שתף
שלח לחבר
אימייל
לא כל אמירה פוגעת יכולה להיחשב להתעללות מילולית, כי זה יכול להיות בסך הכל חלק מחילופי דברים קשים בין השניים. זה מתחיל להיות התעללות כאשר יש מאחורי המילים הפוגעות כוונה לפגוע.

מהי התעללות מילולית? מאמץ מכוון של צד אחד לגרום לשני להרגיש רע בלי שימוש בכוח פיזי. הדגש הוא על מאמץ מכוון, וזה אומר שלא מדובר על חוסר מודעות אלא על כוונה.

המתעלל יודע בהחלט שהוא פוגע בשני, אבל הוא לא יודע שהוא מתכוון לפגוע, והוא בטוח שזאת הדרך היחידה לשמור על הזכות שלו, או על הצדק שלו, או על מה שמגיע לו: "אתה לא משאיר לי ברירה", הוא מסביר. ואם הוא יעלה מדרגה נוספת, הוא יאמר: "זאת בעיה שלך שאתה מרגיש נפגע", "זה בגלל מה שראית בבית", "לך לטיפול".

כמובן שאנחנו פוגעים אחד בשני לא פעם ולא פעמיים במהלך הימים, וכמובן שכל פגיעה תורמת את החלק שלה לערעור היציבות ביחסים. אבל אם זה לא בכוונה לפגוע, והפוגע התנצל, זאת לא התעללות. התעללות היא פגיעה מכוונת.

המתעלל מתכוון לפגוע בשני, והוא לא מסתיר את זה. הוא פשוט מרגיש שהמעשה שלו מוצדק לגמרי. "אני סבלתי מספיק בגללך, הגיע הזמן שגם אתה תסבול קצת בגללי", כך חושב המתעלל.

אבל זה רק חצי הסיפור. והשאלה הגדולה שצריכה להטריד כל אחד מאתנו היא דווקא החצי השני שלו: מה המקום שלנו עצמנו על גבי ציר ההתעללות. האם אנחנו נוהגים לתבוע ולדרוש את מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו נוהגים להתפרץ בזעם כשאנחנו לא מקבלים את זה? והאם הדברים שאנחנו אומרים לשני משאירים אותו פגוע ומושפל?

אם כן, קרוב לוודאי שגם אנחנו פיתחנו מנטליות של מתעלל, וגם אנחנו התרגלנו להשתמש בכוח המילה הפוגעת כדי להכניע את השני, וגם אנחנו מנסים להשיג בדרך כוחנית את מה שאנחנו לא יודעים להשיג בדרך הוגנת.

ובואו נזכור שהמתעלל יודע שהוא פוגע אבל לא יודע שיש לו כוונה לפגוע. לכן קרוב לוודאי שגם אנחנו לא מודעים לכוונה שלנו לפגוע, ואנחנו תמיד מצדיקים את הדברים הפוגעים שלנו: "אני רק מגיב".

אז בואו נעשה אבחנה: לפעמים ההתעללות היא חד צדדית כלפינו, ואנחנו רק הקרבן שלה. ואז דרושה לנו עזרה מקצועית כדי להפסיק אותה. אבל לעתים קרובות אנחנו לא רק הצד הנפגע, אלא גם הצד הפוגע. ואת זה יש לנו כוח לשנות בעצמנו.

זה צריך להתחיל בהבנה שאם אנחנו פוגעים, יש לנו כוונה לפגוע, ולא משנה כמה זה נראה לנו מוצדק. הבנה כזאת תשחרר אותנו מההרגל הזה, כי אף אחד לא אוהב לדעת שהוא פוגע במתכוון.

אם נגיע להבנה כזאת נוכל לשאול את עצמנו לפני כל מילה פוגעת שנאמר אם היינו אומרים את זה גם לעצמנו. כך תיפתח בפנינו הדרך ללמוד להשיג מהשני את מה שאנחנו רוצים לא בכוח אלא בדרך בוגרת ותרבותית ואוהבת.

התעללות מילולית: מי מתעלל במי
דירוג 1.8 כוכבים (36%) 5 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אחריות אישית – בחירה בדרך אחרת

אם היחסים שלנו רצופים תסכולים, הדבר האחרון שאנחנו צריכים לעשות הוא לצפות שבן זוגנו ישתנה, ובמקום זה לשנות את הגישות של עצמנו. ולזה קוראים אחריות אישית.

אין עם מי לדבר

כמה טיפים איך לנהל שיחה מסודרת עם אדם שתמיד מזיז את נושא השיחה הצדה אל נושא שולי, או שמערבב שני נושאים בבת אחת.

וואוו

אפשר לבכות כשהרוח לוקחת את הבלון, אבל אפשר גם לצהול.

לא כל אמירה פוגעת יכולה להיחשב להתעללות מילולית, כי זה יכול להיות בסך הכל חלק מחילופי דברים קשים בין השניים. זה מתחיל להיות התעללות כאשר יש מאחורי המילים הפוגעות כוונה לפגוע.

מהי התעללות מילולית? מאמץ מכוון של צד אחד לגרום לשני להרגיש רע בלי שימוש בכוח פיזי. הדגש הוא על מאמץ מכוון, וזה אומר שלא מדובר על חוסר מודעות אלא על כוונה.

המתעלל יודע בהחלט שהוא פוגע בשני, אבל הוא לא יודע שהוא מתכוון לפגוע, והוא בטוח שזאת הדרך היחידה לשמור על הזכות שלו, או על הצדק שלו, או על מה שמגיע לו: "אתה לא משאיר לי ברירה", הוא מסביר. ואם הוא יעלה מדרגה נוספת, הוא יאמר: "זאת בעיה שלך שאתה מרגיש נפגע", "זה בגלל מה שראית בבית", "לך לטיפול".

כמובן שאנחנו פוגעים אחד בשני לא פעם ולא פעמיים במהלך הימים, וכמובן שכל פגיעה תורמת את החלק שלה לערעור היציבות ביחסים. אבל אם זה לא בכוונה לפגוע, והפוגע התנצל, זאת לא התעללות. התעללות היא פגיעה מכוונת.

המתעלל מתכוון לפגוע בשני, והוא לא מסתיר את זה. הוא פשוט מרגיש שהמעשה שלו מוצדק לגמרי. "אני סבלתי מספיק בגללך, הגיע הזמן שגם אתה תסבול קצת בגללי", כך חושב המתעלל.

אבל זה רק חצי הסיפור. והשאלה הגדולה שצריכה להטריד כל אחד מאתנו היא דווקא החצי השני שלו: מה המקום שלנו עצמנו על גבי ציר ההתעללות. האם אנחנו נוהגים לתבוע ולדרוש את מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו נוהגים להתפרץ בזעם כשאנחנו לא מקבלים את זה? והאם הדברים שאנחנו אומרים לשני משאירים אותו פגוע ומושפל?

אם כן, קרוב לוודאי שגם אנחנו פיתחנו מנטליות של מתעלל, וגם אנחנו התרגלנו להשתמש בכוח המילה הפוגעת כדי להכניע את השני, וגם אנחנו מנסים להשיג בדרך כוחנית את מה שאנחנו לא יודעים להשיג בדרך הוגנת.

ובואו נזכור שהמתעלל יודע שהוא פוגע אבל לא יודע שיש לו כוונה לפגוע. לכן קרוב לוודאי שגם אנחנו לא מודעים לכוונה שלנו לפגוע, ואנחנו תמיד מצדיקים את הדברים הפוגעים שלנו: "אני רק מגיב".

אז בואו נעשה אבחנה: לפעמים ההתעללות היא חד צדדית כלפינו, ואנחנו רק הקרבן שלה. ואז דרושה לנו עזרה מקצועית כדי להפסיק אותה. אבל לעתים קרובות אנחנו לא רק הצד הנפגע, אלא גם הצד הפוגע. ואת זה יש לנו כוח לשנות בעצמנו.

זה צריך להתחיל בהבנה שאם אנחנו פוגעים, יש לנו כוונה לפגוע, ולא משנה כמה זה נראה לנו מוצדק. הבנה כזאת תשחרר אותנו מההרגל הזה, כי אף אחד לא אוהב לדעת שהוא פוגע במתכוון.

אם נגיע להבנה כזאת נוכל לשאול את עצמנו לפני כל מילה פוגעת שנאמר אם היינו אומרים את זה גם לעצמנו. כך תיפתח בפנינו הדרך ללמוד להשיג מהשני את מה שאנחנו רוצים לא בכוח אלא בדרך בוגרת ותרבותית ואוהבת.

התעללות מילולית: מי מתעלל במי
דירוג 1.8 כוכבים (36%) 5 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך נפטרים מכעס

הכעסים שאנחנו סוחבים אתנו שוקלים לא פחות מאבנים כבדות. אנחנו לא יכולים להרגיש שמחה כשאנחנו כועסים, אנחנו לא יכולים לראות תקווה כשאנחנו כועסים, ואנחנו לא יכולים להרגיש אהבה כשאנחנו כועסים.

סטנדרט כפול או חברות אמת

האם אתם חברים? כדי שנהיה חברים לא מספיק שננהל ביחד את משק הבית ונדאג ביחד לצורכי הילדים. כדי שנהיה חברים אנחנו צריכים להיות קודם כל הוגנים אחד כלפי השני, כי כך מתנהגים חברים אחד אל השני.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות