שתף
שלח לחבר
אימייל
מהו דימוי עצמי נמוך? לראות רק את הצד החיובי ולהכחיש את הצד השלילי שבנו. ומהו דימוי עצמי גבוה? להכיר בשני החלקים ותמיד לבחור בצד החיובי.

כל אחד חושב שהוא טוב לב ורגיש ואכפתי ואחראי. ואז איפה הם כל חסרי הרגישות? כל האגואיסטים? כל המרמים? כל הפוגעים והכועסים והשתלטנים והאטומים? האם אנחנו סתם חיים בסרט לגבי עצמנו?

אז לא, אנחנו לא חיים בסרט. כולנו באמת רגישים ואכפתיים ואוהבים לתת, אבל כולנו גם חסרי רגישות וגם מסתירים וגם מרמים וגם פוגעים וגם כועסים וגם אטומים. לפעמים כך ולפעמים כך, כולנו לפעמים מדהימים ולפעמים איומים ונוראים.

איך להעלות את הדימוי העצמי שלנו

כולנו הגענו לעולם עם אותו פוטנציאל בדיוק של תכונות הנפש: בכולנו יש כעס, יש פחד, יש פגיעות, יש אטימות, יש אנוכיות.

אבל כל תכונה שהבאנו אתנו הגיעה יחד עם הניגוד שלה: הכעס הגיע יחד עם הסליחה, הפחד הגיע יחד עם האומץ, העלבון הגיע יחד עם ההתחשבות, האטימות הגיעה יחד עם הרגישות, האנוכיות הגיעה יחד עם הנתינה, וכך הלאה עוד ועוד של דבר וניגודו, של חושך עם אור ושל טוב עם רע. ולהוציא פסיכופטים ומופרעים, אף אחד מאתנו הוא לא תמיד כך או תמיד כך. כולנו לפעמים, כולנו בין לבין, כולנו פעם כך ופעם כך.

וכאן נכנס לסיפור הדימוי העצמי: עד כמה יש תיאום בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו ובין מי שאנחנו באמת. כי מי שאנחנו באמת הם יצורים חצויים בין הצד החיובי והצד השלילי שלנו. ואם אנחנו רואים את שני החלקים האלה שלנו יש לנו דימוי עצמי אמיתי. ואז אנחנו יכולים לבחור בכל מצב בצד הרצוי לנו.

אבל מה אם אנחנו רואים רק את הצדדים החיוביים שלנו? מה אם התפיסה שלנו מכחישה את הצדדים השליליים שבנו? אז אנחנו חיים עם דימוי עצמי מזויף. ואז אנחנו כפויים להכחיש כל הזמן את הצדדים השליליים שלנו: אנחנו מכחישים שלפעמים אנחנו פוגעים, שלפעמים אנחנו לא נעימים, שלפעמים אנחנו לא מושכים, שלפעמים אנחנו לא אומרים אמת, שלפעמים אנחנו מעצבנים.

ואיך זה משפיע על חיינו? עם דימוי עצמי מזויף לא יכולה להיות לנו שלווה, כי דבר שאנחנו מנסים להכחיש עלול להתגלות ואנחנו כפויים לחיות תמיד בדריכות: לקפוץ כדי להכחיש כל הערה, לקפוץ כדי להכחיש כל האשמה, לקפוץ כדי להכחיש כל טעות.

אז מה הרעיון כאן, לחזק את הדימוי העצמי שלנו על ידי מחשבות שליליות על עצמנו? הרעיון הוא להכיר תמיד בצד השלילי שלנו, ואז לראות תמיד גם את הצד החיובי שלנו, ואז לבחור תמיד בצד החיובי.

כלומר, להכיר בעת ובעונה אחת גם ברגישות וגם באטימות שבנו ולבחור ברגישות, להכיר בעת ובעונה אחת גם בתוקפנות וגם בסלחנות שבנו ולבחור לסלוח, להכיר בעת ובעונה אחת גם בעוינות וגם באהבה שבנו ולבחור באהבה.

שיחות וידיאו אישית על איך להעלות את הדימוי העצמי

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אל תהיו שאננים ביחסים שלכם

אהבה לא מספיקה כדי להבטיח את יציבות היחסים, כי לא משנה כמה אנחנו אוהבים אחד את השני, אם לאחד מאתנו יהיה מספיק רע ביחסים הוא עלול להסתלק. אז חוץ מאהבה, מה דרוש עוד?

אהבה היא לא מקרה, אהבה היא בחירה

אהבה היא לא עניין של מזל. אהבה היא עניין של יצירה. וכמו כל יצירה, היא מתחילה בתוכנו. אז מה אנחנו עושים שמרחיק מאתנו את האהבה? ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לקרב אותה?

ביטחון עצמי

ילד עושה קודם צעד ראשון, רק אחר כך מרתון. כך רוכשים ביטחון עצמי.

לצאת מתוך עצמך

במבט מהצד, איך לדעתך נראים הדברים שאתה עושה? הדברים שאתה אומר? הדברים שאתה חושב?

מהו דימוי עצמי נמוך? לראות רק את הצד החיובי ולהכחיש את הצד השלילי שבנו. ומהו דימוי עצמי גבוה? להכיר בשני החלקים ותמיד לבחור בצד החיובי.

כל אחד חושב שהוא טוב לב ורגיש ואכפתי ואחראי. ואז איפה הם כל חסרי הרגישות? כל האגואיסטים? כל המרמים? כל הפוגעים והכועסים והשתלטנים והאטומים? האם אנחנו סתם חיים בסרט לגבי עצמנו?

אז לא, אנחנו לא חיים בסרט. כולנו באמת רגישים ואכפתיים ואוהבים לתת, אבל כולנו גם חסרי רגישות וגם מסתירים וגם מרמים וגם פוגעים וגם כועסים וגם אטומים. לפעמים כך ולפעמים כך, כולנו לפעמים מדהימים ולפעמים איומים ונוראים.

איך להעלות את הדימוי העצמי שלנו

כולנו הגענו לעולם עם אותו פוטנציאל בדיוק של תכונות הנפש: בכולנו יש כעס, יש פחד, יש פגיעות, יש אטימות, יש אנוכיות.

אבל כל תכונה שהבאנו אתנו הגיעה יחד עם הניגוד שלה: הכעס הגיע יחד עם הסליחה, הפחד הגיע יחד עם האומץ, העלבון הגיע יחד עם ההתחשבות, האטימות הגיעה יחד עם הרגישות, האנוכיות הגיעה יחד עם הנתינה, וכך הלאה עוד ועוד של דבר וניגודו, של חושך עם אור ושל טוב עם רע. ולהוציא פסיכופטים ומופרעים, אף אחד מאתנו הוא לא תמיד כך או תמיד כך. כולנו לפעמים, כולנו בין לבין, כולנו פעם כך ופעם כך.

וכאן נכנס לסיפור הדימוי העצמי: עד כמה יש תיאום בין מה שאנחנו חושבים על עצמנו ובין מי שאנחנו באמת. כי מי שאנחנו באמת הם יצורים חצויים בין הצד החיובי והצד השלילי שלנו. ואם אנחנו רואים את שני החלקים האלה שלנו יש לנו דימוי עצמי אמיתי. ואז אנחנו יכולים לבחור בכל מצב בצד הרצוי לנו.

אבל מה אם אנחנו רואים רק את הצדדים החיוביים שלנו? מה אם התפיסה שלנו מכחישה את הצדדים השליליים שבנו? אז אנחנו חיים עם דימוי עצמי מזויף. ואז אנחנו כפויים להכחיש כל הזמן את הצדדים השליליים שלנו: אנחנו מכחישים שלפעמים אנחנו פוגעים, שלפעמים אנחנו לא נעימים, שלפעמים אנחנו לא מושכים, שלפעמים אנחנו לא אומרים אמת, שלפעמים אנחנו מעצבנים.

ואיך זה משפיע על חיינו? עם דימוי עצמי מזויף לא יכולה להיות לנו שלווה, כי דבר שאנחנו מנסים להכחיש עלול להתגלות ואנחנו כפויים לחיות תמיד בדריכות: לקפוץ כדי להכחיש כל הערה, לקפוץ כדי להכחיש כל האשמה, לקפוץ כדי להכחיש כל טעות.

אז מה הרעיון כאן, לחזק את הדימוי העצמי שלנו על ידי מחשבות שליליות על עצמנו? הרעיון הוא להכיר תמיד בצד השלילי שלנו, ואז לראות תמיד גם את הצד החיובי שלנו, ואז לבחור תמיד בצד החיובי.

כלומר, להכיר בעת ובעונה אחת גם ברגישות וגם באטימות שבנו ולבחור ברגישות, להכיר בעת ובעונה אחת גם בתוקפנות וגם בסלחנות שבנו ולבחור לסלוח, להכיר בעת ובעונה אחת גם בעוינות וגם באהבה שבנו ולבחור באהבה.

שיחות וידיאו אישית על איך להעלות את הדימוי העצמי

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

חשיבה חיובית היא חשיבה מאושרת

כשאנחנו “חושבים מאושר” הצדדים השליליים של החיים מורחקים אל מאחורי ראשנו, ואת חזית הכרתנו ממלאת הרגשה של “הכל בסדר גם אם לא הכל בסדר”. וזה הסוד של מי ש”חושב מאושר”: החיים לגביו הם גם זה וגם זה, גם קשים וגם נעימים, כמו אצל כולם, והוא לא מסיט את מבטו מהתמונה השלמה הזאת. כך הוא לא רואה ש”הכל קשה”, אלא הוא רואה שהכל בסדר ועכשיו יש קושי מסוים שצריך לפתור.
אז איך עוברים למצב של “חושבים מאושר”? מתחילים כל יום בשתי שאלות: שאלה ראשונה היא “מה טוב בחיי”, כדי להבטיח שנהיה ממוקדים בחיובי שבחינו, ושאלה שניה היא “מה צריך לעשות”, כדי להזכיר לנו שזאת האחריות שלנו להביא אלינו שמחה. כך אנחנו מאלפים את תודעתנו השלילית “לחשוב טוב”.

הכרת תודה כדרך חיים

כשאנחנו מדברים על אימוץ הכרת תודה כדרך חיים, אנחנו מדברים על שמחה, כי אנחנו לא יכולים להיות אומללים כשאנחנו מלאי תודה, ולא יכול להיות בלבנו עצב כשאנחנו מכירים תודה, ולא יכולה להיות בלבנו מרירות כשלבנו מלא תודה.

האם אתה קרבן?

    כן, בצורה כזאת או אחרת קרבן קיים בכל אחד מאתנו, והוא הופך יחסי זוגיות לדיאלוג של תלונות והאשמות. במהלך טיפול זוגי אנחנו לומדים

האם אפשר לדבר עם טיפוס סגור?

אי אפשר לדבר גם עם בן זוג אם הוא לא רוצה לדבר אתכם. וזה מה שקורה כשאתם חיים עם הטיפוס “הסגור” שלא משתתף בשום שיח זוגי, ומשאיר אתכם בודדים לגמרי.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות