מפתה מאוד להאשים את בן הזוג בכל בעיה. מדוע? כי זה מאפשר לנו לצאת מכל מצב צדיקים. לכן אנחנו נוהגים לומר דברי חכמה מהסוג הזה: "אני אף פעם לא צועק כמוך, אני רק מגיב", "אני אף פעם לא מתחיל במריבה אבל אני לא מוכן לשתוק כשאתה מתחיל", "אתה תמיד פוגע בי ואני בסך הכל אומר את מה שאני מרגיש". תלונות כאלה אהובות מאוד על מי שרוצה להשתחרר מאחריות, ולמי שרוצה להבהיר מי כאן האשם ומי כאן החף מפשע.

זה מרגיש נעים להאשים מישהו אחר כי זה משחרר אותנו מהרגש הכי קשה שאנחנו יכולים להרגיש: אשמה. ואשמה היא רגש כל כך קשה, שאנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לא להרגיש אותה. אשמה קשה יותר מכעס, קשה יותר מעלבון, קשה יותר מאכזבה. כי כל הרגשות האלה מתעוררים בנו תמיד בגלל מעשה של מישהו אחר, ואילו האשמה היא תמיד בגלל משהו שאנחנו עשינו.

כשאנחנו כועסים, מישהו הכעיס אותנו. כשאנחנו נעלבים, מישהו העליב אותנו. כשאנחנו מאוכזבים, מישהו אכזב אותנו. תמיד מישהו אחר גרם לנו להרגיש כעס או עלבון או אכזבה. כלומר, תמיד אנחנו הצד הפגוע בגלל מישהו אחר שהיה הצד הפוגע. אבל אשמה מתעוררת בנו בגלל משהו שאנחנו עצמנו עשינו למישהו אחר: אנחנו גילינו חוסר התחשבות, אנחנו התייחסנו באטימות אל מישהו, אנחנו פגענו במישהו. כלומר, אשמה כופה עלינו להכיר בזה שאנחנו הצד הפוגע, ומישהו נפגע בגללנו. ואת זה אנחנו לא מסוגלים לסבול, כי זה אומר שאנחנו לא כל כך מושלמים כמו שנדמה לנו.

אנחנו מכירים רק מציאות שבה אנחנו נפגענו ומישהו אחר פגע בנו, ואנחנו לא מכירים מציאות שבה מישהו אחר סובל כי אנחנו פגענו בו. כי בתודעה שלנו הפוגע הוא תמיד הרשע, והפגוע הוא תמיד החף מפשע, תם וישר. לכן כל כך קשה לנו להתנצל, לכן כל כך קשה לנו להודות שטעינו, לכן כל כך קשה לנו להקשיב למה שמפריע לשני. כי כל אלה הם בעצם כתבי אשמה כלפינו, ואנחנו הרי לא מסוגלים להרגיש אשמים.

יש בינינו כאלה שעטפו את עצמם במנגנוני הגנה כל כך נוקשים, שהם לא מסוגלים לשמוע טענה נגדם כי הם בטוחים שהם אף פעם לא אשמים. נסו לומר לאדם כזה שהוא לא בסדר, והוא לא יבין בכלל על מה אתם מדברים. התודעה שלו כל כך סגורה בפני אפשרות שהוא אשם במשהו, שהוא תמיד יידע להוציא את עצמו מהעניין לבן כשלג, בעוד שאתם משתגעים לאט לאט.

מה לעשות אם אתם טיפוס של "אני אף פעם לא אשם"? זאת שאלה לא הגיונית, כי טיפוס של "אני אף פעם לא אשם" לא ישאל אותה לעולם. הוא פשוט לא יעלה על דעתו שהוא כזה. אבל מה לעשות אם אתם חיים עם טיפוס כזה?

אז יש כאן רק בשורות רעות, כי אי אפשר להסביר לטיפוס כזה שהוא חי בהכחשה עמוקה, ושבכל מצב גם הוא אשם. ואתם יכולים רק להרים ידיים ולקבל על עצמכם אשמה בכל מצב. רק תשתדלו לא להשתגע.