שתף
שלח לחבר
אימייל
בכל מצב אנחנו יכולים לבחור אם לומר את זה או את זה, אם להגיב כך או כך, אם לעשות את זה או את זה. וכל בחירה שנעשה תקבע לאן ינועו הדברים מכאן והלאה.

האם באמת הכל בגלל בן זוגנו? האם המריבות שבינינו הן באמת בגללו? האם הקרירות שבינינו היא באמת בגללו? האם אנחנו לא מדברים אחד עם השני בגללו? האם בגללו אין בינינו תשוקה או חיבה או רומנטיקה או הבנה או תקשורת? אז גברים ונשים, בשביל אלה ביניכם שמוכנים להתנסות בהבנה חדשה על יחסים, הנה הצעה בשבילכם: זה אף פעם לא בגללו אלא זה תמיד בגללנו.

אבל חכו קצת לפני שאתם יורים בי. תנו קודם לדברים לשקוע. תנו קודם סיכוי לעצמכם. ואז אולי יקרה גם לכם מה שקרה לי אי שם בימים רחוקים, כאשר החלטתי להתנסות בהבנה חדשה על יחסים.

זה קרה באחד מאותם ימים שבהם קורה לנו נס, כמו הרבה מאוד נסים שמתחוללים בחיינו אבל אנחנו לא שמים לב אליהם. לפתע פתאום, מאיזשהו מקום נסתר, התהוותה בתוכי הבנה פתאומית שהכל תלוי בי. בהתחלה כמובן שזאת היתה מחשבה מופרכת לגמרי, והרגשתי בדיוק כפי שאתם מרגישים עכשיו: מה פתאום הכל תלוי? מה פתאום זה בגללי? מה פתאום רק אני אשמה? למה זאת רק אחריות שלי? מה בכלל עשיתי? חוץ מזה, מה לגבי כל הדברים הרעים שהוא עשה? מה לגבי הדברים הפוגעים שהוא אמר? מה לגבי ההתנגדות שלו לכל דבר שאני רוצה?

אבל המחשבה המוזרה הזאת לא היתה סתם עוד מחשבה מתוך מחשבות רבות שמתעוררות בנו מדי שניה. היא היתה נס כי היא כבשה אותי לגמרי. ולא משנה כמה חסרת היגיון היא נראתה לי ברגע הראשון, ברגע השני הרגשתי שהיא עומדת לשנות את חיי, אבל בשביל שחיי ישתנו אני חייבת למצוא את ההיגיון שבה. כאילו הייתי חייבת לכפות היגיון על מחשבה לא הגיונית. כאילו הייתי חייבת לשנות את ההיגיון שלי כדי להתאים אותו להיגיון של הנס.

סמל אתר לבבות מחוברים

ואז זה קרה. לאט לאט, מתוך התגברות על התנגדות אחרי התנגדות מתוכי, פתאום הכל היה לי ברור לגמרי, והגיוני לגמרי, ונכון לגמרי. וכל המחשבות הישנות שלי, שהתגייסו למאבק נגד ההבנה החדשה, לא הצליחו להפריך אותה: הכל תלוי בי.

אז נכון שהוא נוהג להעיר לי בצורה פוגעת. אבל זה תלוי בי אם להחזיר לו הערה פוגעת עוד יותר ולהדליק אש בבית, או אם לבחור להיות האחראית שבינינו ולבקש ממנו לומר לי את הדברים אחרת.

ונכון שהוא מגלה פחות התלהבות ממני לבלות אתי זמן משותף. אבל זה תלוי בי אם לדרוש ממנו לבלות אתי למרות שהוא לא רוצה, ואז יהיה לצדי פרטנר ממורמר שיקלקל את כל החגיגה, או אם לבחור להיות החכמה שבינינו ולברר אתו למה הנוכחות שלי כבר לא מהנה אותו כמו פעם, ואז לעשות כל מה שאני יכולה כדי להיות אותה בת זוג אטרקטיבית שהייתי פעם.

ונכון שהוא כבר לא משתף אותי כמו פעם במה שקורה לו. אבל זה תלוי בי אם לריב אתו בגלל זה פעם אחרי פעם, או אם לברר אתו מה יש בתגובות שלי שמכבות את הרצון שלו לדווח לי על דברים שונים.

בכל מצב, ללא יוצא מהכלל, אני יכולה לבחור אם לומר את זה או לומר את זה, אם להגיב כך או להגיב כך, אם לעשות את זה או לעשות את זה. וכל בחירה שאעשה תקבע לאן ינועו הדברים מכאן והלאה. וזה הנס: לגלות את כושר הבחירה שלנו. כי מהרגע שאנחנו תופסים שאנחנו יכולים לבחור כך או כך בכל מצב ובכל זמן ובכל הלוך נפש, אנחנו מבינים שהכל תלוי בנו ובבחירה שנעשה.

וזה הסיפור שאף אחד לא מספר לכם על המנהיג הפנימי שחי בתוך כל אחד מאתנו, שיכול לבחור לאן אנחנו רוצים לקחת את המצב הזה.

ואז, גם אם בן זוגנו פוגע בנו, יש לנו מרחב של בחירה אם להישאב לבור שהוא חפר בשבילנו, ואז יהיו שם שני צודקים אבל אומללים, או אם להושיט יד ולעזור לו לצאת מהבור שלו, ואז יהיו בינינו שני חכמים וגם מאושרים.

הנס הפרטי שלי
דירוג 4.2 כוכבים (84%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

יש תשובה לפחד

ממה אנחנו מפחדים? מדברים רבים כמובן. אבל שלושה פחדים עיקריים משותפים כמעט לכולנו: פחד להיות לבד, פחד להיות דחוי, פחד להיות לא בסדר.

מתי צריך טיפול זוגי

אתם צריכים טיפול זוגי כשנמאס לכם לחיות עם מישהו שלא מבין אתכם ושאתם לא מבינים אותו. זה הזמן לטיפול זוגי כדי לגלות שחייבת להיות דרך אחרת לחיות ביחד ולדבר ביחד ולאהוב ביחד, וכדי להתחייב לעשות כל מה שצריך בשביל זה.

בכל מצב אנחנו יכולים לבחור אם לומר את זה או את זה, אם להגיב כך או כך, אם לעשות את זה או את זה. וכל בחירה שנעשה תקבע לאן ינועו הדברים מכאן והלאה.

האם באמת הכל בגלל בן זוגנו? האם המריבות שבינינו הן באמת בגללו? האם הקרירות שבינינו היא באמת בגללו? האם אנחנו לא מדברים אחד עם השני בגללו? האם בגללו אין בינינו תשוקה או חיבה או רומנטיקה או הבנה או תקשורת? אז גברים ונשים, בשביל אלה ביניכם שמוכנים להתנסות בהבנה חדשה על יחסים, הנה הצעה בשבילכם: זה אף פעם לא בגללו אלא זה תמיד בגללנו.

אבל חכו קצת לפני שאתם יורים בי. תנו קודם לדברים לשקוע. תנו קודם סיכוי לעצמכם. ואז אולי יקרה גם לכם מה שקרה לי אי שם בימים רחוקים, כאשר החלטתי להתנסות בהבנה חדשה על יחסים.

זה קרה באחד מאותם ימים שבהם קורה לנו נס, כמו הרבה מאוד נסים שמתחוללים בחיינו אבל אנחנו לא שמים לב אליהם. לפתע פתאום, מאיזשהו מקום נסתר, התהוותה בתוכי הבנה פתאומית שהכל תלוי בי. בהתחלה כמובן שזאת היתה מחשבה מופרכת לגמרי, והרגשתי בדיוק כפי שאתם מרגישים עכשיו: מה פתאום הכל תלוי? מה פתאום זה בגללי? מה פתאום רק אני אשמה? למה זאת רק אחריות שלי? מה בכלל עשיתי? חוץ מזה, מה לגבי כל הדברים הרעים שהוא עשה? מה לגבי הדברים הפוגעים שהוא אמר? מה לגבי ההתנגדות שלו לכל דבר שאני רוצה?

אבל המחשבה המוזרה הזאת לא היתה סתם עוד מחשבה מתוך מחשבות רבות שמתעוררות בנו מדי שניה. היא היתה נס כי היא כבשה אותי לגמרי. ולא משנה כמה חסרת היגיון היא נראתה לי ברגע הראשון, ברגע השני הרגשתי שהיא עומדת לשנות את חיי, אבל בשביל שחיי ישתנו אני חייבת למצוא את ההיגיון שבה. כאילו הייתי חייבת לכפות היגיון על מחשבה לא הגיונית. כאילו הייתי חייבת לשנות את ההיגיון שלי כדי להתאים אותו להיגיון של הנס.

סמל אתר לבבות מחוברים

ואז זה קרה. לאט לאט, מתוך התגברות על התנגדות אחרי התנגדות מתוכי, פתאום הכל היה לי ברור לגמרי, והגיוני לגמרי, ונכון לגמרי. וכל המחשבות הישנות שלי, שהתגייסו למאבק נגד ההבנה החדשה, לא הצליחו להפריך אותה: הכל תלוי בי.

אז נכון שהוא נוהג להעיר לי בצורה פוגעת. אבל זה תלוי בי אם להחזיר לו הערה פוגעת עוד יותר ולהדליק אש בבית, או אם לבחור להיות האחראית שבינינו ולבקש ממנו לומר לי את הדברים אחרת.

ונכון שהוא מגלה פחות התלהבות ממני לבלות אתי זמן משותף. אבל זה תלוי בי אם לדרוש ממנו לבלות אתי למרות שהוא לא רוצה, ואז יהיה לצדי פרטנר ממורמר שיקלקל את כל החגיגה, או אם לבחור להיות החכמה שבינינו ולברר אתו למה הנוכחות שלי כבר לא מהנה אותו כמו פעם, ואז לעשות כל מה שאני יכולה כדי להיות אותה בת זוג אטרקטיבית שהייתי פעם.

ונכון שהוא כבר לא משתף אותי כמו פעם במה שקורה לו. אבל זה תלוי בי אם לריב אתו בגלל זה פעם אחרי פעם, או אם לברר אתו מה יש בתגובות שלי שמכבות את הרצון שלו לדווח לי על דברים שונים.

בכל מצב, ללא יוצא מהכלל, אני יכולה לבחור אם לומר את זה או לומר את זה, אם להגיב כך או להגיב כך, אם לעשות את זה או לעשות את זה. וכל בחירה שאעשה תקבע לאן ינועו הדברים מכאן והלאה. וזה הנס: לגלות את כושר הבחירה שלנו. כי מהרגע שאנחנו תופסים שאנחנו יכולים לבחור כך או כך בכל מצב ובכל זמן ובכל הלוך נפש, אנחנו מבינים שהכל תלוי בנו ובבחירה שנעשה.

וזה הסיפור שאף אחד לא מספר לכם על המנהיג הפנימי שחי בתוך כל אחד מאתנו, שיכול לבחור לאן אנחנו רוצים לקחת את המצב הזה.

ואז, גם אם בן זוגנו פוגע בנו, יש לנו מרחב של בחירה אם להישאב לבור שהוא חפר בשבילנו, ואז יהיו שם שני צודקים אבל אומללים, או אם להושיט יד ולעזור לו לצאת מהבור שלו, ואז יהיו בינינו שני חכמים וגם מאושרים.

הנס הפרטי שלי
דירוג 4.2 כוכבים (84%) 5 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

פחד מאינטימיות

מה עושה מי שיש לו פחד מאינטימיות? או שלא מעוניין להתחבר עם אדם אחר? פשוט נמנע מיחסים מחייבים. אבל מה עושה מי שגם רוצה ליהנות מהיציבות והביטחון והשיתוף שמציעה מערכת יחסים, וגם להרגיש לבד? יש פתרון: הוא יוצר מופרדות בתוך הזוגיות.
מהו פחד מאינטימיות המוביל למופרדות? מופרדות היא שמירה על מרחב משותף קטן ככל האפשר, כדי להשאיר מקום גדול ככל האפשר למרחבים האישיים. ויש דרכים רבות להקטין את המרחב המשותף: אין סקס, או אין תקשורת, או אין זמן משותף, או אין עניין משותף, או אין אינטימיות, או הכל ביחד.

שיחה 5: המאבק בין הצודק והצודקת

בשיחה החמישית אתם כבר יודעים שתקשורת מרחיקה היא המחלה שלנו, ושתקשורת מקרבת היא הריפוי שלנו. מכאן אתם עולים לכיתה גבוהה יותר, ולוקחים את הדברים צעד גדול קדימה לתיקון שתי טעויות ענקיות בתקשורת שכולם עושים, ושבגללן התקשורת שלכם נשארת ברמה של גן ילדים.

המתבוננת

אם את חיה במאבק מתמיד על הפרטיות שלך, ונלחמת למנוע פלישה למרחב האישי שלך, ועושה הכל כדי להתחמק ממעורבות חברתית, את כנראה שייכת לטיפוס הזה. למדי לרכך את גבולותייך, כדי לתת לעצמך יותר הנאה בחיים.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות