אל תשכחו שהאינטרס החשוב ביותר של כל אחד מאתנו הוא האינטרס של עצמו. לכן אתם יכולים להיות בטוחים שאף אחד לא ישים את האינטרס שלכם לפני האינטרסים שלו. אין דבר כזה. גם אתם וגם אני. כל אחד רואה את המציאות דרך הצרכים של עצמו, דרך הרגשות של עצמו ודרך הדעות של עצמו. והנה הפואנטה: כל אחד ירצה להיות אתכם רק כל עוד אתם נכללים באינטרסים שלו.

זה בכלל לא ציני, זה פשוט ריאלי. זאת קריאה מציאותית של המציאות. וקריאה מציאותית של המציאות הרבה יותר נכונה מהקריאה הרומנטית של המציאות, זאת שמייצרת פנטזיות וציפיות שלא יכולות להתממש, זאת שכל כך רבים בינינו נאחזים בה. ושוב הפואנטה: בן זוגנו תמיד חושב על הצרכים של עצמו לפני שהוא חושב עלינו, בדיוק כמו שאנחנו תמיד חושבים על הצרכים של עצמנו לפני שאנחנו חושבים עליו.

רבים בינינו לא מבינים את האמת הפשוטה הזאת, והם מתנהלים בחיים עם תפיסת מציאות שקיימת רק בדמיונם הרומנטי. ואז מה קורה? הם מצפים מבן זוגם שיעשה דברים שונים למענם גם אם זה בניגוד למה שהוא רוצה, כי "כאשר אוהבים מישהו עושים בשבילו הכל". מה הפלא שהם מוצאים את עצמם שוב ושוב מאוכזבים ומתוסכלים?

לאף אחד אין כוח לסחוב עליו את הציפיות הרומנטיות של מישהו אחר. ואם עד היום לא ידענו להגדיר אנוכיות, זאת ההגדרה הממצה ביותר: ציפייה ממישהו אחר להציב את האינטרסים שלנו לפני האינטרסים של עצמו.

כשאנחנו מבינים שבן זוגנו תמיד יחשוב קודם על האינטרסים של עצמו, ורק אחר כך על האינטרסים שלנו, אנחנו מגלים את סוד התבונה של "לחיות ביחד באושר ובעושר": אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להיכלל במערך האינטרסים של השני כדי לקבל ממנו את מה שאנחנו רוצים, ואנחנו מבינים שניכלל במערך האינטרסים שלו רק אם נביא לו הנאה ותועלת.

כלומר, אם יהיה לו מספיק טוב אתנו, יהיה לו אינטרס מספיק חזק להתחשב בנו. כלומר, האינטרס שלנו הוא לעשות לו טוב כדי להבטיח שיהיה לו אינטרס לעשות לנו טוב. כלומר, יש לנו אינטרס שהוא יזדקק לנו, כי אחרת לא נהיה דרושים לו, והוא יעשה דברים שונים שירחיקו בינינו.

ומובן מאליו שאותו הדבר גם הפוך: אם הוא רוצה שיהיה לו טוב אתנו, האינטרס שלו הוא להבטיח שנזדקק לו, ושיהיה לנו טוב אתו, ושהאינטרס שלנו הוא לעשות לו טוב.

אז איך נבטיח שהנוכחות שלנו תהיה חלק ממערך האינטרסים שלו? אתם כבר יודעים את התשובה: כאשר אנחנו תומכים בדרך שלו, כאשר אנחנו מעודדים את השאיפות שלו, כאשר אנחנו מאפשרים לו לממש את הדברים החשובים לו, כאשר הוא רואה בנו בני ברית במאבקי החיים שלו.

לעומת זאת, אין לנו סיכוי להיות חלק ממערך האינטרסים שלו אם אנחנו מבקרים אותו, אם אנחנו מגבילים אותו, אם אנחנו מרחיקים אותו מהמשפחה שלו, אם אנחנו לא עוזרים לו, אם אנחנו מקניטים אותו בנוכחות הילדים, אם אנחנו מלגלגים לו, אם אנחנו פוגעים בו, אם אנחנו מזכירים לו את החולשות שלו.

לרבים בינינו יהיה קשה לתפוס את זה, כי רובנו שבויים בחשיבה הרומנטית. ורובנו מצפים שבן זוגם יתן להם אהבה והערכה כי זה מה שעושים כשאוהבים. אבל המציאות היא לא ציוצי רומנטיקה של אהבה ללא תנאי ונתינה ללא תנאי. זה בפנטזיות שלנו. ושום מערכת יחסים לא תחזיק מעמד לאורך זמן אם לא נרכוש מקום כל אחד במערך האינטרסים של השני.