או קיי, אז זאת האמת: הסיבה היחידה שאנחנו נכנסים למערכת זוגית היא ציפייה שבן זוגנו יעשה אותנו מאושרים, כי בן זוג נתפס בעינינו כספק האושר שלנו. הוא אמור להבטיח שנרגיש אהובים, נחשקים, מוערכים, מעניינים, וזה מה שיקבע את סולם האושר שלנו. ואם זה נשמע אגואיסטי, אז כן, זה באמת אגואיסטי. והשאלה היא רק אם אנחנו אגואיסטים חכמים בזוגיות שמשיגים את מה שאנחנו רוצים, או אגואיסטים טיפשים שמפסידים לאורך כל הדרך.

כולנו אגואיסטים, כי חיפוש האושר לעצמנו הוא עיקר העיסוק שלנו במערכת הזוגית: לקבל מבן זוגנו מענה לצרכים שלנו באהבה, בתשוקה, בתמיכה ובהערכה. לא מאמינים? רק תחשבו על כל אותן שיחות מוטיבציה שאתם עושים לו כדי שיתייחס אליכם כפי שאתם מצפים ממנו. אז למה בכל זאת כל כך רבים בינינו לא מרגישים שבן זוגם מספק את הצרכים שלהם?

מסיבה אחת: כי אנחנו חושבים רק על האושר שבן זוגנו אמור לספק לנו, ואנחנו לא חושבים בכלל על השאלה אם הוא מאושר אתנו. אנחנו מתייחסים אליו כאל ספק הצרכים שלנו, כלומר, אנחנו חושבים רק על מה שהספק שלנו חייב לספק לנו, ואנחנו לא חושבים על האושר של הספק עצמו: האם הוא מקבל מאתנו מענה לצרכים שלו? האם הוא מקבל מאתנו אהבה ותשוקה ותמיכה והערכה והתעניינות?

כבר ברגע הראשון, כשהרגשנו את ניצוץ המשיכה הראשון, אמרנו לעצמנו: מצאתי בדיוק את מי שאני צריך כדי לעשות אותי מאושר. בלי שהיינו מודעים לזה האינטואיציה שלנו זיהתה אצלו סימנים שנפלה בחלקנו מציאה: מישהו שירצה לעשות אותנו מאושרים. ואולי זה היה קורה, אבל שכחנו שכדי שהוא ירצה לעשות אותנו מאושרים, גם הוא צריך להרגיש מאושר. וכך ציפינו, ואנחנו ממשיכים לצפות, שהוא ימלא את חלקו באספקת האושר לנו, בלי לבדוק אם אנחנו ממלאים את החלק שלנו באספקת אושר לו.

מבינים מה קורה כאן? אנחנו שונים זה מזה כמעט בכל דבר, חוץ מאשר בדבר הזה: שנינו אגואיסטים. ולא רק זה, אלא שנינו אגואיסטים טיפשים. כי כל אחד מחפש אצל השני אושר לעצמו, ואף אחד לא מרגיש בעצמו צורך לגרום אושר לשני.

אז הנה הנקודה למחשבה: אין קבלת אושר חד צדדי. אושר אנחנו יכולים לקבל רק מבן זוג שמרגיש מסופק מהיחס שלנו כלפיו. אז כדי ששנינו נהיה מאושרים אנחנו חייבים להיות אגואיסטים חכמים: כל אחד יצפה לקבל מהשני אושר לעצמו רק לאחר שיבטיח קודם את האושר של השני.

זאת המציאות שמחוץ לאגדות: כל אחד מצפה מבן זוגו למענה לצרכים של עצמו, ומשום כך כל אחד מבטיח שבן זוגו מקבל ממנו מענה לצרכים שלו. וביחסים בין שני אגואיסטים חכמים כל אחד מבין טוב מאוד את המתמטיקה החכמה: אם אני אדאג קודם לאושר שלו, יהיה לידי מישהו שידאג קודם לאושר שלי.

אז אם כבר נגזר עלינו להיות אגואיסטים, לפחות נהיה אגואיסטים חכמים שמרוויחים מהסיפור ומקבלים מהשני את מה שהם רוצים, במקום להיות אגואיסטים פראיירים שמפסידים לאורך כל הדרך.