שתף
שלח לחבר
אימייל
האם קשה לכם לסלוח למי שפוגע בכם? ייתכן מאוד שזה בכלל לא בגלל שהפגיעה היתה קשה מדי. ייתכן שהסיבה היא שאתם חיים עם נפש לא סלחנית. ואז כדאי לכם ללמוד לסלוח, כי אתם סוחבים עליכם משא כבד שלא מגיע לאף אחד.

סליחהסליחה היא הכוח החזק ביותר להשפיע על מהלך חיינו ועל הזוגיות שלנו. נפש לא סלחנית מטילה עלינו שלושה סוגים של עונש: אבדן אהבה, אבדן שמחה ואובדן רוגע. נפש סלחנית מביאה עלינו שלוש ברכות: אנחנו חיים באהבה, אנחנו חיים בשמחה ואנחנו חיים ברוגע ושלווה.

מתי נפשנו לא סלחנית? כשאנחנו מייחסים חשיבות מוגזמת לרגשות שלנו. ואנחנו כל כך מחשיבים את מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מאמינים שהרגשות שלנו מייצגים את העצמי שלנו. כאילו מה שאנחנו מרגישים, זה מי שאנחנו.

למה אנחנו מתחמקים כשמבקשים מאיתנו סליחה?

וכשהרגשות שלנו כל כך חשובים לנו, טבעי יהיה בעינינו לומר לבן הזוג שלנו בעת ויכוח או מריבה: "אבל ככה אני מרגיש", ולהרגיש שזה מצדיק כל תגובה מצדנו: לכעוס, להיעלב, לשבור את הכלים. כי הרי ככה אני מרגיש. אנחנו אפילו מצדיקים ככה סילוף עובדות: לא חשוב מה שבאמת קרה כי "ככה אני מרגיש". במצב זה סליחה היא האפשרות האחרונה שאנחנו חושבים עליה.

כשהרגשות שלנו הם בעינינו העצמי שלנו, מובן שהפחד הגדול ביותר שלנו יהיה לאבד את העצמי הזה, וברור שנעשה הכל כדי להגן עליו ונדחה נסיון לבקשת סליחה. ואם מישהו אחר לא יחשיב את מה שאנחנו מרגישים באותה מידה, כמובן שהעלבון יהיה צורב מאוד. ואז איך נוכל לסלוח לו אי פעם?

כך נולדת נפש לא סלחנית: על ידי חיבור בין הרגשות שלי ובין מי שאני.

אולי אנחנו חושבים שאנחנו "רגישים מדי", ולכן אנחנו נשברים כשלא מתחשבים במה שאנחנו מרגישים. אבל אין כאן שום "רגישות". האמת של "הרגישים מדי" ו"הנפגעים מכל דבר" ו"הנעלבים בקלות", היא קושי לקבל מצב שבו מישהו לא מציב את הרגשות שלו במקום הראשון שלו. ועל זה אי אפשר לסלוח לו כמובן.

אדם לא סלחני מרגיש שהוא מבטל את עצמו אם הוא לא יבטא כעס כלפי בן הזוג שהתנגד לו, או אם הוא לא ישמור טינה למי שזלזל בו, או אפילו יסכים להיעתר לבקשת סליחה ממי שפגע בו.

סליחה והאני הפנימי שלנו

אדם סלחני לא מחבר בין הרגשות שלו ובין מי שהוא. בעיניו אני זה אני שתמיד נשאר אני. וזה "אני" שחווה כל הזמן רגשות מתחלפים: עכשיו כעס, אחר כך פיוס. עכשיו סלידה, אחר כך אהבה. עכשיו עלבון, אחר כך סליחה. זה כל הזמן אותו "אני", גם אם זאת לא כל הזמן אותה הרגשה. זה אותו "אני" שכל הזמן מרגיש אחרת.

יש לנו נפש סלחנית כשאנחנו מבינים את זה, וכשאנחנו לא מתרגשים יותר מכל רגש שאנחנו מרגישים עכשיו. אנחנו יודעים שעוד מעט נרגיש אחרת, ובכל זאת אנחנו לא נהיה מישהו אחר.

ומה קורה כשבן הזוג, חבר קרוב או אדם זר לא מתייחס למה שאנחנו מרגישים? זה לא נעים לנו כמובן, אבל אנחנו רואים בזה חוסר התחשבות או חוסר אמפתיה מצדו, ולא חוסר הערכה כלפינו. לכן הרבה יותר קל לנו לשחרר ולסלוח.

נפשנו תתחיל להיות סלחנית כאשר נהיה מסוגלים לומר לעצמנו: "אני לא מרגיש אליך עכשיו אהבה כי אני כועס עליך, אבל אני יודע שעוד מעט הכעס שלי יעבור ואני ארגיש שוב אהבה אליך".

סליחה היא המפתח לנפש רגועה
דירוג 5 כוכבים (100%) 1 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

מהו האור האדום שלכם?

לכל אחד מאתנו יש נקודות רגישות שלחץ עליהן מערער את שפיותנו. הבעיה היא שהנקודות הרגישות אצלנו שונות, ולכן אין הבנה בינינו.

אהבה אובססיבית ואיך להשתחרר ממנה

מתי יש בצד אחד מישהו חולה באהבה אובססיבית? כשבצד השני יש מישהו שהוא לא מושג באיזושהי צורה. אולי הוא נשוי, ואולי הוא בלתי נגיש מבחינה רגשית, אבל זה לא משנה, כי התאהבות באדם לא מושג מבטיחה שיגעון.

טיפול זוגי לזוגיות מאוזנת

כל המאבקים שאנחנו מנהלים בינינו הם בסך הכל ביטוי חיצוני של המאבק האמיתי: המאבק הפנימי בין הצורך שלנו להיות “אני”, ובין הצורך שלנו להיות חלק מ”אנחנו”.

האם קשה לכם לסלוח למי שפוגע בכם? ייתכן מאוד שזה בכלל לא בגלל שהפגיעה היתה קשה מדי. ייתכן שהסיבה היא שאתם חיים עם נפש לא סלחנית. ואז כדאי לכם ללמוד לסלוח, כי אתם סוחבים עליכם משא כבד שלא מגיע לאף אחד.

סליחהסליחה היא הכוח החזק ביותר להשפיע על מהלך חיינו ועל הזוגיות שלנו. נפש לא סלחנית מטילה עלינו שלושה סוגים של עונש: אבדן אהבה, אבדן שמחה ואובדן רוגע. נפש סלחנית מביאה עלינו שלוש ברכות: אנחנו חיים באהבה, אנחנו חיים בשמחה ואנחנו חיים ברוגע ושלווה.

מתי נפשנו לא סלחנית? כשאנחנו מייחסים חשיבות מוגזמת לרגשות שלנו. ואנחנו כל כך מחשיבים את מה שאנחנו מרגישים כשאנחנו מאמינים שהרגשות שלנו מייצגים את העצמי שלנו. כאילו מה שאנחנו מרגישים, זה מי שאנחנו.

למה אנחנו מתחמקים כשמבקשים מאיתנו סליחה?

וכשהרגשות שלנו כל כך חשובים לנו, טבעי יהיה בעינינו לומר לבן הזוג שלנו בעת ויכוח או מריבה: "אבל ככה אני מרגיש", ולהרגיש שזה מצדיק כל תגובה מצדנו: לכעוס, להיעלב, לשבור את הכלים. כי הרי ככה אני מרגיש. אנחנו אפילו מצדיקים ככה סילוף עובדות: לא חשוב מה שבאמת קרה כי "ככה אני מרגיש". במצב זה סליחה היא האפשרות האחרונה שאנחנו חושבים עליה.

כשהרגשות שלנו הם בעינינו העצמי שלנו, מובן שהפחד הגדול ביותר שלנו יהיה לאבד את העצמי הזה, וברור שנעשה הכל כדי להגן עליו ונדחה נסיון לבקשת סליחה. ואם מישהו אחר לא יחשיב את מה שאנחנו מרגישים באותה מידה, כמובן שהעלבון יהיה צורב מאוד. ואז איך נוכל לסלוח לו אי פעם?

כך נולדת נפש לא סלחנית: על ידי חיבור בין הרגשות שלי ובין מי שאני.

אולי אנחנו חושבים שאנחנו "רגישים מדי", ולכן אנחנו נשברים כשלא מתחשבים במה שאנחנו מרגישים. אבל אין כאן שום "רגישות". האמת של "הרגישים מדי" ו"הנפגעים מכל דבר" ו"הנעלבים בקלות", היא קושי לקבל מצב שבו מישהו לא מציב את הרגשות שלו במקום הראשון שלו. ועל זה אי אפשר לסלוח לו כמובן.

אדם לא סלחני מרגיש שהוא מבטל את עצמו אם הוא לא יבטא כעס כלפי בן הזוג שהתנגד לו, או אם הוא לא ישמור טינה למי שזלזל בו, או אפילו יסכים להיעתר לבקשת סליחה ממי שפגע בו.

סליחה והאני הפנימי שלנו

אדם סלחני לא מחבר בין הרגשות שלו ובין מי שהוא. בעיניו אני זה אני שתמיד נשאר אני. וזה "אני" שחווה כל הזמן רגשות מתחלפים: עכשיו כעס, אחר כך פיוס. עכשיו סלידה, אחר כך אהבה. עכשיו עלבון, אחר כך סליחה. זה כל הזמן אותו "אני", גם אם זאת לא כל הזמן אותה הרגשה. זה אותו "אני" שכל הזמן מרגיש אחרת.

יש לנו נפש סלחנית כשאנחנו מבינים את זה, וכשאנחנו לא מתרגשים יותר מכל רגש שאנחנו מרגישים עכשיו. אנחנו יודעים שעוד מעט נרגיש אחרת, ובכל זאת אנחנו לא נהיה מישהו אחר.

ומה קורה כשבן הזוג, חבר קרוב או אדם זר לא מתייחס למה שאנחנו מרגישים? זה לא נעים לנו כמובן, אבל אנחנו רואים בזה חוסר התחשבות או חוסר אמפתיה מצדו, ולא חוסר הערכה כלפינו. לכן הרבה יותר קל לנו לשחרר ולסלוח.

נפשנו תתחיל להיות סלחנית כאשר נהיה מסוגלים לומר לעצמנו: "אני לא מרגיש אליך עכשיו אהבה כי אני כועס עליך, אבל אני יודע שעוד מעט הכעס שלי יעבור ואני ארגיש שוב אהבה אליך".

סליחה היא המפתח לנפש רגועה
דירוג 5 כוכבים (100%) 1 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

למה כדאי לו להיות נחמד אלינו

רוצים שבן זוגכם יעמוד בציפיות שלכם? אז לא מספיק שתדרשו את זה ממנו, כי הוא יעמוד בציפיות שלכם רק אם זה ישתלם לו, ואם אתם תעמדו בציפיות שלו.

לאן נעלמה האינטימיות ביחסי המין ובזוגיות

הגבר מחפש במפגש המיני חדירה ואורגזמה. המין לגביו הוא פעולה פונקציונלית פשוטה של מילוי צורך ביולוגי מהנה, והוא לא זקוק לסבך של רגשות כדי לספק אותו. אשר לרוב הנשים, מפגש מיני נחשב בעיניהן מוצלח רק אם הוא מתקיים יחד עם קצב פעימות הלב, ומבטיח הזדמנות לקרבה. איך להבטיח סיפוק לשני הצדדים, שהצרכים שלהם כל כך שונים?

חוסר הדדיות בזוגיות

אבל למה הם צריכים לקחת את זה אחד מהשני? כי אף אחד לא נותן לשני את הדברים האלה, ולכן אף אחד לא מקבל אותם מהשני. והרי אנחנו לוקחים רק כשלא נותנים לנו את מה שאנחנו צריכים.
בני זוג ביחסי לקיחה-לקיחה נמצאים כל הזמן באווירה של דרישות ותביעות, יחד עם התחשבנויות אינסופיות. זה רוצה יותר חיבה, והשני דורש עבור החיבה שלו יותר סקס. זה רוצה יותר השתתפות בתפקידי הבית, וזה דורש עבור העזרה שלו יותר חופש.

החיים שאחרי רומן אסור

ברומן יש כל ההרכב הדרוש כדי להרגיש כישוף: מים גנובים, קשר מתוק, ומישהו שמתמסר לנו לגמרי. אבל לרומן יש תמיד חיים קצרים כי כמעט תמיד הוא מתגלה, והמחיר שכולם משלמים הוא הרס וכאב.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות