כל דבר הוא מציאות כשאתה רואה אותו כמציאות. אתה צעיר או מבוגר, מצליח או נכשל, אוהב או עוין, כפי שאתה חושב שאתה.

הבחירות שלך לעולם אינן מודעות. הן באות מעומק נשמתך, הסוללת לך את הדרך אל הוויה גבוהה באמצעות ההתנסויות שלך. לכן כאילו במקרה מוצאים אירועים שונים את הדרך אליך, מהם טובים ונעימים ומהם קשים ומכאיבים.

לא בחרת אף אחד מהם באופן מודע, אבל אלה בדיוק הדברים שצריכים להגיע אליך, ולכן אלה הם בדיוק הדברים שנשמתך בחרה עבורך.

בן זוג "לא מתאים"? חוסר הבנה עם הילדים? חוסר תקשורת עם ההורים? עבודה לא מספקת? לא מתקבל על הדעת שהזמנת לך מצבים כאלה. אבל אם תבחן היטב את ההתפתחות שהביאו אליך מצבים אלה, תזהה את טביעת האצבעות שלך בכל שלב.

למה בוחרת נשמתך עבורך מצבים כל כך מייסרים? והרי היא אמורה לפעול לטובתך, לא לרעתך. אבל עם כל הכאב, ההתנסויות האלה הן תמיד למענך, לא נגדך. לכל מצב שמתהווה בחייך יש תפקיד חיוני: לעורר אותך.

להיות ער פירושו להיות מודע. ערות ומודעות הן תשומת לב. תשומת לב מאפשרת בחירה. כשתשומת הלב שלך תהיה ערה, תוכל להיות שותף מלא של נשמתך בכל הבחירות שהיא עושה בשבילך.

ואז לא תהיה זקוק יותר לסטירות לחי ולאגרופים בפרצוף, כי תזהה בעצמך מה נכון לך לבחור בכל רגע.

הבחירה היא תמיד בין מחשבה אגואיסטית ובין מחשבה אוהבת. אהבה שאתה נותן נשארת אתך, וכך גם טינה שאתה נותן נשארת אתך, וכל דבר שאתה נותן גדל ומתחזק בחייך. האהבה מנעימה את חייך והטינה מעכירה אותם. וכך הבחירה שלך ביניהן היא למעשה בחירה בין אושר ובין אומללות.

אם הבחירות שלך ימשיכו להיות לא מודעות, תיאלץ נשמתך להמשיך לבחור בשבילך אירועים שיביאו לך הרבה כעס, הרבה עלבון, הרבה כאב.

עד שתתעורר.

כשתהיה ער בכל רגע גם לטוב וגם לרע שבך, לא תהיה לך לעולם דילמה במה לבחור. ואז שום דבר לא יוכל להכאיב לך.