ההבדל בין יחסי גיהנום וליחסי גן עדן פשוט מאוד: ביחסי גיהנום כל אחד מבני הזוג חושב קודם על עצמו, ביחסי גן עדן כל אחד מהם חושב קודם על השני.

תמיד יש צעד נוסף.

לזכור את הטוב ולא את הרע ולשחרר את התקופות השליליות המעיבות על הזכרון החיובי ממערכת היחסים.
תתפלאו, אבל כשמערכת יחסים לא עובדת, לא רק ההווה והעתיד של בני הזוג בסכנה. העבר שלהם בסכנה גם הוא.
כשבני זוג לכודים בראייה שלילית אחד על השני, יש להם נטייה לשכתב את הזיכרונות שלהם. הם זוכרים הרבה יותר את המצבים שבהם הם התנסו בפגיעה, והם זוכרים הרבה פחות את השעות של התרוממות רוח שהיו להם.

מאבקי כוח, האשמות ותחרות מי צודק הם המרכיבים העיקריים של יחסי פחד-פחד. אנחנו נאבקים ומתחשבנים כי אנחנו פוחדים שהוא לא מעריך אותנו, שלא אכפת לו מאתנו או שאנחנו לא מעניינים אותו. וגם אם זה מופיע בתחפושת של כעסים או עלבונות או הערות או שתלטנות, למטה מסתתר תמיד הפחד.