שתף
שלח לחבר
אימייל
דברים שמעצבנים את השני יכולים להיות קטנים מאוד, ואולי לנו הם בכלל לא מפריעים, אבל אם הם מעצבים אותו זאת סיבה מספקת להפסיק אותם.

אנחנו לא מבינים: אלה דברים כל כך קטנים, אז למה הוא עושה בגללם מהומה כל כך גדולה? אז נכון, דברים שמעצבנים את השני יכולים להיות קטנים מאוד, ואולי לנו הם בכלל לא מפריעים, אבל אם הם מעצבים אותו זאת סיבה מספקת להפסיק אותם. ובואו נראה על מה מדובר:

להשאיר תחתונים וגרביים על הרצפה.

להשמיע קולות דוחים.

לדחות דברים.

להשתמט מאחריות.

לדבר בעמימות של "אולי" ו"אחר כך" ו"עוד מעט".

לא לענות.

לא להודיע על איחורים.

הערות וביקורת.

פלירטוטים ולטישת עיניים.

ויש עוד ועוד ברשימה הזאת שאין לה סוף. מובן מאליו שבני זוג שמפסיקים לעשות דברים שמעצבנים את השני יכולים להסתדר ביחד הרבה יותר טוב מאשר בני זוג שמצפצפים על מה שחשוב לשני. אבל תתפלאו לכמה בני זוג זה בכלל לא מובן מאליו, מכיוון שהם לא רואים את הקשר בין מצב היחסים שלהם ובין הזלזול שלהם ברגשות של השני.

כל אחד יודע מה בן זוגו צריך לשנות כי זה מעצבן אותו, אבל לא לכל אחד ברור מה הוא עצמו צריך לשנות כי זה מעצבן את בן זוגו. ורבים בינינו מצפים שהשני יתאים את עצמו למנהגים הדוחים והמרגיזים שלהם: "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני", "אני לא הייתי עושה מזה עניין", "גם הוא לא מתחשב במה שאני רוצה", "אני רוצה להיות חופשי בבית ולעשות מה שאני רוצה", "אני לא רוצה ללכת בבית על קצה האצבעות".

זה תלוי רק בנו

אנוכיות היא אם כן שם המשחק של חוסר התחשבות ברגשות של השני. בעידן האגוצנטרי שלנו אצל רבים מאוד לא התפתח מנגנון ההתחשבות בשני, ופשוט לא אכפת להם מה הוא מרגיש.

והדברים האלה אמורים גם לגבי הרגלים מעצבנים שנראים תמימים וחפים מפשע: "פשוט שכחתי", "לא שמתי לב", "לי לא מפריע בלגן", "תשאיר לי ואני אעשה את זה אחר כך". אבל אם אנחנו רוצים להיות נוכחות נעימה אנחנו לא יכולים להתנהל "בלי כוונה" או "בלי לשים לב". אנחנו צריכים להתנהג תמיד עם כוונה מלאה להיות בן זוג אכפתי ומתחשב.

יש תגובות שיכולות להיות מעצבנות יותר מההרגל המעצבן עצמו, כמו "אם זה כל כך מפריע לך תעשה את זה בעצמך". ויש גם תגובות ממש מוזרות: "כזה אני", "אל תשנה אותי", ושיא השיאים: "אני לא רוצה לאבד את עצמי".

האם אתם מאבדים את עצמכם אם, למשל, אתם מפסיקים להשאיר אחריכם טישו שקינחתם בו את אפכם? או האם בן זוגכם רוצה לשנות אתכם כשהוא דורש להפסיק להשאיר מכנסיים על הרצפה? אז מספיק עם הקלישאות האלה, כי אף אחד לא משנה את עצמו ואף אחד לא מאבד את עצמו אם הוא מתחיל להתחשב במה שחשוב לשני.

טיפול זוגי אמור להציע לכם תובנה ששווה זהב: לא לסמוך על כך שבן זוגכם ימשיך תמיד להרים ולנקות אחריכם. לכל סבלנות יש קצה, ובסוף היום כל אחד רוצה לידו בן זוג שאכפת לו מה הוא מרגיש.

וגם שאלה גדולה אמור טיפול זוגי להציג לכם: מה אומר עליכם יחס חסר התחשבות בבן זוגכם. סוציומטיות? חוסר התחשבות? נשק נגד בן זוגנו? אם כי זה בעצם לא משנה, כי בכל מקרה, משהו טוב זה לא יכול לומר עלינו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

תן מעצמך לחיים

הבלוג שלי גם כשהזמנים קשים זה הזמן לתת משהו גדול לחיים כי זאת הסיבה להיותך כאן. את הדאגות הנח בצד הבט סביבך ותגלה שלל הזדמנויות

לאהוב

דברים רבים בחייך לא חשבת שאתה יכול לאהוב. גלה אותם.

המלחמה בין השכל והרגש

הראש אומר דבר אחד והלב אומר דבר אחר? אתם במלחמה עם עצמכם: חלק אחד שלכם רוצה למגר את החלק השני. אבל אפשר גם ליצור שיתוף פעולה בין ההיגיון והרגשות, וכך להבטיח את ההחלטה המועילה ביותר.

דברים שמעצבנים את השני יכולים להיות קטנים מאוד, ואולי לנו הם בכלל לא מפריעים, אבל אם הם מעצבים אותו זאת סיבה מספקת להפסיק אותם.

אנחנו לא מבינים: אלה דברים כל כך קטנים, אז למה הוא עושה בגללם מהומה כל כך גדולה? אז נכון, דברים שמעצבנים את השני יכולים להיות קטנים מאוד, ואולי לנו הם בכלל לא מפריעים, אבל אם הם מעצבים אותו זאת סיבה מספקת להפסיק אותם. ובואו נראה על מה מדובר:

להשאיר תחתונים וגרביים על הרצפה.

להשמיע קולות דוחים.

לדחות דברים.

להשתמט מאחריות.

לדבר בעמימות של "אולי" ו"אחר כך" ו"עוד מעט".

לא לענות.

לא להודיע על איחורים.

הערות וביקורת.

פלירטוטים ולטישת עיניים.

ויש עוד ועוד ברשימה הזאת שאין לה סוף. מובן מאליו שבני זוג שמפסיקים לעשות דברים שמעצבנים את השני יכולים להסתדר ביחד הרבה יותר טוב מאשר בני זוג שמצפצפים על מה שחשוב לשני. אבל תתפלאו לכמה בני זוג זה בכלל לא מובן מאליו, מכיוון שהם לא רואים את הקשר בין מצב היחסים שלהם ובין הזלזול שלהם ברגשות של השני.

כל אחד יודע מה בן זוגו צריך לשנות כי זה מעצבן אותו, אבל לא לכל אחד ברור מה הוא עצמו צריך לשנות כי זה מעצבן את בן זוגו. ורבים בינינו מצפים שהשני יתאים את עצמו למנהגים הדוחים והמרגיזים שלהם: "הוא צריך לקבל אותי כמו שאני", "אני לא הייתי עושה מזה עניין", "גם הוא לא מתחשב במה שאני רוצה", "אני רוצה להיות חופשי בבית ולעשות מה שאני רוצה", "אני לא רוצה ללכת בבית על קצה האצבעות".

זה תלוי רק בנו

אנוכיות היא אם כן שם המשחק של חוסר התחשבות ברגשות של השני. בעידן האגוצנטרי שלנו אצל רבים מאוד לא התפתח מנגנון ההתחשבות בשני, ופשוט לא אכפת להם מה הוא מרגיש.

והדברים האלה אמורים גם לגבי הרגלים מעצבנים שנראים תמימים וחפים מפשע: "פשוט שכחתי", "לא שמתי לב", "לי לא מפריע בלגן", "תשאיר לי ואני אעשה את זה אחר כך". אבל אם אנחנו רוצים להיות נוכחות נעימה אנחנו לא יכולים להתנהל "בלי כוונה" או "בלי לשים לב". אנחנו צריכים להתנהג תמיד עם כוונה מלאה להיות בן זוג אכפתי ומתחשב.

יש תגובות שיכולות להיות מעצבנות יותר מההרגל המעצבן עצמו, כמו "אם זה כל כך מפריע לך תעשה את זה בעצמך". ויש גם תגובות ממש מוזרות: "כזה אני", "אל תשנה אותי", ושיא השיאים: "אני לא רוצה לאבד את עצמי".

האם אתם מאבדים את עצמכם אם, למשל, אתם מפסיקים להשאיר אחריכם טישו שקינחתם בו את אפכם? או האם בן זוגכם רוצה לשנות אתכם כשהוא דורש להפסיק להשאיר מכנסיים על הרצפה? אז מספיק עם הקלישאות האלה, כי אף אחד לא משנה את עצמו ואף אחד לא מאבד את עצמו אם הוא מתחיל להתחשב במה שחשוב לשני.

טיפול זוגי אמור להציע לכם תובנה ששווה זהב: לא לסמוך על כך שבן זוגכם ימשיך תמיד להרים ולנקות אחריכם. לכל סבלנות יש קצה, ובסוף היום כל אחד רוצה לידו בן זוג שאכפת לו מה הוא מרגיש.

וגם שאלה גדולה אמור טיפול זוגי להציג לכם: מה אומר עליכם יחס חסר התחשבות בבן זוגכם. סוציומטיות? חוסר התחשבות? נשק נגד בן זוגנו? אם כי זה בעצם לא משנה, כי בכל מקרה, משהו טוב זה לא יכול לומר עלינו.

האם התוכן עניין אותך?

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

האם יש לכם שיתוף פעולה זוגי

שיתוף פעולה זוגי שאתם בונים ביניכם משקף את הכישורים והיכולות לתקשורת זוגית שכל אחד מביא אתו לקשר הזוגי שלכם.

שיתוף פעולה הוא הבסיס של כל דבר שנעשה אי פעם: כל עשייה, כל יצירה, כל בניית מסגרת חברתית או משפחתית, תמיד מישהו שיתף פעולה עם מישהו אחר. אתם לא יכולים ליהנות מזוגיות, מהורות, מחברות או מהצלחה בעבודה, בלי שתשתפו אדם אחר או אנשים אחרים בתכניות שלכם.

אחריות

חייך יזנקו אם תעביר אליהם את כל האנרגיות שלך, במקום לבזבז אותן על דכדוכים.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות