שתף
שלח לחבר
אימייל
לא כל אמירה פוגעת יכולה להיחשב להתעללות מילולית, כי זה יכול להיות בסך הכל חלק מחילופי דברים קשים בין השניים. זה מתחיל להיות התעללות כאשר יש מאחורי המילים הפוגעות כוונה לפגוע.

מהי התעללות מילולית? מאמץ מכוון של צד אחד לגרום לשני להרגיש רע בלי שימוש בכוח פיזי. הדגש הוא על מאמץ מכוון, וזה אומר שלא מדובר על חוסר מודעות אלא על כוונה.

המתעלל יודע בהחלט שהוא פוגע בשני, אבל הוא לא יודע שהוא מתכוון לפגוע, והוא בטוח שזאת הדרך היחידה לשמור על הזכות שלו, או על הצדק שלו, או על מה שמגיע לו: "אתה לא משאיר לי ברירה", הוא מסביר. ואם הוא יעלה מדרגה נוספת, הוא יאמר: "זאת בעיה שלך שאתה מרגיש נפגע", "זה בגלל מה שראית בבית", "לך לטיפול".

כמובן שאנחנו פוגעים אחד בשני לא פעם ולא פעמיים במהלך הימים, וכמובן שכל פגיעה תורמת את החלק שלה לערעור היציבות ביחסים. אבל אם זה לא בכוונה לפגוע, והפוגע התנצל, זאת לא התעללות. התעללות היא פגיעה מכוונת.

המתעלל מתכוון לפגוע בשני, והוא לא מסתיר את זה. הוא פשוט מרגיש שהמעשה שלו מוצדק לגמרי. "אני סבלתי מספיק בגללך, הגיע הזמן שגם אתה תסבול קצת בגללי", כך חושב המתעלל.

אבל זה רק חצי הסיפור. והשאלה הגדולה שצריכה להטריד כל אחד מאתנו היא דווקא החצי השני שלו: מה המקום שלנו עצמנו על גבי ציר ההתעללות. האם אנחנו נוהגים לתבוע ולדרוש את מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו נוהגים להתפרץ בזעם כשאנחנו לא מקבלים את זה? והאם הדברים שאנחנו אומרים לשני משאירים אותו פגוע ומושפל?

אם כן, קרוב לוודאי שגם אנחנו פיתחנו מנטליות של מתעלל, וגם אנחנו התרגלנו להשתמש בכוח המילה הפוגעת כדי להכניע את השני, וגם אנחנו מנסים להשיג בדרך כוחנית את מה שאנחנו לא יודעים להשיג בדרך הוגנת.

ובואו נזכור שהמתעלל יודע שהוא פוגע אבל לא יודע שיש לו כוונה לפגוע. לכן קרוב לוודאי שגם אנחנו לא מודעים לכוונה שלנו לפגוע, ואנחנו תמיד מצדיקים את הדברים הפוגעים שלנו: "אני רק מגיב".

אז בואו נעשה אבחנה: לפעמים ההתעללות היא חד צדדית כלפינו, ואנחנו רק הקרבן שלה. ואז דרושה לנו עזרה מקצועית כדי להפסיק אותה. אבל לעתים קרובות אנחנו לא רק הצד הנפגע, אלא גם הצד הפוגע. ואת זה יש לנו כוח לשנות בעצמנו.

זה צריך להתחיל בהבנה שאם אנחנו פוגעים, יש לנו כוונה לפגוע, ולא משנה כמה זה נראה לנו מוצדק. הבנה כזאת תשחרר אותנו מההרגל הזה, כי אף אחד לא אוהב לדעת שהוא פוגע במתכוון.

אם נגיע להבנה כזאת נוכל לשאול את עצמנו לפני כל מילה פוגעת שנאמר אם היינו אומרים את זה גם לעצמנו. כך תיפתח בפנינו הדרך ללמוד להשיג מהשני את מה שאנחנו רוצים לא בכוח אלא בדרך בוגרת ותרבותית ואוהבת.

התעללות מילולית: מי מתעלל במי
דירוג 1.8 כוכבים (36%) 5 הצבעות

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

איך לעזור לבן זוג מתלבט לרדת מהגדר

יחסים שמבוססים על התחייבות חד צדדית לא יחזיקו מעמד זמן רב. אבל זה בדיוק המצב בהרבה מאוד מערכות יחסים. מה אנחנו יכולים לעשות אם אחד מאתנו בטוח ומשוכנע, והשני מהסס ומתלבט?

לא כל אמירה פוגעת יכולה להיחשב להתעללות מילולית, כי זה יכול להיות בסך הכל חלק מחילופי דברים קשים בין השניים. זה מתחיל להיות התעללות כאשר יש מאחורי המילים הפוגעות כוונה לפגוע.

מהי התעללות מילולית? מאמץ מכוון של צד אחד לגרום לשני להרגיש רע בלי שימוש בכוח פיזי. הדגש הוא על מאמץ מכוון, וזה אומר שלא מדובר על חוסר מודעות אלא על כוונה.

המתעלל יודע בהחלט שהוא פוגע בשני, אבל הוא לא יודע שהוא מתכוון לפגוע, והוא בטוח שזאת הדרך היחידה לשמור על הזכות שלו, או על הצדק שלו, או על מה שמגיע לו: "אתה לא משאיר לי ברירה", הוא מסביר. ואם הוא יעלה מדרגה נוספת, הוא יאמר: "זאת בעיה שלך שאתה מרגיש נפגע", "זה בגלל מה שראית בבית", "לך לטיפול".

כמובן שאנחנו פוגעים אחד בשני לא פעם ולא פעמיים במהלך הימים, וכמובן שכל פגיעה תורמת את החלק שלה לערעור היציבות ביחסים. אבל אם זה לא בכוונה לפגוע, והפוגע התנצל, זאת לא התעללות. התעללות היא פגיעה מכוונת.

המתעלל מתכוון לפגוע בשני, והוא לא מסתיר את זה. הוא פשוט מרגיש שהמעשה שלו מוצדק לגמרי. "אני סבלתי מספיק בגללך, הגיע הזמן שגם אתה תסבול קצת בגללי", כך חושב המתעלל.

אבל זה רק חצי הסיפור. והשאלה הגדולה שצריכה להטריד כל אחד מאתנו היא דווקא החצי השני שלו: מה המקום שלנו עצמנו על גבי ציר ההתעללות. האם אנחנו נוהגים לתבוע ולדרוש את מה שאנחנו רוצים? האם אנחנו נוהגים להתפרץ בזעם כשאנחנו לא מקבלים את זה? והאם הדברים שאנחנו אומרים לשני משאירים אותו פגוע ומושפל?

אם כן, קרוב לוודאי שגם אנחנו פיתחנו מנטליות של מתעלל, וגם אנחנו התרגלנו להשתמש בכוח המילה הפוגעת כדי להכניע את השני, וגם אנחנו מנסים להשיג בדרך כוחנית את מה שאנחנו לא יודעים להשיג בדרך הוגנת.

ובואו נזכור שהמתעלל יודע שהוא פוגע אבל לא יודע שיש לו כוונה לפגוע. לכן קרוב לוודאי שגם אנחנו לא מודעים לכוונה שלנו לפגוע, ואנחנו תמיד מצדיקים את הדברים הפוגעים שלנו: "אני רק מגיב".

אז בואו נעשה אבחנה: לפעמים ההתעללות היא חד צדדית כלפינו, ואנחנו רק הקרבן שלה. ואז דרושה לנו עזרה מקצועית כדי להפסיק אותה. אבל לעתים קרובות אנחנו לא רק הצד הנפגע, אלא גם הצד הפוגע. ואת זה יש לנו כוח לשנות בעצמנו.

זה צריך להתחיל בהבנה שאם אנחנו פוגעים, יש לנו כוונה לפגוע, ולא משנה כמה זה נראה לנו מוצדק. הבנה כזאת תשחרר אותנו מההרגל הזה, כי אף אחד לא אוהב לדעת שהוא פוגע במתכוון.

אם נגיע להבנה כזאת נוכל לשאול את עצמנו לפני כל מילה פוגעת שנאמר אם היינו אומרים את זה גם לעצמנו. כך תיפתח בפנינו הדרך ללמוד להשיג מהשני את מה שאנחנו רוצים לא בכוח אלא בדרך בוגרת ותרבותית ואוהבת.

התעללות מילולית: מי מתעלל במי
דירוג 1.8 כוכבים (36%) 5 הצבעות

 

אימון זוגי ואישי באינסטגרם

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

ויכוח בין בני זוג: הכל בגללה או הכל בגללו?

אם יש בינינו ןחכוחים ובעיות, ברור שיש בינינו גם אשם. ואם יש בינינו אשם, ברור שיש בינינו חף מפשע. ואם יש אחד אשם ואחד חף מפשע, ברור לגמרי מי הוא מי.
כך רואים את הדברים בני זוג שמוצאים את עצמם מעורבים במריבות חוזרות. האם יש דרך אחרת לראות את הדברים?

אל תסכימו להיות אומללים

אומללות היא מחלה מדבקת, אבל שמחת חיים מדבקת לא פחות. אז שימו לב איזו השפעה אתם מקבלים מהסובבים אתכם, ואיזו השפעה אתם מציעים להם.

האם בגידה היא עניין של אופי?

זאת השאלה העיקרית של כל מי שהתנסה בבגידה מצד בן זוגו: האם מי שבגד פעם אחת יבגוד תמיד? האם זה אופי? או האם בגידה יכולה להיות גם רק מעידה חד פעמית?

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות