שתף
שלח לחבר
אימייל
כל אחד מסוגל להרגיש כעס ועלבון ואכזבה. אבל יש רגש אחד שלא כל אחד מסוגל להרגיש: אשמה. ויש בינינו רבים שמשוכנעים שהם אף פעם לא אשמים.

מפתה מאוד להאשים את בן הזוג בכל בעיה. מדוע? כי זה מאפשר לנו לצאת מכל מצב צדיקים. לכן אנחנו נוהגים לומר דברי חכמה מהסוג הזה: "אני אף פעם לא צועק כמוך, אני רק מגיב", "אני אף פעם לא מתחיל במריבה אבל אני לא מוכן לשתוק כשאתה מתחיל", "אתה תמיד פוגע בי ואני בסך הכל אומר את מה שאני מרגיש". תלונות כאלה אהובות מאוד על מי שרוצה להשתחרר מאחריות, ולמי שרוצה להבהיר מי כאן האשם ומי כאן החף מפשע.

זה מרגיש נעים להאשים מישהו אחר כי זה משחרר אותנו מהרגש הכי קשה שאנחנו יכולים להרגיש: אשמה. ואשמה היא רגש כל כך קשה, שאנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לא להרגיש אותה. אשמה קשה יותר מכעס, קשה יותר מעלבון, קשה יותר מאכזבה. כי כל הרגשות האלה מתעוררים בנו תמיד בגלל מעשה של מישהו אחר, ואילו האשמה היא תמיד בגלל משהו שאנחנו עשינו.

כשאנחנו כועסים, מישהו הכעיס אותנו. כשאנחנו נעלבים, מישהו העליב אותנו. כשאנחנו מאוכזבים, מישהו אכזב אותנו. תמיד מישהו אחר גרם לנו להרגיש כעס או עלבון או אכזבה. כלומר, תמיד אנחנו הצד הפגוע בגלל מישהו אחר שהיה הצד הפוגע. אבל אשמה מתעוררת בנו בגלל משהו שאנחנו עצמנו עשינו למישהו אחר: אנחנו גילינו חוסר התחשבות, אנחנו התייחסנו באטימות אל מישהו, אנחנו פגענו במישהו. כלומר, אשמה כופה עלינו להכיר בזה שאנחנו הצד הפוגע, ומישהו נפגע בגללנו. ואת זה אנחנו לא מסוגלים לסבול, כי זה אומר שאנחנו לא כל כך מושלמים כמו שנדמה לנו.

הטעויות שלימדו אותנו לעשות ביחסים הזוגיים

אנחנו מכירים רק מציאות שבה אנחנו נפגענו ומישהו אחר פגע בנו, ואנחנו לא מכירים מציאות שבה מישהו אחר סובל כי אנחנו פגענו בו. כי בתודעה שלנו הפוגע הוא תמיד הרשע, והפגוע הוא תמיד החף מפשע, תם וישר. לכן כל כך קשה לנו להתנצל, לכן כל כך קשה לנו להודות שטעינו, לכן כל כך קשה לנו להקשיב למה שמפריע לשני. כי כל אלה הם בעצם כתבי אשמה כלפינו, ואנחנו הרי לא מסוגלים להרגיש אשמים.

יש בינינו כאלה שעטפו את עצמם במנגנוני הגנה כל כך נוקשים, שהם לא מסוגלים לשמוע טענה נגדם כי הם בטוחים שהם אף פעם לא אשמים. נסו לומר לאדם כזה שהוא לא בסדר, והוא לא יבין בכלל על מה אתם מדברים. התודעה שלו כל כך סגורה בפני אפשרות שהוא אשם במשהו, שהוא תמיד יידע להוציא את עצמו מהעניין לבן כשלג, בעוד שאתם משתגעים לאט לאט.

מה לעשות אם אתם טיפוס של "אני אף פעם לא אשם"? זאת שאלה לא הגיונית, כי טיפוס של "אני אף פעם לא אשם" לא ישאל אותה לעולם. הוא פשוט לא יעלה על דעתו שהוא כזה. אבל מה לעשות אם אתם חיים עם טיפוס כזה?

אז יש כאן רק בשורות רעות, כי אי אפשר להסביר לטיפוס כזה שהוא חי בהכחשה עמוקה, ושבכל מצב גם הוא אשם. ואתם יכולים רק להרים ידיים ולקבל על עצמכם אשמה בכל מצב. רק תשתדלו לא להשתגע.

מכירים את המשפט: אני אף פעם לא אשם?
דירוג 4.1 כוכבים (81.43%) 14 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

אתה מיוחד אבל לא יחיד

לא נעים להודות בזה, אבל אנחנו בסך הכל מוצר גנטי וחברתי, וההבדלים בינינו הם רק עניין של כמויות. אז בואו נוריד את האף ונחייך אחד אל השני.

דימוי עצמי נמוך

האם השאלה למה יש לי דימוי עצמי נמוך מטרידה אתכם? או השאלה כיצד לשפר דימוי עצמי נמוך?
הנה כלל הזהב להעלות את הדימוי העצמי שלכם: כל דבר שאתם עושים, עשו אותו בצורה הטובה ביותר שאתם יכולים.
עד כה חשבתם שדימוי עצמי גבוה הוא מצב צבירה גבוה של הצלחות. כלומר, הצלחה במעשיכם יוצרת דימוי עצמי גבוה, וכישלון במעשיכם יוצר דימוי עצמי נמוך.
לתוצאות לא יכולה אם כן להיות לנו אחריות, ואם אנחנו מצמידים את הדימוי העצמי שלנו לתוצאות מעשינו, אנחנו מצמידים אותו למשהו שאינו בשליטתנו. ואז כל דבר שלא יעמוד בציפיות של האחרים “יוכיח” לנו שאנחנו לא מוכשרים מספיק או לא חכמים מספיק.

כל אחד מסוגל להרגיש כעס ועלבון ואכזבה. אבל יש רגש אחד שלא כל אחד מסוגל להרגיש: אשמה. ויש בינינו רבים שמשוכנעים שהם אף פעם לא אשמים.

מפתה מאוד להאשים את בן הזוג בכל בעיה. מדוע? כי זה מאפשר לנו לצאת מכל מצב צדיקים. לכן אנחנו נוהגים לומר דברי חכמה מהסוג הזה: "אני אף פעם לא צועק כמוך, אני רק מגיב", "אני אף פעם לא מתחיל במריבה אבל אני לא מוכן לשתוק כשאתה מתחיל", "אתה תמיד פוגע בי ואני בסך הכל אומר את מה שאני מרגיש". תלונות כאלה אהובות מאוד על מי שרוצה להשתחרר מאחריות, ולמי שרוצה להבהיר מי כאן האשם ומי כאן החף מפשע.

זה מרגיש נעים להאשים מישהו אחר כי זה משחרר אותנו מהרגש הכי קשה שאנחנו יכולים להרגיש: אשמה. ואשמה היא רגש כל כך קשה, שאנחנו מוכנים לעשות הכל כדי לא להרגיש אותה. אשמה קשה יותר מכעס, קשה יותר מעלבון, קשה יותר מאכזבה. כי כל הרגשות האלה מתעוררים בנו תמיד בגלל מעשה של מישהו אחר, ואילו האשמה היא תמיד בגלל משהו שאנחנו עשינו.

כשאנחנו כועסים, מישהו הכעיס אותנו. כשאנחנו נעלבים, מישהו העליב אותנו. כשאנחנו מאוכזבים, מישהו אכזב אותנו. תמיד מישהו אחר גרם לנו להרגיש כעס או עלבון או אכזבה. כלומר, תמיד אנחנו הצד הפגוע בגלל מישהו אחר שהיה הצד הפוגע. אבל אשמה מתעוררת בנו בגלל משהו שאנחנו עצמנו עשינו למישהו אחר: אנחנו גילינו חוסר התחשבות, אנחנו התייחסנו באטימות אל מישהו, אנחנו פגענו במישהו. כלומר, אשמה כופה עלינו להכיר בזה שאנחנו הצד הפוגע, ומישהו נפגע בגללנו. ואת זה אנחנו לא מסוגלים לסבול, כי זה אומר שאנחנו לא כל כך מושלמים כמו שנדמה לנו.

הטעויות שלימדו אותנו לעשות ביחסים הזוגיים

אנחנו מכירים רק מציאות שבה אנחנו נפגענו ומישהו אחר פגע בנו, ואנחנו לא מכירים מציאות שבה מישהו אחר סובל כי אנחנו פגענו בו. כי בתודעה שלנו הפוגע הוא תמיד הרשע, והפגוע הוא תמיד החף מפשע, תם וישר. לכן כל כך קשה לנו להתנצל, לכן כל כך קשה לנו להודות שטעינו, לכן כל כך קשה לנו להקשיב למה שמפריע לשני. כי כל אלה הם בעצם כתבי אשמה כלפינו, ואנחנו הרי לא מסוגלים להרגיש אשמים.

יש בינינו כאלה שעטפו את עצמם במנגנוני הגנה כל כך נוקשים, שהם לא מסוגלים לשמוע טענה נגדם כי הם בטוחים שהם אף פעם לא אשמים. נסו לומר לאדם כזה שהוא לא בסדר, והוא לא יבין בכלל על מה אתם מדברים. התודעה שלו כל כך סגורה בפני אפשרות שהוא אשם במשהו, שהוא תמיד יידע להוציא את עצמו מהעניין לבן כשלג, בעוד שאתם משתגעים לאט לאט.

מה לעשות אם אתם טיפוס של "אני אף פעם לא אשם"? זאת שאלה לא הגיונית, כי טיפוס של "אני אף פעם לא אשם" לא ישאל אותה לעולם. הוא פשוט לא יעלה על דעתו שהוא כזה. אבל מה לעשות אם אתם חיים עם טיפוס כזה?

אז יש כאן רק בשורות רעות, כי אי אפשר להסביר לטיפוס כזה שהוא חי בהכחשה עמוקה, ושבכל מצב גם הוא אשם. ואתם יכולים רק להרים ידיים ולקבל על עצמכם אשמה בכל מצב. רק תשתדלו לא להשתגע.

מכירים את המשפט: אני אף פעם לא אשם?
דירוג 4.1 כוכבים (81.43%) 14 הצבעות

 

מאמרים אחרונים

אנשים נוספים קראו גם

לקבל החלטות נכונות

אם אנחנו רוצים עתיד שיהיה שונה מהעבר, אנחנו חייבים לקבל החלטות נכונות בהווה שתהיינה שונות מאלה שקיבלנו בעבר. וזה כל הסיפור של חיים אחראיים כאן ועכשיו. אם אנחנו מקבלים היום אותן החלטות שקיבלנו תמיד ואנחנו חושבים שהדברים בעתיד יהיו טובים יותר, אנחנו רק עושים צחוק מעצמנו ומחמיצים את חיינו.

הכוח המרפא של התנצלות אמיתית בזוגיות

רבים מדי בינינו לא מכירים בכלל התנצלות אמיתית, וכל מה שהם מסוגלים לתת היא התנצלות חמוצה או התנצלות מזויפת או התנצלות מניפולטיבית, שעושה יותר רע מאשר טוב.

מי מפחד מהערות וביקורת

איך אתם מתמודדים עם הערות? האם אתם מתמוטטים מביקורת? זה סיפור של ביטחון עצמי וכמה הוא חזק או חלש אצלנו. אבל הבשורה הטובה היא שכל אחד יכול לחזק אותו.

סגירת תפריט

הרשמו עכשיו לניוזלטר של ד"ר צביה גרנות וקבלו מדי בוקר מאמר מטלטל:

מרגישים שאתם זקוקים לעזרה?
צרו איתי קשר וביחד נשקם את הזוגיות