאתם עושים, עשו אותו בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים.
עד כה חשבתם שדימוי עצמי גבוה הוא מצב צבירה גבוה של הצלחות. כלומר, הצלחה במעשיכם יוצרת דימוי עצמי גבוה, וכישלון במעשיכם יוצר דימוי עצמי נמוך.
לתוצאות לא יכולה אם כן להיות לנו אחריות, ואם אנחנו מצמידים את הדימוי העצמי שלנו לתוצאות מעשינו, אנחנו מצמידים אותו למשהו שאינו בשליטתנו. ואז כל דבר שלא יעמוד בציפיות של האחרים “יוכיח” לנו שאנחנו לא מוכשרים מספיק או לא חכמים מספיק.
צרות בצרורות
כשדבר רע מתחיל, תמיד יש לו חברים, ועוד דברים רעים מופיעים אתו. אבל יש גם בשורה טובה.